var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43208;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","0")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43208","0","היש יודע מה היה אורך בדי הארון? לא","14/02/16 18:49","ה אדר א","תשע"ו","18:49","אשבח","זכור לי שלמדתי מה אורכם, ועכשיו שחיפשתי בפ' ב"א לא מצאתי זאת בשום מקום! אולי לא חיפשתי טוב?
אולי נקודת התחלה למבקשים לעזור: מסכת מגילה דף י עמוד ב או בבא בתרא צח-צט.
"ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב ולפני (1) הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד".
(1)
מלכים א פרק ו פסוק כ: וְלִפְנֵ֣י הַדְּבִ֡יר עֶשְׂרִים֩ אַמָּ֨ה אֹ֜רֶךְ וְעֶשְׂרִ֧ים אַמָּ֣ה רֹ֗חַב וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז:
=====================","507","","2996","True","True","False","","1189","79.179.143.90","0","0","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43209","43208","לא היה להם שיעור","14/02/16 19:40","ה אדר א","תשע"ו","19:40","המכריע","לכן שיעורם לא נתפרש.
כלומר היה דין שהם יהיו למטרת נשיאה, ושלא יסורו ממנו.
אבל זה היה נתון לשיקול דעת האמנים, כמה יהא ארכם.
אלא שבחז"ל מבואר שהאריכו בנס והיו בולטים, אולי לכן אין דיון באורך המקורי מכיון שבלאו הכי לפי המסורת זה התארך מאד.","199","","2996","True","True","False","","372","95.86.75.129","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43211","43208","בסיס לחשבון מנחות דף צח רש"י ד"ה ובולטין","14/02/16 19:57","ה אדר א","תשע"ו","19:57","דוד כוכב","","125","","2996","False","True","False","","144","95.86.89.112","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43235","43208","דעת המהרש"א - 12 אמות","16/02/16 11:00","ז אדר א","תשע"ו","11:00","אבי גרינבלט","שתים עשרה אמות - עשר אמות מהפרוכת עד הארון, אמה וחצי לרוחב הארון, ועוד חצי אמה להשחיל דרך הטבעות האחוריות שלא יסורו הבדים מן הטבעות (ענף עץ עבות במהרש"א).","539","","2994","True","True","False","","115","81.218.132.64","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43236","43208","דברי רבינו בחיי עה"ת","16/02/16 11:02","ז אדר א","תשע"ו","11:02","אבי גרינבלט",""והסבה ליאשיהו שגנז הארון יותר משאר כלי הקדש לשני ענינים: האחד לעילוי קדושתו, שאין לך מקודש ומעולה בכל הכלים כמוהו, וכשם שהוא קודם לכלן במעשה כך הוא מקודש מכלן, שהוא דוגמא לכסא הכבוד ומעון לשכינה, והשכינה דבקה לעולם עם הארון, ולכך בבית שני לא היה בו ארון, וכשחסר ארון חסרה שכינה, ולפי שהיה יאשיהו יודע שהבית עתיד ליחרב ע"י נבוכדנצר, והנביאים שבימיו מתנבאין וצווחין כן, והיה דבר ברור אצלו שכל הכלים יגלו לבבל לפיכך חס על כבוד הארון לעלויו ורצה לגנזו. והשני, שראה בארון סימן הנסיעה, והוא שהבדים שהאריכו בימי שלמה נתקצרו בימיו וחזרו לאותה מדה שהיו בימי משה, וכשהיו ישראל נכנסין במקדש והיו רואין הפרוכת ושני בדי הארון, היו ראשיהן נראין מחוץ לפרוכת כשני דדי אשה שנראין מתחת בגדיה, ועל שני בדין אלו הזכיר שלמה ע"ה: 'שני שדיך כשני עפרים' (שיר השירים ד', ה), וכשנתקצרו עתה בימי יאשיהו וחזרו כלפי פנים היו ישראל נכנסין ולא היו רואין אותן יוצאין ובולטין מן הפרוכת כמנהג, לפי שחזרו לאותה מדה שהיו בימי משה, והכיר יאשיהו בזה שהארון מזומן לנסיעה ומתכנס והולך. ועוד ראה כשנכנס חלקיה הכהן לעבוד עבודה בהיכל שמצא שם ספר תורה שהוא מצד הארון ברית ה' שיצא לתוך ההיכל והכיר בזה שזה אות לגלות ולחורבן ביהמ"ק. וזה תרגם יונתן: 'ויהי בשלשים שנה' (יחזקאל א', א), והוה בתלתין שנין בזמן דאשכח חלקיה כהנא רבא ספרא דאורייתא בבי מקדשא בעזרתא תחות אולמא בפלגות ליליא בתר מעלני סהרא בימי יאשיהו בן אמון. ומתוך שראה סימנין אלו ראה לגנזו. והא למדת שעיקר הקדושה לארון זה של בצלאל היה, לא לארון שעשה משה לשעה, ועל ארון זה של בצלאל אמרו רז"ל במסכת עירובין פרק הדר (סג:) כל זמן שארון ושכינה שלא במקומן ישראל אסורין בתשמיש המטה. שאם תאמר על ארון שעשה משה שהיה יוצא עמהם במלחמותיהן, היאך אפשר לומר כן, דשבעה חדשים שישב הארון בשדה פלשתים שיהיו ישראל אסורין בתשמיש המטה ונמנעים מפריה ורביה וכן דוד שאמר לאוריה: 'רד לביתך' (שמואל ב י"א, ח), אלא על ארון של בצלאל אמרו כן שהוא עיקר הקדושה, משא"כ בארון של משה שאין קדושתו כל כך" (דברים י', א).","539","","2994","True","True","False","","174","81.218.132.64","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43247","43208","תשובה שקיבלתי עכשיו מאתר din.org.il","16/02/16 12:51","ז אדר א","תשע"ו","12:51","אשבח","תשובה:
שלום רב,
אורך בדי הארון לא מוזכר כמה הם היו. ראה בתוספות מנחות צח,ב ד”ה דוחקין, שכתבו שאורכן היה בדרך נס, שבתחילה היו פחות מעשר אמות (למד”א אחד עיי”ש), ואז הם נמתחו לאורך קודש הקודשים","507","","2994","True","True","False","","188","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43210","43209","תודה. מתשובתו אני מבין "שאין מה לחפש"","14/02/16 19:44","ה אדר א","תשע"ו","19:44","אשבח","יותר בנושא אורך הבדים. וזו תשובה החוסכת זמן!
יישר כוח.","507","","2996","True","True","False","","154","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43212","43211","אני צריך נס נוסף על נס התארכות הבדים","14/02/16 20:22","ה אדר א","תשע"ו","20:22","אשבח","המדובר שם כדי למצוא את הבסיס לחישוב אורך הבדים 
.
שאורכם יתר על 10 אמות עפ"י הנס והמדרשים בולט.... לעין, וכפי המסתעף מדף י: במגילה.
אשמח להכוונה מדוייקת יותר של דבריו.","507","","2996","True","True","False","","172","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43213","43212","לפי חישובי - קרוב ל23","14/02/16 20:33","ה אדר א","תשע"ו","20:33","דוד כוכב","רש"י מסכת מנחות דף צח ע"א:
"ובולטין בפרוכת - לפי שהיה הארון כנגד הפתח כדאמרי' במגילה (דף י:) ארון שעשה משה כשמונח בדביר היה לו עשר אמות ריוח ממנו לכותל לכל צד והדביר היה עשרים על עשרים ומקום ארון אינו ממעט בדביר דבנס היה עומד אלמא באמצע הדביר קאי והפתח נמי היה באמצע בכותל מזרחי והיו הבדים בולטין בפרוכת שבפתח".
עשר אמות לכל צד - היינו כולל לפרוכת, ובהנחה שהנחת הבדים היתה סימטרית, ולא היה כאן נס שהתארך לצד אחד בלבד, הרי פי 2 = 20.
אורך הארון עצמו אמתים וחצי אורכו.
ועוד קצת שיבלוט בפרוכת.","125","","2996","True","True","False","","184","95.86.89.112","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43214","43213","אבל לדברי רד"ק - 10 אמות","14/02/16 20:35","ה אדר א","תשע"ו","20:35","דוד כוכב","רד"ק מלכים א ח, ח:
"ואם תאמר והלא אורך הבדים לא היה אלא עשר אמות ולא נאמר בתורה שהיו נראים חוץ לפרכת והדביר היה רחבו עשרים אמה א"כ אף על פי שמשכו אותם היאך נראו עדיין על פני הדביר נאמר כי לא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי אלא הרחיקו אותו מן הכותל עד כדי שיראו הבדים על פני הדביר כשמשכו אותם כלפי חוץ ואין צריך לומר כי מקום ארון אינו מן המדה ובנס היה עומד שהרי בתוך המדה היה תחת כנפי הכרובים בתוך עשרים אמה ולא היה ממנו עשר אמה לכל רוח".
רד"ק דברי הימים ב ה, ט:
"וא"ת כיון שלא היה אורך הבדים אלא עשר אמות והדביר רחבו עשרים היאך נראו עדיין על פני הדביר יתכן שלא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי אלא הרחיקו אותו מן הכותל והכרובים פורשים כנפים על הארון ועל בדיו, שהיה פרישת הכנפים ברוחב גם כן עשרים אמה כמו שהיה באורך או היה רוחב הכנפים כרוחב הארון ואורך הבדים, ורז"ל דרשו ויראו ראשי הבדים וכתיב ולא יראו החוצה הא כיצד דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כמין שני דדי אשה שנ' בין שדי ילין ואין אנו צריכין לדרשן שהוא אומר שהיו נראין על פני הדביר אבל חוץ לכותל הדביר לא היו נראין, ומה שאמרו עוד מקום ארון אינו מן המדה ובנס היו עומדים לא ידעתי מה טעם שהרי הכתוב אומר שהכרובים פורשי כנפים היו וכנפיהם על הארון והארון מתחת כנפי הכרובים היו ואינו נכנס בחשבון וא"כ מה טעם לתת גם המקום שאינו צריך והם אמרו כי הארון עשרה אמות היה לו לכל רוח זה לא מצאנו ולא יתכן לפי הפסוקי' והם שאמרו ידעו מה אמרו כי דעתם רחבה מדעתנו".","125","","2996","True","True","False","","174","95.86.89.112","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43215","43214","והרלב"ג חולק","14/02/16 20:38","ה אדר א","תשע"ו","20:38","דוד כוכב","אברבנאל מלכים א פרק ח ח:
"ואמנם והרלב"ג כתב שהבדים האלה שזכר הכתוב לא היו הבדים אשר עשה משה לארון, אבל שלמה עשה בדים אחרים להוליכו בהם והיו יותר ארוכים כדי שישאו אותם כהנים רבים, ולזה אמר עליהם ויאריכו הבדים שעשו אותם ארוכים יותר ממה שהיו, והיה אורכם כל כך עד שנראו ראשי הבדים מן הקדש אצל פני הדביר והוא פתח קדש הקדשים, ולא היו נראים החוצה בהיכל אך היו מגיעים עד פני הדביר בעובי הכותל ושם היה הפרוכת להבדיל, כי אעפ"י שהיו שם דלתות לא היו נסגרות, לפי שהבדים היו מונעים מלסגרם והוא יותר נכון אצלי".
דעה נוספת, מלבי"ם שמות כה, יד (הובא גם בדף על הדף בבא בתרא דף כה ע"א):
"ואורך הבדים שעשה משה לא היה יותר מעשר אמות כי המשכן היה עשר, ובעת החניה משכם לצד חוץ אל הפרוכת שיהיו בולטים בפרוכת כשני דדי אשה שמסתמא גם במשכן היה כן, ובמקדש של שלמה שהיה עשרים על עשרים והארון עמד באמצע הבית, כשמשכם עד אמצע הארון הגיעו עד הפרוכת, וכשמשכם עד טבעות הצלע של צד מזרח שהיה שלשה טפחים רחוק מן הזוית בלטו הבדים ודחקו בפרוכת טפח ומחצה והיו כשני דדי אשה, ומבואר שהוסרו משתי טבעות של צד מערב ונשארו בשתי טבעות שבצד מזרח לקיים בטבעות הארון יהיו הבדים. והנה התוס' במנחות (דף צ"ח ע"ב) כתבו שהבדים האריכו דרך נס ולמ"ש א"צ לזה, ומדברי הריצב"א שהביאו התוס' בב"ב (דף כ"ה) מבואר שס"ל שלא היה דרך נס כמ"ש התוי"ט...".","125","","2996","True","True","False","","184","95.86.89.112","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43216","43214","אני מצרף את מה שכתבתי לפני פנייתי כאן","14/02/16 20:49","ה אדר א","תשע"ו","20:49","אשבח","כדי לכוון יותר את בקשתי.","507","pdf","2996","True","True","False","","231","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב","0-pdf"),new Message("43218","43216","מאמר","15/02/16 08:02","ו אדר א","תשע"ו","08:02","עלי","ראו את המאמר שהעליתי בפורטל כבר ביומא נד על הארון ובדיו המתפרקים, ואינני זוכר אם הרב כוכב העיר עליו בפורום בשעתו, תצטרך לברר אצלו.
לצערי אינני זוכר תגובות משמעותיות עליו ואשמח לקרא תגובות הערות והארות נוספות.","209","","2995","True","True","False","","153","194.114.146.227","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43219","43218","במאמר זה יש, להבנתי, ליקויים קשים:","15/02/16 08:06","ו אדר א","תשע"ו","08:06","אשבח","וכבר ראיתיו לפני פתיחת אשכול זה.
ליקוי 1:
- כתוב שם: "ברם בעוד שלצורך הגעת הבדים לפרוכת בבית שני צריך היה למשוך אותם אליה,..." -
איך אפשר לכתוב כזאת?! הרי פשוט וברור לכול שבבית שני לא היה הארון, ומכאן שאין מאמר זה אמין בעיניי (אף שכמה עמודים אח"כ יש הערה עם ציטוט מרבנו בחיי "...ולכך בבית שני לא היה בו ארון...". (נלענ"ד שהכותב עצמו לא שת ליבו בתחילת כתיבתו להערה המאוחרת שהביא).
ליקוי 2:
- עוד כתוב שם בלשון מתנשאת על פירוש רש"י: "...מוזר אפוא לשיטתו – [של רש"י, איך אפשר לכתוב כך על רש"י???, ה' ישמור! אשבח] שאין הברייתא מציינת שהבדים מתפרקים לקראת החניה (ולא לקראת המסע)" - וְתָמֵהַּ אני: וכי כותב מאמר כזה (שכותרתו: מיקום הארון ובדיו ה"מתפרקים") לא יודע את הציוויי של "לא יסורו ממנו" - ומפרש רש"י 'לעולם'?! (פרשת תרומה מאתמול...), וכן שהעובר עליה עובר בלא תעשה ולוקה?!
(אודה שלאחר העובדות הנ"ל - פרט לחיפוש מופעי "בית שני" בעמודים הכתובים שם - לא הרשיתי לעצמי המשך עיון בכתוב שם).
הערה: הנ"ל נכתב אתמול ללא ידיעתי שאתה כתבת אותו, אך מחקתיו כי לא נראה בעיניי לכתוב מה שכתבתי כשאין באפשרות הכותב להגיב. עתה משנודע שזה אתה העליתי את חלקו ותוכל להגיב על הערותיי.","507","","2995","True","True","False","","230","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43227","43218","לטענתך הראשונים והאחרונים לא הבינו","15/02/16 16:59","ו אדר א","תשע"ו","16:59","אשבח","את משמעות הביטוי "מתפרקין ואין משתמטין" ביומא עב. - אבל אתה כן מבין את "המשמעות האמיתית" ?!
אתה כותב שם:
"נראה אפוא שמשמעות הביטוי "מתפרקים ואין נשמטים" המופיע במסקנת הגמרא, שונה לגמרי מזו שהבינו הראשונים והאחרונים. המשמעות האמיתית היא, שכל בד נעשה משלשה חלקים (=פרקים), בד חיצוני חלול קבוע ושני בדים פנימיים היכולים לנוע בתוכו כבוכנה במסילה אך לא להישמט ממנו. הבדים הפנימיים הם מתפרקים ונמשכים החוצה ואינם נשמטים מהבדים החיצוניים, ולא הבדים בטבעות".
האם כוונתך כפי שכתוב או צריך להבין אחרת?
אני מייחל לתשובה ממנה יהא ברור שאין כל אחד יכול להתנשא ולדחות את דברי חז"ל בפירסומים משלו - במיוחד שהיום קל מאוד לפרסם אותם ולהשמיעם ברבים","507","","2995","True","True","False","","183","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43220","43219","טעות","15/02/16 08:20","ו אדר א","תשע"ו","08:20","עלי","האם בשל טעות פשוטה שכל אחד יכול להבין בעצמו שצריך היה להיות כתוב בו בית ראשון ולא בית שני, אשבח פוסל כבר את כל המאמר ? המאמר פורסם בשעתו ב'שמעתין' ולאחר שהועלה ( עם הטעות ) פשוט לא יכולתי לתקן. זה הכל. נסה נא אשבח להתעלם מהטעות, קרא את כל המאמר ואם יש לך הערות משמעותיות אחרות אשמח להגיב.
על דבריך לגבי הלשון המתנשאת לגבי רש"י כבר 'שוחחנו' כאן בעבר וכתבתי שאין לי שום כוונת התנשאות ואף התנצלתי, אך כנראה שאתה כבר 'סימנת' אותי אישית. אבל אם תנסה להתעלם מדברים אלו ולקרא את המאמר מבחינה עניינית ולהגיב הדבר יועיל, ואם לא תקרא, ההפסד יהיה כולו שלך...לי אין שום רווח חוץ מזה שרציתי להועיל לקוראים בהבאת המקורות ובדיונם, וכידוע כבר בפורום זה שאני בא לעורר דיון ולימוד ולא יותר, שהרי אינני בר סמכא בשום עניין אלא הקטן שבלומדים וכפועל שחור וכורה יהלומים העוסק בעבודה כדי למצא יהלומים אך גם כשמוצא הוא נשאר פועל שחור ועושר והכבוד מהיהלומים לא יגיע אליו...
האם ראית את ההתייחסות לברייתא דמלה"מ בעבר ? האם יש לך הצעות פתרון חלופיות טובות יותר ? הראית מה שכתבתי לגבי רס"ג ורבינו בחיי בסיום המאמר ? האם אתה מכיר התייחסות אחרת ?
האם אפשר לבקש שאחד או כמה מהקוראים החשובים האחרים יביע דעתו על המאמר באופן רציני ( הרב כוכב, אלמואדיב, אלף בית רש"י ועוד ), הרי אין לי עניין בלהיות צודק יותר או פחות, מה שחשוב בעיני זה רק שהסוגיה תתברר לאשורה מכל צדדיה.
'חולשתו' העיקרית של המאמר היא בהעדר הסבר 'טבעי' בחז"ל להתארכות בדי הארון. גם בהסבר הרס"ג המובא במאמר וציטוטו של רבינו בחיי אין להועיל בעניין לכן הצעתי במאמר מה שהצעתי ולא מפני שאני בטוח שכך הם הדברים אלא רק מפני שאינני מכיר הסבר טוב יותר.","209","","2995","True","True","False","","175","194.114.146.227","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43221","43220","טעותך איננה פשוטה ואיני יכול להיענות","15/02/16 08:28","ו אדר א","תשע"ו","08:28","אשבח","לבקשתך להתעלם ממנה, ואסביר מדוע.
הפנית כאן ועכשיו את הקוראים כאן למאמר השגוי - אם ידעת את הטעות כבר מראש, כפי טענתך עכשיו, למה לא הוספת בהפניה זו, כאן, תיקון לכך?
לכן גם לא אמין בעיניי, וזאת בלשון המעטה, מה שכתבת עכשיו "המאמר פורסם בשעתו ב'שמעתין' ולאחר שהועלה ( עם הטעות ) פשוט לא יכולתי לתקן" ~ הרי המאמר פורסם גם כאן ומיד לפני העלאתו יכולת לתקן, וגם בכל רגע אחרי שהעלת כאן יכולת לתקן טעות רבת משמעות זו !!!
האם אני הראשון שמעיר על שגיאה זו?
ומה עם שהבדים לא סרו מהארון ~ בעוד ממה שכתבת משתמע שהיו מפרקים אותם? איך אתה מסביר זאת?
מאי מפרקים?","507","","2995","True","True","False","","209","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43224","43221","מענה","15/02/16 10:03","ו אדר א","תשע"ו","10:03","עלי","א. לא יכולתי לתקן ב'שמעתין'. להעתיק אותו כצורתו יכולתי, לתקן בפורטל לא ידעתי ( אינני כזה טוב במחשבים ) וזה עבורי מסובך. אבל המאמר התפרסם כבר ממזמן ופשוט לא התעסקתי בו כבר שנים. ברם סמכתי על הקורא הידען שיבין בעצמו את הטעות.
ב. מעטים אם בכלל הגיבו עליו לכן אינני יודע אם אתה הראשון או אחד הראשונים המגיבים.
ג. פירוק הבדים והסרתם מהארון הוא מחלוקת הראשונים כפי שמובא במאמר עצמו. ה'פשטנים' אינם מקבלים את האיסור כפשטותו. הרמב"ם פוסק את האיסור בפשטות כמובן מאליו. כאמור הכל מובא במאמר עצמו, קרא ותמצא.
שוב, לא באתי ללמד מישהו מקורות עלומים שלא ניתן להגיע אליהם. רק לקבצם יחד ולדון בהם למיטב הבנתי. קח את המקורות עצמם המובאים במאמר, נתח אותם בעצמך. אם מסקנותיך טובות בעיניך משלי ואם יש לך הצעות הסבר חלופיות טובות יותר, נא הצע אותן כאן ואשמח לקרא.","209","","2995","True","True","False","","161","194.114.146.227","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43225","43224","על מענה זה הנני משיב כשיטת וורדאן","15/02/16 10:39","ו אדר א","תשע"ו","10:39","אשבח","בדף של היום (סד: שורה אחרונה) - כי ברור שלפני הפרסום ב'שמעתין' קראת כמה פעמים מה שכתבת (או שזו הנחה מוטעית!).","507","","2995","True","True","False","","163","37.26.148.174","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43228","43227","הכוונה","15/02/16 17:52","ו אדר א","תשע"ו","17:52","עלי","שהראשונים והאחרונים לא הבינו כמו שעולה מהברייתא דמלה"מ אשר לפיה הכוונה האמיתית היא שונה מהסברי הראשונים וכמוסבר במאמר שאין הכוונה זזים מצד לצד בלבד אלא נמתחים ומתארכים ממש ואין הכוונה שהבנתם היתה מוטעית כשלעצמה אלא רק שאינה תואמת להסבר העולה מהברייתא.
איננו יודעים בוודאות מה מקורה של הברייתא דמלה"מ, כי יש בה הסברים יחודיים שאינם מצויים במקורות חז"ל מקבילים וכנראה שלפחות בחלקה לא היתה מצויה לפני חלק מהפרשנים. האם הבנתי את הברייתא עצמה נכונה כלומר האמנם נמתחו הבדים כפי שהסברתי ? קרא ושפוט. ציינתי בעצמי שהבעיה בהסבר הזה היא גם בהיותו יחודי וללא מקבילות או מסורת מפורסמת, וציינתי והסברתי כמיטב יכולתי את הקשיים בהסברים הקיימים השונים שאילצוני לחפש הסבר שונה ושאני מקווה שההסבר בברייתא מספק.
הרי אין בידינו מידע ארכיאולוגי או צילום של ארון הברית וכל הדיון מבוסס על מקורות חז"ל הקיימים לפנינו. בגלל זה טרחתי לחפש הסבר מתקבל על הדעת, וכבר הצעתי ללומדים לקרא את המאמר, לקחת בנפרד את המקורות שציינתי כולם ( ואם תמצא מקורות נוספים - מצויין, אך אני מסופק אם תמצא ), ולנסות לנתחם בעצמך ולהסיק הסבר אחר מתקבל על הדעת, ואם תהיה לך הצעה טובה משלי - נא הצע אותה כאן ויישר כוחך מראש, הרי בדיוק לשם כך כתבתי את המאמר - כדי לעורר את הלימוד ולחיפוש ההסבר המיטבי !","209","","2995","True","True","False","","152","95.86.111.10","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43229","43228","כתבת בפירוש שלא הבינו את יומא עב.","15/02/16 18:25","ו אדר א","תשע"ו","18:25","אשבח","אז איך עברת ל"לא הבינו את הברייתא של מלאכת המשכן"?
אם זו הייתה כוונתך עדיין קשה שאתה יודע את המשמעות האמיתית והראשונים והאחרונים לא הבינו. אלא אם זו דרכך לחזור בך, וטוב שזו תהיה האמת.
מוטב שנניח ל"מאמר" זה.","507","","2995","True","True","False","","183","79.179.143.90","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43230","43229","לא כתבתי","15/02/16 20:18","ו אדר א","תשע"ו","20:18","עלי","שלא הבינו את הברייתא אלא לא הבינו את הגמרא כמו שעולה מההסבר של הברייתא וזה שונה לגמרי ואתה באמת לא חייב לקרא אותו.","209","","2995","True","True","False","","130","95.86.111.10","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43240","43235","אם כן טעיתי בכותבי לעיל שהיו לאורך הארון","16/02/16 11:23","ז אדר א","תשע"ו","11:23","דוד כוכב","","125","","2994","False","True","False","","135","213.151.63.19","0","43208","מגילה|י ע"ב",""),new Message("43244","43240","ראה גם רשב"ם שמות כה,יב","16/02/16 11:53","ז אדר א","תשע"ו","11:53","אבי גרינבלט",""מצד רחבו, שהרי בולטין היו הבדים לצד ההיכל ובעל כורחך ארכו של ארון מצפון לדרום והבדים ממזרח למערב".","539","","2994","True","True","False","","100","81.218.132.64","0","43208","מגילה|י ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);