var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61040;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61040","0","עניינו של הזימון","18/03/19 11:23","יא אדר ב","תשע"ט","11:23","אור חדש","אמר רבה בר בר חנה הוה קאימנא קמיה דרבי אמי ורבי אסי אייתו לקמייהו כלכלה דפירי ואכלו ולא משו ידייהו ולא יהבו לי מידי ובריך חד חד לחודיה שמע מינה תלת שמע מינה אין נטילת ידים לפירות וש''מ אין מזמנין על הפירות ושמע מינה שנים שאכלו מצוה ליחלק
תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק במה דברים אמורים שהיו שניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא


מכאן כמו גם מהסוגיות השייכות במס' ברכות נראה ברור שברכת הזימון איננה כלל מה שרגילים לכנות היום 'זימון' כלומר שאחד מהמסובים קורא לכולם להקשיב למשפטי ההקדמה שאומר לפני ברה"מ (שזה רק הכנה והסבת תשומת לב וכלל לא מצווה ולא ברכה כמובן) אלא הכוונה לברכה האחרונה שאחר האכילה (למשל אחר סעודת פת זה ברכה"מ כידוע)
כלומר לימדונו חז"ל שיש עניין מיוחד בשבח לקב"ה כאשר נעשה באופן 'ציבורי' כלומר שאחד עושה בשם רבים- כלומר אחד מברך עבור כולם והם מקשיבים לברכתו ויוצאים בה י"ח- לימדונו חז"ל שאם יש 'ציבור' של שלשה לפחות וכ"ש אם זה ציבור יותר משמעותי- י' מישראל אזי היתרון שבברכה הציבורית מחייב לעשותה כך ולא שיתחלקו ויברך כ"א לעצמו
אולם אם יש רק שנים שאכלו יחד הרי שכאן ריבוי הברכות מעולה יותר מאשר שאחד מברך לחברו היחיד וע"כ מצווה להחלק (אם לא שחברו לא יודע הברכה שאז כמובן חייב לברך עבורו ולהוציאו י"ח)
אציין שבמס' ברכות נחלקו האמוראים בגדרה של 'ברכת הזימון' וגם הראשונים שם נחל' בהבנת המחל'- י"א שחייב המזמן לברך לחבריו הברכה הראשונה בלבד והשאר יסיימו לבד וי"א שיברך הכל

משמעות הדברים:
אין משמעות לנוהג המוזר הקיים כיום שאחד אומר 'בואו שמעו לברכתי והצטרפו אליי' ואז מברך לעצמו בשקט ואף אחד לא יוצא חובתו בברכתו, למעשה אפילו אם מברכים יחד איתו ועונים אמן על ברכת הזן הרי שבפועל 'נחלקו בברכתם' והפסידו העניין של ברכה בזימון- שכמבואר אצלנו זה שרבים יוצאים י"ח בברככת יחיד

לכן אם ברור לך שהמזמן לא מתכון לברך בקול ע"מ להוציא י"ח המסובים (כי כך המנהג) הרי שאין שום עניין בזימון זה ואף יש כאן מעשה שהינו הפך הוראת חז"ל שאסור להחלק וצריך לצאת י"ח בברכת המברך, במקרים כאלה אני משתדל להסביר למסובים המצווה ואם מקשיבים לי הרי טוב ואם לא הרי שעדיף (לדעתי) לא לשתף פעולה עם מעשה אנטי חזל"י זה ולא להצטרף מעיקרא לגדר של חיוב בזימון (כלומר לא לקבוע עצמו לסעוד יחד עימם...)","458","","1871","True","True","False","","600","213.151.55.26","0","0","חולין|קו ע"א",""),new Message("61042","61040","א. אין פוסקים לעצמנו הלכה מהגמרא ב. הנח","18/03/19 12:01","יא אדר ב","תשע"ט","12:01","יהודי_קדום","להם לישראל לנהוג כמנהגם (ראה ילקוט יוסף דיני זימון, סימן קצב סעיף ד).","233","","1871","True","True","False","","150","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61043","61042","ראה בראשונים שכאן ובברכות","18/03/19 12:08","יא אדר ב","תשע"ט","12:08","אור חדש","הלוואי היה המנהג אצל האשכנזים כפי שמופיע בילקוט יוסף

מקור המנהג הספרדי יש לו אחיזה מסויימת בהבנת הראשונים בברכות אך וודאי לא מתיישב עם סוגייתנו וגם שם קשה מאד להולמו

מי שירצה לפסוק יצטרך כמובן לעיין בהכל כראוי ורק אחר העיון יוכל לפסוק לעצמו ועד אז מותר לו לסמוך על דברי פוסקים מפורסמים שבררו ההלכה לפניו (אומנם פשוט לי שאם אחר עיונו ברור לו שיש להחמיר בדין מסוים נגד מה שהורו לפניו לא יכול עוד להקל לעצמו בדין זה, וכאן הרי אסרו חכמים להחלק- כלומר שכ"א מברך לעצמו וכיצד זה נקום ונעשה הפך הוראת חז"ל רק כי כך היה מנהג טעות כלשהו)","458","","1871","True","True","False","","111","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61044","61043","האם נשמע מדבריו כאילו יש בעם ישראל מי","18/03/19 12:15","יא אדר ב","תשע"ט","12:15","יהודי_קדום","שבדין ברכת המזון/זימון אינו נוהג על פי ההלכה? (בעיקר הקטע האחרון).","233","","1871","True","True","False","","123","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61045","61044","אכן","18/03/19 12:26","יא אדר ב","תשע"ט","12:26","אור חדש","כמבואר בסוגייתנו עניין הזימון זה שאחד מברך לחבריו ומוציאם י"ח בברכתו וכן אסרו חכמים להחלק= אסרו מציאות שכ"א מברך לעצמו

מי שנוהג שהמזמן לא מוציא חבריו י"ח והם דווקא יוצאים בברכת עצמם הרי שזה הפך הוראת חז"ל (אומנם לימדו אחרונים זכות על הנהגה זו שלא סומכים על המברך שידע לכוון להוציא או שלא סומכים שיצליחו לשמוע הברכה כראוי ומזה נתגלגל אותו מנהג רע אלא שלענ"ד במקום לעשות הפך הוראת חז"ל מפני החששות עדיף מעיקרא לא להתחיב בזימון מאשר לעשות ההפך מההלכה)","458","","1871","True","True","False","","106","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61046","61045","האם אתה סומך על הש''ץ בחזרת הש''ץ של","18/03/19 12:31","יא אדר ב","תשע"ט","12:31","יהודי_קדום","תפילת י''ח, או גם מתפלל בעצמך לפני החזרה?
מה מנהג ומה הלכה במקרה זה?","233","","1871","True","True","False","","146","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61047","61046","חזל לא אסרו מעולם","18/03/19 12:38","יא אדר ב","תשע"ט","12:38","אור חדש","להחלק בתפילת עמידה ולא חייבו לצאת בתפילת השץ בדוקא.
בברכת הזימון הם חייבו לצאת ברכת המזמן ואסרו להחלק.
ההבדל פשוט מאד","458","","1871","True","True","False","","95","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61049","61047","אולי כי ברכת המזון מהתורה? וראה להלן:","18/03/19 13:18","יא אדר ב","תשע"ט","13:18","יהודי_קדום","טוב ונכון שכל אחד ואחד מהמסובים בסעודה, יברך בעצמו את כל ברכת המזון, כמו שכתב מרן השלחן ערוך, ולא יסמוך על שמיעתו מהמברך-המזמן. שכיון שהם ברכות ארוכות לא סמכינן לכתחלה על שמיעה מהמברך. וכן המנהג. [ילקוט יוסף, דיני ברהמ''ז וברכות עמוד רסז].","233","","1871","True","True","False","","137","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61052","61047","האם אתה מרשה לעצמך ללמוד","18/03/19 13:50","יא אדר ב","תשע"ט","13:50","יהודי_קדום","בשעת חזרת הש''ץ?","233","","1871","True","True","False","","135","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61050","61049","זה קושיה על חז"ל?","18/03/19 13:24","יא אדר ב","תשע"ט","13:24","אור חדש","אני מניח שהם הכירו טענות אלו ובכ"ז קבעו כיצד יש לברך ברכ"מ כאשר יותר מ3 קבעו סעודה יחד וקביעתם ברורה למדי

אם האחרונים ראו שכבר לא עומדים בכך הציבור ולא מכוונים כראוי היה ראוי לאסור קביעות סעודה לרבים אבל לעשות 'כאילו' זימון כאשר אומר המזמן 'בואו צאו י"ח בברכתי' ואז כ"א מברך לעצמו דומה הדבר כעשיית צחוק מציווי חז"ל","458","","1871","True","True","False","","125","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61051","61050","לגזור לא לאכול עם ציבור? מי יעמוד בזה??","18/03/19 13:47","יא אדר ב","תשע"ט","13:47","יהודי_קדום","וכשאחד יברך, כמה ידברו פוליטיקה? כמה... וכמה... וכו' והנה אבדה כוונתם.","233","","1871","True","True","False","","123","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61053","61051","לא אמרתי שבהכרח יש","18/03/19 13:52","יא אדר ב","תשע"ט","13:52","אור חדש","לחזור לעשות כתקנת חז"ל שהרי אכן אולי יקשה הדבר לציבור

תמיהתי הרבה היא על כך שעושים 'זימון' ובכך מראים שאכן התחייבו בו בכל גדריו כפי ציווי חז"ל ואף מכריז המזמן 'שמעו לברכתי כפי שציוונו חז"ל שאני אברך לכם' ואז עושים ההפך
לדעתי עדיף היה לא לעשות הזימון כלל (ואם יכולים לא להתחיב בו מעיקרא עדיף) מאשר לעשות ההצגה הזו שכל תכליתה לעשות הפך ציווי חז"ל רח"ל","458","","1871","True","True","False","","170","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61056","61052","משתדל שלא","18/03/19 17:55","יא אדר ב","תשע"ט","17:55","אור חדש","","458","","1871","False","True","False","","117","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61054","61053","תוכל בבקשה להעתיק לכאן את נוסח","18/03/19 16:27","יא אדר ב","תשע"ט","16:27","יהודי_קדום","הזימון עליו התבססת בניסוח החופשי שבהאת?","233","","1871","True","True","False","","176","37.26.149.145","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61055","61054","הב לן ונבריך","18/03/19 17:27","יא אדר ב","תשע"ט","17:27","אור חדש","וממשיך 'ברשותכם נברך לה' שאכלנו משלו'

ואין בקשת רשות אלא שיתנו דעתם לברכתו שהרי יוצאים בה י"ח","458","","1871","True","True","False","","209","213.151.55.26","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61058","61056","מדוע? הרי, לכאורה, '' עשית את שלך''","18/03/19 20:21","יא אדר ב","תשע"ט","20:21","יהודי_קדום","","233","","1871","False","True","False","","803","79.178.18.21","0","61040","חולין|קו ע"א",""),new Message("61059","61058","תפילת 'ציבור' טרם עשיתי","18/03/19 20:34","יא אדר ב","תשע"ט","20:34","אור חדש","","458","","1871","False","True","False","","117","37.26.149.235","0","61040","חולין|קו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);