var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54386;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54386","0","ז' הערות לע&quot;ז דף ב","18/01/18 15:33","ב שבט","תשע&quot;ח","15:33","המכריע","דף ב<br /><br />א. לפני אידיהן ג' ימים. עיין בדף ו שדנו בגמ' אי כולל יום האיד עצמו או ג&quot;י מלבדו. (תוקן אחרי הערת חננאל).<br /><br />ב. אסור לשאת ולתת עמהם. יל&quot;ע לפירש&quot;י (עי' תוס' באריכות) אי הכוונה לקנות מהם ולמכור להם, או דבאמת גם המשא ומתן עצמו המקדים את המכירה ג&quot;כ נאסר. והעירוני שלשון הר&quot;מ פ&quot;ט מע&quot;ז (וכעי&quot;ז בשו&quot;ע יו&quot;ד סי קמח) לקנות ולמכור.<br /><br />ג. שמח הוא לאחר זמן. פירש&quot;י למחר. פשוט שכוונתו דלאחר זמן בדרך כלל משמע טפי מיום אחד או יומיים, וא&quot;כ מאי איכפת לן כל עוד ביום אידו עדיין הוא בצער, ועל כן צריך לפרש דלאחר זמן היינו למחר, ולכן אסור גם יום לפני אידו, שמא למחר כבר יהא בשמחה ויודה לע&quot;ז. ולכ' מסתבר דה&quot;ה ביום אידו ג&quot;כ אסור, ונאמר דשמח הוא לאחר כמה שעות. (אלא דלפ&quot;ז אם נפרע ממנו ברגעים האחרונים דיום אידו שפי&quot;ד, ולא מסתבר).<br /><br />ד. (עמ' ב'). זו רומי חייבת. המדרש שהביאו התוס' הוא דבר פלא, שעל חורבן הבית והגליית העם ורציחת רבים מבניו עדיין לא נגזר עליהם חורבן, ורק במעשה דרחב&quot;ת נגזר. ואפשר דעל הראשונות הורשו משמיא והם היו מטה חובלים של קודשא בריך הוא בזה, אבל ההיא דרחב&quot;ת על דעת עצמם עשו. או אפשר שבההיא דרחב&quot;ת הוגדשה סאתם כדאי' כגון זה בחז&quot;ל בכ&quot;מ.<br /><br />ה. שטבעה יצא. פירש&quot;י שמעה. לכ' כוונת רש&quot;י לפרש הענין. אבל פשוטו של דבר, היינו שהמטבע שלה מתקבל בכל העולם, אלא דזה גופא משמש כסימן לשמעה וחשיבותה.<br /><br />ו. לא עשינו אלא בשביל ישראל. ידועים דברי הגרי&quot;ז בספרו עה&quot;ת (ואולי קדמוהו כבר) דמן השמים באמת נתנו בליבם לעשות הכל בשביל ישראל, וכדברי הרמב&quot;ם הידועים בפיה&quot;מ על העשיר שבונה בית חומה בשביל חסיד אחד שיישב בצילה כעבור ע' שנה, (הוא אמר זאת בקשר לרכבת לסיביר שעבדו עליה רבבות איש ולא נעשה בה כמעט שום שימוש מלבד הצלת בני הישיבות לשנחאי), ובעולם האמת הם רואים זאת, ולכן אינם שקרנים אלא שוטים, כלומר אינכם שמים לב שזה ברור לכם רק עתה כאן, אבל בשעתו לא עשיתם אלא להנאת עצמכם.<br /><br />ז. מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן. באדרת אליהו (מהגר&quot;א עה&quot;ת) איתא דעל ידי סירובם נטלו ישראל נעשה מעשו ונשמע מישמעאל וזכו ל&quot;נעשה ונשמע&quot;. ושמעתי ממו&quot;ר הגר&quot;מ שפירא זצ&quot;ל לבאר הענין. דעם ישראל לכשעצמו, עם חכם ונבון, עם הפועל רק אחרי הבנה, אין בידו כח לומר נעשה בלא לשמוע קודם. ואין בידו לשמוע כשאין לזה משמעות מעשית. לעומתם עשו, לשון עשייה, יש להם הכח לעשות, אנשי מעש חרוצים ויעילים, גם ללא הבנה עצמית, (ראה מעשי הגרמנים בדור האחרון ועוד). בני ישמעאל, לשון שמיעה ומחשבה, אלופי הדמיון, הוגים במחשבות לפעמים נשגבות אבל ללא הובלה לשום מקום מעשי. בקבלת התורה היה צורך בשני עניינים הללו. עשיית מצוות התורה גם ללא הבנה מספקת מכח קבלת עול מלכות שמים, וגם הכח ללמוד תורה לשמה, מצות לימוד תורה גם בדברים שאינם למעשה, או שיטות דחויות וכדומה. ולעם ישראל לא היו שני כוחות אלו מעצמם. רק אחרי שבני עשו וישמעאל לא אבו לקבל התורה ולא השתמשו בכוחותם, זכו בהם ישראל מההפקר.","199","","2297","True","True","False","","933","95.86.86.191","0","0","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54387","54386","תיובתא","18/01/18 16:26","ב שבט","תשע&quot;ח","16:26","חננאל","א. הגמ' דנה בזה בדף ו.<br /><br />ב. אין לבלבל בין משא ומתן בלשון חז&quot;ל שפירושו סגירת עסקאות למיניהן, לבין מו&quot;מ בלשוננו שהוא התמקחות. ראה ברמב&quot;ם הלכות ע&quot;ז פ&quot;ט. ובשו&quot;ע סי' קמח. ועכ&quot;פ אין אזיל ומודה במיקוח.<br /><br />ז. רעיון יפה חוץ מהטענה שאין את הנעשה ונשמע לעם ישראל מעצמו. לענ&quot;ד פשוט שיש לנו את זה כפי שאומרים חז&quot;ל במקומות רבים, אך החידוש הוא כפי שכתוב במסכת חגיגה דף טו עמוד א &quot;זכה צדיק - נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע - נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם&quot;. כלומר שקיבלנו מעבר למה שהיה לנו כבר.","81","","2297","True","True","False","","164","213.151.37.143","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54394","54386","ל-ג.","19/01/18 00:29","ג שבט","תשע&quot;ח","00:29","דוד כוכב","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=40634'>בקישור זה</a> ובמפרשים המוזכרים שם. לדעת מהר&quot;ם (מלובלין) זה במחלוקת רש&quot;י ותוספות.","125","","2296","True","True","False","","141","213.151.49.125","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54448","54386","ל-ה.","23/01/18 08:31","ז שבט","תשע&quot;ח","08:31","דוד כוכב","כמו במסכת מגילה דף יד ע&quot;ב: &quot;עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם&quot;, והנוסח במדרש שמואל (בובר) פרשה כג: &quot;שמואל עדיין מטבעו של שאול קיים, ולא יצא מטבעך לעולם&quot;.","125","","2292","True","True","False","","125","213.151.43.91","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54455","54386","לסעיף ו' : פחחחח","23/01/18 11:23","ז שבט","תשע&quot;ח","11:23","Almuaddib","על הרכבת הטרנס-סיבירית עבדו שנים רבות, והשתמשו בכל אחד מחלקיה מייד עם השלמתו.<br />גם היום, כשליש מהיצוא של רוסיה עובר על הרכבות בקו הזה. <br />.<br />ה<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://waytorussia.net/sites/default/files/TranssibMagistral_023.jpg'>מסילה הטראנס-סיבירית</a> הוקמה, לאורך שנים רבות, החל מסוף המאה ה-19 מסיבות רוסיות. המטרה היתה לחזק את שליטתה של רוסיה בטריטוריות האסיאתיות המרוחקות, כנגד שאיפות ההתפשטות של המעצמות שרצו לקרוע מעל רוסיה את האזורים הללו - ובריטניה בראשן. המשימה היתה להגיע לוולאדיווסטוק - וכך אכן נעשה.<br />.<br />אבל כמובן, זה לא משנה. זה היה רק בשביל תלמידי הישיבות. כל שאר האנשים שנסעו, באלפיהם, מידי יום - כעפרא דארעא. העברת חיילים גם בעונת הקיץ - כשהביצות הסיביר מפשירות ומונעות העברת חיילים מהירה - היתה בגדר &quot;לא נעשה בה כמעט שום שימוש&quot;.","107","","2292","True","True","False","","257","82.81.160.69","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54477","54386","ביחס לו' - מצ&quot;ב דברי הגרי&quot;ז","23/01/18 16:51","ז שבט","תשע&quot;ח","16:51","אבי גרינבלט","יש&quot;כ שהבאת מדבריו החשובים <b>&quot;כי בשבילם נעשה כן והבן&quot;</b>....","539","jpg","2292","True","True","False","","130","95.86.72.27","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א","0-jpg"),new Message("54388","54387","קיבלתי. ייש&quot;כ","18/01/18 16:54","ב שבט","תשע&quot;ח","16:54","המכריע","תיקנתי בהערה א שזה דיון בגמ'. ובהערה ב שלשון הפוסקים לקנות ולמכור (אם כי אצלי צריך בדיקה אם בלשון חז&quot;ל משא ומתן תמיד מתייחס רק לקנייה עצמה. אבל לגבי כאן  קיבלתי).<br /><br />לגבי מש&quot;כ על הערה ז אסתגר בקמייתא.","199","","2297","True","True","False","","210","95.86.86.191","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54457","54455","הסבר","23/01/18 11:53","ז שבט","תשע&quot;ח","11:53","אור חדש","אולי כוונת הרב ז&quot;ל היתה שלא נעשה בה שימוש <b>לתועלת ישראל</b> מלבד הצלת בני הישיבות, שבזה דומה המשל לנמשל, שכל אותו טורח בבנין הבית נעשה רק כדי שירווח לצדיק לנוח בצילו לזמן מועט<br /><br />אומנם כמובן שבדברים כשלעצמם אין הרבה הגיון שהרי הגם שניתן (?) להסביר כך השאלה התאולוגית של הרמב&quot;ם &quot;מדוע זכה הרשע שיהיה לו כזה בית מפואר?&quot; בתשובתו שזה &quot;כדי שיהיה צל לצדיק למספר דקות&quot; עדיין אין כלל סברא לטעון שראוי בעל הבית לקבל עוד שכר מלבד העובדה שזכה בבית על כך שההנה את הצדיק, הרי כבר קיום הבית הינו שכר יתר בהרבה על הטובה שעשה","458","","2292","True","True","False","","117","213.151.55.26","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54470","54455","פירוש המילה &quot;מלבד&quot; הוא 'בנוסף על...&quot;","23/01/18 13:42","ז שבט","תשע&quot;ח","13:42","יהודי_קדום","למשל:  &quot;ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ&quot;.<br />ולהבדיל דוגמא מחול: גם ראובן השתתף בישיבה מלבד המנהל וסגנו.<br />לכן אפשר שכוונת &quot;לא נעשה בה כמעט שום שימוש מלבד הצלת בני הישיבות לשנחאי&quot; היא שבנוסף לשימוש המועט שנעשה ברכבת היא שימשה בעיקר להצלת בני הישיבות לשנחאי.<br /><br />(אך כשרוצים לומר על אדם או הדבר שהעניין הנדון אינו חל עליו ועל כל השאר כן משתמשים במילה חוץ, דוגמא: כולם באו לישיבה חוץ מראובן).<br /><br /><u>ולא באתי אלא להעיר כאן מהצד הדקדוקי בלבד</u>.","233","","2292","True","True","False","","183","79.181.30.168","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54481","54470","גם אתה ברוטוס? &quot;בנוסף לשימוש המועט&quot;?","23/01/18 17:43","ז שבט","תשע&quot;ח","17:43","Almuaddib","על סמך מה אתה קובע כי השימוש ברכבות האלו היה מועט?","107","","2292","True","True","False","","183","209.88.198.77","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54482","54477","שים לב מה שאין בדבריו:","23/01/18 17:44","ז שבט","תשע&quot;ח","17:44","Almuaddib","שהוא כלל לא כתב שהגוים לא השתמשו במסילה זו, ואכמ&quot;ל.","107","","2292","True","True","False","","146","82.81.160.69","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54487","54481","&quot;לא באתי אלא להעיר כאן מהצד הדקדוקי","23/01/18 18:34","ז שבט","תשע&quot;ח","18:34","יהודי_קדום","<span class='bordeaux'><b>בלבד</b></span>&quot;<br /><br />ראה בגוף ההודעה.","233","","2292","True","True","False","","144","79.181.30.168","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("54484","54482","&gt;&gt;&gt;","23/01/18 17:55","ז שבט","תשע&quot;ח","17:55","אבי גרינבלט","לא בהכרח משמע שיש חשיבות עקרונית לדקות המילים (למרות שהמסילה נסללה לצרכים אשר יהיו , פשוט שלא היתה כוונתם לשנע תלמידי חכמים...)<br />גם אם נאמר שהשתמשו במסילה לכל צרכי המדינה (וניתן למצוא במדינות ענק אלו , פרוייקטים עצומים ודימיוניים בגודלם העומדים בשיממונם כעדות לתקופה אפלה שהיתה וסרה מן העולם , רק כדוגמא ----&gt; <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%98%D7%99'>תעלת הים הלבן</a> ) , עדיין ראייתו העמוקה של הגרי&quot;ז נועדה להעביר מסר אמוני בהתייחסות לאומות העולם.","539","","2292","True","True","False","","110","95.86.72.27","0","54386","עבודה זרה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);