var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60117;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60117","0",""בעינן שחיטה מפורעת"","27/12/18 21:57","יט טבת","תשע"ט","21:57","אבי גרינבלט","רש"י
"מגולה וניכרת , היינו במקום אחד"
1. כיצד מחברים את ראש המשפט אל סופו כאשר ייתכן שמקום השחיטה יהיה מגולה אבל במספר חתכים (שהרי כך לבסוף נפסק) ?
2. פריעת המילה בשונה מבשחיטה , חובה. אומנם אין קשר בין הנושאים (ואולי יש קשר) , האם ההבדל נובע מהלמ"מ או שישנו טעם בדבר ?
3. בשחיטה , שניים יכולים לשחוט ביחד , מה הדין במילה , האם שניים יכולים להשתתף בפעולת המילה ?","539","","1949","True","True","False","","661","37.26.147.135","0","0","חולין|ל ע"א",""),new Message("60122","60117","לא בעינן שחיטה מפורעת","28/12/18 00:03","כ טבת","תשע"ט","00:03","דוד כוכב","1. נפסק שאין צריך מפורעת.
2. אין קשר במשמעות.
3. כן.","125","","1948","True","True","False","","166","212.76.124.202","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60195","60117","ל-3, לגבי שניים במילה.","01/01/19 11:52","כד טבת","תשע"ט","11:52","כדי","נראה שנוגע לדיון הכללי באחרונים האם כמו שלעניין איסורין שניים שעשאוה פטורין, ה"נ לעניין מצוות שניים שעשו מצוה, לא תיחשב.
ועי' בשו"ת ארץ צבי (פרומר) ח"ב (בחידושים למסכת שבת דף כא.) שכתב בתוך דבריו: וכתבו האחרונים דכמו דב' שעשאוה פטורין, כמו כן במצוה אינו יוצא ע"י שנים עשו. ע"כ. אכן עי' בשו"ת באר יצחק (חאו"ח סי' יד ענף ד-ה) שכתב שיוצא יד"ח המצוה במקרה של שנים שעשאוה. ואכמ"ל.
ומדין שחיטה דכאן כמובן שאין להקשות על שיטת הארץ צבי, שאפשר לומר שאמנם לא יצא ידי חובת ה'מצוה' דשחיטה, אך 'מעשה' השחיטה כשר. וכדמוכח חילוק זה מהא דפסקו הפוסקים כר' נתן שששחיטה בלא כוונה כשירה, אע"פ שחלקם פסוק דמצוות צריכות כוונה. אלא ע"כ כנ"ל.","249","","1944","True","True","False","","359","79.182.4.60","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60125","60122","איך ענית על 1 ?","28/12/18 06:17","כ טבת","תשע"ט","06:17","אבי גרינבלט","בשאלה על רש"י (הפסיקה ידועה)
מקור לתשובה על 3 ?","539","","1948","True","True","False","","65","37.26.148.215","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60143","60125","השאלה לא ברורה","28/12/18 14:52","כ טבת","תשע"ט","14:52","דוד כוכב","כאשר יש מספר חתכים החיבור שביניהם מסתיר את חלל החתך.
במילה רגילים שמלים שנים זה אחר זה, זה מל וזה פורע.","125","","1948","True","True","False","","170","213.151.37.26","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60148","60143","לא בהכרח","29/12/18 21:04","כא טבת","תשע"ט","21:04","אבי גרינבלט","כאשר חיתוך אחד מרוחק מהאחר נראים שני חתכים.
מדוע אינו נחשב מפורעת ?
לגבי מילה השאלה התייחסה לשניים כאחד .","539","","1947","True","True","False","","84","95.86.72.42","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60156","60148","לא גלוי כי החיבור בין החתכים מסתיר","30/12/18 23:09","כב טבת","תשע"ט","23:09","דוד כוכב","שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קפב:
"ולעצם הקושיא נלפענ"ד דהקשו המפרשים לפ"מ דקיי"ל שנים שעשאוהו פטורין א"כ אמאי ימול אחד וידחה שבת הא אפשר למול ע"י שנים ויהיו פטורין... וע"כ צ"ל דכיון דבא הכתוב מפורש להתיר למול ביום השמיני ומצוה על האב למול וזה עיקר מצותו שפיר עבדינן כעיקר מצותו ובשנים שעשאוהו דפטורין אבל א"כ לא יהי' לא לזה מצוה ולא לזה מצוה שפיר ימול אחד".","125","","1946","True","True","False","","187","212.76.99.140","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60160","60156","אכן דינים הקשורים זה בזה","31/12/18 09:39","כג טבת","תשע"ט","09:39","אבי גרינבלט","האם מזה נבין כי אם שניים עשוהו בשבת יהיו פטורים , משמע שמילה ע"י שניים פסולה ?","539","","1945","True","True","False","","78","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60168","60160","וודאי שלא","31/12/18 11:15","כג טבת","תשע"ט","11:15","אור חדש","רק שהפסיד א מהם מלקיים המצווה בשלמות
גדר מצות מילה הינו 'שיהיה מהול עכ"פ' כלומר לפי ר"מ (וכך פסקו רוב הראשונים) מילה= הסרת עורלה איך שיהיה, בין בידי ישראל בין בעכו"ם או אף בידי שמים
כלומר זה ציווי על התוצאה ולא על המעשה","458","","1945","True","True","False","","99","37.26.146.226","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60170","60168","אכן ואולי מקור לדברים בשו"ע","31/12/18 11:20","כג טבת","תשע"ט","11:20","אבי גרינבלט","יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָמוּלוּ שְׁנֵי מוֹהֲלִים מִילָה אַחַת בְּשַׁבָּת, שֶׁזֶּה יָמוּל וְזֶה יִפְרַע, אֶלָּא הַמָּל הוּא עַצְמוֹ יִפְרַע. הגה: וְלא מָצָאתִי רְאָיָה לִדְבָרָיו, וְאַדְּרַבָּה נִרְאֶה לִי דְּשָׁרֵי דְּהָא מִילָה דָּחְיָא שַׁבָּת כְּמוֹ עֲבוֹדָה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁכַּמָּה כֹּהֲנִים הָיוּ עוֹבְדִים וּמְחַלְּלִים שַׁבָּת, דְּמֵאַחַר דְּשַׁבָּת נִתָּן לִדְחוֹת הֲרֵי הוּא כְּחֹל לְכָל דָּבָר. וְכֵן מָצָאתִי בְּסֵפֶר הַתְּרוּמָה יָשָׁן כָּתוּב בִּקְלָף, שֶׁכָּתַב בְּסוֹף הִלְכוֹת שַׁבָּת בְּהֶדְיָא, דְּשָׁרֵי. אָמְנָם מָצָאתִי בְּקֹבֶץ שֶׁיֵּשׁ לֶאֱסֹר וְעַל כֵּן טוֹב לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּדִּינָא נִרְאֶה לִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי (ד''ע וּדְלֹא כַּבֵּית יוֹסֵף)","539","","1945","True","True","False","","85","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60171","60170","אין לדברים שהבאת שייכות","31/12/18 11:24","כג טבת","תשע"ט","11:24","אור חדש","לשאלה שלעיל בה דובר על שנים מלים ואילו מה שהבאת דן בזה מל וזה פורע (וכרגיל בין ראשוני אשכנז תמיד ניתן למצוא אוסר...)","458","","1945","True","True","False","","99","37.26.146.226","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60174","60171","כיצד הבנת את דעת המחבר בענין ?","31/12/18 11:37","כג טבת","תשע"ט","11:37","אבי גרינבלט","","539","","1945","False","True","False","","42","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60175","60174","שסבר כאותו קובץ עלום","31/12/18 11:39","כג טבת","תשע"ט","11:39","אור חדש","לאסור זה מל וזה פורע אך כדברי הרמ"א "אין לדברים מקור (וסברא כלל או"ח)"","458","","1945","True","True","False","","86","37.26.146.226","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60177","60175","מדוע לאסור ?","31/12/18 11:45","כג טבת","תשע"ט","11:45","אבי גרינבלט","","539","","1945","False","True","False","","51","37.26.147.207","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60179","60177","זו בדיוק שאלת הרמ"א","31/12/18 12:45","כג טבת","תשע"ט","12:45","אור חדש","","458","","1945","False","True","False","","79","37.26.146.226","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60181","60179","הרמ"א לא מצא ראיה לדברי המחבר","31/12/18 14:06","כג טבת","תשע"ט","14:06","אבי גרינבלט","האם יכול להיות שהסיבה שהמל ואינו פורע כאילו לא מל ולמעשה הוא חובל ולכן חל האיסור ?","539","","1945","True","True","False","","76","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60182","60181","זכורה לי טענה כזו","31/12/18 15:13","כג טבת","תשע"ט","15:13","אור חדש","","458","","1945","False","True","False","","75","37.26.146.226","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60183","60182","גם העטרת זהב הולך בעקבות הרמ"א","31/12/18 15:18","כג טבת","תשע"ט","15:18","אבי גרינבלט","מובא בש"ך ויפה לראות את לשונו של העט"ז כאשר הוא כותב ומתייחס לדברי המחבר.","539","","1945","True","True","False","","83","37.26.147.207","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60196","60195","יש"כ","01/01/19 11:57","כד טבת","תשע"ט","11:57","אבי גרינבלט","כפי שהביא הרב כוכב וכהבנתו של אור חדש , מהמשנה הלכות מובן שהמילה כשרה.
ראה בנוסף את הדיון בנוגע לדברי המחבר בסימן רסו,יד","539","","1944","True","True","False","","85","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60216","60195","ושלש מאות כהנים מטבילין אותה","02/01/19 06:10","כה טבת","תשע"ט","06:10","דוד כוכב","(מסכת חולין דף צ ע"ב; מסכת תמיד דף כט ע"ב).
ופירש הגר"א שזה חישוב היקף הפרוכת בטפחים (אמות כלים חמשה) וכולם רצו לזכות במצוה.
ואפשר שיתרצו שמלאכה שדרכה בשנים, אין בה דין שנים שעשאוה אם עשאוה עשרה.
מפורש במשנה במסכת חולין דף ל ע"ב: "שנים אוחזין בסכין ושוחטים, אפילו אחד למעלה ואחד למטה - שחיטתו כשרה".
ובמסכת חולין דף מ ע"א: "שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר כשר - שחיטתו פסולה", הא נתכוונו לש"ש השחיטה כשרה.
לשון "שנים אוחזין בסכין ושוחטים" ולא "שאחזו" משמע לכתחילה. וכיצד יברך אם אין מצוה נקראת על שמו?","125","","1943","True","True","False","","174","213.151.46.230","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60197","60196","איך מובן?","01/01/19 12:00","כד טבת","תשע"ט","12:00","כדי","","249","","1944","False","True","False","","292","79.182.4.60","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60200","60197",">>>","01/01/19 12:21","כד טבת","תשע"ט","12:21","אבי גרינבלט",""אבל א"כ לא יהי' לא לזה מצוה ולא לזה מצוה" , האם לא במשמע שהמילה כשרה אלא שלא הם קיימו את המצווה כיחידים ?","539","","1944","True","True","False","","95","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60201","60200","לענ"ד","01/01/19 13:54","כד טבת","תשע"ט","13:54","כדי","יש לחלק בין מצווה בת שני חלקים (מילה ופריעה) המתבצעים כל אחד ע"י אדם אחר, לבין מצווה הנעשית כולה ע"י שני אנשים במקביל, שזה הנידון המקורי שלך.
וחילוק זה נוגע בשורש וטעם הדין דשניים שעשאוה, שכידוע נאמרו בזה הסברים רבים, ואחד מהם הוא של רש"י - שכאשר שניים עושים מעשה אחד, אי אפשר לייחס מעשה שלם לאדם אחד, וכ"א הוא רק בגדר מסייע, ולכן פטור. ולפ"ז פשוט שכל זה הוא רק כאשר פעולה שלימה נעשית ע"י שני בנ"א, אך אם חילקו את הפעולה המורכבת, חצייה לזה וחצייה לאחר, פשיטא שלא שייך טעם הנ"ל.","249","","1944","True","True","False","","353","79.183.30.240","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60202","60201","גם במקור שהבאת , נחלקו בדבר","01/01/19 13:57","כד טבת","תשע"ט","13:57","אבי גרינבלט","","539","","1944","False","True","False","","56","81.218.144.99","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60219","60216","איזו מצווה יש להטביל","02/01/19 10:42","כה טבת","תשע"ט","10:42","אור חדש","ולטהר כלים?
כיצד ייתכן שהמוהל מברך על מצווה שעיקרה על האב הנמצא שם? אלא שמברך בשליחותו
וגם בשני שוחטים אע"פ שאין המצווה מבוררת לא' מהם יותר מלשני יכולים לברור א שיברך על המצוה שנעשית עכ"פ מבין שניהם
וכ"ז רק לדחות ראיותיך אבל בעיקר הדין פשוט לי שהשאלה כלל לא מתחילה לכל המ"ד (הדעה הפשוטה=נכונה בדין זה...) שמצות מילה הינה בתוצאה ולא במעשה","458","","1943","True","True","False","","94","213.151.55.26","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60223","60216","אדדייקת מרישא, דוק מסיפא.","02/01/19 13:13","כה טבת","תשע"ט","13:13","כדי","שחיטתן כשירה, משמע בדיעבד כריש המסכת וכ"ד.
ומ"ש "שנים אוחזין בסכין ושוחטין" היינו תיאור המקרה, ולא הדין, וכאילו היה כתוב: "שנים שאוחזין בסכין ושוחטין".
ואפילו אם היה לכתחילה, כבר כתבתי שא"א להוכיח ממעשה השחיטה על המצווה שעליה הדיון.","249","","1943","True","True","False","","456","2.53.159.7","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60227","60219","דברי ארץ צבי לעיל","02/01/19 19:00","כה טבת","תשע"ט","19:00","אבי גרינבלט","שהובאו ע"י כדי מעוררים את הדיון לגבי שניים המקיימים את המצווה באשר היא למרות שלכאורה לא צריך להיות הבדל בין שחיטה למילה , בשתיהן התוצאה חשובה אבל גם לדרך יש חשיבות.
בנוסף הרב צבי פסח פרנק, נשאל לגבי מקום שיש בו רק רופא נוכרי; האם מותר "שהנוכרי ימול כשישראל עומד על גבו" (נוכח ומתכוון)? הרב אסר שהגוי ימול, משום שבמצוות המילה לא הכוונה של היהודי קובעת, אלא עצם העשייה (שו"ת הר צבי).","539","","1943","True","True","False","","76","37.26.149.228","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60224","60223","אשר קדשנו וצוונו על טבילת כלים","02/01/19 15:49","כה טבת","תשע"ט","15:49","דוד כוכב","למה לא הורו הפוסקים שלא יברכו הועיל שאף שהשחיטה כשרה, להם לא נחשב כמצוה ולא יוכלו לברך על שחיטה כזו ולומר וצוונו על השחיטה?","125","","1943","True","True","False","","166","212.76.119.16","0","60117","חולין|ל ע"א",""),new Message("60225","60223","התפארת ישראל התיר להדיא, וכן בתורת חיים","02/01/19 16:04","כה טבת","תשע"ט","16:04","דוד כוכב","תפארת ישראל - יכין מסכת חולין פרק ב משנה ב:
ו) שחיטתו כשרה. בקדשים מיירי, דבהו אסור לכתחילה לשחוט ב' כאחת:
ז) שנים אוחזין בסכין ושוחטין. בהמה אחת חולין אפילו לכתחילה:
תורת חיים מסכת חולין דף ל ע"ב:
"מיהו כששניהן אוחזין בקתא אפילו לכתחילה מותרין לשחוט ואפילו בקדשים כדקתני לעיל אבל חכמים אומרים שנים שוחטין זבח אחד והלכתא כוותייהו וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק ראשון מהלכות פסולי המוקדשין שכתב ולא ישחוט שני ראשים כאחד בקדשים ואם שחט הרי אלו כשרים אבל שנים שוחטין בהמה אחת בקדשים כחולין משמע דפסק הלכה כחכמים".","125","","1943","True","True","False","","177","212.76.119.16","0","60117","חולין|ל ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);