var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36670;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36670","0","האם מותר לצאת לחו"ל לטיול?","24/08/14 22:39","כח אב","תשע"ד","22:39","שיננא",""ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות... לשוט..."

לכאורה חשבתי לפרש שיצא שלא ברשות היינו שהרי אסור לצאת לחו"ל,
אבל עיינתי ברש"י שכך כתב "מפני שיצא שלא ברשות. כלומר הואיל ולא יצא ברשות אחרים אלא ברצון עצמו לאו אנוס הוא".

משמע מדבריו - שאין איסור לצאת לחו"ל לטיול וכדומה.","146","","3535","True","True","False","","1381","84.228.90.148","0","0","מועד קטן|יד ע"א",""),new Message("36676","36670","ראה בחידושי הריטב"א","25/08/14 08:13","כט אב","תשע"ד","08:13","דוד כוכב",""ונראין דברי האומר דמיירי ביוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ וחוצה לארץ קרי מדינת הים, וביוצא לשוט בעלמא איסורא עבד וכיוצא שלא ברשות הוא, וביוצא למזונות בהיתר יצא, וביוצא לסחורה ע"מ לחזור הוא דפליגי, וקיי"ל כרבנן שהוא מותר, ומיהו תלמיד חכם או אדם חשוב אין לו לצאת ואפי' להרוחה וכיוצא בו, והכי מוכח בכל דוכתא, (עי' קידושין ל"א ב', גיטין ע"ו ב')".

וזו שיטת רבינו חננאל:
"פירוש לשוט כמטייל וכמשתעשע כלומר שלא לצורך דברי הכל אסור, למזונות כלומר יצא למדינת הים ודחוק לבקש מחיה דברי הכל מותר".

וכך הוא במשנה ברורה סימן תקלא ס"ק יד. (המשנה ברורה מבאר את השו"ע שדרכו להעתיק מהרמב"ם, והרמב"ם דרכו לאחוז בפירוש ר"ח).","125","","3534","True","True","False","","184","212.76.108.19","0","36670","מועד קטן|יד ע"א",""),new Message("36682","36676","מה רצית להוכיח מרבינו חננאל?","25/08/14 10:24","כט אב","תשע"ד","10:24","שיננא","לא הבנתי את כוונתך - מה רצית להוכיח מהבאת דבריו.

בנוסף - מה כתוב במשנה ברורה? (אם אתה כבר עונה לי על השאלה הראשונה אז אנא חסוך לי מאמץ לפתוח את המשנ"ב)","146","","3534","True","True","False","","197","77.127.80.133","0","36670","מועד קטן|יד ע"א",""),new Message("36683","36682","שיטת ר"ח זו השיטה שהביא הריטב"א","25/08/14 13:39","כט אב","תשע"ד","13:39","דוד כוכב","משנה ברורה סימן תקלא ס"ק יד:
והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח:","125","","3534","True","True","False","","232","212.76.108.19","0","36670","מועד קטן|יד ע"א",""),new Message("36685","36683","איפה אתה רואה את הדברים כתובים בר"ח","25/08/14 13:43","כט אב","תשע"ד","13:43","שיננא","שציטטת?","146","","3534","True","True","False","","191","77.127.80.133","0","36670","מועד קטן|יד ע"א",""),new Message("36691","36685","אני מסכים","25/08/14 14:22","כט אב","תשע"ד","14:22","דוד כוכב","אפשר להבין את רבינו חננאל גם כמיוחס לרש"י.
אלא שצריך לסמוך על חידושו הלשוני (שאינו נמצא ברש"י כת"י) ש"ברשות" פירושו "ברצון עצמו ולא ברשות אחרים". ושאין הפירוש כבכל מקום, כגון במשנה במסכת עירובין דף מד ע"ב: "מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה - יש לו אלפים אמה לכל רוח" (רש"י: כגון לעדות החדש, או להציל מן הגייס ומן הנהר). ובמשנה במסכת סוכה דף מא ע"ב: "יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת, ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים - פטור, מפני שהוציאו ברשות". ובמשנה במסכת יבמות דף פז ע"ב: "ואם ניסת שלא ברשות - מותרת לחזור לו".

דברי הריטב"א מפורשים בראב"ד ובהסתמך על הירושלמי.
בתוספות הרא"ש: "והראב"ד פירש ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיוצא שלא ברשות פי' שאסור לצאת מארץ ישראל חוצה לארץ וכיון שלא היה לו מתחלה לצאת אם בא במועד לא נתיר לו לגלח ולכבס מפני אונסו...
ואין אדם יוצא ברשות מארץ לחוצה לארץ אלא [לדבר מצוה] בלבד, וכן מוכח בירושלמי דגרס התם ר' יוסי כדעתיה דר"י אמר אסור לפרש בים הגדול".

זכורני שיש מפרשים את האיסור שבירושלמי משום סכנה. מכל מקום לשני הפירושים בירושלמי זו ראיה נגד ביאור המיוחס לרש"י.","125","","3534","True","True","False","","167","212.76.108.19","0","36670","מועד קטן|יד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);