var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=52424;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","80"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","44"),new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("52424","0","עובדה שאינה נכונה","30/08/17 09:00","ח אלול","תשע"ז","09:00","עלי","הבה נניח שחז"ל מסרו בתלמוד הסבר המבוסס על טעות ועובדה שלא היתה ולא נבראה. אין לכך שום תוצאה הלכתית. האם נוכל למחוק עובדה זו מהגמרא כדי לא ללמוד טעויות ( אם לא לומר שטויות ) ? האם נוכל לעשות סיום בלי ללמוד קטע מהגמרא כמות שהיא לפנינו ?
אני בכוונה שואל את השאלה כשאלה תיאורטית כללית כי לאחר שאקבל תשובה אציג את המקרה האמיתי לגופו.
( דומה הדבר לעניין השדים והכשפים הנזכרים בגמרא שהרמב"ם ביטל, אבל בזה יש מחלוקת, ואני שואל לגבי אם יימצא דבר שמוסכם לגמרי שאין לו שחר, כמו יצורים דמיוניים שהקדמונים חשבו שהם קיימים באמת וכדו' )","209","","2449","True","True","False","","753","194.114.146.227","0","0","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52438","52424","יש דברים כאלה בש"ס","30/08/17 13:23","ח אלול","תשע"ז","13:23","אביגדור","הדוגמא שהבאת משדים נכונה. וגם אם היא רק לדעת הרמב"ם, הרי אתה יכול לשאול מה עשה הרמב"ם עם גמרות אלו.
יתכן שאפשר להגדיר זאת כהו"א. שהיא בוודאי כן תורה.
עכ"פ, אני מעתיק מראי מקומות בענייני גדר תלמוד תורה, מתוך הקונטרס "מראי מקומות לסוגיות במחשבה" הזמין להורדה.
אלו לא דעות שחולקות בדווקא זו על זו אלא שאלות על נושאים שונים האם הם כלולים בתורה:
א) חישובים של קינים ופתחי נידה וספיקותיהם הם תורה, אך חישובי תקופות השמש וגימטריות אינן תורה (אבות סוף פ"ג ותויו"ט שם).
ב) גדר כל התורה כולה - כל הפסוקים, כל ההלכות וטעמיהם וגם מחלוקות כי אלו ואל דברי אלקים חיים, וגם הלכות שלא נוהגות בזמן הזה, וגם דרשות של אגדה שמפרשות את הפסוקים (וכך מסביר את גדר האגדות שהמדרש אומר שהן תורה), כי כל אלו ניתנו למשה מסיני. ומכל מקום ההלכות קודמות לאגדות (שו"ע הרב תלמוד תורה ס"א ס"ד).
ג) אגדה - האומר שהאגדות אינן דברי תורה כמו שאר תורה שנאמרה מסיני – אין לו חלק לעולם הבא (מהר"ל באר הגולה דף קלה).
ד) מוסר - בתקופת התעוררות תנועת המוסר, רבנים רבים סברו שלימוד מוסר הוא ביטול תורה. והיו על לימוד המוסר מחלוקות גדולות, כגון בישיבות טעלז וולוז'ין וראדין (ספר פולמוס המוסר). מאידך, בעלי המוסר סברו שלימוד תורה אינו רק ש"ס ופוסקים, אלא גם ספרי מוסר, ולא עוד אלא שבלימוד המוסר חייב גם מי שפטור מלימוד תורה.
ה) ענייני דרך ארץ - מעין זה כתב החפץ חיים שלימוד ענייני דרך ארץ, אע"פ שיש בו צורך, לא נחשב כלימוד תורה (תורת הבית לחפץ חיים תחילת ב). והרב קוק כתב שאדרבה, בעניינים אלו הלימוד חשוב אף יותר מהמעשה עצמו (אורות התורה פרק ח אות ו).
ו) לימוד סודותיו של הקב"ה בעצמו - במדרש מביא שהקב"ה עתיד להעניש את האדם על כל חלק בתורה שלא למד: תורה שבכתב, משנה, תלמוד, הגדה, דינים שאינם בזמן הזה כמו טומאה וטהרה, וסודותיו של הקב"ה בעצמו כגון מציפורני ועד קוקודי, באיזה גשר אני עובר וכו' (מדרש משלי י).
ז) קריאה בלי הבנה - בתורה שבכתב היא נחשבת לימוד תורה, אך לא בתורה שבע"פ (שו"ע הרב יו"ד תלמוד תורה סי' ב סעיפים יב,יג).
ח) רפואות שבש"ס - פשוט שמברכים עליהן ברכת התורה ולא היתה לאף אחד הו"א לחלוק על כך (הרבי מליובביץ' בתורת מנחם תשמ"ג ג עמוד 1595 וכן בקובץ והאר עינינו בתורתך עמוד י).
ט) רפואות הנזכרים בגמרא הם חלק מן תורה שבע"פ המסור לנו בקבלה (שו"ת צפנת פענח ח"א סי' יד).
י) חוכמות חיצוניות שחז"ל הכניסו לספריהם (כגון דברי הרמב"ם על מהות הכוכבים מסלוליהם והמלאכים) נעשו חלק מהתורה (הרבי מליובביץ', הובא בתחומין חי"ט עמוד 432).
יא) חשבונות קידוש החודש, פרפראות ותנועות הגלגלים - צ"ע האם לברך עליהם ברכות התורה (הרב נבנצל - ביצחק יקרא על משנה ברורה מז-ב).","571","","2449","True","True","False","","204","95.86.100.223","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52439","52424","ואין להגיה שום ספר על פי הסברא. יו"ד רעט","30/08/17 13:23","ח אלול","תשע"ז","13:23","דוד כוכב","גאוני ישראל רבים לדורותיהם, כבר מזמן האמוראים והגאונים, סברו שיש עובדות מדעיות המוזכרות בגמרא שהידע המדעי המעודכן יותר, חולק עליהם. אבל הם מעולם לא מחקו דבר מהגמרא. הם רק ציינו את דעתם.
אילו היה דבר שהם היו משוכנעים שאינו נכון, ואילו אתה היום דוקא סובר שהוא כן נכון, אבל הם היו מוחקים אותו לצמיתות, מנין היית יודע את הגמרא שכבר הזכירה את זה?
האם יש אמיתות מדעיות שפעם סברת כך, והיום אתה סבור אחרת?","125","","2449","True","True","False","","233","95.86.105.227","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52443","52424","הערות","30/08/17 13:54","ח אלול","תשע"ז","13:54","אור חדש","א: אין שום נ"מ לעניין סיום, להגיד את הנוסח אפשר גם על משנה אחת , לעשות סעודה אפשר על כל מאורע (י"א משמח ולספרדים גם שלא) וקדיש אחרי לימוד תופס גם אם למדת שטויות בדרך העיקר שלמדת קצת תורה בכללם.
לשאלתך המקורית
יש שתי גישות להגדרת ה'תורה'
יש אומרים שזה מה שקיבל משה בסיני והוסיפו חז"ל אחריו ואחריהם האמוראים הראשונים והאחרונים כולם, כל מה שיצא מהם הכל תורה וגם אם חולקים בינהם ואף מכנים דברי חבריהם 'שטויות והבלים' עדיין דברי כולם הם דברי ה'.
כלומר לשיטתם הקביעה שדבר מה הוא תורה לא נובע מכך שזה אמת אלוקית או סתם אמת אלא מכך שהדברים נאמרו ע"י אדם שהוסמך לומר ד"ת ואז ה' כביכול 'נאלץ להסכים' עם כל מה שיאמר עד סוף ימיו (הרבי המהנדס הדוקטור מחב"ד האחרון דגל בשיטה זו כפי שהביא דבריו אביגדור לעיל)
ישנה גישה שונה-
אקרא לה גישת הרמב"ם שקבע 'שמע האמת ממי שאמרה'
כלומר לא 'שמע כל שטות שתצא מחכם' אלא 'שמע האמת גם מגוי או לא חכם'
כלומר לרמב"ם התורה זה כל שהוא אמת ולא משנה כלל מי אמרה, כך למשל כשסבר שדברי אריסטו בעניין הגלגלים הם אמת לא נמנע להכניסם להלכות יסודי התורה, אומנם ברור לי (הגם שהרבי זצ"ל חולק עלי בזה) שלאחר שהרמב"ם היה מגלה שאין כלל חומר שקוף המחזיק הגלגלים היה חוזר בו וקובע שזה 'שקר' וממילא אין לזה עוד מקום במה שנקרא 'תורת אמת' ובוודאי היה מוחק הדברים מספרו.
לדעתי היה עושה זאת גם לדברים לא אמיתיים שנא' ע"י חכמי ישראל דמאי שנא, בהכל השאלה היא אם זה אמת אז זה תורה ואם שקר אז זה לא תורה כי תורה זה לא שקר.","458","","2449","True","True","False","","110","213.151.55.19","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52447","52424",""בן סו"מ לא היה ולא נברא"....פרשת השבוע","30/08/17 15:02","ח אלול","תשע"ז","15:02","אבי גרינבלט","[רבינו] בחיי דברים כא, כא
"אמרו רז"ל (סנהדרין עא א) כי דין זה של סורר ומורה לא אירע מעולם, והוא שתמצא בפרק בן סורר ומורה: תניא בן סורר ומורה ועיר הנדחת לא היו ולא עתידין להיות, ולמה נכתבו, דרוש וקבל שכר.
וא"כ יש לשאול: מפני מה הוצרכה תורה להודיע ולכתוב מה שלא היה, ומה שאין ענינו נוהג בדרך העולם, אבל זה היה מחכמת התורה ללמד דעת את העם בגודל חיוב אהבת הש"י, שהרי אין לך אהבה חזקה בעולם כאהבת האב והאם לבן, וכיון שהבן עובר על מצות השם יתעלה, וזה דרכו כסל לו, חייבין הם שתגבר עליהם אהבת הש"י על אהבת הבן עד שיצטרכו להביא אותו הם בעצמן לב"ד לסקילה. וכבר בא הענין הזה בחיוב גודל אהבה להש"י מפורש בתורה בענין העקדה, כי אברהם עם היות אהבתו של יצחק עזה וחזקה כבן שבא אליו אחר הזקנה והיאוש, אעפ"כ כשצוהו להקריבו עולה טרח בדבר מיד, והגביר אהבת הש"י על אהבתו של יצחק, ועל שלמות המעלה הזאת קראו: (ישעיה מא, ח) "אברהם אוהבי", ואז נתפרסם לכל העולם גודל חיוב האהבה לשם יתעלה שהיא ראויה לעבור כל מיני אהבה, ומזה אמרו: דרוש וקבל שכר. כך שמעתי מפי הרב ר"ש מורי שיחיה.
ומה שנמצא שם: אמר ר' יוחנן אני ישבתי על קברו של בן סורר ומורה ועל תלה של עיר הנדחת, אפשר לומר דפליג אברייתא, או שמא הא דר' יוחנן לא היה בן סורר ומורה גמור אלא כענין אבשלום, אבל לא היה בן סורר ומורה גמור כדין תורה שנגמר לסקילה".","539","","2449","True","True","False","","162","31.168.68.82","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52521","52424","גם אם מתברר שזו טעות","02/09/17 22:43","יא אלול","תשע"ז","22:43","אביגדור","כיוון שכך סברו חז"ל,
זו לפחות הו"א, כמו הרבה חלקים בגמרא שאנו עוסקים בהם אפילו לאחר שנדחו","571","","2446","True","True","False","","152","95.86.111.67","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52444","52439","בוודאי שאין להגיה גמרא ע"פ סברא","30/08/17 14:04","ח אלול","תשע"ז","14:04","אביגדור","אך לגבי מה שכתבת "אילו היה דבר שהם היו משוכנעים שאינו נכון, ואילו אתה היום דוקא סובר שהוא כן נכון, אבל הם היו מוחקים אותו לצמיתות, מנין היית יודע את הגמרא שכבר הזכירה את זה?"
סברא זו נכונה, אך לא לגבי כל דבר. יש ידיעות מדעיות רבות שאנו יודעים אותם בהחלט (גם אם הקדמונים חשבו אחרת), ואנו יכולים להיות משוכנעים ב-100% שגם עוד אלפי שנים הם לא ישתנו.","571","","2449","True","True","False","","184","95.86.100.223","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52449","52444","עניין נוסף","30/08/17 15:24","ח אלול","תשע"ז","15:24","אור חדש","אם יתברר לנו בעתיד ע"י שכלנו דבר מה כאמת, מה תהיה הנ"מ לשאלה אם זה היה או לא היה כתוב כבר בגמ'? את האמת נקבל ממי שיאמרה בלא תלות בשאלה באיזה דפוס ופונט נכתבו הדברים.
כמו שעניין הגלגלים שלא מצא הרמב"ם בגמרא הכניס ליסודי התורה רק כי התבררו אצלו כאמת, וכן פשוט שאחר שמתבררים כלא אמת יש להוציאם מהתורה ואין נ"מ לשאלה היכן הדבר כתוב, כל שיש לשאול זה האם הדבר אמת או שקר בלבד","458","","2449","True","True","False","","133","213.151.55.19","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52454","52444","מבין מאוד את דבריך, אך תכל'ס לא מסכים","30/08/17 18:53","ח אלול","תשע"ז","18:53","דוד כוכב","א. עקרונית - לא תתכן שום ודאות ב100%. איננו יכולים אפילו להוכיח שהגיוננו הגיוני, ושידיעותנו קיימות.
ב. מצד שני אני מסכים שיש דברים שאנו יכולים להגדיר מעשית כדברים ודאיים. אולם גם אז:
1. יש הפתעות בחיים!
ברור שיש רק קו מקביל אחד דרך נקודה חוץ לישר, והמקבילים אינם נפגשים. מי ציפה שיתגלו סוגי חשבון בהם הנחות אלו אינן נכונות? ומי ציפה שיתגלה שהעולם מתנהג דוקא על פי אחד מהם!
ברור היה שלא יתכן שיהיה חומר גנטי באדם שאינו מהוריו, ואם יש הרי זה ממזר. מי ציפה שתתגלה תופעת הכימרה, ותתכן מציאות שבניו של אדם אינם נושאים את הDNA שממנו נבנה רוב גופו אלא את של אחיו התאום שנבלע בקרבו וממנו תאי זרעיו!
2. ודאות זה ענין סוביקטיבי. כתבת: "אנו יכולים להיות משוכנעים ב-100% שגם עוד אלפי שנים הם לא ישתנו". וכי לא היו קדמונים שהיו משוכנעים ב-100% שגם עוד אלפי שנים אמונותיהם לא ישתנו? וכי אין היום אנשים שהם לגמרי משוכנעים ב-100% שגם עוד אלפי שנים דעותיהם לא ישתנו, אך אתה יודע שהם טועים. בקיצור: "מידרון חלקלק".","125","","2449","True","True","False","","264","95.86.105.227","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52448","52447","פשוט שלא חלק במציאות","30/08/17 15:18","ח אלול","תשע"ז","15:18","אור חדש","וגם פשוט שהיום ניתן למצוא הרבה קברים של בסו"ם (הרבה פעמים תמצא שם קסדת אופנוע וכד' צמודים למצבה)
ההדרכב הראויה לבן שמתחיל להתקלקל והאזהרה החמורה לעיירות נצרכות מאד לכל דור","458","","2449","True","True","False","","122","213.151.55.19","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52471","52449","מבין מאוד את דעתך אך עדיין מתקשה","31/08/17 10:58","ט אלול","תשע"ז","10:58","אביגדור","בכמה נקודות.
לענ"ד עדיין קשה להגדיר את כל התורה רק ע"פ הגדרת "אמת".
אילו הרמבם היה בזמננו, ודאי שהיה מכניס במשנה תורה את האסטרונומיה המודרנית.
האם בגלל זה אם אלמד היום ספר אסטרונומיה כזה, אני צריך לברך קודם ברכות התורה?
נוסיף עוד. לימוד תוס' על גיאומטריה של מעגל, בין אם הוא מדויק ובין אם לא, כשהוא נלמד כחלק מהסוגיא, צריך ככל הנראה ברכות התורה, ולא נכניס את התוס' למקומות מטונפים. מאידך, לימוד ספר גיאומטריה לצורך עניין או למבחן, ואפילו אם יהיה כתוב בו בדיוק כמו דברי התוס', בוודאי אינו צריך ברכות התורה.
נוסיף שהגמרא מגדירה את לימוד א ב כחלק מלימוד התורה. ושוב, בוודאי מדובר רק במי שמטרתו אח"כ ללמוד תורה עם זה.
כלומר, ככל הנראה, יש משמעות גם לכותב הדברים או עכ"פ למטרת כתיבתם ולימודם.
ועדיין הגבול לא ברור לי לחלוטין.","571","","2448","True","True","False","","183","213.151.56.190","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52455","52454","תשובות","30/08/17 19:12","ח אלול","תשע"ז","19:12","אביגדור","אפתח בזה שכסברתך כתב הרב עובדיה יוסף ביביע אומר ח"י יו"ד סי' כד, שכשם שחכמי המדע בדורנו סתרו את מסקנותיהם של חכמי הדורות הקודמים, כך אין ספק שחכמי הדור הבא יסתרו את מסקנותיהם של חכמי דורנו, ואם כן למה נסמוך על דעותיהם נגד דברי חז"ל.
עם זאת, במחמכ"ת, יש חילוק מהותי בין המדע שלהם למדע שלנו.
ואפרט ע"פ סעיפיך.
א. להבדיל, אנו יודעים במאה אחוז שיש אלוקים.
1. זה שדרך שתי נקודות עובר רק קו מקביל אחד זה עדיין נכון. זו לא טעות. זה שיש גיאומטריה נוספת, מקבילה (...) שאינה אוקלידית, לא סותר את זה (אמנם זה נכון שזה הפתיע).
2. התפיסה המדעית של הקדמונים היתה שונה מהותית משלנו. לכן הם היו יכולים להיות משוכנעים במאה אחוז שיש גלגלים בשמיים. הם היו משוכנעים שהירח אינו מהחומרים שנמצאים על כדור הארץ. הם היו משוכנעים שהשמש קטנה בהרבה ממה שהיא. הם היו משוכנעים שכינים לא נולדות מביצים.
אנו יודעים שהם טעו.
אמנם גם אצלינו יש הפתעות, למשל מתברר שסוג מסוים של כולסטרול הוא כן טוב. או שרמה מסוימת של כולסטרול כן מועילה. אבל לעולם לא יתברר שזה בריא שעורק ראשי יהיה סתום.
מתברר שיש בעלי חיים שלא מתרבים מזכר ונקבה. אבל לעולם לא יתברר שהכינה המצויה שלנו לא נוצרה מביצה.
ואפשר להמשיך בדוגמאות בלי סוף.
ואתה צודק שיש לפעמים מקרים שהגבול בין אמת מוחלטת לכזו שיכולה להתברר כשגויה, לא ברור לחלוטין.","571","","2449","True","True","False","","166","95.86.100.223","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52472","52455","המשך","31/08/17 11:18","ט אלול","תשע"ז","11:18","דוד כוכב","דבריי שונים מהותית מאוד מהדברים שכתבת בשם היב"ע. אינני טוען שכל אמת מדעית טיבה להשתנות. אני יודע כמוך אלו אמיתות מדעיות של היום הן קשיחות ורציניות. אבל טענתי מספר דברים:
א. ידיעותנו אלו ככל שהן משכנעות, לא ניתן להגדיר כודאיות בבטחון של 100%, מעצם הגדרת ודאות הבנתנו.
ב. הבטחון אינו ב100% לא רק עקרונית, אלא גם כי בפעמים נדירות יש הפתעות לגמרי מטלטלות. כגון הדוגמות שהבאתי לעיל.
ג. ידיעותנו אלו - גם הודאיות (יחסית), אינן סיבה לערוך את הגמרא, כהצעת עלי. גם בגלל האמור לעיל. וגם בגלל שזה חיבור הסטורי השמור לקדמונים, ואנחנו בתקופותנו מוזמנים לכתוב את מה שאנחנו מבינים. וגם בגלל שאין לדבר סוף, ואם כל אחד יערוך כרצונו בודאי יהיו טעויות. הן בגלל שיש דורות שלא יודעים להבחין בין הוכחות מדעיות ברורות לכאלה שלא, והן בגלל שגם בדורות שיודעים להבחין, יש אנשים רבים שאינם מבינים בזה, והיום הם הרוב, גם בקרב בעלי השררה.
לענין דברים שכתבת:
"אנו יודעים במאה אחוז שיש אלוקים".
ידיעה זו היא מתוך אמונה ולא מתוך הוכחות מדעיות. לכן זה ענין שונה מוודאות מידע מדעי.
זה שדרך שתי נקודות עובר רק קו מקביל אחד, זה לא 'עדיין נכון'. לומר שזה עדיין נכון אבל רק במתמטיקה האוקלאידית - זה פילפול מתמטי. האמונה הוודאית היתה שזה נכון במציאות, ולא בסוג של מתמטיקה, וזה התברר כשגוי. תורת היחסות מעקמת את היקום האוקלואידי.
כיון שכדבריך: "שיש לפעמים מקרים שהגבול בין אמת מוחלטת לכזו שיכולה להתברר כשגויה, לא ברור לחלוטין", לא ניתן למסור את מפתחות עריכת כתבי הקודש לאיש זה או אחר. מה גם שמפתחות אלו יגיעו לאיש האחר.
התורה, המשנה, והתלמוד, ניתנו באותן ג' נקודות זמן נדירות כשהיתה: "תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין דף נט ע"א; סנהדרין דף לו ע"א). החיבור הבא והמותאם אלינו ינתן בנקודת זמן שכזו הבאה, במהרה בימינו אמן.","125","","2448","True","True","False","","244","95.86.105.227","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52474","52471","התשובות לקושיותיך פשוטות","31/08/17 11:32","ט אלול","תשע"ז","11:32","אור חדש","הקשיים מתבססים על הנחות יסוד מוטעות (שכולם רגילים בהן אך קל לראות שהן טועות)
כתבת בלא כל ראיה (מרוב שהדברים 'מפורסמים') שהלומד תוס' גאומטרי יברך ולא יכניסו לב"ש ואילו הלומד ספר גאו' להפך בשניהם
לא בססת הנחתך שהרמב"ם היה מכניס אסט' מודרנית לספרו, מה הסברא שהיה עושה זאת?
בהמשך הסקת מהנ"ל שהברכה תלויה גם באומר ולא רק בתוכן
לפני שנים שמעתי שיעור של הרב מאלי ושם סיפר ששאל כשהתגייס את הרב מן ההר אם יוכל לברך בה"ת על כל שילמדוהו בטירונות שהרי כוונתו בלימוד זה היא לדעת כיצד לקיים המצוות המתקיימות ע"י חיילים בצה"ל
תשובת הרב היתה בוודאי, אם כוונתך בלימוד הינה לדעת כיצד לקיים התורה ומצוותיה זה הופך ללימוד תורה ככל ברור של גדרי מצווה ודרכי קיומה, כמו לימוד הלכ' מעקה שזה לא רק איך מברכים אלא גם עניינים הנדסיים- גובה וחוזק של המעקה וכן הרבה בהלכ' מזוזה וכפי שהבאת גם בסוכה.
אוסיף עוד ראיה משלי (בזכותך) הרמ"א פסק בסי' ש"ז שלמרות שאסור בכלל לקרוא ספרי מלחמות ומעשיות משום האיסור החמור של אל תפנו אל האלילים, אם קורא ספרים הכתובים עברית הדבר מותר אפי' בשבת מפני שבכך לומד השפה שמביאה ללימוד תורה, כאן נראה שהרמ"א הרחיב המושג עוד יותר (אך אולי בלא שיכוון לשם הכנה לת"ת זה רק מתיר האיסור אך לא מאפשר לברך ממש)
לכן הגדר הינו לא 'מי אמר והיכן נכתבו הדברים' אלא תלוי בכוונת הלומד, אם מכוון לת"ת גם ספר גאו' יהיה בו הכשר להבנת סוגיות בש"ס ויהיה לא פחות תורה מאותו תוס' גם אם נכתב ע"י גלוי ראש
למה פשוט שהרמב"ם היה מכניס אסט' לספרו וזה גם היה ת"ת?
כי הסביר שהכניס דברי אריסטו כי יש בהם להביא האדם לכדי קיום מצוות אהבת ה' ויראתו, בימנו כתבתי כבר שהיה מביא קטעים מספרי הרב זמיר לקיום אותה תכלית.
לענין קדושת הכתב והכנסתו לבה"ש:
כאן באמת נוגע לא בכוונת הלומד אלא בכוונת הכותב (וכמובן בתוכן ג"כ)וכפי שבררנו כבר לעניין קד' ס"ת שהכל תלוי בדעתו/ה של הכותב
אומנם פשוט ,לי לפחות, שאת ספרו של הגאון החסיד 'איל משולש' הגם שנכתב ע"י אחד המלאכים ומסתמא לשם עניין של 'בכל דרכיך דעהו' יכול להכניס לבה"ש אם לא שנכתב בלשה"ק...","458","","2448","True","True","False","","255","31.210.182.243","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52473","52472","כבר כתבתי מראש","31/08/17 11:28","ט אלול","תשע"ז","11:28","אביגדור","שברור לי שאין לערוך את הגמרא.
מסיבות רבות כמו שאלו שכתבת.
ולא דנתי על כך כלל מעולם.
רק כתבתי שיש ידיעות מדעיות שכן ברורות לנו לחלוטין. ולא ישתנו לעולם (בעיקרון, אולי בפרטים או בתוספת דיוק וכו'). וזה אכן נכון.
כיוון שבפתיחת הודעתך זו כתבת שאתה יודע כמוני שיש ידיעות מדעיות קשיחות ורציניות, הרי אין צורך שאביא לכך ראיות נוספות.
ולמרות שהגבול לא ברור לחלוטין, יש ידיעות שרחוקות מאוד מהגבול הזה, והן ברורות לנו כשמש (או כביעתא בכותחא). אפילו יותר מסברות שעל פיהן פסקו האמוראים שסברא דאורייתא.","571","","2448","True","True","False","","177","213.151.56.190","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52491","52472","עוד נקודה","31/08/17 16:50","ט אלול","תשע"ז","16:50","אביגדור","יתכן שיש בינינו הבדל בהגדרה של "נכון", ולכן אדייק יותר במילותי.
ראשית אני מתנצל שהכנסת דבריך לדברי הרב עובדיה לא היתה מדויקת (הכוונה דווקא היתה בבחינת "מקדימים דבריהם").
יש ידיעות שהן נכונות עקרונית באופן מוחלט ולנצח. גם אם אפשר להגדירן יותר במדויק, או להוסיף שבמקרים מסוימים דרך החישוב תהיה שונה.
זה נכון על ידיעות רבות במדע החדש.
זה לא נכון על המדע העתיק.
כשהיוונים אמרו שיש גלגלים - זו פשוט טעות. זה לא היה ולא נברא.
כשאנו מגלים היום עוד כוכב לכת שלא היה ידוע קודם לכן, זה לא אומר שהיתה לנו טעות עקרונית בהבנת מערכת השמש. גם כשאנו היום משפרים את הדיוק של מסלול של כוכב זה או אחר, מדובר על התקדמות ברמת הדיוק, לא בטעות מהותית.
כשהיו מהיוונים שחשבו שחומר יכול להתחלק עוד ועוד עד אין סוף - זו טעות (ע"פ ההבנה שלהם). כשהמדע הוכיח שבאטום יש אלקטרון שסובב סביב הגרעין במעגל - זה נכון עקרונית. נכון שהוכח אחכ שזה לא בדיוק מעגל. והוכח אח"כ שבחלקיקים כאלה בכלל אין מיקום מוחלט. והוכח שיתכנו חומרים שבנויים אחרת. אבל העיקרון נשאר נכון.
כללי הפיזיקה של היוונים היו טעות גמורה. הנוסחה של דרך = זמן כפול מהירות, נכונה עקרונית. גם כשאיינשטיין זיעזע את העולם כולו בתורת היחסות, זה לא אומר שהנוסחה הבסיסית שגויה. היא עדיין פועלת מצוין בנסיעות, ולומדים אותה בבית הספר. זה נכון שבמהירות עצומות היא לא מדויקת. היא עדיין נכונה עקרונית.
קווים מקבילים לא נפגשים. זה נכון בעיקרון. לא מלמדים בבית ספר שטויות (בעיקרון...). כבישים מקבילים (ברמה מדויקת) לא יפגשו. בעיקרון. זה נכון שבקטבים הם כן יכולים להיפגש.
וחוששני שכבר עברתי על "במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך"...","571","","2448","True","True","False","","176","213.151.56.190","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52497","52474","עדיין...","31/08/17 23:11","ט אלול","תשע"ז","23:11","אביגדור","לגבי טירונות, במחכ"ת, הדבר נראה לי דומה יותר לאשה שלומדת איך להכין אוכל לכבוד שבת. לימוד הצדדים המעשיים איך לקיים את המצווה בהצלחה, לא נראה לי לימוד תורה (זה בוודאי חשוב. אך לא תורה).
כך גם לימוד איך לעלות על הסולם בשביל לחתוך את הלולב. ועוד.
פשוט לי שהרמב"ם היה מכניס אסטרונומיה מודרנית לספריו - לא בתור אוסף כללים בעלמא, אלא ברור שבמקום ההסבר בתחילת המשנה תורה על הגלגלים, הוא היה מסביר כיצד הכוכבים מסתובבים בלי ליפול. ובמקום לומר שהארץ במרכז, הוא היה מסביר שיש גלקסיות וצבירים ושהשמש במרכז המערכת שלנו. ובמקום לכתוב שאין כוכב הגדול מן השמש....
ובהלכות קידוש החודש, את החשבונות איך למצוא את מקום הירח, הוא היה מסביר ע"י נוסחה, ולא בדרך הכתובה בו.
לגבי הנקודה שהעלית שאולי זה לא תלוי בכוונת הכותב אלא רק בכוונת הקורא - יתכן באמת. אך איני יודע.","571","","2448","True","True","False","","202","213.151.56.190","0","52424","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("52499","52497","רק הסברתי למה לי לא קשה על עצמי","01/09/17 00:08","י אלול","תשע"ז","00:08","אור חדש","אומנם אם תעיין היטב גם בהודעתך מסתבר שתגיע לאותן המסקנות שאליהן הגיעו בזמנו הרב שלמה והרב מאלי ושדעתם קיבלתי בעצמי, אחרי הכל אם פשוט לך שניתן לברך על לימוד א'ב' ושקריאת ספרי מלחמות מותרת בשבת מטעם שרק לומד את השפה ובה ייתכן (או כפי שדייקת מתכוון) ויעשה שימוש לשם קיום לימוד תורה עתידי וכן ברור לך שלימוד גאו' לשם הבנת מבנה הסוכה שיש בה כדי שיעור של סוכה גדולה(הרבה יותר מהמינימום של מחזקת...) נחשב כלימוד תורה ממש הרי שגם לך ברור שברגע שיש כוונה טובה ועיסוק בעניין שמביא אל עניין תורני יש בכך סניף והכשר של עיסוק בתורה ודי בזה לברכה, וודאי לגרסת הספרדים.","458","","2447","True","True","False","","118","31.210.182.243","0","52424","סנהדרין|מה ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);