var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60589;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60589","0","מקום ארון","29/01/19 19:40","כג שבט","תשע&quot;ט","19:40","דוד שפירא","לכל התלמידי חכמים שבפורום:<br /><b>וא''ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח וכתיב {מלכים א ו-כ} ולפני הדביר עשרים אמה אורך וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות ארון גופיה היכא הוה קאי אלא לאו שמע מינה בנס היה עומד</b><br />מה הראיה? הרי כתוב שהם נוגעים בכנפיים אחד של השני ובפשטות הכוונה היא מעל הארון?<br />תודה רבה","180","","1917","True","True","False","","832","164.138.123.62","0","0","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60591","60589","המקור הוא ב'מסורת מאבותנו'","29/01/19 21:08","כג שבט","תשע&quot;ט","21:08","אור חדש","הפס' שהובא אינו <b>מקור </b>לדבר אלא אחר שיש מסורת שלא תפס הארון מקום כלל ניתן להבין הפס' ללא הצורך להוסיף מידע שלא כתוב בו והוא 'הכנפיים נגעו <b>מעל </b>הארון'<br />וכיוון שע&quot;י המסורת הפס' מובן בפשטות ללא 'אוקימתות' הרי זה עצמו <b>סימן </b>שהמסורת מאימה לפשט הכתוב","458","","1917","True","True","False","","131","213.151.55.26","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60592","60589","אכן אפשר שאין ראיה מהכרובים שמקום","29/01/19 21:27","כג שבט","תשע&quot;ט","21:27","יהודי_קדום","ארון אינו מן המדה (במקדש שלמה).<br />נקדים: בנוסף לכרובים שעמדו על הכפורת, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=492&page=383&male=0'>במשכן ובבית ראשון</a>, שלמה המלך עשה שני כרובי עץ מצופים זהב שעמדו על הרצפה.<br /><br /><u>באשר לדעה שאין הכרח לומר ש&quot;מקום ארון אינו מן המידה&quot;:</u><br /><b>רד&quot;ק במלכים א פרק ח פסוק ח </b>כותב בד&quot;ה &quot;ויאריכו הבדים: &quot;..ואין צריך לומר כי מקום ארון אינו מן המדה ובנס היה עומד - שהרי בתוך המדה היה תחת כנפי הכרובים בתוך עשרים אמה ולא היה ממנו עשר אמה לכל רוח&quot;.<br /><br /><b>גם &quot;בעל התוספות&quot;</b>, הוא רבי אריה ליב ב&quot;ר אשר ב&quot;ר ליב (חי כ- 530 שנה אחרי הרד&quot;ק), כותב בספרו &quot;טורי אבן&quot; דברים דומים , ומסביר, בין שאר דבריו שם: <br />א.	תוצאת החישוב של אורך כנפי הכרובים והשוואתם למימדי קדש הקדשים אינם הגורם שהארון אינו מן המידה, <br />ב.	הלימוד אינו מהפסוק - <u>המופיע בשיבוש במסכת מגילה</u>  - אלא מברייתא (על השיבוש: השווה מלכים א פרק ו פסוקים כד-כה למופיע בגמרא)<br />ג.	יש שיבוש בגרסאות, ועיין שם עוד.<br /><br />========<br /><b>מצינו גם הבנה למהותו של נס הארון במקדש שלמה </b><br /><br />כידוע, רוחב כל קדש הקדשים, מכותל לכותל, היה עשרים אמות והארון עמד באמצע קדש הקדשים (ראה רש&quot;י ד&quot;ה 'מקום ארון', יומא דף כא עמוד א, ויש דעות נוספות היכן עמד). כשמדדו את המרחק מכל צד של הארון, לכותל הסמוך לצד זה, היה המרחק עשר אמות. יוצא, שלארון לא הייתה מידה (מימד), כלומר, מידתו של הארון לא נכללה במידות קדש הקדשים. <u>את ההסבר לכך</u> ניתן למצוא בספר שמות פרק כה פסוק כב, שם נאמר: וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל. בפסוק זה מפורש שמקומה של השכינה היה על הארון ועל הכרובים, ולכן מובן מדוע לא חלו עליהם מושגים כמו &quot;מקום&quot; וּ&quot;מידה&quot; (כפי שאנו מכירים מגופים אחרים, במישור או במרחב, הניתנים למדידה כגון, אורך, רוחב, גובה, עומק, עובי וכדו'). <br /><br /><b>וכן מצינו על הכרובים:</b><br />אומר רש&quot;י שם:<br /><b>כרובין בנס היו עומדין</b> - גופי הכרובים שעשה שלמה עומדין בארץ אצל ארון, אחד בצפון ואחד בדרום (שם, מלכים א ו) ובכנפיהם עשרים אמה פרושות מקיר אל קיר, כדכתיב כנף הכרוב חמש אמות נמצאו הכנפים מחזיקים את כל החלל, נמצא עובי הגוף אינו מן המדה. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>===========</b></span><br /><br />נעיר שבשלושה מקומות בש&quot;ס מופיע מאמרו של רבי לוי: במסכת יומא דף כא עמוד א, במסכת מגילה דף י עמוד ב וּבמסכת בבא בתרא דף צט עמוד א,ביומא ובמגילה רבי לוי מתאר את נס הארון <u>ואילו עיקר הלימוד על נס הכרובים מופיע גם בשם אמוראים נוספים בבבא בתרא.</u>","233","","1917","True","True","False","","171","79.182.114.182","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60604","60589","מקום ארון אינו מן המידה - לעומת הדביר","30/01/19 09:24","כד שבט","תשע&quot;ט","09:24","Almuaddib","הארון - יש לו עשר אמות לכל רוח, אבל אורך צלע הדביר כולו - 20 בלבד. כלומר, הארון לא נספר. אינו מן המידה. הוא לא במימד הפיזי הרגיל. כאילו מדובר בנקודה סינגולרית בהנדסה, נטולת מימדים.<br /><br />וכפי שכתב שם רש&quot;י:<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>אינו מן המידה - אינו אוחז למעט מידת קרקע לכל צדדיו כלום. כדקתני יש לו עשר אמות לכל רוח. באמצע בית קודש הקודשים היה יושב, ויש ריוח בינו לבין הכתלים עשר אמות לכל צד. וכל הבית אינו אלא כ' על כ' נמצא שאינו ממעט כלום</b></span>&quot;.<br /><br />הדברים הללו מופיעים בכמה מקומות, ווהנוסח במסכת סנהדרין לא רק הארון בנס היה עומד, אלא גם על הכרובים נאמר שבנס עמדו:<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>דאמר רבי לוי ואיתימא רבי יוחנן דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון וכרובים אינו מן המידה. תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו רוחב עשר אמות לכל רוח ורוח</b></span>&quot;<br /><br /><br />לגבי הכרובים, נראה כי כאן חלה השמטה מסויימת, יחד עם אי-הדיוק בפסוקים. הרי במסכת בבא בתרא, הדברים הללו מופיעים בצורה שונה מעט, לאחר הדיון על כך שהארון - מקומו אינו מן המידה ובנס היה עומד, מגיעים לנס של הכרובים:<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>אמר רבנאי אמר שמואל: <br />כרובים בנס הן עומדין,<br />שנאמר: (מלכים א ו) וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו<br /><br />גופייהו היכא הוו קיימי? <br /><br />אלא שמע מינה בנס הן עומדין</b></span>&quot;","107","","1916","True","True","False","","381","209.88.198.77","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60595","60591","לא יכולה להיות מסורת מהפסוק המופיע בגמרא","29/01/19 21:43","כג שבט","תשע&quot;ט","21:43","יהודי_קדום","פשוט, משום שהוא <u>משובש </u>!<br /><br />האמת: במלכים א פרק ו פסוק כד נאמר:<br />וְ<span class='bordeaux'><b>חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת</b></span> כְּנַ֤ף הַכְּרוּב֙ הָֽאֶחָ֔ת וְ<span class='bordeaux'><b>חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת</b></span> כְּנַ֥ף הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑ית עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת מִקְצ֥וֹת כְּנָפָ֖יו וְעַד-קְצ֥וֹת כְּנָפָֽיו:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ולא </b></span><b>כמובא בגמרא:</b><br />וכתיב כנף הכרוב האחד <b>עשר אמות</b> וכנף הכרוב האחד<b> עשר אמות</b>,","233","","1917","True","True","False","","171","79.182.114.182","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60597","60591","תודה רבה","29/01/19 22:32","כג שבט","תשע&quot;ט","22:32","דוד שפירא","קצת מוזר בעיני להגיד שזה שהכנפיים נגעו מעל הארון זה אוקימתא.<br />א. כתוב שהם נגעו אחת בשניה, איפה הם נגעו אם לא מעל הארון?<br />ב. הגובה של הכרובים הוא פי 6 מהגובה של הארון, כך שסביר מאוד שהכנפיים - שאני מניח שהיו בחלק העליון של הגוף - יהיו מעל הארון.","180","","1917","True","True","False","","173","164.138.123.62","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60596","60592","תודה רבה","29/01/19 22:28","כג שבט","תשע&quot;ט","22:28","דוד שפירא","","180","","1917","False","True","False","","141","164.138.123.62","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60598","60597","אתה משתמש ב","29/01/19 22:41","כג שבט","תשע&quot;ט","22:41","אור חדש","'סביר מאד'<br />כלומר מעמיד הפס' במציאות מסויימת (שאני מסכים בהחלט שהיא סבירה מאד) שנגעו בגובה בלבד ולא לכל אורך הגובה<br />זאת כיניתי 'אוקימתא' כיון שזהמלא <b>מפורש</b> בפסוק עצמו","458","","1917","True","True","False","","114","37.26.148.247","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60599","60598","לא הבנתי","29/01/19 22:58","כג שבט","תשע&quot;ט","22:58","דוד שפירא","ראית פעם כנפיים לכל אורך הגובה? כשכתבתי סביר מאוד התכוונתי שזה יותר פשוט מאשר להגיד שלא ככה. ולכן אוקימתא זה להגיד שזה כן נגע בארון, במיוחד לאור מה שכתבתי בא. שכתוב שהכנפיים נגעו אחת בשנייה","180","","1917","True","True","False","","200","164.138.123.62","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60600","60599","ראית פעם כרובים?","30/01/19 00:24","כד שבט","תשע&quot;ט","00:24","אור חדש","מה המניעה שהמגע יהיה לכל האורך כמו בשתי תבות המונחות אחת ליד השניה ונוגעות זו בזו?","458","","1916","True","True","False","","91","37.26.148.223","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60608","60600","המניעה היא שיש ארון באמצע","30/01/19 10:52","כד שבט","תשע&quot;ט","10:52","דוד שפירא","והמניעה הזו קיימת בין אם מקום הארון הוא מן המדה ובין אם הוא לא מן המדה","180","","1916","True","True","False","","180","164.138.123.62","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60607","60604","תודה רבה, עשית לי סדר בדברים","30/01/19 10:50","כד שבט","תשע&quot;ט","10:50","דוד שפירא","","180","","1916","False","True","False","","134","164.138.123.62","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60610","60608","אם לא שנגיד","30/01/19 11:00","כד שבט","תשע&quot;ט","11:00","אור חדש","שהנס איפשר לא רק שלא יתפוס מקום אלא גם שלא יחצוץ בין הכנפיים, שהרי מאי שנא?<br />ובמעשה ניסים למה לך...<br />זכורני שהגמ' דנה בצורה בה נשאו הכהנים את הארון והוכיחו ע&quot;ס ששני נושאים לא יכלו לעמוד בין הבדים לרוחבו... מסתבר שהסוגיה שם חלוקה על הנאמר במגילה","458","","1916","True","True","False","","115","213.151.55.26","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60611","60610","זה אוקימתא","30/01/19 11:40","כד שבט","תשע&quot;ט","11:40","דוד שפירא","מה שאני אומר הוא פשט הפסוק, להגיד את מה שאתה אומר זה אוקימתא, שהרי הפסוק לא מזכיר שהיה נס כל שהוא","180","","1916","True","True","False","","204","164.138.123.62","0","60589","מגילה|י ע&quot;א",""),new Message("60612","60611","הפס' אמר","30/01/19 11:48","כד שבט","תשע&quot;ט","11:48","אור חדש","שלכרובים היו כנפים באורך 10 אמות והם עמדו כך שהכנפים היו מקיר לקיר<br />מבנה הכנפים לא מפורש בפסוק ולכן או שהמבנה שלהם איפשר לארון להיות בינהם או שלא, כל העמדה שנבחר מהשנים הנל זו העמדה מסויימת בפס'<br />מצד שני, כיוון שהיתה מסורת שהארון לא תפס מקום ממילא ניתן להעמיד הפס' בשתי ההעמדות, כלומר אין כלל צורך בהעמדה <b>מיוחדת</b> אלא ניתן להבין הפס' כפשוטו (שלא התייחס לצורת הכנפים) שכלל אין צורך להזכיר מבנה הכנפים כי אין לזה שום נ&quot;מ שהרי הארון עמד בנס וזה, חוסר צורך באוקימתות, יותר פשוט מאשר הבנה הנזקקת לאוקימתה כלשהי (הגם שמאד מסתברת)<br />ושוב המקור לתפיסת 'אינו מן המדה' אינו הפס' כמובן, שהרי לא ניתן להוכיח ממנו דבר אלא המקור הוא המסורת ולאחר המסורת יותר 'פשוט' להבין הפס'","458","","1916","True","True","False","","108","213.151.55.26","0","60589","מגילה|י ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);