var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55484;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55484","0","למאמרו של הרב כוכב:","14/03/18 21:05","כז אדר","תשע&quot;ח","21:05","יהודי_קדום","&quot;לשון תורה לעצמה,לשון חכמים לעצמו&quot; ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8593'>מדור להרחיב</a>:<br /><br />במאמרו שם כתב: &quot;...ואף שבלשון חכמים רגילין לומר במקום יִשַּׁל – יִשַּׁר&quot; [השי&quot;ן בפתח,   י.ק]<br /><br />1. היכן יש בלשון חכמים (במשניות, תלמודים וכו') הִקָּרוּת של המילה יִשַּׁר, במובן הנידון,  עד שכתב ש&quot;בלשון חכמים <span class='bordeaux'><b>רגילין </b></span>לומר במקום יִשַּׁל - יִשַּׁר&quot; - אודה לכבודו על הבהרת הקושי שלי בעניין זה.<br />2. גם הנלפע&quot;ד: לשון העתיד למילה נָשַׁר - המושווית כאן למילה יִשַּׁל - הוא יִשֹּׁר <u>ולא</u> יִשַּׁר (כפי שכתב).<br /><br />ידוע ממקומות אחרים הכלל &quot;הלך אחר לשון בני אדם&quot; - ולכן אותה מילה בתקופות שונות או/ו במקומות שונים יכולה להתפרש באופן אחר לגמרי.<br />למשל: אם אדם בתקופת המשנה הִדִּיר עַצְמוֹ מן ה'תירוש' - שפירושו בלשון תקופתו היה 'מיני מתיקה' ולא יין – נדרו לא יכלול איסור שתיית יין למרות שבלשון התורה 'תירוש' פירושו יין (בלשון ימינו תירוש פירושו יין צעיר וחדש שטרם תסס).<br /><br />אגב, יש גם &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמ<span class='bordeaux'><b>ן</b></span>&quot;  (חולין דף קלז עמוד ב) - ועל פניו נראה שיש הבדל במשמעות היוצאת משני הנוסחים.","233","","2243","True","True","False","","863","79.183.137.174","0","0","עבודה זרה|נח ע&quot;ב",""),new Message("55511","55484","תשובות","15/03/18 20:51","כח אדר","תשע&quot;ח","20:51","דוד כוכב","1. <br />מסכת פאה פרק ד משנה י: איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה<br />מסכת פאה פרק ז משנה ג: איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה<br />מסכת שביעית פרק ז משנה ה: לעלין יש ביעור מפני שנושרין מאביהן<br />מסכת עבודה זרה פרק ג משנה ח: מפני שהנמייה נושרת עליהן והוה להן לזבל.<br /><br />2.<br />לא בדקתי, רק החלפתי את הלמ&quot;ד המקראית ברי&quot;ש.<br /><br /><br />הנוסח הנכון - לעצמן.","125","","2242","True","True","False","","158","212.76.123.195","0","55484","עבודה זרה|נח ע&quot;ב",""),new Message("55514","55511","מחילה, כל הדוגמאות ב 1. אינן ממין העניין","15/03/18 22:14","כח אדר","תשע&quot;ח","22:14","יהודי_קדום","בכולן כתוב<u> נושר בלשון הווה</u> ולא בעתיד כלשון המאמר  יִשַּׁל – יִשַּׁר וכו'. <br />עכשיו אני תמהה איך כתב ללא בדיקה &quot;בלשון חכמים <span class='bordeaux'><b>רגילין </b></span>לומר במקום יִשַּׁל - יִשַּׁר&quot;  או בלשונו ב 2. &quot;לא בדקתי, רק החלפתי את הלמ&quot;ד המקראית ברי&quot;ש&quot; - כאמור כפי שציינתי בעתיד הלשון הוא יִשֹּׁר ולא יִשַּׁר (כפי שכתב) ואינו מופיע בלשון חכמים (במשניות, תלמודים וכו').<br /><br />ובתגובתו זו הוא משיב על הבדלי הנוסחים &quot;הנוסח הנכון - לעצמ<span class='bordeaux'><b>ן</b></span>&quot; - זה מניין לו?","233","","2242","True","True","False","","135","79.183.137.174","0","55484","עבודה זרה|נח ע&quot;ב",""),new Message("55520","55514","תוקן הלשון","16/03/18 07:45","כט אדר","תשע&quot;ח","07:45","דוד כוכב","הנוסח &quot;לעצמו&quot; אין לו פשר ואינו קיים בכתה&quot;י במקבילות ובמובאות.","125","","2241","True","True","False","","155","212.76.123.195","0","55484","עבודה זרה|נח ע&quot;ב",""),new Message("55521","55520","יישר כוח על שתיקן הלשון במאמר","16/03/18 08:07","כט אדר","תשע&quot;ח","08:07","יהודי_קדום","שם כתב במקור &quot;...ואף שבלשון חכמים רגילין לומר במקום יִשַּׁל – יִשַּׁר&quot;<br /><br />ועתה החליף במשפט מקובל יותר:<br /><br />&quot;למרות שבלשון חכמים רגילין להחליף את הלמ&quot;ד ברי&quot;ש בשורש של המילה יִשַּׁל&quot;","233","","2241","True","True","False","","112","79.183.137.174","0","55484","עבודה זרה|נח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);