var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36879;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36879","0","למה התכוונו ר' טרפון ור"ע?","08/09/14 10:14","יג אלול","תשע"ד","10:14","אור חדש","ת''ר כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ור''ע.
אמר להם ר' טרפון: דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו! אמר ר''ע ואני אחרון


באזהרתו של ר' טרפון צריך להבין מה הקשר בין חכמתו של ר"י ובקיאותו באגדות לבין האזהרה ש"אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו", וכן צריך להבין את תשובת ר"ע לאזהרה שהוא "אחרון"?

נ"ל לבאר כך:
הזהיר ר"ט את חבריו שר' ישמעאל בקי בכל המדרשים והאגדות וכן חכם הוא ללמוד מכל דיבור את מלא המוסר היוצא ממנו, ע"כ צריך שיזהרו החכמים ש"לא יכנסו דבריו של ראשון בכלל דברי חברו הקודם לו בניחום" כיוון שיהיה בכך לֵאוּת לר"י שמסבירים לו אותו דבר כמה פעמים, ואף יש בכך פגיעה בכבודו שחושבים שלא הבין דברי חכם ראשון לאשורם וזקוק לביאור נוסף.
למשמע האזהרה התברר ש"עדיף" להיות ראשון והכי "מסוכן" להיות אחרון כיוון שכל מנחם יצטרך למצוא דבר חדש שלא נרמז כלל מקודמו וקודמיו בדורות שהיו (ר"י כמובן היה בקיא בכל דברי החכמים הקדמונים)
לשמע אתגר זה נענע ר"ע וקיבל על עצמו "להיות אחרון" כיוון שסמך על כוח החידוש שבו שימצא נחמה שלא נאמרה מעולם.
נראה ש"חידושו" היה שלמד הק"ו מ"רשע" מפורסם של התנ"ך, ק"ו זה לא יוכל ר"י לדחות במחשבתו שמא "המעשה אחד טוב" של נדב ואביהו, אביה וצדקיה, היו גדולים במעלה ולכן לא מוכיחים על בניו.","458","","3521","True","True","False","","965","213.151.51.155","0","0","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36885","36879","יפה ראה עוד בן יהוידע","08/09/14 13:25","יג אלול","תשע"ד","13:25","בתר ממוצע","שמסביר מדוע "אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו"

רצה שכל אחד יאמר דרשה בפני עצמו ולא יאמרו כולם דרשות שונות על אותו פסוק

אלא כל אחד יביא פסוק אחר שלא פירשו חבירו ובכך יערב לו יותר


יהיו הדברים של רבינו יוסף חיים בן רבי אליהו לעילוי נשמתו (היום פקודת שנתו) ושפתותיו דובבות על כל פירושיו הנפלאים והנוראים א.כ.י.ר.

///","138","","3521","True","True","False","","196","94.188.248.70","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36914","36879","רבי עקיבא לענוותנותו רגיל להיות אחרון","09/09/14 14:04","יד אלול","תשע"ד","14:04","דוד כוכב","עוד לפני שאמר ר"ע "ואני אחרון" כבר נימנו כאן החכמים לסדרם: "נכנסו ד' זקנים לנחמו ר' טרפון (1) ור' יוסי הגלילי (2) ור' אלעזר בן עזריה (3) ור''ע (4)".

וכן במסכת יבמות דף טז ע"א:
"מי ילך ויודיעו? אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? ר"ע".

וכן במסכת כלה רבתי פרק ז הלכה ד; ומסכת דרך ארץ פרקי בן עזאי פרק ג הלכה ב:
"חכמי ישראל, אלו באין מכאן, ואלו באין מכאן, רבן גמליאל באמצע, ר' יהושע ור' אלעזר בן עזריה מימינו, ור' עקיבא משמאלו".","125","","3520","True","True","False","","198","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36890","36885","הקושי בהסבר זה","08/09/14 17:13","יג אלול","תשע"ד","17:13","אור חדש","לכאו' אין מטרת המנחמים והמספידים לגרום "ערבות" לאבל ולמעשה יש בכך בעיה שמונעת ממנו בין היתר ללמוד תורה ש"פקודיה משמחי לב" אלא בפשטות המטרה לנחמו מדאגתו, מה היתה אותה דאגה גילה להם ר"י כשפתח בדבריו ש"רבו עוונות תכפו אבליו והטריח רבותיו" נראה בעליל שנושא המנחמים היה על הנקודה האחרונה מדברי ר"י שניסו לנחמו ש"לא הטריח את חכמי ישראל" אלא מצווה היא ודרך התורה שבאים כל ישראל לנחם על מות "שני בנים" או בן של אדם חשוב ואפילו על רשע כאחאב עשו מספד גדול וע"כ אין כלל קפידא על כך שגרם להם טרדה זו.","458","","3521","True","True","False","","133","213.151.51.155","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36891","36890","לא קשה - ההיפך","08/09/14 17:26","יג אלול","תשע"ד","17:26","בתר ממוצע","לעניות דעתי הכיון של הבן יהוידע בדבריו הולך עם ההסבר מטה...

הרי ניתן לבאר את דברי הגמ' "אמר להם ר' טרפון: דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות"

כלומר אל תאמרו לו אגדות (דברי ניחומים) שכבר בקי בהם כי קשה להתנחם בדברי חיזוק שמוכרים וידועים לאדם.

ולכן "אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו" - כלומר אל תוסיפו נופך והסבר מכיון שונה על אותו פסוק בו פתח חברכם לנחם כי הוא הרי בקי באגדות


ולכן מבאר הבן יהוידע:

רצה שכל אחד יאמר דרשה בפני עצמו ולא יאמרו כולם דרשות שונות על אותו פסוק

אלא כל אחד יביא פסוק אחר שלא פירשו חבירו ובכך יערב לו יותר
","138","","3521","True","True","False","","193","94.188.248.70","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36915","36914","ולמה רק כאן נענע ואמר זאת?","09/09/14 14:15","יד אלול","תשע"ד","14:15","אור חדש","בפשטות הסדר כאן לפי הגיל, בין רבותינו אלה היה ר"ע הצעיר","458","","3520","True","True","False","","96","84.228.242.11","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36923","36915","כי כאן נצרכו לקבוע סדר לדיבוריהם","10/09/14 03:30","טו אלול","תשע"ד","03:30","דוד כוכב","אם הגיל (לבדו) קובע את סדר מנייתם, ק"ו שהוא קובע את סדר דיבורם, ככתוב: (איוב לב, ו-ז) וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם. אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה.","125","","3519","True","True","False","","137","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36929","36923","זהו כלל כללי ונכון לעולם","10/09/14 08:46","טו אלול","תשע"ד","08:46","אור חדש","מדוע א"כ היה צריך ר"ע "לקבוע" לרבותיו שהוא אחרון מפני ענונותו וצעירותו?!?
אין זאת כ"א שכאן היה סברה להפוך הסדר ולהתחיל מה"קטן" כיוון שהמשימה נהיית קשה יותר מדובר לדובר.","458","","3519","True","True","False","","90","84.228.242.11","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36934","36929","אין דבר כזה","10/09/14 09:48","טו אלול","תשע"ד","09:48","דוד כוכב","רק במסכת סנהדרין דף לב ע"א מצינו במשנה: "דיני נפשות - מתחילין מן הצד". כלומר רק במניין הדיינים לצורך פסיקה, ובדיני נפשות. והטעם הוא שמא יימשכו הקטנים אחר הגדול (מכילתא דרשב"י) או יחששו לחלוק עליו (רש"י).
ואפילו ב"מניינא דבי רבי, דכולהו מנינייהו מן הצד הוו מתחלי" (מסכת סנהדרין דף לו ע"א), גם שם פירש רש"י שהטעם היה משום ענוה: "מן הצד הוו מתחלי - מפני ענוה יתירה שהיתה בו". וגם שם היה זה רק במניין לפסיקה, ולא בנשיאת דברים.

לשאלתך, רבי עקיבא ביקש שלא יחשיבוהו לגדול, כשם שמצינו במסכת ברכות דף כז ע"ב שכאשר הורידו את ר"ג מנשיאותו היתה הוה אמינא אף להכתירו לנשיא.","125","","3519","True","True","False","","122","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36937","36934","כבודו סותר דבריו","10/09/14 09:54","טו אלול","תשע"ד","09:54","אור חדש","ברישא טענת שאין שום כלל שקובע שהגדול מדבר בראש (נגד משנה במסכת אבות) ואילו בסיפא תרצת שדברי ר"ע נאמרו כדי שלא יתחילו בו מצד שהוא גדול?!?

הערה: ר"א ור"ט היו רבותיו של ר"ע וגם לאחר זמן כשנהיה ר"ע חברו של ר"ט לא מצאנו שהחשיבו לגדול ממנו.
החשבונות של מינוי הנשיא היו הרבה יותר מורכבים מאשר ה"גדלות בתורה" נטו כמבואר שם בסוגיה.","458","","3519","True","True","False","","118","213.151.51.155","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36939","36937","לא הבנתי את דבריך, אולי הפכת בטעות?","10/09/14 10:01","טו אלול","תשע"ד","10:01","דוד כוכב","הכלל קובע שהגדול מדבר בראש.
קרא היטב, כתבתי להיפך, שדברי ר"ע לא היו קשורים כלל להתחלה מן הצד - דבר ששייך רק בפסיקה.
רבי אליעזר ורבי יהושע היו רבותיו של רבי עקיבא.","125","","3519","True","True","False","","106","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36942","36939","הבהרה","10/09/14 10:20","טו אלול","תשע"ד","10:20","אור חדש","טענתי היתה ש:
ר"ע היה צריך "להתנדב להיות אחרון" כיוון שהיה בכך קושי מיוחד, מחמת זה היה סברא שלא ינהג כאן הכלל הרגיל של גדול בראש וקטן בסוף.

טענתך, כפי שהבנתי אותה, היתה שר"ע אמר שהוא אחרון ללא סיבה מיוחדת אלא רק מחמת ענותנותו

ע"כ שאלתי מה ענוה היא שהקטן אומר שהוא אחרון כי הוא "קטן" הרי ברור שהקטן בסוף ומה חידוש הוא?

ענית שחשש ר"ע שיחשבוהו כגדול כמו במקרה החלפת הנשיא

שאלתי שלא ייתכן, שהרי חבריו היו רבותיו ולא היו חושבים אותו לגדול מהם.
וא"כ לשיטתך הדרה קושיא, למה נזקק ר"ע להכריז כאן ש"הוא אחרון", מה הייתה ההו"א שיהיה ראשון? וכן מה העניין להזכיר עניין זה בהקשר של האזהרה של ר"ט?","458","","3519","True","True","False","","91","213.151.51.155","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36951","36942","אפרט","10/09/14 13:10","טו אלול","תשע"ד","13:10","דוד כוכב","מנין לך שר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה היו רבותיו של ר"ע? מנין לך שהם סברו שהם גדולים ממנו?
כבר כתבתי למעלה שרבותיו של ר"ע היו רבי אליעזר ורבי יהושע. וגם עליהם נאמר במסכת כלה פרק א הלכה טז: "אמרו, גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף".
אודות ר"ט, לאחר שלמד רבי טרפון מר"ע אמר לו במסכת קידושין דף סו ע"ב: "אמר ליה ר' טרפון: עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מן החיים". ובמסכת זבחים דף יג ע"א: "בלשון הזה אמר לו: עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מחייו". וכן לימד ר"ע את ר"ט במסכת בכורות ד משנה ד.","125","","3519","True","True","False","","99","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36953","36951","ולשאלתי המקורית","10/09/14 13:26","טו אלול","תשע"ד","13:26","אור חדש","מדוע נצרך כאן ר"ע באופן מיוחד להכריז שהוא אחרון, לדבריך היה זה מנהגו מעולם לנהוג ענווה בעצמו ולדבר אחרון?

לגבי ראב"ע אומנם לא היה מרבותיו של ר"ע אך לפחות בתחום האגדה ראה עצמו גדול ממנו וכך אמר לו "עקיבא, מה לך אצל אגדה, כלך אצל נגעים ואהלות" (סנהדרין לח:ב)
בנוסף היותו "נשיא" וודאי היה מצריך את ר"ע לדבר אחריו (לא היה נקרא זקן לפני שנתמנה לנשיאות)

ר"ט היה מרבותיו של ר"ע ולאחר שנתחכם נהיה לו כתלמיד חבר ואף זכה לחדש לרבו מס' חידושים (כמובן שלא הפך בכך לרבו)

גם ר"י הגלילי כנראה לא החשיב כלל את ר"ע כרבו ונראה שאף לא בהכרח כגדול ממנו.","458","","3519","True","True","False","","146","213.151.51.155","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36955","36953","לשאלתך","10/09/14 14:02","טו אלול","תשע"ד","14:02","דוד כוכב","מנהגו של ר"ע מעולם היה לנהוג ענווה בעצמו, העמיד את עצמו בסוף ולדבר אחרון, וכך עשה גם במקרה זה. (מדוע קבעת שנצרך כאן "אופן מיוחד"?).

פירוש "כלך אצל נגעים ואהלות" - גדול אתה וראוי לעסוק בדברים הקשים, ולא באגדות פשוטות.
טענת שמדובר פה אחר שנתמנה ראב"ע לנשיאות כי לא היה נקרא זקן לפני שנתמנה לנשיאות. מנין לך קביעה זו? אדרבה, אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, ואילולא היה זקן שקנה חכמה לא היו ממנים אותו לנשיא.

גם למ"ד בכתובות פד: שר"ט רבו של ר"ע לענין הלכה כמי, נתעלה עליו ר"ע, ואין שום תימה שהקפיד לשמר את ענוותנותו.

כתבת: שר"י הגלילי לא בהכרח גדול מר"ע. אז אם זה רק "לא בהכרח" ואתה מודה שיש בזה לפחות ספקות (כמו גם מה שכתבת שר"ע זכה לחדש לר"ט) למה אתה מתאמץ להתפלא על כך שר"ע חוזר ומזכיר שלא יעלו על דעתם שיכבדוהו ויקדימוהו?","125","","3519","True","True","False","","157","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36956","36955","שוב אבהיר","10/09/14 14:14","טו אלול","תשע"ד","14:14","אור חדש","עיקר השאלה היא על החשיבות לסיפור הניחום של ר' ישמעאל קביעתו של ר"ע שהוא אחרון, למה חשוב לנו לדעת ש"היה ענו" בהקשר לניחומים וכן כפי שציינת ישנם עוד מקרים שנכנס ר"ע עם חבריו ובכ"ז רק כאן כתוב שהזהירם שהוא "אחרון" למה? אני מבין שזה כיוון שיש קשר בין אזהרת ר"ט לתשובת ר"ע וקשר זה טרחתי להסביר. לפי דבריך אין שום קשר בין הדברים- זה אומנם אפשרי אך לא מחכים במיוחד ולכן לא מתאים ללמוד כך דברי חז"ל.

מלבד זאת ציינתי שדבריך הנחרצים שר"ע היה הגדול בחבורה אינם כלל כ"כ פשוטים אצלי וכמדומני שגם לא אצל בני חבורתו של ר"ע עצמו.

ר"ט היה נוהג ענווה מיוחדת בעצמו ומכבד תלמידיו כפי המסוכם למשל באתר דעת:
"ישב בעיר לוד. בעיר היה מושב לחכמים וזקנים "בעליית בית נתזה", ור' טרפון היה מראשי המדברים שם (קידושין מ:ב).
בין תלמידיו נמנה גם ר' עקיבא, שהיה לו כתלמיד חבר. ר' טרפון החשיב מאוד את ר' עקיבא, ואמר לו: עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מחייו (תוספתא מקוואות סוף א). וכן: אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך עקיבא (ספרי בהעלותך עה).

רגיל היה להציע שאלות לפני תלמידיו. כאשר שאלוהו הם, היה משתדל לדובבם, והיה אומר להם: אמרו אתם (מכילתא בשלח מסכתא ב פרשה ה). יש שהוא נוטל רשות מתלמידיו לשאלם, ואומר להם: אשאל? (תוספתא ברכות ד:טז)."","458","","3519","True","True","False","","120","84.228.242.11","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36959","36956","מי הגדול מכולם?","10/09/14 15:26","טו אלול","תשע"ד","15:26","דוד כוכב","1) כל תורתנו במשנה בתוספתא בספרא ובספרי היא מרבי עקיבא (מסכת סנהדרין דף פו ע"א).
2) במסכת בכורות דף נח ע"א: "בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה" - כלומר רבי עקיבא.
3) רבי עקיבא היה אמור להתמנות לנשיא, ולא ראב"ע שהיה שם. הדבר היחיד שעמד לו לרועץ היה שהיה מזרע גרים. ואילו עזרו של רבי אלעזר בן עזריה היה רק שהוא היה דור עשירי לעזרא הסופר.

למרות כל זאת אתה מתאמץ לטעון שפשיטא שר"ע היה הקטן מכולם, עד שלא תיתכן אפילו הוה אמינא שיתנו לו לדבר לפני חכם אחר ודברי ר"ע מיותרים כביכול. וזאת רק כדי "לאלץ" פירוש אחר.

כתבת לבסוף שהקביעה שר"ע היה הגדול בחבורה אינה כלל כ"כ פשוטה אצלך וגם לא אצל בני חבורתו של ר"ע עצמו. אם כך טוב מאוד. אם יש בזה אפילו ספק קל אין שום תימה למה ר"ע חוזר תמיד להעמיד את עצמו בסוף.

הגמרא בקידושין דף מ ע"ב היא מקור נוסף למקומות הנ"ל בו ר"ע מקפיד להעמיד את עצמו אחרון.

אל תסתמך על אתרים אלא על חז"ל. בערך רבי טרפון באתר לדעת רצו להאדיר את ר"ט, אולם בגמרא שהבאתי לעיל מכתובות מפורש שזה לא פשוט אם היה אי פעם רבו ויש בזה מחלוקת. והפרשנות שר"ט היה מכבד את תלמידיו היא באחריותם וללא מקור. בחז"ל מבואר שכיבדו כרבו שהרי למד ממנו שוב ושוב.","125","","3519","True","True","False","","137","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36960","36959","שוב אבהיר כוונתי","10/09/14 15:59","טו אלול","תשע"ד","15:59","אור חדש","לשיטתך, מה חשיבות הכנסת "ענותנותו" של ר"ע בסיפור על ניחומו של ר"י ומה היחס בין אזהרת ר"ט לתשובתו (נענה) של ר"ע?!?

בשאלה הנ"ל אין נ"מ מי היה הגדול ומכאן והלאה הדיונים הצדדיים שהעלת:
א: האומנם ברור שהיה ר"ע הגדול עד שנזקק "להקטין עצמו" כדי שלא יקדימוהו חבריו, הרי לכאו' יש גאוה כאשר בתוך חבורה שלא ברור מי הגדול שבהם קופץ אחד ואומר "אני מוותר על ראשות החבורה", על זה נשאל אותו "ומי מינה אותך לראשותנו?!?"
ב: נראה היה שניסית להוכיח שרק בדיון בדיני נפשות יש באמת נ"מ לסדר הדוברים, מצד שני נראה שאתה מודה שבד"כ הגדול מדבר ב"ראש", ע"כ תמהתי על סתירת דבריך, לא ענית על תמיהה זו.
ג: אומנם טעיתי באותה הודעה בכך שחשבתי ראב"ע לרבו של ר"ע וכמובן שרבו היה ר"א בן הורקנוס ולא בן עזריה.
ד: מרגע שנתמנה ראב"ע לנשיא פשוט שהיה לחבריו לכבדו ולתת לו לדבר ראשון, זה מצד כבוד נשיאות ולא מצד "גדלות" בתורה.
ה: מסתבר יותר שנקרא זקן רק לאחר המינוי (בן 17 בלבד) אומנם לא מוכרח.
ו: אם בגמרא יש מח' אם ר"ט היה רבו או "רק" חברו של ר"ע כיצד הכרעת בדעתך שהיה קטן ממנו ומניין לך לחלק בסוגי חכמתם?!?
ז: מקידושין מוכח שהיה ר"ט העיקר באותה מסיבה שהרי נשאלה השאלה "לפני ר"ט ולפני הזקנים" ור"ע רק נכלל בין יתר חבריו. כמובן שגם שם לא כתוב שהוא "התנדב מראש להיות אחרון".
ח: השימוש במקורות הזמינים ברשת לא מעיד דבר על ידיעותיי הקודמות ומקורן אלא רק על מקור שהבאתי והצורך הענייני להתייחס לנאמר בו.","458","","3519","True","True","False","","123","213.151.51.155","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36961","36960","תשובות","10/09/14 16:30","טו אלול","תשע"ד","16:30","דוד כוכב","א. ומה עם משה שאמר ואנחנו מה? ומה עם כל הענווים? טענה כזו יש לטעון רק כנגד הצבועים שכל כוונתם רק להתגאות ב"ענוותנותם".
ב. לא הבנתי מה הסתירה שמצאת כביכול. בדיני נפשות הסדר צ"ל דוקא הפוך. בשאר דברים הסדר צ"ל ישר. תמיד יש סדר לדוברים.
ד. 1) לא פשוט בכלל. ואולי גדלות בתורה עדיפה? מה גם שהיה רק נשיא לשעבר. 2) בודאי יתכן שיכבד את ר"ע הקשיש ממנו והחכם. 3) בהחלט אפשרי שהיה זה לפני שמינוהו. 4) גם לו היה כך, ר"ע נצרך שלא יקדימוהו אחרים. 5) ראב"ע דיבר אחרון להוציא את ר"ע שהקפיד להיות אחרון, כך שמוכח שלא היתה לו שום "נשיאות" שבכוחה לקדמו.
ו. גם אם למ"ד שר"ט היה פעם רבו, מצינו שכיבדו לר"ע פעמים רבות כרבו. ועוד, מנין לי? אל תתעלם מהראיות שבהודעתי הקודמת.
ז. לא כתוב שר"ע התנדב, הוא פשוט שתק עד אחר דברי ר"ט.
ח. הבאת ראיה משם, על כך כתבתי שזו אינה ראיה כי הדברים שם שללא מקור אינם נכונים.

כרגיל בזבזנו זמן רב מדי ללא צורך. עד כאן.","125","","3519","True","True","False","","110","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36962","36961","שני דברים אחרונים","10/09/14 17:00","טו אלול","תשע"ד","17:00","אור חדש","האם יש לך תשובה לשאלתי הראשית (למה נענה כאן ר"ע שהוא אחרון ומה הקשר לדברי ר"ט)?

מקור שאני משתמש בו רבות ומהווה לדעתי את ההסבר הטוב ביותר למהות הדרשה וחידוש בתורה (ולענייננו מראה את טיב היחסים בין ר"ט ור"ע)
תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק א
דרש ר' עקיבא מנין לקבלת דם שלא תהא אלא בכהן תמים ובכלי שרת תל' לומ' והקריבו בני אהרן את הדם אליו יכול זו זריקה כשהוא אומ' וזרקו זו זריקה האמורה הא אינו אומ' כן והקריבו אלא זו קבלה מקיש קבלה לזריקה מה זריקה בכהן תמים ובכלי שרת אף בהולכה קבלה בכהן תמים ובכלי שרת ולהלן הוא אומ' ומשחת אותם לכהנו לו מה כהן האמור להלן כהן תמים וכלי שרת אף כהן האמור כאן כהן תמים וכלי שרת
אמ' לו ר' טרפון עקיבא עד מתי אתה מגבב ומביא עלי אקפח את בניי אם לא הפרש שמעתי בין קבלה לזריקה ואתה השויתה קבלה לזריקה אמ' לו תורשיני לומ' לפניך מה שלמדתני אמ' לו אמור אמ' לו קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה זריקה עשה בה מחשבה כמעשה המקבל בחוץ כשר והזורק בחוץ פסול קיבלוהו פסלין אין חייבין עליו זרקוהו פסולין חייבין עליו אמ' לו העבודה שלא היטיתה ימין ושמאל אני שמעתי ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים להלכה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו:

מבואר שהיה ר"ט רבו של ר"ע אלא שנתעלה התלמיד וידע לחדש מתוך תורת רבו ובהתאמה אליה, בכך שיבחו רבו שמחובר הוא לתורה ה"חיה" אומנם קשה להאמין שהפך באותו מאורע לתלמידו.","458","","3519","True","True","False","","96","213.151.51.155","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב",""),new Message("36963","36962","כבר עניתי, ואין קשר לדברי ר"ט","10/09/14 17:35","טו אלול","תשע"ד","17:35","דוד כוכב","","125","","3519","False","True","False","","79","212.76.99.188","0","36879","מועד קטן|כח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);