var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61009;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61009","0","והתנא שכח ולא הזכיר שמו בתחילה וחזר","11/03/19 22:51","ד אדר ב","תשע&quot;ט","22:51","אליצפן","התלמוד במסכת חולין (דף קד עמוד ב) שואל: &quot;<span class='bordeaux'><b>מאן תנא קמא</b></span> - ועונה: רבי יוסי, <br />אח&quot;כ מוסיף: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: (אסתר ב') ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. <br /><br />&quot;תנא קמא&quot; מופיע בהרבה משניות, לא פעם התלמוד שואל מיהו אותו תנא? גם במסכת חולין נשאלת שאלה זו, והתשובה היא  (למשל חולין דף פה עמוד א) &quot;ראה רבי דבריו של רבי מאיר ב.... ושנאו בלשון חכמים. &quot; ולפעמים ראה דבריו של ר' שמעון ושנה בלשון חכמים.<br /><br />אולם כאן שמו של רבי יוסי מופיע במפורש במשנה, והתלמוד אומר תנא קמא - זה ר' יוסי.  ומוסיף שזה הוזכר בכדי להביא גאולה לעולם:<br /><br />וכאן מתעוררות כמה שאלות:<br /><br />1. בשאר המקומות רבי שונה בלשון חכמים - הרי בכך הוא מונע מלהביא גאולה לעולם. הכיצד?<br /><br />2. רש&quot;י מעיר: (שם) &quot;והתנא <span class='bordeaux'><b>שכח ולא הזכיר שמו </b></span>בתחילה וחזר והזכיר שמו.&quot; הרי זו משנה לא ברייתא. בנוסח של רבי שחיבר את המשנה היה כתוב מן הסתם ר' יוסי. אז למה <span class='bordeaux'><b>השכחה </b></span>של אותו &quot;תנא&quot; בבית המדרש בבבל נשמרת לדורות, בנוסח המשנה?<br /><br /><br />.","502","","1879","True","True","False","","717","80.230.48.159","0","0","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61011","61009","תשובות","12/03/19 09:21","ה אדר ב","תשע&quot;ט","09:21","דוד כוכב","1. (מסכת סנהדרין דף פו ע&quot;א) &quot;סתם מתניתין רבי מאיר&quot;, לכן בסתם משנה אין צורך לפרט מי הוא הדובר, מה שאין כן סתם משנתנו שהיא דעת רבי יוסי.<br /><br />2. כשם שכאשר ראה רבי דבריו של פלוני שנאו בלשון חכמים - כאשר החולק נזכר לפני כן כיחיד, כך גם כאשר ראה רבי דבריו של פלוני שנאו כסתם משנה. לפיכך לאותה &quot;שכחה&quot; יש תועלת בהשארותה - לקביעת ההלכה. ועדין, כדי להביא גאולה לעולם ולהודיע מי הדובר, נוספו גם דברי רבי יוסי בלשונו: &quot;זו מקולי ב&quot;ש ומחומרי ב&quot;ה&quot;.","125","","1878","True","True","False","","213","95.86.122.120","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61013","61011","יש לדייק - כנראה לא הסברתי דברי היטב.","12/03/19 09:55","ה אדר ב","תשע&quot;ט","09:55","אליצפן","1. כאשר ראה רבי דברי פלוני ושנאו כסתם משנה - הוא ראה זאת במדרשי תנאים שקדמו לו, אולם במשנה שהוא חיבר, אין לשמם זכר, אלא הם נזכרים כ&quot;סתם&quot;. ואז נשאלת השאלה &quot;איך תבוא מזה גאולה לעולם&quot;, אם לא אומרים את הדבר בשם אומרם?<br /><br />2. לגבי ר' יוסי - רבי שנה אותו <span class='bordeaux'><b>בשמו </b></span> במשנה, רק &quot;התנא&quot; בבית המדרש <span class='bordeaux'><b>בבבל</b></span> לא הזכיר שם זה ואח&quot;כ נזכר וציין את שמו. למה טעות כזו צריכה להירשם לדורות בנוסח המשנה?","502","","1878","True","True","False","","168","80.230.48.159","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61015","61013","תשובות","12/03/19 10:04","ה אדר ב","תשע&quot;ט","10:04","אור חדש","לא'- ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=34546'>כאן</a> למה לא הוזכר ר&quot;מ בשמו במקרה שההלה כמותו<br />לב'- אין כוונת רש&quot;י שתנא בבלי שכח ואז תיקן עצמו במקרה כלשהו אלא כוונתו שהתנא המקורי שמסר דברי ר&quot;י לפני רבי אמר הדברים כך וממילא כך שנאם רבי במשנתו","458","","1878","True","True","False","","112","213.151.55.26","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61018","61013","הסברים","12/03/19 12:28","ה אדר ב","תשע&quot;ט","12:28","דוד כוכב","1. משניות סתם נחשבות גם הן &quot;בשם אמרם&quot; כי הכלל ידוע שסתם משנה היא משנת רבי מאיר. לרוב רבי לא 'אסף' ממדרשי תנאים, אלא הוסיף וערך את בסיס המשניות שרבי מאיר היה מחברן.<br /><br />2. גם בבבל שנו את המשניות של רבי יהודה הנשיא, כך הנהיג רב תלמידו ומקים הישיבות בבבל. ראה את נוסח המשנה שבמשניות ושבתלמוד הירושלמי, הוא כמעט תמיד זהה לגמרי לנוסח המשניות שבתלמוד הבבלי. גם את הרישא עם &quot;השכחה&quot; וגם את הסיפא עם &quot;התזכורת&quot; שנא רבי עצמו.","125","","1878","True","True","False","","223","95.86.122.120","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61016","61015","הסברת סעיף 1 מה לגבי סעיף 2?","12/03/19 10:38","ה אדר ב","תשע&quot;ט","10:38","אליצפן","","502","","1878","False","True","False","","188","80.230.48.159","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61019","61018","למה כאן שנה גם את השיכחה?","12/03/19 12:52","ה אדר ב","תשע&quot;ט","12:52","אליצפן","וחוץ מזה מנין לך שזה הנוסח <span class='bordeaux'><b>בירושלמי </b></span>חולין? אין לנו אותו.","502","","1878","True","True","False","","181","80.230.48.159","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב",""),new Message("61020","61019","כדי לומר שאין זו דעת יחיד בלבד","12/03/19 13:15","ה אדר ב","תשע&quot;ט","13:15","דוד כוכב","אבל יש לנו את נוסח המשנה שבמשניות, שבחילופי הגרסות שבין בבל לא&quot;י הוא כנוסח המשניות שבירושלמי.","125","","1878","True","True","False","","218","95.86.122.120","0","61009","חולין|קד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);