var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5980;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5980","0","והלא דין הוא - מה זה &quot;דין&quot;?","05/01/11 09:48","כט טבת","תשע&quot;א","09:48","עציוני","בדרך כלל נוטים לפרש את המונח &quot;דין&quot; כמתייחס ללימוד באמצעות קל וחומר (למשל: דיו לבא מן הדין להיות כנידון). ברוב המכריע של המקומות זהו אכן הפירוש המסתבר, אך לא כך בדף נו:<br /><br /><i>ת''ר יכול יהו נאכלין לאור שלישי ודין הוא זבחים נאכלין ליום אחד וזבחים נאכלין לשני ימים מה זבחים הנאכלין ליום אחד לילה אחריהן אף זבחים הנאכלין לשני ימים לילה אחריהן תלמוד לומר {ויקרא יט-ו} והנותר עד יום בעוד יום הוא נאכל ואינו נאכל לאור שלישי יכול ישרף מיד ודין הוא זבחים נאכלין ליום אחד וזבחים נאכלין לשני ימים מה זבחים הנאכלין ליום אחד תיכף לאכילה שריפה אף זבחים הנאכלין לשני ימים תיכף לאכילה שריפה ת''ל {ויקרא יט-ז} ביום השלישי באש ישרף ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה:</i><br /><br />לכאורה אין כאן שום קל וחומר, וה&quot;דין&quot; מתייחס ללימוד באמצעות היקש הגיוני. אמור מעתה: &quot;דין&quot; הוא שם כולל ללימוד הגיוני.<br />השתא דאתינא להכי, אולי אפשר להסביר כך קטע נוסף שהתקשיתי בו: בדף נה סובר ר&quot;א שיש צורך בפסוק מיוחד על מנת לשלול הו&quot;א שלא ניתן יהיה לשחוט קדשים קלים בצפון - <br /><br /><i>רבי אליעזר אומר לא נאמר הכתוב אלא להכשיר צפון. שיכול והלא דין הוא ומה קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות לא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים, קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון אינו דין שלא הוכשר מקומן אצל קדשים קלים ת''ל אהל מועד.</i><br /><br />ר&quot;א לומד &quot;דין&quot; - מקומם של קדשים קלים אינו כשר לקדשי קדשים, ולכן דין הוא שמקומם של קדשי קדשים לא יהיה כשר לשחיטת קדשים קלים.<br /><br />אם דין הוא ק&quot;ו (כפי שעולה למשל מהגהת השטמ&quot;ק לרש&quot;י כאן, אות לט) אז זהו ק&quot;ו קשה מאד - קדשי קדשים חמורים יותר מקדשים קלים ולכן מקומם מצומצם יותר. מה ההגיון להסיק מכאן שמקומם של קדשי קדשים (החמור) לא יהיה טוב לקדשים קלים (הקל)?!<br />אך אם נאמר שלא מדובר על ק&quot;ו אלא על סתם הגיון, אפשר לחשוב על סברא שק&quot;קל וק&quot;קד הם שתי פרשיות נפרדות - כשם שמקומו של אחד פסול עבור השני, כך גם מקומו של השני יהיה פסול לראשון על מנת לחדד את ההבדל ביניהם.<br /><br />אמנם יש אפשרות להבין את ההו&quot;א של ר&quot;א גם על סמך ק&quot;ו, אך זה נראה לי מחודש מאד. אם נבין שר&quot;א סבר (לפחות בהו&quot;א) שדין צפון בקדשי קדשים נובע מכך שקדשים קלים 'מגרשים' את קדשי הקדשים מתחומם (כלומר: זה בעצם דין בקדשים קלים הדורשים מקום משלהם, ולא דין בקדשי קדשים) אז אפשר לומר ק&quot;ו פשוט: אם הקל מגרש את החמור מתחומו, ק&quot;ו שהחמור יגרש את הקל! לכן בא הפסוק לומר שלא כך (או לומר שהסברא לא נכונה מעיקרא או לומר שלמרות הסברא, בכל זאת ניתן לשחוט קדשים קלים בצפון.) הקושי בהסבר זה ברור - למה שנרצה מקום יחודי לקדשים קלים? הסברא הבסיסית לא ברורה, אך לפחות, אם מאמצים אותה, מהלך הגמרא ברור.<br /><br /><u>שאלה לבקיאים:</u> האם מוכרים לכם מקומות נוספים בהם בא &quot;דין&quot; במשמעות של לימוד הגיוני שאינו קל וחומר?<br /><u>שאלה לכלל הלומדים:</u> איך הבנתם את ה&quot;דין&quot; בהו&quot;א של ר&quot;א?<br /><u>שאלה למעיינים:</u> האם ניתן לומר את הסברא שהעליתי (לפחות ברמת הו&quot;א)? מה ההסבר לה? האם יש הוכחות התומכות או מתנגדות לסברא כזאת?","159","","4863","True","True","False","","1274","132.70.40.183","0","0","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("5990","5980","בנין אב דין הוא","05/01/11 11:18","כט טבת","תשע&quot;א","11:18","המכריע","במקומות רבים מספור ה&quot;דין&quot; בלשון חז&quot;ל מתייחס לכל אחת מן המדות ההגיוניות שאינו דורשות פסוק, והשאלה של הברייתא היא; או מדוע צריך פסוק והלא דין הוא, או מסבירים שיכול מן הדין היה יוצא להיפך וע&quot;כ צריך פסוק. ובפרט במובן של בנין אב (מה מצינו) הדבר מצוי מאד, ואשאיר לר' דוד כוכב לציין לך (הוא אשף הבקיאות). ואין ל&quot;דין&quot; שום העדפה לק&quot;ו על פני בנין אב.<br />הסברא שלך נמצאת בערך ברש&quot;ש. רק שהוא מסביר על פי רש&quot;י בעמ' ב' שס&quot;ד שלכל זבח מקום משלו, ואם ק&quot;קל שיש להם ג' רוחות (לפני הלימוד על צפון) לא מאפשרים לק&quot;&quot;קד לצופף אותם ק&quot;ו ק&quot;קד שמקומם מועט שלא נאפשר ל&quot;קקל לבוא בתחומם. הרש&quot;ש העדיף לבאר כך ולא כמוך, מפני שמודגש בק&quot;ו שאינו בנוי על הקולא שהם קלים, אלא על העובדה שהם בכל הרוחות. ודוק. <br />לסיכום ע&quot;פ רש&quot;י בעמ' ב' היה נראה בפשטות שהדין הוא בנין אב, מה מצינו מקום לק' קדשים ה&quot;ה מקום מסויים לקלים, והש&quot;מ והרש&quot;ש ועוד הסיקו מהסגנון (מעבר למילה דין) שהמדובר בק&quot;ו.","199","","4863","True","True","False","","160","95.86.121.108","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("5999","5980","&quot;דין&quot; שאינו ק&quot;ו","05/01/11 15:33","כט טבת","תשע&quot;א","15:33","דוד כוכב","מסכת מגילה דף ח ע&quot;א <br />והלא דין הוא: אם מטמא משכב ומושב - לא יהא טעון ספירת שבעה?<br /><br />מסכת בבא קמא דף מב ע&quot;ב <br />והלא דין הוא: הואיל וחייב בעבד וחייב בבן חורין, מה כשחייב בבן חורין - חלקת בו בין תם למועד, אף כשחייב בעבד - נחלק בו בין תם למועד.<br /><br />מסכת בבא קמא דף מג ע&quot;ב <br />והלא דין הוא: הואיל וחייב אדם באדם וחייב שור באדם, מה כשחייב אדם באדם - לא שנא בין קטנים לגדולים, אף כשחייב שור באדם - לא תחלוק בו בין קטנים לגדולים.<br /><br />מסכתות סנהדרין דף ד ע&quot;ב וזבחים דף לח ע&quot;א <br />והלא דין הוא: נאמר דמים למטה ונאמר דמים למעלה. מה דמים האמורים למטה שנתנן במתנה אחת כיפר, אף דמים האמורים למעלה שנתנן במתנה אחת - כיפר.<br /><br />מסכת הוריות דף ו ע&quot;ב <br />והלא דין הוא: צבור מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד, מה צבור אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה.<br /><br />מסכת הוריות דף י ע&quot;א <br />והלא דין הוא: טמא בזב וטמא בנגעים, מה זב מן הדבור ואילך, אף נגעים מן הדבור ואילך.","125","","4863","True","True","False","","115","212.76.105.143","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("5994","5990","יישר כח (והערה)","05/01/11 11:47","כט טבת","תשע&quot;א","11:47","עציוני","בנוגע לרש&quot;י - ראה שינויי נוסחאות שמביא בשם השטמ&quot;ק הוספה לרש&quot;י, ובין השאר הוא כותב ש &quot;ת&quot;ק לית ליה ק&quot;ו דר' אליעזר&quot;. לפחות לפי גירסה זו מפורש ברש&quot;י שהוא הבין שמדובר בק&quot;ו.","159","","4863","True","True","False","","235","132.70.40.183","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("6000","5990","מתכון","05/01/11 15:43","כט טבת","תשע&quot;א","15:43","דוד כוכב","להיות 'אשף הבקיאות':<br />&lt;והלא דין הוא -ומה&gt; (#לא דין הוא -ומה)<br /><br />הֶסבר:<br />בצע חיפוש בפ. השו&quot;ת &quot;והלא דין הוא&quot; (כולל בדיקת האפשרות &quot;ולא דין הוא?!&quot;) עם שלילת ההמשך &quot;ומה&quot; שהוא תחילתו של ק&quot;ו.<br />בדוק (לפום ריהטא) את 12 התוצאות.","125","","4863","True","True","False","","139","212.76.105.143","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("6003","5999","נמצא","05/01/11 16:15","כט טבת","תשע&quot;א","16:15","המכריע","נמצא שמתוך ששת הפעמים שמצא אשף הבקיאות חמשה מהם הדין הוא בנין אב, דהיינו כולם חוץ מהראשון. יש להעיר לאשף לחפש &quot;ודין הוא&quot; וימצא עוד רבים רבים. אבל בשביל הרב עציוני זה כבר יספיק לראות שקושייתו יסודה בהנחה לא נכונה.<br />(אני אישית אין לי גישה לפ' השו&quot;ת או למאגר כלשהו, אני עדיין מחפש לפי התולדות אהרן על הפסוק או במכלול המאמרים וכדומה, או בזכרוני כשהוא אינו בכזיב, נס שלמדתי בגילי הקשיש להשתמש במייל וקצת לגלוש)<br />מהריטב&quot;א הבאת רק להראות שצריך לדעת איך לשאול אם הבנתי נכון. והנה לך דוגמא מהמכלול הנ&quot;ל, שולח למגדל עוז הל' תשובה פ&quot;ה, לשו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר סי' מב, ולשו&quot;ת דברי ריבות סי' שכו. כולם מאוחרים אמנם לריטב&quot;א (כולל המגד&quot;ע כמדומני).","199","","4863","True","True","False","","152","95.86.121.108","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("6001","6000","המקור בראשונים","05/01/11 15:51","כט טבת","תשע&quot;א","15:51","דוד כוכב","שו&quot;ת הריטב&quot;א סימן קע: &quot;שאלת החכם חצי התשובה&quot;.<br />לחצי השני אחראי הגולם.","125","","4863","True","True","False","","119","212.76.105.143","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("6008","6003","דייק בהודעת רד&quot;כ","05/01/11 19:05","כט טבת","תשע&quot;א","19:05","עציוני","החיפוש היה באופן שיתן את התוצאות שאינן ק&quot;ו (הוא שלל את כל המקרים בהם הבטוי מופיע בצורה &quot;והלא דין הוא ומה...&quot; המעיד על ק&quot;ו). ריבוי התוצאות שולל את ההנחה ש&quot;דין&quot; הוא ביטוי בלעדי לק&quot;ו (כפי שכבר הבנתי לבד בהודעתי), אך לא את ההנחה שק&quot;ו הוא המשמעות הנפוצה.<br /><br />מאחר וגם לי אין גישה למאגרים, אולי יגלה לנו מי מבעלי המאגר כמה פעמים נמצא &quot;והלא דין הוא ומה&quot; ?","159","","4863","True","True","False","","229","87.70.103.122","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב",""),new Message("6012","6008","&quot;והלא דין הוא ומה&quot;","05/01/11 20:02","כט טבת","תשע&quot;א","20:02","דוד כוכב","ל&quot;ט פעמים.<br /><br />מומלץ מאוד להתרגל לעבוד עם תוכנה.<br />מגביר את יעילות הלימוד עשר[ו]ת מונים.<br />המכריע, אתה צוציק, לא מאוחר בכלל שום דבר! (ראה בכרטיס האישי את גילנו).<br /><br />באיזה גיל החל משה רבינו ללמוד תורה?","125","","4863","True","True","False","","128","212.76.105.143","0","5980","זבחים|נו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);