var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36522;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","52"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36522","0","כמה הארות בסוגיית במה הארכת ימים","08/08/14 15:22","יב אב","תשע&quot;ד","15:22","המכריע","א. (כז:) זלפ&quot;ן סימן. אלו הנשאלים על אריכות ימיהם. ר' זכאי, ר' אלעזר ב&quot;ש, ר' פרידא, ור' נחוניא בן הקנה. אמנם יש אח&quot;כ עוד, ר' נחוניא הגדול, ר' יהושע בן קרחה ור' זירא. ואולי היה המשך לסימן שנשמט.<br /><br />ב. במה הארכת ימים. מבואר להלן דלגבי השואל תורה היא שמא ניתן ללמוד מזה. אך ייפלא על המשיבים שידעו להשיב דבר שכזה בוודאות. כנראה לא מחשבותינו כמחשבות הקדמונים.<br /><br />ג. תשובות ר' זכאי. לא השתנתי בד&quot;א של תפילה. ייתכן שזה מאפשר לתפילה להסתיים עד סופה ממש ולכן זה קשור לאריכות הימים. ולא כיניתי שם. דומני שזה הדבר היחיד (חוץ מלא לקבל מתנות שזה פסוק מפורש, וותרן בממוני שאולי זה כעין זה) שנאמר פעמיים. קידוש היום, אולי ע&quot;י שמחשיב את מבחר הימים זוכה לריבויין.<br /><br />ד. אגב. יש לתמוה שאף לא אחד לא הזכיר כיבוד הורים שנתפרש בתורה אריכות ימים. תינח שילוח הקן, אפשר לא נזדמן להם, אבל כיבוד או&quot;א בודאי נזדמן. יודעני שהחזו&quot;א נשאל ע&quot;י ילד במה זכה, והשיבו משום כיבוד אב ואם.<br /><br />ה. ר&quot;א ב&quot;ש. קפנדריא, פסיעה על ראשי עם קודש. עניינן הפסד זמן, ולכן שילמו לו בימים. ומה שאמר לא נשאתי כפי בלא ברכת המצוות, צ&quot;ב דחובה הוא, כמו שעמדו התוס' על כמה הנהגות בסוגיא.<br /><br />ו. ר' פרידא. תמוה שלא אמר משום ההוא מעשה שחזר לתלמיד עוד ד' מאות פעמים ושאלוהו להדיא משמיא מה רוצה ונתנו לו אריכות ימים.<br /><br />ז. (כח.) ת&quot;ח אחרי ע&quot;ה. יל&quot;ע למעשה, לפחות כשאין כהן, וקראו לישראל ע&quot;ה ראשון מפני עושרו למשל, ואחריו קוראים לת&quot;ח מפני כבוד תורתו, האם יימנע למעשה מלעלות? (ראיתי פעם עובדה כזו ונפלאה מאד בעיניי). <br /><br />ח. וותרן בממוני. כגון לחנווני. נראה בגמרא שלוותר כדי למנוע מחלוקת אינה רבותא כל כך גדולה עבורם, אלא הענין הגדול הוא לוותר אף בלא סרך מחלוקת.<br /><br />ט. אם כבש למה אחד. יל&quot;ע במפרשים אם עמדו על כך מדוע דוקא שאלה זו שאלו.<br /><br />י. למי נושא עוון למי שעובר על פשע. בהג' הגר&quot;א היפך. ומשמע דגם אם הוא נושא חבירו רק עוון רגיל, הקב&quot;ה עובר לו על פשע של מרד. ורבינו יונה בשערי תשובה כתב על גמרא זו &quot;והוא פתח תקוה נכבד מאד&quot;! כלומר מי יאמר זיכיתי ליבי, ואיך נזכה בדין, (עוד שבועיים כבר אלול!), אבל על ידי העברה על מידותיו יכול לזכות.<br /><br />יא. אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע. ראה בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א בשם מג&quot;א דהיינו הבטה והתבוננות. ובזה יובן דהטענה על יצחק אף שבוודאי לא יימלט מראות פני בנו, אבל היה לו לימנע מהתבוננות בצלמו ודמותו.<br /><br />יב. הא והא גרמא ליה. ידוע שיש בחז&quot;ל עוד טעמים לכהות עיניו דיצחק, עשן קטורת ע&quot;ז של כלותיו, דמעות המלאכים בעת עקידתו, ואולי עוד.<br /><br />יג. רבי זירא. לא הקפדתי בתוך ביתי. הרבה יש שאינם מקפידים חוץ לביתם, אך בביתם מתפרקים, ורבותא גדולה היא שלא הקפיד דייקא בביתו. לא הרהרתי ד&quot;ת במבואות מטונפות, כמובן זו רבותא רק מי שלא הלך ד&quot;א בלא תורה. אגב. כל ההנהגות הנ&quot;ל הם הנהגות פרטיות מסויימות ושייך ללמוד מהם. דומה שרבי זירא בעצם ענה, לא תוכלו לקחת ממני פרט קטן, אני זכיתי בגלל התנהגות מושלמת.<br /><br />יד. (בעמ' ב') אי צורבא מרבנן וכו'. לכאורה נראה מכאן שמי שנכנס לבית הכנסת יאמר סוגיא אם יכול או משנה, והעולם נוהג שגם מי שיכול בכגון דא אומר פסוק לכתחילה. ויל&quot;ע.<br /><br />טו. הב&quot;ח מחק &quot;כתרה של תורה&quot;. ופשוט שהיה כתוב תגא, וכתב מישהו ביאור על הגיליון כתרה של תורה, והמעתיק הבא אחריו חשב שהשמטה היא זו, והכניסה בפנים ושלא במקומה הכניסה.<br /><br />טז. גמור מיני הא מילתא בנות ישראל החמירו על עצמן. מדוע דוקא זה. אפשר משם שזו הלכה פסוקה שעומדין ממנה להתפלל, והרי נאמר אל תרגזו בדרך, כ&quot;ש שלא בתוך המים במצב כזה, ולכן אמר הלכה זו. עוד אפשר שהלה שנה רק סדרי זמ&quot;ן ונזיקין. ולא קדשים וטהרות שאינן למעשה. א&quot;ל ר&quot;ל גם בסדר טהרות, מסכת נדה נוגע למעשה, אבל אפשר לתמצת ממנה הלכה אחת עיקרית זו.","199","","3552","True","True","False","","1202","95.86.110.64","0","0","מגילה|כח ע&quot;א",""),new Message("36531","36522","הע'","10/08/14 01:31","יד אב","תשע&quot;ד","01:31","דוד כוכב","ט. יש בזה במפרשים. צוין בהע' בשטיינזלץ.<br /><br />יג. כמו כן, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=35837'>כאן</a>.","125","","3550","True","True","False","","107","95.86.73.108","0","36522","מגילה|כח ע&quot;א",""),new Message("36613","36531","אריכות ימים","19/08/14 01:03","כג אב","תשע&quot;ד","01:03","איתן","למדנו בברכות (דף ח ע&quot;א) <br /><span class='darkYellow'><b>אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל. תמה ואמר </b></span> <span class='lightYellow'><b>למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה</b></span> <span class='darkYellow'><b>כתיב אבל בחוצה לארץ לא?! <br />כיון דאמרי ליה 'מקדמי ומחשכי לבי כנישתא' אמר 'היינו דאהני להו'. <br />כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה 'קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי'</b></span><br />רש&quot;י: <b>מקדמי </b>שחרית, <b>מחשכי </b>ערבית, כלומר מאריכין בבית הכנסת :<br />אנו עוסקים כעת בסוגיית בית כנסת, וכבודו שקיים אפילו כשפוקעת קדושתו. וראינו בגמרא הנ&quot;ל בברכות שהמאריכים בבית הכנסת - מאריכים ימים. לכן מסמיכה כאן הגמרא עניינים נוספים של אריכות ימים.<br />כנלע&quot;ד.","123","","3541","True","True","False","","344","95.86.67.180","0","36522","מגילה|כח ע&quot;א",""),new Message("36618","36613","יפה מאד","19/08/14 14:06","כג אב","תשע&quot;ד","14:06","המכריע","ולגבי מה שציין הר&quot;דכ לשייטנזלץ, אינו מצוי אצלי. אבל איני מרשה לעצמי להטריח להעתיק משם את המ&quot;מ למפרשים.","199","","3541","True","True","False","","261","95.86.122.194","0","36522","מגילה|כח ע&quot;א",""),new Message("36621","36618","הנה","20/08/14 01:57","כד אב","תשע&quot;ד","01:57","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hashefa.co.il/vault/DafYomiMegillah/megilladaf28.pdf'>בקישור זה</a>.<br />גל נעול, נוב&quot;י, ריח דודאים.","125","","3540","True","True","False","","107","95.86.73.108","0","36522","מגילה|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);