var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51391;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","49"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","32"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51391","0","אשר ירשיעון","20/07/17 12:07","כו תמוז","תשע"ז","12:07","יגאל אמיתי","לדעת רבי, "ירשיעון" לשון רבים.
טוענים רבנן "ירשיען" כתיב, וזה יחיד.
למה?
אם הכוונה הייתה ליחיד, היתה התורה כותבת "אשר ירשיע אלהים".
המילה "ירשיען" אפילו בכתיב חסר, מכריחה לדבוק בקריאה, שהיא לשון רבים, "ירשיעון".
בקיצור, מה דעת חכמים?","543","","2493","True","True","False","","758","147.237.70.103","0","0","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51399","51391","לענ"ד אין הכרח לדבוק בכתיב החסר ירשיען","20/07/17 13:21","כו תמוז","תשע"ז","13:21","יהודי_קדום","כלשון ירשיעון ברבים משום ש"ירשיען" בכתיב חסר ננקד כך: יַרְשִׁיעֵן (=עי"ן צְרוּיָה) שמשמעותו יַרְשִׁיעַ-אוֹתָן, אמנם אוֹתָן היא לשון רבים אך היא בהכרח גם לשון נקבה, ומשכך אפשרות זו תוציא אותנו מהסוגיא (אף שיַרְשִׁיעַ יכול לבטא דיין יחיד - הוא יכול לבטא גם בי"ד).","233","","2493","True","True","False","","163","37.26.146.250","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51471","51391","לכן הגמרא אומרת שרק באופנים כאלו","21/07/17 18:46","כז תמוז","תשע"ז","18:46","קלוגער","יש מחלוקת
כיון שיש לצדד איך נכתב וחלב אין מחלוקת
להו"א דמסקנא","590","","2492","True","True","False","","91","185.24.206.251","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51402","51399","רעיון יפה!","20/07/17 13:48","כו תמוז","תשע"ז","13:48","דוד כוכב","עוד יש לומר, שנכתב בלשון 'ירשיעון' כי גם דיין אחד נקרא אלהים שהוא לשון רבים, אך נכתב חסר ואו לדרוש שדי בדיין יחיד.

עוד יש לומר שמפרש את הנון כחלק מהמילה, כמו ויבן.","125","","2493","True","True","False","","196","213.151.57.176","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51453","51399","נראה שכיוונת לדעת תוס במקום","21/07/17 18:04","כז תמוז","תשע"ז","18:04","אבי גרינבלט","הכתוב בשמואל א ב,כב כביכול מתייחס לפנחס בן עלי ובשבת נה,ב עוסקת באלו שלא חטאו כפשט הפסוקים ומנקה את פנחס מהחטא המפורש ומפנה לשמואל א יד,ג","539","","2492","True","True","False","","97","95.86.72.27","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51454","51453","אין קשר בין מה שכתבתי להודעתך:","21/07/17 18:15","כז תמוז","תשע"ז","18:15","יהודי_קדום","אני מוציא מכלל אפשרות את שאלת יגאל אמיתי הואיל וירשען מוכרח להיות בלשון נקבה בלבד אם לא נדבוק בסוגיית הגמרא.
האם יש מקום שדבריי אלה הובאו כבר?","233","","2492","True","True","False","","155","89.139.185.162","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51456","51454","ישכבן - ב צרויה כשיטתך","21/07/17 18:18","כז תמוז","תשע"ז","18:18","אבי גרינבלט","","539","","2492","False","True","False","","126","95.86.72.27","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51459","51454","בדף על הדף:","21/07/17 18:25","כז תמוז","תשע"ז","18:25","דוד כוכב",""וירשיען כתוב, בלא וי"ו, לרמז שאין בו הוראה אלא לאחד (שדיין אחד ירשיע אותם)".

וגם בשבת נה: ישכבן - חפני לבדו שכב איתן.","125","","2492","True","True","False","","170","213.151.57.176","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51457","51456","אתה טועה! הלשון ישכבן היא על זכר ואותן","21/07/17 18:21","כז תמוז","תשע"ז","18:21","יהודי_קדום","יכול להיות רק נקבה! ואין קשר בין התוספות לדקדוק הלשוני שבדבריי.","233","","2492","True","True","False","","187","37.26.146.188","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51460","51457","איך תנקד "ישכבן" ?","21/07/17 18:26","כז תמוז","תשע"ז","18:26","אבי גרינבלט",""אלא לאו שמע מינה פנחס לא חטא אלא הא כתיב {שמואל א ב-כב} אשר ישכבון ישכבן(איך תנקד כאן ?) כתיב "","539","","2492","True","True","False","","155","95.86.72.27","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51461","51459","בהחלט! כנלמד בסוגיא! אבל אינו משיב על","21/07/17 18:28","כז תמוז","תשע"ז","18:28","יהודי_קדום","שאלת יגאל אמיתי!
נלע"ד שאני השבתי ויישבתי שאלתו.","233","","2492","True","True","False","","145","89.139.185.162","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51464","51460","לא רק הניקוד חשוב כאן אלא גם משמעות","21/07/17 18:32","כז תמוז","תשע"ז","18:32","יהודי_קדום","המילה. אתה מביא פועל בזכר ואני מביא מילת יחס המתייחסת לנקבה ברבים. ואמ"ל.","233","","2492","True","True","False","","155","89.139.185.162","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51465","51460","ניתן לפרש כמ"ש, שכתיב חסר נדרש ליחיד","21/07/17 18:33","כז תמוז","תשע"ז","18:33","דוד כוכב","","125","","2492","False","True","False","","167","213.151.57.176","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51463","51461","כוונתם כדבריך: ירשיעַן = ירשיע אותן/אותם","21/07/17 18:32","כז תמוז","תשע"ז","18:32","דוד כוכב","","125","","2492","False","True","False","","170","213.151.57.176","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51466","51463","בלשון משנה ן ו ם יתחלפו ולא בלשון המקרא!","21/07/17 18:34","כז תמוז","תשע"ז","18:34","יהודי_קדום","כפי ירשיען במקרא! לכן גם דבריו כאן נדחים.","233","","2492","True","True","False","","141","89.139.185.162","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51472","51466","לדרשה זה מספיק","21/07/17 18:48","כז תמוז","תשע"ז","18:48","דוד כוכב","וגם בלשון מקרא, כגון בפרשה של מחר: (במדבר לו, ו) צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם.","125","","2492","True","True","False","","179","213.151.57.176","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51478","51472","'בעיניהם' זה יכול להיות גם לנקבות וגם","21/07/17 19:02","כז תמוז","תשע"ז","19:02","יהודי_קדום","לזכרים. היש מקרה במקרא ב ן' שהוא גם לזכרים או רק לזכרים?","233","","2492","True","True","False","","116","89.139.185.162","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51480","51478","ביחזקאל לד, כג","22/07/17 22:07","כח תמוז","תשע"ז","22:07","דוד כוכב","וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה.

בדברי הימים ב יח, טז: כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רֹעֶה.
לעומת במדבר כז, יז; ומלכים א כב, יז: כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה.

אמנם שה וצאן לפעמים בלשון נקבה.","125","","2491","True","True","False","","231","213.151.57.176","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51498","51480","מִמִּשְׁלֵי וְנִמְשְׁלֵי צאן עוד נגיע","23/07/17 09:30","כט תמוז","תשע"ז","09:30","יהודי_קדום","לדבר על עצים ואבנים...

ייתכן ולא הבהרתי מספיק בהודעות הקודמות, ולכן אעשה זאת בקצרה: אני נוגע רק בשאלת ר' יגאל אמיתי (ותו לא) שכתב: "המילה "ירשיען" אפילו בכתיב חסר, מכריחה לדבוק בקריאה, שהיא לשון רבים, "ירשיעון" ".

אחזור על בסיס הדברים:
יַרְשִׁיעֵן=יַרְשִׁיעַ-אוֹתָן=ירשיע את הנקבות.
ע"ס זה ש'אותן' הוא לשון נקבה בלבד, העליתי רעיון שיש באפשרותו להשיב בשלילה על שאלת יגאל אמיתי - ובעיקרה של שלילת שאלת ר' יגאל אמיתי היא העובדה שכל הסוגיא מדברת בזכר(ים).

וכדי להיות ברור יותר: אין במקרא 'אותן' כשהכוונה ל'אותם' קרי, לזכרים, והנח ל'אתהן' - שבכל המקרא אף היא מילה המתייחסת לנקבה בלבד, וכן הנח להתייחסות למילים בפסוקים המדברים פעם על הצאן שהוא שם כולל בלשון זכר יחיד - ובמילה אחרת באותו פסוק הוא מתייחס לפרטים המרכיבים את הצאן: כבשים, כבשות, עיזים, תיישים, שֵׂיוֹת, שֵׂיִים ואֵילים.","233","","2490","True","True","False","","149","89.139.185.162","0","51391","סנהדרין|ד ע"א",""),new Message("51515","51498","מקווה שהובן שהכותרת לעיל על עצים ואבנים","23/07/17 19:28","כט תמוז","תשע"ז","19:28","יהודי_קדום","באה בגלל איזכור העץ והאבן בדברי יהודה בר נחמני בדף של היום...","233","","2490","True","True","False","","114","84.109.114.226","0","51391","סנהדרין|ד ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);