var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60512;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","35")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60512","0","האם הגירפה שבסרטון דרוסה?","24/01/19 22:25","יח שבט","תשע"ט","22:25","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת חולין דף נב עמוד ב
רבי יהודה אומר: דרוסת הזאב - בדקה, ודרוסת ארי - בגסה.
צפו בתיעוד המביך: שישה אריות נאבקו בג'ירפה אחת והפסידו
האם הגירפה שבסרטון דרוסה?","502","","1924","True","True","False","","917","77.125.47.228","0","0","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60513","60512","בסרטון יש אריה, יש ג'ירפה(=חיה גסה כשרה)","25/01/19 07:16","יט שבט","תשע"ט","07:16","יהודי_קדום","ויש טפרים החודרים לגופה, ולכן יש כאן דריסה.","233","","1923","True","True","False","","201","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60517","60512","שש ולא שישה....","25/01/19 08:22","יט שבט","תשע"ט","08:22","אבי גרינבלט","אם אחרי קריאת מאמרו של פרופסור זוהר עמר , עדיין נרצה לשחוט גירפה , בודאי שלא את זו היות ודרוסת הארי טריפה ואסורה , כך קבעו חז"ל ואין שינוי גם אם יוכח שחיה עד 120.","539","","1923","True","True","False","","131","95.86.72.42","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60514","60513","האם הגי'רפה תמות תוך 12 חודש?","25/01/19 07:22","יט שבט","תשע"ט","07:22","אליצפן","","502","","1923","False","True","False","","129","77.125.47.228","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60515","60514","דף מב עמוד א, הרמב"ם:","25/01/19 07:42","יט שבט","תשע"ט","07:42","יהודי_קדום","חולין דף מב עמוד א
רבי יהודה אומר: דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת ארי בגסה,
הרמב"ם הלכות שחיטה פרק ה הלכה ד:
הדרוסה הוא שיטרוף הארי וכיוצא בו הבהמה וידרוס עליה בידו, .... ואין דריסה בבהמה גסה ובחיה גסה אלא לארי בלבד.....
אז כעובדה וכתשובה לשאלה הראשית נראה שיש דריסה.
אבל: עולה ברגע זה בדעתי: האם יש דריסה גם אם בפועל אין שוחטין ג'ירפה לאכילה - למרות שהיא כשרה?
ולשאלתך עכשיו: "האם הגי'רפה תמות תוך 12 חודש? "
בחר את התשובה הרצויה לך: 1. כן 2. לא 3. תלוי.... 4. אחר.","233","","1923","True","True","False","","192","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60516","60515","האם בעוד X חודשים ישאר בכלל סימן מהדריסה","25/01/19 08:01","יט שבט","תשע"ט","08:01","אליצפן","","502","","1923","False","True","False","","128","77.125.47.228","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60518","60516","הבעיה היא הארס שבציפורניים לא סימן","25/01/19 08:51","יט שבט","תשע"ט","08:51","יהודי_קדום","הדריסה.","233","","1923","True","True","False","","140","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60520","60517","ראה שאלתי בנושא, ליהודי קדום (לעיל)","25/01/19 09:16","יט שבט","תשע"ט","09:16","אליצפן","","502","","1923","False","True","False","","134","77.125.47.228","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60521","60517","אכן שלוש שגיאות במקור ואליצפן רק העתיקן:","25/01/19 10:01","יט שבט","תשע"ט","10:01","יהודי_קדום","(1) בסרטון יש שש לביאות
(2) ולא אריות - שהרי לא מכבודו של הארי לצוד... (ולא רק בסרטון זה),
(3) הג'ירפה לא נאבקת כלל... (או נאבקת באופן פסיבי וחכם).","233","","1923","True","True","False","","175","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60519","60518","הטיעון על ה"ארס" הוא תמוה ביותר","25/01/19 09:14","יט שבט","תשע"ט","09:14","אליצפן","נשיכת נחש, או כלב שוטה איננה מטריפה אולם נחשבת מסוכנת (סכנת נפשות), ואילו פציעה ע"י צפרוני ארי איננה מסוכנת אולם נחשבת למטריפה?
אם הקריטריון הוא, תוחלת החיים של החיה, אז מדוע הסכנה המידית לחייה (ארס נחש או כלבת), לא מטירף אותה ואילו "דריסה" כן?","502","","1923","True","True","False","","174","77.125.47.228","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60522","60519","ארס בגוף הבהמה הוא סכנה ברורה ומיידית","25/01/19 10:12","יט שבט","תשע"ט","10:12","יהודי_קדום","לחיי אדם האוכל מבשרה.
ויש, כפי שלמדנו, מסוכנת מסיבות אחרות, ואף שתוחלת חייה קצר ביותר - היא תהיה כשרה:
מובא בדף לז עמוד א
השוחט את המסוכנת - רשב"ג אומר: עד שתפרכס ביד וברגל, ר"א אומר: דיה אם זינקה.
מובא בקיצור פסקי הרא"ש מסכת חולין פרק ב
יב. בהמה גסה המסוכנת והוא שמעמידין אותה ואינה עומדת ואפילו אוכלת קורות. אין חילוק בין יד לרגל בין אם פשטה ידה או רגלה או שכפפה אחת מהן כשרה.
ראוי להביא את השו"ע בנד"ד מהלכות שחיטה סימן יז סעיף א
"...וצריך שיהיה הפרכוס בסוף השחיטה ...".","233","","1923","True","True","False","","182","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60535","60521","3 תשובות","27/01/19 07:48","כא שבט","תשע"ט","07:48","אליצפן","1). נכון
2). למרות זאת התלמוד משתמש במילה "ארי" ולא לביאה. ואת הכותרת לכתבה במעריב לא אני ניסחתי אלא הכתב של העיתון.
3). זה שהגירפה "לא שמה עליהן" מראה שהלביאות כלל לא מכאיבות לה, ובוודאי לא מחדירות ארס בדריסה.","502","","1921","True","True","False","","116","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60524","60522","מנין ש"דרוסה" קשור לארס?","25/01/19 13:08","יט שבט","תשע"ט","13:08","אליצפן","רש"י (חולין דף מב עמוד א), משייך את זה לארס: "דרוסת הזאב - שהכה בצפרניו ומטיל בה ארס ושורפה בדקה אבל בגסה לא אלים זיהריה למיקלייה.
כלומר הוא מפרש זיהריה = ארס.. וזאת מנין לו לרש"י?
הרמב"ם מדבר על משהו אחר לחלוטין הלכות שחיטה פרק ה):
<ח> וכֵיצַד דִּין הַדְּרוּסָה? כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'חוֹשְׁשִׁין לָהּ' - שׁוֹחֲטִין אֶת הַנִּטְרָף, וּבוֹדְקִין כָּל הֶחָלָל שֶׁלּוֹ מִכַּף הַיָּרֵךְ עַד הַקָּדְקֹד: אִם נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה מִכָּל מִינֵי טְרֵפוֹת, וְלֹא נִמְצָא בָּהּ רֹשֶׁם הַדְּרִיסָה - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וְאִם נִמְצָא בָּהּ רֹשֶׁם הַדְּרִיסָה - הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, וַאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה.
<ט> אֵי זֶה הוּא רֹשֶׁם הַדְּרִיסָה? הוּא שֶׁיַּאְדִּים הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם. וְאִם נִמּוֹק הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְדוֹ מִן הַחַבּוּרָה - רוֹאִין אוֹתוֹ הַבָּשָׂר כְּאִלּוּ חָסֵר, וּטְרֵפָה.<י> וְאִם דָּרַס בַּסִּימָנִין - מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ, טְרֵפָה. וּדְרִיסָתָן בְּמַשֶּׁהוּ: כֵּיוָן שֶׁהֶאְדִּים בָּהֶן כָּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת דְּרִיסָה - טְרֵפָה.
הרמב"ם נאמן לדברי התלמוד, ומדבר על פגיעות פיזיות בגוף בעל החיים, בחלקים הפנימיים שלו, ולא בארס. המונח "זיהריה" כלל לא מופיע אצלו בהלכות מאכלות אסורין. ושלא לדבר על "ארס".","502","","1923","True","True","False","","147","77.125.47.228","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60525","60524","ראה משנה ראשונה בפירקנו דעת רבי יהודה","25/01/19 16:00","יט שבט","תשע"ט","16:00","יהודי_קדום","לגבי דרוסת הארי שארס הארי שורף אף בבהמה גסה ושההלכה כמותו. מצורף צילום משוטנשטיין הערה 21.","233","jpg","1923","True","True","False","","199","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב","0-jpg"),new Message("60527","60525","ארס זה חידוש לפי פירוש רש"י","26/01/19 18:53","כ שבט","תשע"ט","18:53","אליצפן","מנין לרש"י שזה ארס?","502","","1922","True","True","False","","138","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60528","60527","הבן "ארס" כ''כלבת'' או כחומר הנמצא","26/01/19 19:12","כ שבט","תשע"ט","19:12","יהודי_קדום","בִּטְפָרַי האריה/הלביאה החודר לגוף הבהמה - באופן הדריסה.
ידוע לכל ש''ארס'' הוא רעל החודר לגוף החי, זה שבימינו אנו מייחדים מילה זו בעיקר לארס בעלי חיים כמו עקרב או נחש המחדירים אותו ע''י עקיצה או הכשה - אינו מן ההכרח, ולכן אין פירוש רש"י רחוק כלל ממה שאנחנו מפרשים ''ארס'', ר"ל: באמצעות מילה ידועה לכל אדם - פירוש רש"י מבהיר היטב את הנדרש להבנת הסוגיא!","233","","1922","True","True","False","","175","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60536","60527","וטרינרית העוסקת במחקר בכלבת:","27/01/19 07:51","כא שבט","תשע"ט","07:51","יהודי_קדום","4)"כלבת מעולם לא הועברה רק ע"י נשיכה"..... כי RABV עבר רק ע"י נשיכה או שריטה בתנאי שהיה רוק על הציפורניים-בלבד!!!.
המקור.","233","","1921","True","True","False","","239","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60538","60527","אני ממש מוטרד שאני צריך לפנות","27/01/19 08:03","כא שבט","תשע"ט","08:03","יהודי_קדום","למקורות חוץ כדי שתבין ותקבל את רש"י.","233","","1921","True","True","False","","130","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60529","60528","ה"חידוש" של רש"י הוא שדרוסה קשור בארס","26/01/19 22:01","כ שבט","תשע"ט","22:01","אליצפן","איזה ארס יש בציפורניים של טורפים?","502","","1922","True","True","False","","154","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60530","60529","נראה שהגבת בלי לקרוא מה","26/01/19 22:41","כ שבט","תשע"ט","22:41","יהודי_קדום","שכתבתי","233","","1922","True","True","False","","155","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60534","60530","קראתי והגבתי בהתאם","27/01/19 07:43","כא שבט","תשע"ט","07:43","אליצפן","בעלי חיים ארסיים כגון עקרב וכד' נידונים בנפרד במסכת חולין תחת הקטגוריה "סכנת נפשות" ולא "דרוסה".
"הכישה נחש, או שנשכה כלב שוטה - מותרת משום טרפה, ואסורה משום סכנת נפשות" (חולין דף נח עמוד ב ),
מה שמוכיח שטריפה לא קשורה לארס (סכנת נפשות) אלא לקטגוריה אחרת. פעולה הגורמת לניקוב באיברים הפנימיים. "הלעיטה חלתית - טרפה, מ"ט - דמינקבה להו למעיינה" (שם).
והראיה שכך פוסק הרמב"ם (הלכות שחיטה פרק ה):
<ד> הַדְּרוּסָה - הוּא שֶׁיִּטְרֹף הָאֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַבְּהֵמָה וְיִדְרֹס עָלֶיהָ בְּיָדוֹ, אוֹ יִדְרֹס הַנֵּץ וְהַנֶּשֶׁר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הָעוֹף. וְאֵין דְּרִיסָה בִּבְהֵמָה גַּסָּה וּבְחַיָּה גַּסָּה אֶלָּא לָאֲרִי בִּלְבַד; וּבִבְהֵמָה דַּקָּה וּבְחַיָּה דַּקָּה - מִן הַזְּאֵב וּלְמַעְלָה; וּבִגְדָיִים וּטְלָאִים - אֲפִלּוּ חָתוּל וְשׁוּעָל וּנְמִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן יֵשׁ לָהֶן דְּרִיסָה.<ה> וּבָעוֹפוֹת: הַנֵּץ - יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה, וַאֲפִלּוּ בְּעוֹף גָּדוֹל מִמֶּנּוּ*; אֲבָל שְׁאָר עוֹפוֹת הַדּוֹרְסִין - יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה בְּעוֹף שֶׁכְּמוֹתוֹ, וְאֵין לוֹ דְּרִיסָה בְּעוֹף שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.<ו> וְיֵשׁ לַחֻלְדָּה דְּרִיסָה בָּעוֹפוֹת. וְכֶלֶב - אֵין לוֹ דְּרִיסָה כָּל עִקָּר, לֹא בְּעוֹף וְלֹא בִּבְהֵמָה וְחַיָּה. וְהַנֵּץ - יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים, וְהוּא שֶׁיִּקֹּב בְּצִפָּרְנָיו לְבֵית הֶחָלָל.
<ז> אֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּיַד הַטּוֹרֵף; אֲבָל בְּרַגְלוֹ - אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בַּצִּפֹּרֶן; אֲבָל בַּשֵּׁן - אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן נִקַּב עַד בֵּית הֶחָלָל. וּבוֹדְקִין שֶׁמָּא נִקַּב אֶחָד מִן הָאֵבָרִים שֶׁנִּטְרֶפֶת בִּנְקִיבָתָן. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּכַוָּנַת הַטּוֹרֵף; אֲבָל אִם נָפַל הַדּוֹרֵס, וְנִשְׁתַּקְּעוּ צִפָּרְנָיו בַּנִּטְרָף - אֵין זוֹ דְּרִיסָה. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא מֵחַיִּים; אֲבָל אִם דָּרַס וְנֶהֱרַג וַעֲדַיִן יָדוֹ בַּדְּרוּסָה, וְלֹא שָׁמַט צִפָּרְנָיו מִמֶּנָּה אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ - אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ.
<ח> וכֵיצַד דִּין הַדְּרוּסָה? כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'חוֹשְׁשִׁין לָהּ' - שׁוֹחֲטִין אֶת הַנִּטְרָף, וּבוֹדְקִין כָּל הֶחָלָל שֶׁלּוֹ מִכַּף הַיָּרֵךְ עַד הַקָּדְקֹד: אִם נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה מִכָּל מִינֵי טְרֵפוֹת, וְלֹא נִמְצָא בָּהּ רֹשֶׁם הַדְּרִיסָה - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וְאִם נִמְצָא בָּהּ רֹשֶׁם הַדְּרִיסָה - הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, וַאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה.
<ט> אֵי זֶה הוּא רֹשֶׁם הַדְּרִיסָה? הוּא שֶׁיַּאְדִּים הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם. וְאִם נִמּוֹק הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְדוֹ מִן הַחַבּוּרָה - רוֹאִין אוֹתוֹ הַבָּשָׂר כְּאִלּוּ חָסֵר, וּטְרֵפָה.<י> וְאִם דָּרַס בַּסִּימָנִין - מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ, טְרֵפָה. וּדְרִיסָתָן בְּמַשֶּׁהוּ: כֵּיוָן שֶׁהֶאְדִּים בָּהֶן כָּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת דְּרִיסָה - טְרֵפָה.","502","","1921","True","True","False","","145","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60537","60535","ל- 3) : האדם סביר יתמהה מאוד על","27/01/19 08:00","כא שבט","תשע"ט","08:00","יהודי_קדום","מסקנותיך הלא מבוססת כלל !
אתה כותב:
...שהלביאות כלל לא מכאיבות לה....
ובוודאי לא מחדירות ארס בדריסה....
מראה עיניך מהסרטון בלבד?!
נו.... באמת....","233","","1921","True","True","False","","176","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60539","60535","ביחס ל 3","27/01/19 08:05","כא שבט","תשע"ט","08:05","אבי גרינבלט","לא רלבנטי אם מכאיבות אם לאו.
כך נקבעה הלכה ולא תשתנה
דיונים תאורטיים , רלבנטים לספק דרוסה (הן מקרקרות והוא שואג וליהפך וכדומה) אבל איזה דיון לגבי יש לגבי דרוסה ודאית ?
מצרף את דברי החזו"א אשר קיבלתי מר' יוסי זילבר.","539","pdf","1921","True","True","False","","206","81.218.144.99","0","60512","חולין|נב ע"ב","0-pdf"),new Message("60541","60536","מכאן הוכחה לתאוריית האבולוציה","27/01/19 08:14","כא שבט","תשע"ט","08:14","אליצפן","פעם כלבים לא דרסו ואפילו לא כלבים שוטים. ורק חתולים נכונו בארס בין ציפורניהם, וכיום חלה אבולוציה לפי בעלת המאמר, ולכן צריך לנסח מחדש את הלכות דריסה וטריפות. כי בעלי חיים אחרים מעבירים את הכלבת דרך הצפרוניים או הנשימה שלהן, וכו' וכו'.","502","","1921","True","True","False","","165","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60540","60538","איזה ארס יש בצפורנים של חתול שאין בכלב?","27/01/19 08:07","כא שבט","תשע"ט","08:07","אליצפן","","502","","1921","False","True","False","","131","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60542","60539","נפלא! ונצפה שבע"ה יקבלו כולם שהכל","27/01/19 08:19","כא שבט","תשע"ט","08:19","יהודי_קדום",""...ערוך ומסודר מאת הבורא ב"ה בראשית הבריאה, ונמסר לחכמים לקבוע הטריפות ע"פ רוח קדשם שהופיע עליהם...." (מתוך הקובץ שצירפת).","233","","1921","True","True","False","","174","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60547","60540","המממ","27/01/19 08:58","כא שבט","תשע"ט","08:58","Almuaddib","כבר היה בסיבוב הקודם.","107","","1921","True","True","False","","182","82.81.160.69","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60543","60541","יצא המרצע מן השק !!!","27/01/19 08:21","כא שבט","תשע"ט","08:21","יהודי_קדום","","233","","1921","False","True","False","","140","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60544","60542","כפי שציינתי , יש"כ לר' יוסי זילבר","27/01/19 08:22","כא שבט","תשע"ט","08:22","אבי גרינבלט","","539","","1921","False","True","False","","115","81.218.144.99","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60546","60542","מפליא שהחזו"א אומר שיש אבולוציה","27/01/19 08:53","כא שבט","תשע"ט","08:53","אליצפן","פעם היה הטבע ככה והיום אחרת. אבל ההלכה לעולם נשארת
בניגוד לרמב"ם שטוען שזה שהטבע לא משתנה ולא ישתנה, גם התורה לא משתנית ולא תישתנה.","502","","1921","True","True","False","","180","77.127.66.43","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60552","60542","ח"ו, חלילה לא נקבל דברים קשים","27/01/19 14:29","כא שבט","תשע"ט","14:29","אור חדש","וחמורים אלו של החזו"א זצ"ל.
על המאמינים שקיבלנו תורת אמת חובה לדחות גישתו הגורמת שישארו בתורת ה דברי סלף ושקר המזיפים אותה רח"ל בעיני חכמי המדע והאמת
גישת החזו"א רוצחת את ערך חיי האמת מתורת החיים וקביעתו שרק ב'אלפים שנות התורה היה סמכות לחכמי התורה לוודא התאמת התורה למציאות' אינה אלא דרך חמורה ביותר לגרום לסילוף ערך האמת של התורה מהרגע שכביכול הסמכות נלקחה מחכמי התושב"ע שעליהם סמכה התורה בקובעה ש'אל השופט אשר יהיה בימים ההם' נלך ונשמע האמת התורנית","458","","1921","True","True","False","","149","37.26.147.138","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60545","60544","בהחלט !","27/01/19 08:24","כא שבט","תשע"ט","08:24","יהודי_קדום","","233","","1921","False","True","False","","143","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60560","60552","של מי הציטוט ?","28/01/19 14:03","כב שבט","תשע"ט","14:03","אבי גרינבלט","","539","","1920","False","True","False","","86","81.218.144.99","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60561","60560","איזה ציטוט?","28/01/19 14:08","כב שבט","תשע"ט","14:08","אור חדש","כתבתי הדברים בעצמי
אם כוונתך 'כיצד מעז אחרון קטן שכמותך לכתוב כך על גאון ענק זה?' אז התשובה פשוטה
דברים חמורים הינם חמורים בלי קשר למי שאמרם בדיוק כדוגמת האמת ששיכת לעצמה ולא למי שאמרה","458","","1920","True","True","False","","97","37.26.147.249","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60562","60561","מי קבע ש"הדברים הינם חמורים" ?","28/01/19 14:12","כב שבט","תשע"ט","14:12","אבי גרינבלט","","539","","1920","False","True","False","","101","81.218.144.99","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60563","60562","אני רק ציינתי זאת","28/01/19 14:21","כב שבט","תשע"ט","14:21","אור חדש","אך כל בר דעת יגיע לאותה מסקנה
הרי אם לחזו"א רק עד לפני יותר מ1400 שנה היה סמכות וחובה לחכמי התושב"ע לוודא שהתורה תורה לנו את התייחסותה באמת ביחס למציאות וכן מובן לכל בר דעת שתפיסת המציאות השתנתה בהרבה מאז אותה תקופה הרי יוצא שלדבריו מאז שנה מסויימת אסור לתורה להורות אמת והיא חייבת להורות לפי דברים שהתבררו כטעות
בכך הופכת התורה מתורת חיים ותורת אמת לאנקדוטה הסטורית נעדרת אמת רח"ל וכמובן שאין מילים לתאר מידת החומרה של גישה כזו לתורתנו","458","","1920","True","True","False","","105","37.26.147.249","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60564","60563","האם כך בכל נושא המובא בתלמוד ?","28/01/19 14:27","כב שבט","תשע"ט","14:27","אבי גרינבלט","כל נושא יכול להיפתח לדיון בעקבות התקדמות המחקר והמדע , גם טריפות ?","539","","1920","True","True","False","","135","81.218.144.99","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60613","60563","עמדתך מעניינת מאוד","30/01/19 13:43","כד שבט","תשע"ט","13:43","שמעיה","ואף לגיטימית.
מה שמוזר לי היא הכללתך הגורפת ביחס לכל בר דעת.
אני מגדיר את עצמי בדרך כלל כבר דעת, ואני גם משוכנע שהחזו''א היה בר דעת. אז כבר יש לנו שני בעלי דעת שהגיונם עובד בצורה שונה ממך. הייתי מצפה שתכתוב את דעתך בתוקף ובעוז, אך בלא לכפות אותה על אחרים.
לגופם של דברים, הגיוני מאוד לומר שמתקופה מסוימת ואילך, מאחר ושנות התורה תמו ושנות ימות המשיח עדיין לא הגיעו אנו מצויים במצב לא תקין, שאם היינו מתנהגים נכונה לא היינו נופלים לתוכו.","593","","1918","True","True","False","","95","213.8.65.32","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60565","60564","זה תלוי בשאלה היסודית","28/01/19 14:33","כב שבט","תשע"ט","14:33","אור חדש","מה מקורם של דינים אלו
אם, כפי שנראה מכלל הסוגיות(לאפוקי דעת אמוראים בודדים) אכן ההלכות מבוססות נטו על הידע הרפואי של חז"ל הרי שמתבקש ביותר לעדכן ההלכה בהתאם לידע הקיים כיום
כמובן שכך גם בשאר התחומים אין השכל הישר מקבל שנגזר על כל הדורות לחיות לפי נורמות ותפיסות שהיו נכונות בימי חזל בדוקא, באותם הדברים שבהם סמכות ההכרעה אכן נתונה בידי חכמי התושב"ע","458","","1920","True","True","False","","116","37.26.147.249","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60566","60565","כך גם בקטניות ? הלכות נידה ? (כמשל)","28/01/19 14:35","כב שבט","תשע"ט","14:35","אבי גרינבלט","","539","","1920","False","True","False","","97","81.218.144.99","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60569","60565",""אהובי תלמידי לולא אהבתך אין דרכי להשיב","28/01/19 19:40","כב שבט","תשע"ט","19:40","יהודי_קדום","מובא בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אבן העזר סימן עט
"....אהובי תלמידי לולא אהבתך אין דרכי להשיב בענינים כאלו דברים שאין להם שורש בתלמוד ובפוסקים אך גודל אהבתך הוציאני חוץ לגדרי. דע תלמידי החביב ויהיו דברים הללו חקוקים על לוח לבך לזכרון הכלל הגדול שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל...." (וראה בהמשך שם "...אנו מוצאים לרבינו יהודה החסיד בצוואה שלו דברים שכמעט אסור לנו לשומעם, כי הוא אומר שלא ישא בת אחותו ובגמרא אמרו שהוא מצוה...").
הקדמת הרמב''ם למשנה תורה
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּגְּמָרָא הַבַּבְלִי חַיָּבִין כָּל יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בָּהֶם וְכוֹפִין כָּל עִיר וָעִיר וְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה לִנְהֹג בְּכָל הַמִּנְהָגוֹת שֶׁנָּהֲגוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא וְלִגְזֹר גְּזֵרוֹתָם וְלָלֶכֶת בְּתַקָּנוֹתָם. הוֹאִיל וְכָל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁבַּגְּמָרָא הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל.
ואני מבקש להוסיף: כשאתה כותב ש"אין השכל הישר מקבל שנגזר על כל הדורות לחיות לפי נורמות ותפיסות שהיו נכונות בימי חזל", השכל שלי יכול, חלילה,לפרש שאתה הולך בדרך אחרת ושאינך מקבל את הִלְכַת התלמוד כיסוד היסודות לחיינו וכפי שהובא לעיל.
בע"ה תזכה ללמוד תורה ולהיות מוכן להצטרף לבית דין הגדול לכשיבנה בית מקדשנו, שם יישמע קולך, בינתיים בוא ונמשיך ללמוד...","233","","1920","True","True","False","","177","79.182.114.182","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60567","60566","ק"ו הוא","28/01/19 15:22","כב שבט","תשע"ט","15:22","אור חדש","אם בעניינים הנוגעים לטרפה דאו' הדבר נדרש כ"ש בדבר שעניינו מנהג מקומי מזמן מסויים (שלחזו"א כבר לא היה כלל זמן לקביעות תורניות...) שעצם טבעו הינו שזה מנהג תלוי מקום וזמן מוכיח עליו שאינו שייך למקום וזמן אחרים...
בנדה יש דינים רבים שגדריהם דאו' ולכן לא מתחיל בהם דיון זה אם כוונתך לדיני הרחקות וודאי יש בזה שינויים...","458","","1920","True","True","False","","103","37.26.147.249","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60571","60569","אבהיר יותר","28/01/19 21:26","כב שבט","תשע"ט","21:26","אור חדש","אין הכוונה לחלוק על בעלי התלמוד
אלא
לפסוק כפי שהיו פוסקים הם עצמם ביחס למציאותנו ולא לפסוק במציאותנו כפי שפסקו למציאותם (וכמעשים שבכל יום שכל הפוסקים בכל הדורות דנו האם ובאיזו צורה הנדון שבא לפניהם אכן מתאים למה שנפסק כבר בדורות שלפניהם ובתלמוד עצמו...)
הטענה של החזו"א (כך עצם תכלית טענתו למבררים אותה כראוי) הינה שרק עד סוף 2000 שנות תורה היה ניתן לעשות את הברור הנ"ל ואילו אח"כ הדבר כבר לא שייך שהרי אין עוד התייחסות של התורה למציאות מעבר לאותם 2000 שנות
מלבד שסותרת טענה מופרכת זו את גישת כל פוסקי כל הדורות וודאי שיש בה גם חומרה רבה של עקירת ערך החיים מתורתנו רח"ל ולכן קביעתי שעל כל מי שריח תורה בו חייב לדחות על הסף את הדברים החמורים הנ"ל של הגאון זצ"ל ןןדאי שרירא וחלילה לראות ת"ח שעוד משבחים הדברים האוימים הנ"ל ותקוותי שה' הטוב יכפר בעדם על שבטח עשו לשם כבוד ת"ח אלא שכיוון שיש כאן רח"ל חילול ה' וביזוי תורתו לא בטוח ששגגה מצילה מעוון חמור זה","458","","1920","True","True","False","","105","93.172.201.159","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60614","60613","כלומר","30/01/19 13:57","כד שבט","תשע"ט","13:57","אור חדש","אתה אכן מוכן לקבל מצב שבין ימות התורה לימות המשיח התורה במקום שתהיה תורת אמת הופכת להיות למשהו אחר חלילה
סלח לי אם אני לא אסכים לקבל תפיסה זו כדעה לגיטימית כלל ולכן אגדירה כ'לא דעת' ש'בר דעת' לא יכול לקבלה
לגבי השאלה "כיצד הגאון זצ"ל טען טענה כ"כ מופרכת?"
התשובה הינה שקודם כל מופרכות של טענה לא נקבעת לפי האומרה אלא לפי בחינתה כשלעצמה
דבר שני
החזו"א עצמו במקרים רבים הפעיל גאונותו והורה לנו כיצד יש לשמור התורה בימנו (אומנם לעיתים לא פסקנו כמותו (למשל לגבי חשמל קיבלנו (מלבד תלמידיו המובהקים)דעת הגרש"ז זצ"ל) וכולנו חבים לו רבות על ברור הסוגיות הנ"ל והוא כמובן לא היה שונה בכך מכל פוסקי כל הדורות כאמור לעיל
לכן למעשה הגם שהעלה הטיעון המופרך כדי לתרץ קושי נקודתי שהיה לו, עיננו הרואות שלמעשה סבר בזה ככל גדולי התורה לפניו ואחריו שלכולם היה פשוט שאין הבדל בין דורם לדורות הקודמים להם במחויבות לברר ההלכה בהקשר למציאות הנגלת לעיניהם דוקא","458","","1918","True","True","False","","154","37.26.147.222","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60615","60614","אני סולח ומוחל","30/01/19 15:26","כד שבט","תשע"ט","15:26","שמעיה","גם אם לא תסכים לקבל את התפיסה הזו כדעה לגיטימית.
אך שים לב, שאין תפיסה זו מנוגדת כלל ל'דעת' או 'היגיון', אלא לאמונה הבוערת בלבך. הטענה לא מופרכת מצד השכל, אלא מכוח אמונה שנתונים מסוימים בתורה - אין אמיתותם יכולה להשתנות במשך הדורות.
על החיוב להאמין אמונה זו, אנו חלוקים. אני והחזו''א מצד אחד, ואתה (ואולי עוד רבים) מצד שני.
הגיוני שמאחר ואנו חלוקים בענייני אמונה, אתה לא יכול לקבל את לגיטימיות עמדתי, שהיא לדעתך כפירה. ואילו אני יכול לקבל את לגיטימיות עמדתך, כי גם לגישתי אתה לכל היותר מוסיף על האמונה ולא גורע.
לכן אני מסכים שתשלול את הלגיטימציה, אך מציע לך לשקול שוב האם סברתי מנוגדת ל'דעת'.","593","","1918","True","True","False","","110","213.8.65.32","0","60512","חולין|נב ע"ב",""),new Message("60616","60615","צודק לחלוטין","30/01/19 15:45","כד שבט","תשע"ט","15:45","אור חדש","","458","","1918","False","True","False","","73","37.26.147.198","0","60512","חולין|נב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);