var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=52461;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","79"),new MostViewed("107150","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","44"),new MostViewed("107145","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סט","אוריאל שלמוני","07/05/24 10:56","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("52461","0","עכשו עיקר הסיפור על העובדה הלא נכונה","30/08/17 22:46","ח אלול","תשע&quot;ז","22:46","עלי","ה'סיפור' שייך לדף קח,ב שנלמד בעוד כחודשיים. אני מביא אותו עכשו  כדי לשמוע תגובות המשתתפים בפורום ולהשתמש בהן.<br />מר ראובן קמפניינו שיחי' כתב כבר 4 ספרים שהם לקוטי עיון על פתגמים בתלמוד הירושלמי, האחרון בהם נקרא 'שיח תעניות' על מסכת תענית. הספר מחולק למאמרים קצרים כשכל מאמר עוסק בפתגם אחד שהוא מפרש בטוב טעם עפ&quot;י פרשני הירושלמי וגם על פי המחקר המדעי המודרני. <br />המאמר ה-15 בספר  עוסק כאמור במימרא המופיעה בירושלמי תענית פ&quot;א ה&quot;ו, כמו גם בסנהדרין קח,ב, &quot;חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן&quot;<br />אני מצטט מהגמרא :&quot;ת''ר שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו כלב ועורב וחם כלב נקשר עורב רק חם לקה בעורו&quot;. רש&quot;י מפרש עפ&quot;י התנחומא נח :&quot;וחם הוא אבי כנען זה א' משלשה ששמשו בתבה אלה חם, חם וכלב ועורב, ושלשתן לקו, חם לקה בעורו, כלב נקשר, עורב מזריע מן הפה&quot;<br />וכן מובא בהמשך הירושלמי שם :&quot;דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן חם יצא מפוחם כלב יצא מפורצם בתשמישו עורב יצא משונה מן הבריות&quot;<br />אינני מתכוון לצטט את כל מאמרו של המחבר כאן אלא רק זאת : לגבי הכלב והעורב אני (ר.ק) מניח שחז&quot;ל אמרו מה שאמרו או על סמך תצפיות או על סמך ידיעות נפוצות המבוססות על הידע המדעי שבימיהם.<br />מה מקור ההסבר המופיע בתנחומא לגמרא בסנהדרין ?<br />ר.ק מציין שאריסטו מכיר היטב את הדעה בדבר הזדווגות בע&quot;ח מסוימים דרך הפה המובעת לא רק מפי ההמון אלא גם מוכרת היטב בקרב המלומדים ומתנגד לה וכותב :<br />יש האומרים כי העורב והמגלן מן העופות ...מזדווגים דרך הפה, כך לפי אנקסאגורס ופיזיקאים נוטפים. אריסטו מסביר שהעורבים נראים כמתנשקים במקוריהם , כמו גם היונים, והאגדה הזו נדבקה בעורבים דווקא כי רק לעתים רחוקות רואים אותם מזדווגים, בניגוד ליונים.<br />אם כן זו אגדה ללא כל בסיס מדעי ואין לה שחר. אם אמנם כן, יוצא שהעורב לא נענש כלל על ששימש בתיבה. אם כן יש להימנע מללמוד שטות וטעות כזו ואולי אף למחוק אותה, הלא כן ? או לפחות לכתוב כהערה שזו שטות וטעות ( מה שלא עשו לא שטיינזלץ ולא שוטנשטיין, ובודאי לא רש&quot;י )! המשך להלן","209","","2449","True","True","False","","2651","95.86.83.248","0","0","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52462","52461","ותגובתי","30/08/17 22:58","ח אלול","תשע&quot;ז","22:58","עלי","בשיחה עם ר.ק טענתי שזה מאד בעייתי לומר שחז&quot;ל הלכו שולל אחר עובדה חסרת שחר כזו, וטענתי שיתכן שבעל התנחומא טעה בהבנת הגמרא. בגמרא כתוב שהעורב 'רק' כמו 'יורק'. אני מעריך שיתכן והכוונה בכלל לקולו הצורמני והדוחה של העורב הנשמע כמו 'רק-רק' כי באמת קול כזה הוא עונש ראוי על דבריו לנח, ובכלל אפשר שקולו של העורב נשמע לא כ'רק-רק' אלא 'רק-רע' ואזי זו בדיוק היתה טענתו כלפי נח שכל התנהגותו כלפי העורב היא המשך של התנהגות דור המבול כפי שקבע הקב&quot;ה 'וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום' ולכן נח גרש אותו מהתיבה. <br />זה אולי הסבר נחמד אבל האם הוא נכון יותר ? ר.ק עמד על דעתו שההסבר שלי חסר שחר ומוטב להסביר את הגמרא בהסבר חסר השחר של התנחומא המבוסס על...אריסטו שבעצמו חשב שההסבר חסר שחר...<br />עכשו יאמרו נא חכמי הפורום את דברם.<br /><br />נ.ב: עפ&quot;י ההסבר הנ&quot;ל הסברתי את מימרתו של ר' טרפון שאין מדליקין אלא בשמן זית בלבד, כי העורב צועק שכל מעשי האדם רעים ואילו היונה הראתה שגם מדבר מר מאד כמו זית אפשר להפיק שמן מצויין למאור ולאכילה, אך צריל לכתות ולתקן את המר למתוק ולכן ישראל שעושים כך בעולם נמשלו ביונה וזה מה שעושים בער&quot;ש לדעתו.","209","","2449","True","True","False","","260","95.86.83.248","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52466","52461","כמה נקודות","31/08/17 08:57","ט אלול","תשע&quot;ז","08:57","אביגדור","א. כתבת המשך להלן, ואנחנו מחכים...<br /><br />ב. אשמח אם יש בידך את המקור המדויק באריסטו. זה מאוד חשוב לי. בתודה מראש. אם לא תמצא, אפנה למחבר הנ&quot;ל. <br /><br />ג. אמנם אריסטו, ע&quot;פ  מה שהבאת, ידע שזה לא נכון. אך מאות שנים אחריו (והרבה יותר קרוב לגמרא) פליניוס כותב כך על עכברים - שנוצרים ע&quot;י שמלקקים זה את זה (תולדות הטבע ספר 10 פרק 85).<br /><br />ד. אני בטוח שיעניין אותך לעיין במאמרי &quot;הידיעות המדעיות של חזל - תוקפן ומקורן&quot;. נמצא להורדה באתרנו זה<br />http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=363<br />תראה שם בפרק א דוגמאות רבות נוספות. הנשר לא נושא את גוזליו על כנפיו. החמה לא נמצאת בלילה מאחורי רקיע. הזרע לא עובד דרך עמוד השדרה ומתבשל בכליות. מי המעיינות לא מגיעים מבבל אל ירושלים. אי השפעה למה שאדם או בע&quot;ח רואה בשעת הזיווג,, על הוולד. ההריון של זאב אינו שלוש שנים. סלמנדרה לא חסינה לאש. ועוד כהנה וכהנה.<br /><br />ה. לעצם שאלתך איך להתייחס לגמרא זו. דווקא בגלל שהיא מדברת על נושא עם מוסר השכל, הדבר קל יותר. הגמרא מדברת על שכר ועונש. העורב עשה מעשה שנאסר עליו, והוא נענש. המסר נכון גם אם המעשה לא קרה כך. כמו שהמסר של עשרת הרוגי מלכות - של שכר ועונש על הדורות הקודמים - נכון גם אם המעשה לא היה. וכמו שהגמרא מביאה משלים שהיא יודעת שלא היו, אך יש מהם מסר. ויש לנו אפילו ספר בתנך, שלא ברור שהוא בכלל קרה.... (איוב, כמובן)","571","","2448","True","True","False","","320","213.151.56.190","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52470","52461","סדר","31/08/17 10:30","ט אלול","תשע&quot;ז","10:30","אור חדש","השאלה כאן היא לגבי הפרשנות ולא המקור<br />כלומר הפרשנות שעונשו של העורב הינו זיווג משונה היא הבעייתית מבחינה מציאותית אך כפי שהערת המקור עצמו כלל לא בטוח שהתכוון לאמירה הלא נכונה הזו<br />עוד הערה- זה שאריסטו דחה הסברא שמזדווג בפיו זה מוכיח שסברא זו היתה מקובלת בעולם ולכן לא רחוק שבעל המדרש שמע את המקובל ולא את תיקונו של אריסטו.<br /><br />כעת יש לדון מה לעשות עם המקור אחר שהתברר שההסבר הרגיל לא נכון?<br /><br />אפשרות א- לבטל ההסבר שהתגלה כלא נכון ולאמץ הסבר חדש שלא יסתור המציאות כפי שהצעת, כיוון שההסבר הישן נדחה לגיטימי להציע הסבר חדש גם אם 'אין לו שחר'<br /><br />אפ' ב- להניח שההסבר אכן מאר את כוונת המקור ולבטל הכל כפי שהצעת בהודעה הקודמת<br /><br />אפ' ג- כפי שהעיר הרב אביגדור עניין העונש שנענש בו העורב הינו שולי וטפל לעניין המרכזי של מאמר חז&quot;ל זה ולכן גם אם נקבל שחלק זה הינו מיותר אין שום הגיון לבטל את שאר החלקים הטובים (ולא כאותו בחור (שארוסתן נהרגה לפני החתונה) שהיה גוזר תוס' 'בעייתיים' מגמרתו וכששאלוהו שבכך גוזר גם הטובים שבצד השני ענה 'אוי לרשע ואוי לשכנו')","458","","2448","True","True","False","","170","31.210.182.243","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52494","52461","מעניינים גם דברי התוס'","31/08/17 17:30","ט אלול","תשע&quot;ז","17:30","אביגדור","שדנו בזה הלכה למעשה:<br /><br />תוספות מסכת חולין דף סב עמוד א ד&quot;ה מפני:<br /><br />אבל אם נתברר לנו שהוא רק כלומר שמוציא הזרע דרך הפה א&quot;כ זהו עורב ודאי כדאמר בחלק (סנהדרין קח:) שהוא משלשה ששמשו בתיבה ולקו","571","","2448","True","True","False","","227","213.151.56.190","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52477","52462","גם לדברי התנחומא, זה עדין עונש לעורב","31/08/17 11:48","ט אלול","תשע&quot;ז","11:48","דוד כוכב","שחשדו בו בדבר כה שפל.","125","","2448","True","True","False","","299","95.86.105.227","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52487","52466","המקור באריסטו","31/08/17 16:20","ט אלול","תשע&quot;ז","16:20","עלי","מועתק מהספר של ר.ק. <br /> Aristotle:DE generatione animalium/ book 3 chapter 6 par. 756b","209","","2448","True","True","False","","216","95.86.80.70","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52479","52470","דוקא הבעיה המוסרית","31/08/17 12:44","ט אלול","תשע&quot;ז","12:44","עלי","א. הרי חז&quot;ל קבעו שהעורב הוא אחד משלשה שחטאו ונענשו. עכשו מתברר שלא נענש ( לפי ההסבר שנתנו ואם ההסבר שהצעתי אינו הסבר. באמת במקרא לא כתוב כלל שחטא ולא שגורש ולכן האם אפשר לומר שגם בזה טעו ? ). אם כן יש חוטא נשכר. וכי לית דין ודיין ?<br />ב. אם כ&quot;כ פשוט שזו טעות מדוע התביישו שטיינזלץ ושוטנשטיין לכתוב זאת - לא מחשש שיהיו כאלו שיראו בזה פגיעה בחז&quot;ל האמורים לדעת הכל ?<br />ג. אם נטען שלא כל מה שכתבו ואמרו חז&quot;ל נכון, נפתח פתח לומר גם על דברים אחרים שאינם נכונים. איך נדע מה מדבריהם נכון ומה לא, הרי כל אחד יוכל לטעון שדבריהם חסרי כיסוי אמיתי, הרי לא ידעו המון דברים שאנחנו יודעים?!<br />ד. יושם לב :<br />שוטנשטיין כותב שהכלב נקשר ומסביר עפ&quot;י היד רמה שנקשר ברצועה שלא ינשוך וזה אכן הגיוני ועונש, אבל מביא גם בהערות כבדרך אגב את ההסבר המדרשי שנקשר לזוגתו ומתקשה להפרד ממנה בעת שמזדווגים וזה ביזיון לו שרואים אותו בכך. ור.ק בספרו מסביר כך ג&quot;כ כהסבר הנכון ואת הסבר היד רמה דוחה כי לדבריו העונש קשור בהזדווגות דווקא כי הם שימשו בתיבה כשהיה אסור. ברור ששוטנשטיין לא ראה עונש בהתקשרות בעת ההזדווגות והעדיף עונש נראה ומקובל כקשירה ברצועה - בדומה לגישתי לעניין. <br />אז האם הכלב והעורב בכלל נענשו או שנבראו כך ? והאם חם נענש או שהכושים כהי עור כי הם חיים בארצות שטופות שמש והעור הכהה מגן יותר טוב וכלל לא נענשו ?<br />( אולי נגיע גם מזה ל: אולי הומוסקסואלים נבראו כמו שהם וזו רק דיעה קדומה שמעשיהם שליליים ואסורים ומישהו טועה לגביהם - מי ? ואינני רוצה להרחיק לכת עוד, שהרי ראיתם שגישתי שונה לגמרי, אבל הרי הבעייתיות אינה קלה ופשוטה כפי שניסיתם להציגה ! )","209","","2448","True","True","False","","210","194.114.146.227","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52480","52479","היכן התברר לך שלא נענש?","31/08/17 13:02","ט אלול","תשע&quot;ז","13:02","אור חדש","זה שגילית שמזדווג כרגיל לא אומר שלא היה עונש אחר כלשהו בהנהגתו בעולם<br />לכן אולי טעו ולא שימש וממילא לא נענש<br />אולי שימש ונענש בעונש אחר<br />אולי כלל לא שימש לא הוא ולא חבריו ולא נענשו אלא השתמשו חז&quot;ל בעניין אגדתי כדי לחזק מוסריותם של שומעי לקחם ויש סיפורים רבים על כך ש'פלוני עשה עברה ונענש ב...' שכמובן שאנו הרגילים במדע הספקני תמיד נשאל 'ומי אמר שבאמת זו הסיבה שנפגע ולא סיבה אחרת?' אומנם בזמן חז&quot;ל לא היו רגילים לחשוב כך כלל ודי היה בהבאת מקרה בודד כדי להשליך ממנו על הכלל למרות שהדבר די לא הגיוני,<br />למשל- 'כל הצנועה בבית חמיה יוצאים ממנה מלכים' שנלמד מהנהגת תמר בבית יהודה לפי א' הפירושים ל'כסתה פניה', וודאי שלומר ש<b>כל</b> שצנועה בבית חמיה יוצאים ממנה מלכים זו אמירה חסרת כל תוקף אמיתי במציאות, ברור לי שמלבד תמר היו בעמ&quot;י עוד לפחות רבבות נשים צנועות אך לא היו לנו (ב&quot;ה) רבבות מלכים<br />האם בגלל זה נזרוק העניין של צניעות לפח?<br />וודאי שלא<br />נבין שהדברים נאמרו בצורה זו כי כך היה המנהג לדבר בזמנם, להוסיף כדרבון למצווה הבטחה וודאית לשכר גדול ולאיים על ביצוע עברה בעונש וודאי וזאת למרות שכבר משה קבע שדרך העולם היא ש'רשע טוב לו וצדיק להפך  בהרבה מהמקרים'<br />האיומים וההבטחות עשו את שלהם וגרמו להמון העם לשמור תו&quot;מ ובכך קיימו תכליתם.<br /><br />אומנם צודק אתה ששימוש בשקר גם אם נעשה לתכלית טובה עלול להיות מסוכן<br />ואכן כל מי שתפס ההבטחות לשכר ועונש הוודאיים כאמת בהכרח הגיע לספקות באמונה שהרי דרכו של עולם מעולם לא היתה כזו<br />האם לדעתי הנהגת חז&quot;ל היתה ראויה?<br />כנראה שלזמנם זה היה טוב כי רוב העם לא טרחו להתעמק בסתירה שבין מה ששמעו מהרב למה שראו במציאות ולכן לרוב רובם היו הדרשות מועילות ורק מעטים נפגעו<br />האם בימנו דרך זו עדיין טובה?<br />לדעתי רק לציבור מאד מצומצם (והוא אכן נמשך להרצאות הרב אמנון יצחק) אך לרוב הציבור באמת אסור לדרוש דרשות כאלה ואולי אף עדיף היה למחקם כליל מהספרים אילו היה ניתן שהרי לאדם הסביר בימנו השקר שבדברי חז&quot;ל מסוג זה כ&quot;כ גלוי שזה עלול להרוס גם את החלקים האמיתיים שבדבריהם בעיניו.<br />כבר הצעתי כאן בעבר שהפתרון לבעיה הנ&quot;ל הוא לחפש רק את האמת ולעולם לא לנסות 'לסנגר' על טעויות של חז&quot;ל, כי האדם הישר מזהה בקלות שקר ואם יזהה שאתה מנסה לעשות פלפול כדי לטעון ששקר זה אמת הוא יפסיק להאמין לך בכל דבריך. (כך ניסיתי להסביר בזמנו לא.מ.ש.)<br /><br />לגבי בעלי הנטיות ההפוכות- זה איסור מפורש בתורה ולא שייך בזה 'טעות של חז&quot;ל בפרשנות הכתובים'","458","","2448","True","True","False","","166","213.151.55.19","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52488","52480","יש בעיה משנית נוספת 'קטנה'","31/08/17 16:29","ט אלול","תשע&quot;ז","16:29","עלי","מדוע בכלל דרשו חז&quot;ל מה שדרשו על העורב ? אין זה אלא מפני שלפי הכתוב נח שלח אותו ללא הסבר או סיבה ברורה ולא עוד אלא גם לא השיבו לתיבה 'ויצא יצא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ' כלומר עד שכל באי התיבה כבר יצאו ממנה, כלומר הוא לא חזר עוד לתיבה בע&quot;ו הימים הנותרים ( פלא שרב עם נוח ע&quot;ו ימים אלו ושקוראים לו ע&quot;ו-רב ? כי לא שב בערב כמו היונה ?) , ובניגוד ליונה, אפילו לא הביא בפיו שום דבר לנח ( מגיע לו אפוא להיענש על כך בפיו...אבל כיצד ?). <br />זה נראה אכזרי למדי אלא אם היווה עונש על משהו או למטרה מועילה כלשהי ולא כתוב על כך במקרא. המדרש כמשלים לחסר זה מתבקש. עכשו שבטלנו את העונש ( אם בטלנו ) נישאר בקושי להסביר את הכתוב...<br />נא נסו להסביר...","209","","2448","True","True","False","","272","95.86.80.70","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52493","52487","אלף תודות","31/08/17 17:08","ט אלול","תשע&quot;ז","17:08","אביגדור","","571","","2448","False","True","False","","189","213.151.56.190","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52489","52488","לא רואה הכרח בדבריך","31/08/17 16:33","ט אלול","תשע&quot;ז","16:33","אור חדש","ואם אין שאלה אין דרכי לחפש תשובה","458","","2448","True","True","False","","119","213.151.55.19","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52501","52488","אכזרי כעורב","01/09/17 01:13","י אלול","תשע&quot;ז","01:13","דוד כוכב","עלה עכשיו לפורטל, מתוך קובץ שאצלי.<br />ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=39892'>בקישור זה</a>.","125","","2447","True","True","False","","233","95.86.105.227","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52495","52489","לא ברורים לי דבריך","31/08/17 21:26","ט אלול","תשע&quot;ז","21:26","עלי","חז&quot;ל סברו שעצם שליחתו של העורב אל מחוץ לתיבה, דווקא הוא, בלי סיבה ברורה קודמת, למקום הסכנה מחוץ לתיבה, היא עצמה כבר נחשבת כעונש וסיכון חייו ללא הצדקה ברורה. לכן חיפשו מה ההצדקה לכך. מדוע דווקא אותו שלח נח כל כך הרבה זמן או פעמים או מדוע השהה אותו כל אותו זמן מחוץ לתיבה.<br />הסברם היה שהעורב שימש בתיבה ואם שימש כנראה שהיו לו ביצי צאצאים/צאצאים ואם כן קיום המין שלו הובטח ולכן לא היה לנח חשש לשלוח אותו. ההסבר אינו הכרחי אך השאלה היא שאלה ושאלתי - אם ההסבר אינו נכון, והעורב לא שימש בתיבה ולא היו לו צאצאים - מה ההצדקה לשילוחו. זה מה שבקשתי שיוסבר.<br />מה לא מוכרח בזה ? מה היתה כוונתך בבקשה ?","209","","2448","True","True","False","","226","95.86.80.70","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52511","52494","היום י' באלול","01/09/17 16:16","י אלול","תשע&quot;ז","16:16","עלי","הוא ( אם איני טועה כך כתב הרמב&quot;ן ) יום שילוח העורב...","209","","2447","True","True","False","","176","95.86.80.70","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א",""),new Message("52496","52495","הפרשה סתומה למדי","31/08/17 22:22","ט אלול","תשע&quot;ז","22:22","אור חדש","ההסבר שהבאת הינו אחד מיני כמה <b>וממנו </b>קושייתך<br />להלן הסבר נוסף של האור החיים הק':<br />ועוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (שם) וזה לשונם אמר ר''ל תשובה ניצחת השיבתו עורב לנח אמר לו רבך שנאני ואתה שנאתני רבך שנאני מכל הבהמה הטהורה וגו' ז' ז' ואתה שנאתני הנחת מין ז' ושלחת ממין ב' אלמלא פוגע בי שר חמה או שר צינה לא נמצא העולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה צריך אמר לו רשע במותר נאסר לי בנאסר לי על אחת כמה וכמה עכ''ל. הנה לפי מדרש זה לא רצה הרשע ללכת בשליחות שמא יפגענו שר של צינה וכו' או לצד שחשדו לנח בזוגתו ולזה הוצרך נח לשלח היונה. וזה שיעור הכתוב וישלח את העורב ולא רצה ללכת אלא היה יוצא ושוב ומזה ידע נח כי עדיין המים על פני כל הארץ אבל לא ידע אם קלו או לא שאין ראיה מעורב כי אינו זז ממקומו לזה שלח את היונה לדעת פרט זה הקלו המים, ולזה הוצרך לומר הקלו המים בשליחות היונה לומר כי לפרט זה הוצרך לשולחה והבן. ופירוש דברי המאמר הוא על זה הדרך כי העורב בא בטענה על דרך מאמר הנביא (תהלים סט) את אשר הכית רדפו פירוש כי מן הראוי לרחם על המוכה ומעונה והם הוסיפו לרדוף, וזה הוא טענת העורב באומרו רבך שנאני שהמעיט לקיחת מיני ואתה הוספת לשנאה שאם היה פוגע וכו' נמצא העולם וכו' והרי אתה מתנהג באכזריות, או לכשנאמר כי לא באכזריות עשית יש לדון בך בהכרח טעם אחר והוא שמא לאשתי וכו' פירוש הגם שהיא פחותה במדרגה שמא לצד שנאסרה עליך אשתך חשבת כי לא נאסרה אלא אשתך ולא זולתה והוצרכת לנקבתי ואין קושיא מה נשתנית אשתו מכלן כי בכל אחת ישנה לשאלה זו: <br />וראה עוד בספורנו שלא נכנס כלל לענייני אגדה מוזרים:<br />וישלח את העורב. לראות אם יבש האויר אחר שנראו ראשי ההרים באופן שיוכל העורב לסבלו: ויצא יצוא ושוב. שלא יכול לסבלו: (ספורנו) <br /><br />לכן כתבתי שאין ממש שאלה<br />וממילא אין צורך לחפש תשובות","458","","2448","True","True","False","","244","31.210.182.243","0","52461","סנהדרין|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);