var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36839;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36839","0","הלימוד מהעגלה החדשה","04/09/14 17:13","ט אלול","תשע&quot;ד","17:13","אור חדש","<b>המיוחס לרש&quot;י:</b><br /><span class='bordeaux'><b>אל עגלה חדשה. אותה עגלה ששיגרוהו פלשתים בה ובאותה עגלה הביאו דוד מבית אבינדב לעיר דוד</b></span><br /><br />דברי המפרש תמוהים משני פנים:<br /> <b>א:</b> מבואר שאנשי בית שמש שרפו את העגלה של הפלשתים:<br />שמואל א' פרק ו:<br />יב וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, עַל-דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא-סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול; וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, עַד-גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ.  יג וּבֵית שֶׁמֶשׁ, קֹצְרִים קְצִיר-חִטִּים בָּעֵמֶק; וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם, וַיִּרְאוּ אֶת-הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ, לִרְאוֹת.  יד וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל-שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית-הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם, אֶבֶן גְּדוֹלָה; <b>וַיְבַקְּעוּ, אֶת-עֲצֵי הָעֲגָלָה,</b> וְאֶת-הַפָּרוֹת, <b>הֶעֱלוּ עֹלָה לַיהוָה</b>.  {ס}  טו <b>וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, וְאֶת-הָאַרְגַּז אֲשֶׁר-אִתּוֹ אֲשֶׁר-בּוֹ כְלֵי-זָהָב, וַיָּשִׂמוּ, אֶל-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה</b>; וְאַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא--לַיהוָה.<br />מבואר כאן גם שהורידו הארון מהעגלה וע&quot;כ היה צריך דוד <b>להחזיר </b>הארון לעגלה הישנה ואם נלמד מכאן לר&quot;ה הרי שהיה צריך להחזירו למיטה הגדולה גם אם (בטעות) היו מעבירם אותו לקטנה והרי דבר זה לא מסתבר כלל?!?<br /><br />פרק ז <br />וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת-כָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אָלֶף.  ב וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה--לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו.  ג<b> וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה</b>, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה ו וַיָּבֹאוּ, עַד-גֹּרֶן נָכוֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֹּאחֶז בּוֹ--כִּי שָׁמְטוּ, הַבָּקָר.  ז <b>וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעֻזָּה, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל;</b> וַיָּמָת שָׁם, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.  ח וַיִּחַר לְדָוִד, עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה;<br /><b>רש&quot;י</b> שם:<br />&quot;אל <b>עגלה חדשה</b>&quot; - טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו <b>כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו </b>(במדבר ז ט) ולפי שאמר (תהלים קיט נד) זמירות היו לי חקיך בבית מגורי נענש לבא לידי כך ומת עוזא על ידו לפיכך כשהביאו מבית עובד הביאו בכתף שנאמר (בדברי הימים א טו יב יג) ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון וגו' כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו <b>כי לא דרשנוהו כמשפט</b>.<br /><br />ו<b>ב</b> (שאלה זו גם על הגמ'): מפורש בחז&quot;ל (הובא ברש&quot;י ) שדוד נענש על שהעלה הארון ב&quot;עגלה חדשה&quot; וטעה במעשה זה. כיצד א&quot;כ ניתן ללמוד מכך שאסור היה להעביר את רב הונא למיטה אחרת?","458","","3524","True","True","False","","905","31.44.140.213","0","0","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36850","36839","מבית שמש לבית אבינדב","05/09/14 16:22","י אלול","תשע&quot;ד","16:22","עלי","לאחר שהעלו את הפרות עולה לה' ולהבערת האש בקעו את עצי העגלה והבעירום, הרי נענשו אנשי בית שמש ומתו רבים מהם, בשל התנהגותם חסרת הכבוד כלפיו.<br />אז הבינו שלא כדאי ולא ראוי להם להשאיר את הארון בעירם, למרות שהיא עיר כהנים ושלחו את הארון לבית אבינדב בגבעה בנחלת בנימין בגבול נחלות יהודה ובנימין ( הגבעה הופרשה להיות עיר מקלט במקום שכם בתחילת תקופת יהושע, עד ששכם הוכנה להיות עיר מקלט. היות וניתן בה מקום למגורי כהנים ולויים נשארו הללו שם ולכן אף שאינה מופיעה ברשימת ערי הכהנים שהופרשו לכך בנחלת בנימין בספר יהושע, בכל זאת היא היתה עיר כהנים ולויים. המקור לכך הוא בירושלמי מכות. גם בבבלי זבחים מובאת המסורת שכל חניות הארון היו בנחלת בנימין, ואכמ&quot;ל).<br />כיצד שלחו את הארון מבית שמש לבית אבינדב לא כתוב במקרא, וגם לא בחז&quot;ל. <br />אם תאמר שבכתף, תצטרך לשאול מה ראה דוד לשאתו מבית אבינדב לציון בעגלה חדשה, הרי אף כהני בית שמש ידעו שנשיאת הארון בכתף ולא בעגלה, אם כן איך טעה בזה דוד ואיך לא ידע מה שכהני בית שמש ידעו ומדוע הם לא אמרו לו שיש לשאתו בכתף ? ועוד, מי נשאו מבית שמש, הרי היתה זו עיר כהנים ולא לויים, אם כן אם נשאוהו כהנים מדוע אין משתמשים בטיעון זה להוכיח כשיטת הרמב&quot;ם במצוה ל&quot;ה ?.<br />אם תאמר שבעגלה חדשה שעשו, הרי שבעגלה חדשה זו השתמש גם דוד, ואם כן היה בסיס לטעותו, כי העגלה הזו היתה קיימת וידע דוד שבה נשאו את הארון לבית אבינדב ולא נענשו על נשיאה זו, ולכן סבר שכך ראוי לשאתו. וכמובן שנצטרך לשאול מדוע לא נענשו על נשיאתו מבית שמש לבית אבינדב.<br />אכמ&quot;ל בדיון זה וצ&quot;ע לע&quot;ע.","209","","3523","True","True","False","","324","31.44.134.185","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36858","36850","לצערי לא הבנתי תשובתך","07/09/14 09:48","יב אלול","תשע&quot;ד","09:48","אור חדש","האם הסברת כיצד למדנו מאותה עגלה לדין מיטת ת&quot;ח?<br />האם זה משום שנענשו אנשי ב&quot;ש ולפי טענתך זה בגלל הפגיעה בעגלה?!? האם זה דבר כ&quot;כ ברור שזו הסיבה וניתן ללמוד מזה הלכה?","458","","3521","True","True","False","","96","31.44.140.213","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36861","36850","כיצד למדנו","07/09/14 10:53","יב אלול","תשע&quot;ד","10:53","אור חדש","ייתכן שהלימוד הינו מהדגשת הנביא שדוד העלה הארון ב&quot;עגלה <b>חדשה</b>&quot; וע&quot;<b>ז</b> נענש בפרץ עוזה. משמע שאילו היה מביא הארון בעגלה המקורית ששלחו הפלישתים היה בכך מעלה שגוברת על הציווי לשאת בכתף ואז לא היה נענש. (כמובן הכל רק &quot;אילו&quot; שהרי העגלה המקורית נהרסה מזמן).<br />מכך ניתן היה ללמוד שיש <b>כבוד </b>לארון להיות ב&quot;מיטה המקורית בלא שיעבירוהו למקום אחר ואפילו לא במשא בכתף&quot; ומש&quot;ל.","458","","3521","True","True","False","","134","31.44.140.213","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36863","36858","לא זו היתה כוונתי אלא","07/09/14 13:38","יב אלול","תשע&quot;ד","13:38","עלי","לפי הפשט, רואים מהמקרא שבעגלה חדשה לגמרי שעשו הפלישתים הם שיגרו את הארון עם הארגז שלצידו לבית שמש. שם הורידוהו הלויים - והכוונה כנראה לכהנים בני העיר, שהרי בית שמש עיר כהנים היתה ( וזה כנראה אחד מ-24 מקומות שנקראו הכהנים לויים, ומעניין שהראשונים בדיונם על מי מוטלת מצוות נשיאת הארון לא הסתמכו על עניין זה ) - והניחוהו על האבן הגדולה, בקעו את עצי העגלה והעלו את הפרות לעולה תוך שימוש בעצים להבערת האש. אחרי שנהרגו שם רבים, החליטו לשלוח את הארון לגבעה שליד קרית יערים, בשל היותה עיר הכהנים ולויים הקרובה, בשל היותה בעבר עיר מקלט זמנית, ובנחלת בנימין.לא כתוב במקרא ובחז&quot;ל כיצד שלחו את הארון מבית שמש לבית אבינדב בגבעה.אפילו לא מצאתי דיון בעניין זה. בכל אופן, מבית אבינדב לקחו את הארון לציון בעגלה, שהמקרא מציין פעמיים שהיא 'חדשה'. ברור שאם השתמשו בעצי העגלה ששלחו פלישתים כדי להבעיר את האש ולהקריב את הפרות,לא יכלו להשתמש בהם לבנות עגלה חדשה, אלא לקחו עצים אחרים ומהם בנו עגלה חדשה, עליה העמיסו את הארון ועליה הועבר הארון לבית אבינדב. זו העגלה החדשה עליה כתוב במקרא, ובה השתמשו להעביר את הארון לציון. אין זה מן הנמנע שגם בעת שהארון שהה בבית אבינדב, לא הורידוהו מהעגלה, אלא השאירוהו על גבה. אם כן לא ממש חדשה היתה, כלומר שהיה זה לראשונה שהארון נישא בעגלה ולא בכתף, אלא רק בהשוואה לעגלה בה שלחו אותו הפלישתים.זה מתאים ללימוד הגמרא אצלנו שראוי לשאת חכם במיטה ראשונה, כלומר באותה מיטה עליה שכב קודם פטירתו, כפי שנשאו את הארון באותה עגלה בה הובא לבית אבינדב !<br />אם נשאל מדוע לא נענשו על נשיאת הארון בעגלה עד פרץ עוזה, יהא עלינו לשאול שאלה זו תחילה בחלקים, כלומר על כל אחד מקטעי הדרך, תחילה מבית שמש עד בית אבינדב, אח&quot;כ מבית אבינדב עד גורן נכון/כידון, ולבסוף בגורן נכון עצמה מדוע נענש עוזה. <br />המשך יבוא מיד...","209","","3521","True","True","False","","168","194.114.146.227","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36866","36861","אבל","07/09/14 17:03","יב אלול","תשע&quot;ד","17:03","עלי","מה נעשה ולפי פשט הכתוב את עצי העגלה ששלחו פלישתים ביקעו ושברו אנשי בית שמש כדי להבעיר אש ולהעלות עולה את הפרות שמשכו בעגלה ?<br />על כן הסברתי כפי שהסברתי, שאכן מדובר בעגלה חדשה שעשו אנשי בית שמש ובאותה עגלה השתמשו גם לשאת את הארון מבית אבינדב.<br />אינני זוכר מי מהשמשתתפים בפורום עוסק בהסברים מדעיים וארכיאולוגיים ויש לו אתר על התנ&quot;ך, ברם היה מעניין לקרוא מה דעתו על ההסבר שכתבתי.","209","","3521","True","True","False","","155","194.114.146.227","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36864","36863","המשך","07/09/14 14:01","יב אלול","תשע&quot;ד","14:01","עלי","לענ&quot;ד, הציווי לשאת את הארון בכתף, הינו ציווי עשה בלבד, ברם אין איסור נשיאה עקרוני בעגלה.<br />הסיבה אשר בגללה לא נתן משרע&quot;ה לבני קהת עגלה לנשיאת הארון, וציווה לשאתו בכתף היא בדיוק החשש שיקרה להם מה שקרה לעוזה. <br />הארון הינו בעצם חפץ כבד מאד. ברם שערו בנפשכם מה קורה בשעת חורף בעת סערת רוחות עזה, כשהרוח מעיפה כל דבר, ומי שמחזיק מטריה ברוח כזו, מנסה בכל כוחו למנוע ממנה לעוף ממנו והלאה, כי באופן דומה קרה עם הארון, אשר למרות היותו כבד ביותר, בכל זאת היה 'נושא את נושאיו' כלומר כאילו קל מאד, כאילו לא ארון כבד הוא הנישא אלא בלון גדול או כדור פורח, והיה צריך 'לקושרו' לעגלה ולעשותה כבדה ויציבה מאד כדי שהארון לא ימשוך ויעיף את העגלה, יהפכנה על גבה וח&quot;ו יפול ארצה. כדי שלא יקרה כדבר הזה, ציווה משרע&quot;ה ( כמובן עפ&quot;י ה' ) שנושאי הארון ישאוהו בכתפם במוטות הארון, כך שיותר משישאוהו, הם רק ייצבו אותו שלא 'יברח' לאויר. החשש היה גם כמו בפרץ עוזה, שמא הארון יאבד את יציבותו על העגלה, ויגלוש ממנה ויפול, ואזי יבוא אחד הנושאים לעוצרו מלגלוש מהעגלה, ובשל המגע בארון - ייהרג, בין אם בשל היותו קדוש ורוחני, ובין אם יכה במלוא כובדו בנוגע בו מטלטולו העז בדרך, כפי שקרה לעוזה.<br />מצוות נשיאת הארון בכתף, הרי היא עצה טובה למנוע נזק מנושאיו. <br />זו הסיבה שעד גורן נכון לא קרה אסון, כי באמת מצד עצמו אין איסור נשיאה בעגלה, אלא שהדבר מסוכן. בגורן נכון, איבד הארון יציבותו על גבי העגלה ואז התרחש האסון. <br />כמובן שחוסר הזהירות והסכנה מהארון שהתבררה כתוצאה מפרץ עוזה, נתפשה לא רק כעניין גשמי גרידא אלא על רקע רוחני, של אי התייחסות לציוויו של הקב&quot;ה בתורה, כפי שמסר משרע&quot;ה - 'בכתף ישאו',ואי הבנת טעם הציווי. <br />ואכמ&quot;ל ועדיין צ&quot;ע גם בצדדים הרוחניים של כל העניין.","209","","3521","True","True","False","","164","194.114.146.227","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36865","36864","דבריך מעניינים","07/09/14 15:32","יב אלול","תשע&quot;ד","15:32","אור חדש","אולם נראה לי שיהיה קשה לבסס הדברים בדעת חז&quot;ל וגם עדיין לא ברור שניתן ללמוד מהסיפור הוראת דין של איסור נשיאת ת&quot;ח באלונקה כדי לפנותו מבית שמיטתו לא עוברת בפתחו והרי זה מה שהיה צריך להסביר.<br />עלה בדעתי הסבר אפשרי שמתיישב יותר עם פשטי הכתובים ושיטת חז&quot;ל, ראה בהודעה &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=36861'>כיצד למדנו</a>&quot;.","458","","3521","True","True","False","","133","31.44.140.213","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36867","36866","לא הבנתי שאלתך","07/09/14 17:08","יב אלול","תשע&quot;ד","17:08","אור חדש","מה הסתירה בין טענתי שנענש על כך שהשתמש בעגלה &quot;חדשה&quot; לעובדה שה&quot;ישנה&quot; בוקעה ע&quot;י אנשי ב&quot;ש? (הוספתי משפט הבהרה בהודעה הקודמת, כדי שלא יהיו אי הבנות בכוונתי)<br />להבהרת העניין אביא משל:<br />אדם מגיע למסעדה עם חולצת טריקו. אומר לו השומר בכניסה &quot;אתה לא יכול להכנס עם חולצת טריקו למסעדה&quot; מבין המבקר שלו היה מגיע עם חולצת כפתורים היה יכול להכנס ואומר לשומר &quot;אבל היתה שרפה בביתי וכל חולצות הכפתורים נשרפו?&quot; <br />תשובת השומר: &quot;לא מעניין אותי, יש כללים למסעדה- עגלה מקורית כן, עגלה חדשה- לא&quot; ומגרש את המבקר בבושת פנים.","458","","3521","True","True","False","","139","31.44.140.213","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36868","36867","לא סתירה","07/09/14 17:52","יב אלול","תשע&quot;ד","17:52","עלי","לדברי, לא 'נענש' דוד אלא חטא. עוזה 'נענש'. לדוד היתה אחריות על שלא הקפיד על הציווי לשאת בכתף, מה שהיה מונע את האסון.<br />למרות שהיתה בזה טעות של התעלמות מהציווי, רואים שדוד סבר שראוי לשאת את הארון מבית אבינדב באותה עגלה בה נשאוהו עד בית אבינדב. מסברתו המוטעית למדו בגמרא שכך ראוי לנהוג בתלמיד חכם, היינו שראוי לשאתו במיטה בה נהג לשכב בביתו בחייו. לגבי תלמיד חכם הדברים נכונים ואילו לגבי הארון היתה בזה טעות וחטא בשוגג, כי הארון מסוכן לנוגע בו, וכדי להימנע מנגיעה בו צוה הקב&quot;ה לשאתו במוטות בכתף, כי כאשר נושאים אותו בקצות המוטות אין חשש שיתקרבו אליו לגעת בו.<br />כלומר לסיכום יש להפריד בין המסקנות :<br />א. מבחינת ההלכה והיחס לתלמיד חכם ראוי לשאתו במטה הראשונה ( והרי המיטה אינה מסוכנת כארון הברית...), כלומר בזו שנהג להשתמש בה בחייו.<br />ב. מבחינת ההלכה והיחס לארון הברית שיש סכנה ואיסור מחמת סכנה זו בנגיעה בו, יש לשאתו אך ורק בכתף( ונחלקו הראשונים על מי מוטלת המצוה ואכמ&quot;ל במחלוקת זו ). זו מצוה ל&quot;ה מרמ&quot;ח מצוות עשה דאורייתא ברשימת מצוות העשה בספר המצוות של הרמב&quot;ם. <br />אם עדיין לא מובן נא הודיעני...","209","","3521","True","True","False","","143","194.114.146.227","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36869","36868","הקושי בהסבר זה","07/09/14 18:10","יב אלול","תשע&quot;ד","18:10","אור חדש","ידוע לנו שהמעשה של דוד הוביל לחרון אף ה' וחז&quot;ל הגדירו זאת כ&quot;טעות שאפי' תינוקות של בית רבן לא היו טועים בה&quot;.<br />בכ&quot;ז מנסים ללמוד ממעשה שלילי זה <b>הלכה למעשה</b>. קשה לי לראות הלכה הנלמדת מתוך &quot;טעות&quot; ולדעתי צריך רמז יותר ברור בדברי הנבואה מאשר ספקולציה שלנו כדי ללמוד דבר חיובי ממעשה שהיה בעליל שלילי. קשה לי גם לראות את החשבון הארוך שלך בציטוט הגמ' מהנביא, ציטוט שבפשטות די בו ללמוד הדין.","458","","3521","True","True","False","","95","31.44.140.213","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א",""),new Message("36870","36869","נכון אבל","07/09/14 21:05","יב אלול","תשע&quot;ד","21:05","עלי","כאשר אדם טועה בדבר הכתוב מפורש בתורה, מתייחסים לכך חז&quot;ל בלשון ציורית זו שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים זאת באשר גם הם כבר למדו תורה שבכתב. במקרה זה מדובר לא בסתם תינוק אלא באחיתופל, שנפטר לפי מסורתם בגיל 33+, ולחשבון זה, בעת שדהע&quot;ה העלה את הארון מבית אבינדב היה רק בן +3. עיין בבמדבר רבה בכל תיאור העלאת הארון. ברם אין זה משנה את העובדות. סברתו של דוד היתה נכונה אילולא היה הארון מסוכן לנוגע בו, לכן אפשר ללמוד ממנה להלכה שיש לשאת נפטר ת&quot;ח באותה מטה בה שכב קודם פטירתו, כי דוד חשב עד פרץ עוזה שהארון אינו מסוכן, שהרי גם עד בית אבינדב הוא נישא בעגלה החדשה ולא קרה שום אסון בדרך. חז&quot;ל ( ודהע&quot;ה ) עשו חשבון שפרץ עוזה התרחש בשל חוסר זהירות מסוימת מצד דוד כלפי הארון. הם ייחסו זאת לפסוק 'זמירות היו לי חקיך' כלומר שההוראות והמצוות של הקב&quot;ה אפילו הסייגים וההרחקות שניתנו לנו, אינם גורמים לו יראה אלא אהבה ותגובה של שיר וזמר, ואולם אינם אלא אזהרה ליראת ה', ובזה לא נזהר דוד כי חשב ש'בכתף ישאו' הוא רק מצד כבוד וקדושת הארון ולא מחמת סכנתו ( וגם 'ישאו' הוא אולי במשמעות שירה ). טעות האהבה היתירה בלי היראה המאזנת חוזרת ונשנית בחטאי גדולי ישראל, כמו אצל נדב ואביהוא שג&quot;כ נפגעו כעוזה. צדיקים אלו נדונו בחומרה אף על טעות של חוסר איזון בין אהבה ויראה כחוט השערה, זו הסיבה שלמרות האסון שנגרם מטעות זו, אין הוא סיבה שלא ללמוד הלכה מסברתו של דוד, שכאמור לולא סכנת הארון היתה נכונה. ואני מבין את הרתיעה אבל נראה לי שזו דרכם של חז&quot;ל בהסבר העניין.","209","","3521","True","True","False","","189","95.86.102.80","0","36839","מועד קטן|כה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);