var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=596;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","45"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("596","0","קושיא עצומה במספר הלאווין של רכב ורחיים","19/08/09 15:02","כט אב","תשס"ט","15:02","תלמוד חכם","בבא מציעא דף קטו ע"א בסוף העמוד:
|אמר רב הונא חבל ריחים ורכב לוקה שלש משום ריחים ורכב ומשום כי נפש הוא חובל| עיי"ש
ולכאורה קשה שהיה צריך לעבור ארבע לאווין משום דהגמרא בדף קטז ע"א אומרת חבל זוג של ספרים חייב שתי לאווין משום דהוי שני כלים ועל כל כלי בנפרד עובר על הלאו "כי נפש הוא חובל" עיי"ש - הרי רואים דהלאו של "כי נפש הוא חובל" חייבים על כל כלי בנפרד, וא"כ לפי רב הונא שבריחים ורכב חייבים גם משום הלאו של "כי נפש הוא חובל" הרי צריך לעבור שני לאווין של "כי נפש הוא חובל" על כל כלי בנפרד וריחים ורכב הוי שני כלים וא"כ בסך הכל ארבע לאווין ולמה סובר רב הונא שחייב שלש לאווין וצ"ע.","80","","5367","True","True","False","","992","66.128.3.64","0","0","בבא מציעא|קטז ע"א",""),new Message("597","596","ברוך הבא לגולש מניו יורק!","19/08/09 15:48","כט אב","תשס"ט","15:48","שאינו יודע לשאול","","48","","5367","False","True","False","","219","212.76.97.212","0","596","בבא מציעא|קטז ע"א",""),new Message("599","596","נראה לתרץ","19/08/09 16:53","כט אב","תשס"ט","16:53","אבינועם","לפי רב הונא:

חבל ריחים - לוקה שתים: "ריחים" + "כי נפש הוא חובל".
חבל רכב - לוקה שתים: "רכב" + "כי נפש הוא חובל".
חבל ריחים ורכב - לוקה שלוש: "ריחים" + "רכב" + "כי נפש הוא חובל". [ - ולמה במקרה זה לא לוקה פעמיים משום "כי נפש הוא חובל"? - כנראה כי זה לאו כללי (ולא ספציפי לריחים ו/או לרכב) ולא לוקים עליו פעמיים בסיטואציה זו.]

ולרב הונא - אם חבל "שאר דברים" - מנין בכלל שלוקה?
רב יהודה למד זאת מ"כי נפש הוא חובל" - "לשאר דברים הוא דאתא", אבל לפי רב הונא זה לכאורה כדלעיל מוסב על "ריחים ורכב"!
תירוץ: תוס' רא"ש ורש"י קטז ע"א ד"ה יתירא - משמע שמבארים שלרב הונא גם כן הפסוק "כי נפש הוא חובל" מוסב על שאר דברים אלא שנלמד ממנו גם על "ריחים ורכב".

ונמשיך - לפי רב הונא - חבל שאר דברים:
אם זה דבר אחר - לוקה אחת: "כי נפש הוא חובל".
אם זה שני דברים - לוקה שתים: "כי נפש הוא חובל" + "כי נפש הוא חובל".

זאת אומרת: לרב הונא "כי נפש הוא חובל" זה לאו ספציפי על כל דבר ודבר [ולכן לוקה על כל דבר ודבר בפני עצמו], חוץ מריחים ורכב שלהם כבר יש לאו מיוחד לכל אחד ("ריחים", "רכב"), ולכן, מסתבר, שלרב הונא, אם חבל ריחים ורכב ביחד אז לא ילקה פעמיים משום "כי נפש הוא חובל" כי זה לא לאו ספציפי למקרים אלו, אלא רק איזה תוספת מלמעלה שמשפיעה רק על לאו אחד.","45","","5367","True","True","False","","316","212.76.97.212","0","596","בבא מציעא|קטז ע"א",""),new Message("600","599","ולא הבנתי דבריך","19/08/09 17:28","כט אב","תשס"ט","17:28","תלמוד חכם","באמת תודה על הזמן שהקדשת להקושיא ולא הבנתי דבריך לעמקם.
ואולי יש לתרץ בדוחק שבאמת רב הונא חולק על הברייתא שם שאומרת שהלאו של "כי נפש הוא חובל" עוברים שתים על כל כלי וכלי ואולי רב הונא חולק וסובר שהלאו "כי נפש הוא חובל"הוא כללי על כל מלאכה ולא על כל כלי וכלי כי באמת לפי מסקנת הגמרא שם הברייתא הוא לפי שיטת רב יהודה וא"כ יכול להיות שרב הונא חולק על זה. ועוד יש להתפלפל ואין המקום להאריך
ויכול להיות שלזה התכונת אבינועם היקר.","80","","5367","True","True","False","","144","66.128.3.64","0","596","בבא מציעא|קטז ע"א",""),new Message("601","600","המשך הביאור","19/08/09 18:46","כט אב","תשס"ט","18:46","אבינועם","בדף קטז ע"א יש 2 ברייתות.
גירסת רש"י (שכל דברי לעיל היו לפי שיטתם): "תניא כוותיה דרב יהודה... ותניא אידך...".
הקושיה שלך היתה מהמובא בברייתא הראשונה.
שים לב שלפי גירסת רש"י ופירושו - אין הוכחה לרב יהודה מברייתא אחת לבדה אלא רק משילוב שתי הברייתות.
לכן: הברייתא הראשונה לבדה (לולי השניה) אינה רק כפי רב יהודה אלא גם כרב הונא.
ולכן - מה שכתבת "אולי יש לתרץ בדוחק" לא אפשרי לרש"י.
[אמנם, ראה תוס' שגירסתו ופירושו אחר, ולכן אכן ברייתא זו לבדה ה יא כרביהודה ודלא כרב הונא].

בכל אופן - המשך דבריך הם אכן בכיוון של מה שהתכוונתי להציע אך לא במדוייק.
כך הצעתי לעיל (וראה שם שוב בהרחבה ובפירוט):
על שאר דברים - "כי נפש הוא חובל" זה לאו ספציפי על כל כלי וכלי (ולכן חייב שתים על זוג של ספרים).
אבל על ריחים ורכב - "כי נפש הוא חובל" זה רק לאו כללי שחל גם על שניהם אבל רק פעם אחת.

הנ"ל זו השערה שלי, אך לא מצאתי מי שהתייחס לכך.","45","","5367","True","True","False","","186","192.115.102.128","0","596","בבא מציעא|קטז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);