var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36389;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","45"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36389","0","הערות לדף יז","28/07/14 23:11","א אב","תשע"ד","23:11","המכריע","יז.

א. למה נמנו שנות ישמעאל. וברש"י מה לנו למנות שנות רשעים. ואע"ג שחזר בתשובה טרם מותו כדאי' בחז"ל, מ"מ כל אותן שנים הנמנות שנות רשעות היו.

ב. שני חיי ישמעאל מאת שנה וגו'. לעיל גבי שרה דרשו מכך בת מאה כבת עשרים וכו'. והיינו שדרך המקראות למנות את השנים הבודדות ואחר כך העשרות ואחר כך המאות. וגבי שרה הפך הסדר ולכן דרשו מה שדרשו. ורש"י מביא זאת בריש חיי שרה, וכמדומה שהרמב"ן מקשה על דרשה זו א"כ מה נימא כאן בישמעאל.

ג. ארביסר דהוה בבית עבר לא חשיב להו. ידוע שהק' החת"ס מנלן שעל אלו הי"ד לא נענש, שמא לא נענש על אותן י"ד שעבד עבור נשותיו, וקיים בנפשו מה שנאמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגו', וניתנה רשות להדיא לעזוב אביו ואמו לצורך נישואין. ואכמ"ל בזה.

יז:

ד. מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא. לכאורה צ"ב דהא רש"י כתב דהאי גאולה, היא הגאולה מהצרות שבתוך הגלות, וא"כ היה אפשר ליישב באופן ששתי ההערות יישבו זו את זו, דבמוצאי שביעית בן דוד בא, ועל גאולה השלימה נתקנו ברכות קיבוץ גלויות ובנין ירושלים וצמח דוד, ובשביעית עצמה יש מלחמות שהן צרות הגלות, וגם מהן מושיענו הקב"ה וגואלינו, ושפיר גאולה זו דגלות מקומה בשביעית.","199","","3564","True","True","False","","1065","95.86.92.4","0","0","מגילה|יז ע"א",""),new Message("36392","36389","יישר כח","29/07/14 00:13","ב אב","תשע"ד","00:13","אלעד סטופל","ג - זכורני שהתירוץ הוא שמצוות פו"ר יכול היה לקיים גם בביתו אם לא היה גורם לעצמו שיברח מפני עשו ולכן נענש משא"כ לגבי לימוד תורה שלא יכול היה לקיים אלא בבית מדרשו של עבר, שכן אף ששימש אביו, לא יכול היה להתעלות בלימוד תורה בבית אביו כמו בבית מדרשו של עבר.

האם מופיע בחת"ס על התורה?","282","","3563","True","True","False","","311","95.86.108.203","0","36389","מגילה|יז ע"א",""),new Message("36394","36389","פינתו של המכריע","29/07/14 01:19","ב אב","תשע"ד","01:19","המכריע","הדף של היום הוא הדף של ראש חדש.

תנא וכן בהלל.

ממזרח שמש, זה היום עשה ה', יהי שם ה' מבורך, מעתה ועד עולם.

- לכבוד תחילת אב -

עתידין ליגאל בשביעית, במוצאי שביעית בן דוד בא. (אגב בששית קולות...).
קיבוץ גלויות, ואתם הרי ישראל וגו'.

היכן מתרוממת קרנם? בירושלים! שנאמר שאלו שלום ירושלים וגו'. וכיון שנבנית ירושלים וכו'.","199","","3563","True","True","False","","237","213.151.53.86","0","36389","מגילה|יז ע"א",""),new Message("36393","36392","י"ד שנים","29/07/14 01:14","ב אב","תשע"ד","01:14","המכריע","אכן גם בזכרוני שזו תשובת החת"ס. אינני זוכר בוודאות אבל אני משער שזה נמצא בספרו על התורה.","199","","3563","True","True","False","","195","95.86.92.4","0","36389","מגילה|יז ע"א",""),new Message("36395","36392","הסבר מיוחד מהפני מנחם זצוק"ל אדמו"ר מגור","29/07/14 03:17","ב אב","תשע"ד","03:17","אלף בית רשי","ידוע הדין שמשלשין בממון ואין משלשים במלקות והפירוש שעדים זוממין שהעידו באדם שחייב מאה זוז אז כל אחד מהם צריך לתת לו חמישים, משא"כ כשמעידים שחייב מלקות אין מחלקים 20 לזה ולזה אלא כל אחד מקבל 39 והטעם כי המלקות באים כל מכה אחרי הקודמת לה והמכה ה39 כואבת הרבה יותר מהמכה הראשונה ולכן כל זמן שלא מקבלים 39 אינם מקבלים את מה שזממו אבל בכסף כל פרוטה מצטרפת עם השנים ואם רצו להוציא ממנו מאה הרי כשנותנים לו כל אחד חמישים מצטרפים למאה, ע"פ ענין זה הסביר שאותו דבר הוא לגבי געגוע וכל שנה המצטרפת על חבירתה קשה יותר ועל כן כשבמצטבר אביו לא ראה אותו 22 שנה שחלקם היה מםני שהלך בשליחותו להתחתן אבל בשביל להרגיש את הצער של אביו בשנה ה22 היה חייב להיענש ג"כ ב22 "אבל על תורה לא נענש בשום אופן אף שבמצטבר הגיע ל36 שנה שלא ראה את אביו","278","","3563","True","True","False","","196","174.91.200.86","0","36389","מגילה|יז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);