var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58035;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58035","0","על חגיגת יד ניסן שנאכלת לשני ימים ולילה","13/08/18 10:56","ב אלול","תשע"ח","10:56","שבז","שלום,

בפסחים עא, סוף עמוד א:

מסופר על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.

הנה הפסוק: "לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב, ביום הראשון, לבקר" (דברים טז).

לפי הפירוש שאומר ש"ביום הראשון" שמדובר בו זה יום טוב ראשון, אז משמעו של הפסוק הוא : שחגיגת ארבעה עשר נאכלת לשני ימים ולילה אחד, כלומר ביום ארבעה עשר וביום חמשה עשר והלילה שביניהם.


אבל אני לא מבין כי כשהפסוק אומר "לא ילין ...לבקר", הכוונה היא כל הלילה מותר לאכול ובבוקר נפסל בלינה, נכון ?
ואז לפי זה אנחנו יכולים לאכול את החגיגה ביום ארבעה עשר ולילה שאחריו וביום חמשה עשר והלילה שאחריו כלומר שני ימים ושני לילות !

גם כשהגמרא אומרת בהמשך

"או אינו אלא אלא ליום ולילה", כלומר "שאין כוונת הכתוב לבוקרו של יום ששה עשר אלא לבוקרו של חמשה עשר,
ולומר שאינה נאכלת חגיגת ארבעה עשר אלא ליום אחד ולילה שלאחריו בלבד, ובבוקרו של חמשה עשר היא נפסלת כבר בלינה."

אנחנו רואים מפה ש "לא ילין ...לבקר", הכוונה היא כל הלילה מותר לאכול ובבוקר נפסל בלינה !

גם בתוספות (פסחים עא), הוא מביא את תמיה של הרשב''א.
הנה לשונו: "והאיך כוליה קרא לחגיגת י''ד. תימה לרשב''א כיון דכולי' קרא בחגיגת י''ד איירי ומאי בקר בקר שני א''כ תאכל לשני ימים ושני לילות דקרא משמע שאינה נפסלת עד בקר שני אבל ליל בקר שני נאכלת."


האם אפשר להסביר לי, מה הכוונה של הגמרא כשהיא אומרת "על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד" ?

בברכה,","700","","2086","True","True","False","","703","185.46.78.26","0","0","פסחים|עא ע"ב",""),new Message("58041","58035","זו אכן קושית התוספות והוא נשאר בצ"ע","13/08/18 11:23","ב אלול","תשע"ח","11:23","דוד כוכב","ותירץ הרב אלישיב שודאי אין כוונת התורה שיהיה מותר לאכול יותר מהמצוי בכל הקרבנות.
והצל"ח תירץ שניתן ללמוד בק"ו שלא יהיה הדין כאן קל יותר מבקרבן אחר.
ויש עוד תירוצים במפרשים.","125","","2086","True","True","False","","265","95.86.112.182","0","58035","פסחים|עא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);