var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51541;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","57"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51541","0","זכו בנות צלפחד","25/07/17 00:50","ב אב","תשע"ז","00:50","דוד כוכב","למה לא נאמרה פרשת נחלות למשה יחד עם כל המצות שנאמרו מסיני? למה לא זכו צדיקים אחרים שיאמרו על ידיהם שאר מצוות?

על כך כאן.","125","","2480","True","True","False","","823","213.151.57.176","0","0","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51548","51541","שתי תשובות ואחת נפלאה","25/07/17 10:33","ב אב","תשע"ז","10:33","אור חדש","לא הבנתי מה ענית לשאלתך מספרי "למה עניין זה לא נאמ' בסיני ככל שאר המצוות כולן?"

אלא שספרי זה חלוק על מ"ד שהתורה מגילות מגילות ניתנה, וכן מורים פשטי הכתובים שלא כספרי שהרי במצוות רבות נאמר היכן אמרן הקב"ה למשה והיו אלו מקומות אחרים ולא הר סיני ונראה שכך סוברת גם הבריתא לכן לא קשה עליה מהספרי.

לכן לפי גישה זו (המיושבת יותר לפי פשטי הכתובים) אפשר להסביר בדרכים הבאות:

א: כל פרשה נאמרה למשה במקומה והקב"ה תכנן למסור הפרשה במועד מאוחר יותר כמו שנאמרו בפשטות מצוות ספר דברים במועד מאוחר יותר אלא שהקדימו בנות צלופחד ועוררו השאלה לפני הזמן ובכך גרמו לקב"ה למסור המצווה לפני הזמן שתכנן- זה פשט הבריתא שהבאת (שחלוקה על הספרי כמובן)

ב: פרשה זו כלל לא היתה צריכה להאמר! הרי הגם שדברים שעשויים להלמד בק"ו ובהיקש לעיתים טורח וכותב אותם הכתוב אך כלל לא מוכרח היה הדבר וכיוון שההקש מייבום אכן נכון לפי כללי התושב"ע הרי שניתן היה ללמוד דין זה מדעתנו גם לולא נאמר למשה מפי הגבורה ואכן צדקו בנות צלופחד בדרשתן ולמדו דין נכון מכוחה של תושב"ע ובכך הראו שאין הבדל בין הגעה לאמת ע"י הקש לבין לשמוע הדין מפי ה' ממש- הכל מכוון לדבר אחד.
(כך חשבתי לבאר הפרשה בעצמי)

ג:(כך הסבירה אשתי החכמה ונראים דבריה) אפשרות ב' מניחה שאכן דיני ייבום היו מפורשים ולכן ניתן היה ללמוד מהם דיני נחלה.
אומנם דבר זה קשה, הרי אנו נוקטים בשיטה שהתורה ניתנה 'מגילות מגילות' והרי פר' ייבום נאמרה בספר דברים וגם שם לא נתפרש העניין שבת פוטרת מייבום אלא רק מדרשה של התושב"ע ש'בן אין לו עיין עליו' ודרשה זו עצמה קשה ךהבין כיצד נדרשת אם לא נאמר שהיה ברור להם שכך הדין, בין מהלל"מ-(בעייתי לגישת מגילות) בין ממקור אחר בתורה שבכתב.
אומנם היכן יש רמז בתורה שבת פוטר מייבום?- מצאנו אפשרות ללמוד זאת מכך שבנות צלופחד ירשו נחלת אביהן וממילא נקרא שמו עליהן ולא נמחה- מזה מוכח שיש לדרוש ש'בן אין לו עיין עליו'!
אך אם אכן דיני ייבום נלמדו מבנות צלופחד חוזרת השאלה מהיכן למדו בנות צלופחד שניתן לדרוש לקבל נחלה?
התשובה לזה תהיה פשוטה- הן נהגו באינסטינקט אנושי פשוט- "למה יגרע שם אבינו?!?"
זעקתן נבעה מתפיסה אנושית פשוטה לגמרי- ועליה הגיב הקב"ה בתשובתו המפליאה 'כן בנות צלופחד דוברות!"
לא על כך שניתן ע"י התושב"ע לגלות רצון ה' אלא שאפילו מחשבה פשוטה וטבעית של אשה יכולה להיות מכוונת לגמרי לרצון ה' גם בלא שום 'חכמניות ודרשניות'!

עדיין יש לשאול- האם ה' היה מוסר למשה הדין של 'בת יורשת נחלה' לולא התעוררו הבנות לבקש זכותן או שרק בעקבות ההתעוררות האנושית הגיב הקב"ה לבקשתן בקביעת חוקו האלוקי?
לפי הבריתא- הכל היה ברצונו גם קודם הבקשה והיה נמסר בכ"מ.
אולם מסוף הסיפור ניתן לראות שבקשת בני אדם המתעורררים לבקש על מצבם מה' יכולה ליצור להם זכויות שלא הגיעו להם קודם לפי כוונת ה' המקורית, כך כשבני יוסף מזדעקים מצידם על החשש שנחלתם תפגע עקב נישואי בנות צלופחד לבני שבטים אחרים עונה להם ה'- 'לבני משפחת אביהן תהינה לנשים'
אלא שקיבלו חז"ל שזה נאמר בדרך הכלל בלבד אבל ביחס לבנות צלופחד הדין היה מיוחד להן "לטוב בעינהן תהינה לנשים" להן יש תורה ומצווה משלהן עקב הועבדה שהן שביקשו הבקשה- הן יכולות להנשא לטוב בעינהן וכלל לא מחויבות לדין הכללי שנאמר לבני יוסף!
מכך נראה שגם תחילת הפרשה נבעה מכח בקשת הבנות ולא מרצון ה' המקורי שהוא רק דרך הכלל שאכן נאמרת בתורה הכללית שגם יכלה להנתן בסיני אולם ההתייחסות לכל פרט היא כלל לא יכלה להמסר בסיני והיא אף מתחדשת לכל פרט בתלוי בזכותו וכוונתו, ואכן בתורתן של בנות צלופחד היה כתוב 'לטוב בעינהן' ואילו בתורת שאר בנות דורן היה כתוב 'לבני משפחתן'
וכך כל אדם ואדם יכול בבקשותיו ותפילותיו ליצור התייחסות מיוחדת של ה' אליו וזה יסוד עובדת התפילה בימנו.
אך לא רק בתפילה אלא גם בהלכה, אדם עם סיפור מיוחד שיגש לפוסק גדול יגלה במקים רבים מאד שההלכה שלו לא תהיה כפי שכתוב בשו"ע אלא אצלו תהיה שונה וזה אכן תפקידה של התושב"ע- לתת מענה פרטי לכל מצב בחיים ולא רק מענה כללית כפי שניתן לתת בתורה כתובה","458","","2480","True","True","False","","140","213.151.55.19","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51551","51548","דין הייבום ודאי לא נלמד מבנות צלפחד","25/07/17 11:31","ב אב","תשע"ז","11:31","יהודי_קדום","הייבום היה נהוג לפני מתן תורה בהרבה.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ.","233","","2480","True","True","False","","153","89.139.185.162","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51566","51548","הסבר התשובה לשאלתי","25/07/17 15:04","ב אב","תשע"ז","15:04","דוד כוכב","מצות נחלת הבנות היא מצוה יחידה שטרם נאמרה למשה מסיני, כי נצרכה התנדבות הנשים כהקדמה לצווי.

לא ניתן להסיק למעשה את דין ירושת הבת מדין יבום. והראיה לכך: (במדבר כז, ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. משה ידע שאינו רשאי להסיק לבד מהידוע כבר.

(אגב, משה ואהרן ודאי לא חלקו על אופי המצוות, אם הן חובה או המלצה).","125","","2480","True","True","False","","241","213.151.57.176","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51552","51551","העניין נהג","25/07/17 11:32","ב אב","תשע"ז","11:32","אור חדש","פרטי הדינים לא היו ואם היו לא היו מחייבים","458","","2480","True","True","False","","111","213.151.55.19","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51553","51552","אכן, רק לאחר מתן תורה נידון הייבום","25/07/17 11:37","ב אב","תשע"ז","11:37","יהודי_קדום","כמצווה על כל פרטיה. כל שבאתי לומר הוא שלא מבנות צלפחד הגיע הייבום לתורה.","233","","2480","True","True","False","","127","89.139.185.162","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51554","51553","גם אני לא כתבתי זאת","25/07/17 11:40","ב אב","תשע"ז","11:40","אור חדש","רק שהפרט שבת פוטרת מייבום יכול היה להלמד ע"י התושב"ע אחרי פר' בנות צלופחד ואילו להפך הדבר קשה מאד שהרי מ'בן אין לו' קשה מאד להסיק שהכוונה שגם אין לו בת ודרשת 'עיין עליו' קלושה היא ללא שתתבסס על פרשת הבנות","458","","2480","True","True","False","","122","213.151.55.19","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51555","51554","דבריי יש בהם לחזק את","25/07/17 11:44","ב אב","תשע"ז","11:44","יהודי_קדום","" ג: (כך הסבירה אשתי החכמה ונראים דבריה) אפשרות ב' מניחה שאכן דיני ייבום היו מפורשים ולכן ניתן היה ללמוד מהם דיני נחלה"
בהם נאמר שדיני הייבום היו מפורשים לפני בוא בנות צלפחד.","233","","2480","True","True","False","","122","89.139.185.162","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51556","51555","נ"ל שבזה אני חלוק עליך","25/07/17 11:49","ב אב","תשע"ז","11:49","אור חדש","הגם שעניין הייבום היה עתיק דיני ייבום זה עניין מחודש של התורה (שבכתב ושבע"פ) לכן כלל לא בטוח שניתן היה ללמוד בזמן בנת צלופחד את זכאותן לנחלה מכך ש'לפי התורה הבת פוטרת מייבום' שהרי דין פרטי זה כלל לא בטוח שהיה קיים במנהג הייבום הקדום וגם אם היה קיים לא ניתן היה להסמיך עליו טענות משפטיות מול משה
דין פרטי זה כפי שמוכר לנו נלמד בתושב מהמילים 'אין לו' המופיעות בספר דברים ולכן בפשטות לא היה אפשרי להשתמש בו בזמן עמידת בנות צלופחד מול משה","458","","2480","True","True","False","","121","213.151.55.19","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51557","51556","ממש אינני נכנס לענייני הנחלות וכו' רק","25/07/17 12:24","ב אב","תשע"ז","12:24","יהודי_קדום","לציין רציתי שאכן מצוות היבום הייתה קיימת לפני בנות צלפחד. ייתכן ודברינו חלוקים וייתכן שלא אבדוק אח"כ בע"ה.
בינתיים העתקתי מדברים הרשומים אצלי והרי הם:
כתב הרמב״ם במו״נ ה״ג פמ״ט (מהדורת הרב קאפח):
" אבל טעם הַיִּבּוּם, הרי מפורש שהיה מנהג קדום לפני מתן תורה והניחתו התורה".
הנה עינינו הרואות שהנשר הגדול במעופו הרוחני לא חש כלל להודיע לנו שהיו מצוות שנהגו בהם קודם מתן תורה מלבד ז' מצוות בני נח.

כתב הרשב"ם בפירושו לפסוק "עֵ֕קֶב אֲשֶׁר-שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֹתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי": {בראשית כו,ה}:
" חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי . לפי עיקר פשוטו כל המצות השכליות כגון גזל ועריות וחימוד ודינין והכנסת אורחים. כלם היו נוהגין קודם מתן תורה - אלא שנתחדשו ונתפרשו לישראל וכרתו ברית לקיימן "

מסכת סנהדרין נט.: "...דא''ר יוסי בר' חנינא כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה, לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח ואנו אין לנו אלא גיד הנשה ואליבא דר' יהודה . אמר מר כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה אדרבה מדנשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח..."
ועוד ועוד יש דברי קדמונינו כדברים הנ"ל.


נ"ל שלפני שנים העליתי כאן את המסמך המלא.","233","","2480","True","True","False","","152","89.139.185.162","0","51541","סנהדרין|ח ע"א",""),new Message("51569","51556","דיוקך במילה 'דיני' נכון! וממה שכתבתי","25/07/17 17:25","ב אב","תשע"ז","17:25","יהודי_קדום",""בהם נאמר שדיני הייבום היו מפורשים לפני בוא בנות צלפחד." - מטעה לחשוב שדיני הייבום אף הם היו מפורשים כשכוונתי שעניין היבום הוא שהיה נוהג לפני מתן תורה כפי שכתבתי בהודעה "דין הייבום ודאי לא נלמד מבנות צלפחד" - לעיל.","233","","2480","True","True","False","","137","89.139.185.162","0","51541","סנהדרין|ח ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);