var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61943;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61943","0","&quot;וצערי הלוים היו נקראין&quot;","01/07/19 09:14","כח סיון","תשע&quot;ט","09:14","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.facebook.com/groups/1778041112485689/permalink/2445120125777781/'>פוסט של ורד נעם, שהתפרסם בקבוצת &quot;יומי&quot; בפייסבוק</a>:<br /><br />לויים קטנים, נערי רועים וקורס צוערים.<br /><br />אֵין קָטָן נִכְנַס לַעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהַלְוִיִּם אוֹמְרִין בַּשִּׁיר לֹא היוּ אוֹמְרִין בְּנֶבֶל וְכִנּוֹר אֶלָּא בַפֵּה כְּדֵי [ליתן] תָּבֵל בְּנַעמָה ר׳ אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵ׳ אֵין עוֹלִין לְמִינְיָין וְלֹא עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן אֶלָּא בָאָרֶץ הַיוּ עוֹמְדִין וְרָאשֵׁיהֶם כְּבֵין רַגְלֵי הַלְוִיִּם וּצְועִירֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נִקְרִין.<br /><br />הלויים הקטנים, שהיו מתבלים בקולם הדק את השירה, מכונים במשנה &quot;צוערי הלויים&quot; - בחלק מהנסחים: צעירי, וכך מוגה גם בכי&quot;ק. בתוספתא ערכין ב, ב: צוערי לויה.<br /><br />הסוגיה (יג ע&quot;ב) מביאה, כמו במקרים רבים אחרים (ראו רשימה אצל אפשטיין נה&quot;מ עמ' 144) ברייתא החולקת על המשנה בלשון ההצעה &quot;תנא&quot;, ואחריה פרשנות לשיטתה השונה של משנתנו בלשון ההצעה &quot;ותנא דידן&quot;. הברייתא גורסת &quot;וסועדי הלויים&quot;, היינו המסייעים להם, והגמ' מסבירה ש&quot;תנא דידן&quot; לא נקט סועדי לשון סיוע, אלא צערי/צוערי, משום &quot;דהני קטין קלייהו&quot;. רש&quot;י מפרש שהגמ' מפרשת &quot;צערי&quot; לשון צער, שכן הילדים בקולם היפה היו &quot;מצערין הלוים שאין יכולים לבסם קולם כמותן&quot;. אבל פרשנות זו, למרות החן שבה, נראית מאולצת במקצת. מה לשירה ולצער. יותר נראה פירוש המיוחס לרגמ&quot;ה, כנראה מלשון הערוך: &quot;הקטנים מקטטין מקטינין קולן שקולן דק... משום הכי קרי להו צעירי הלויים&quot;. כלומר, הסוגיה מפרשת את שני הנסחים החלוקים, במשנה ובברייתא, כשתי מלים שונות לגמרי: סועדי לשון סעד וסיוע, וצעירי לשון קטנות ודקיקות, קול סופרן בלשוננו.<br /><br />אולם כבר הציעו אפשטיין, אלבק וטור סיני (להלן) שיש לראות בנוסח הברייתא הגייה אחרת של אותה מילה עצמה: צוערי=סוערי, חילוף מצוי הנובע מריכוך ההברה, כמו צחק=שחק, והנוסח &quot;סועדי&quot; נובע מחילוף רי&quot;ש בדל&quot;ת. אפשטיין (706) אפילו מנה חילוף זה בין ראיותיו לכך שהמשנה נכתבה בתקופה קדומה ולא רק נלמדה על פה, שהרי חילוף ריש בדלת הוא חילוף גרפי ולא פונטי.<br /><br />החוקרים, בעקבות אברהם גייגר ור' מאיר איש שלום בפירושו למכילתא, למדונו ש&quot;צוערי&quot; במשנה ובתוספתא אין פירושו צעירים בגילם או בקולם כפירוש הסוגיה, אלא עניינו עוזר, כעולה מזכריה יג ז: הַ֤ךְ אֶת־הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים. הצוערים הם עוזריהם של הרועים. משמעות זו עולה גם מלשון המכילתא משפטים, מסכתא דנזיקין טז: [ואם גנב יגנב מעמו] &quot;מעמו&quot; – להביא [נו&quot;א: להוציא] את הצוער ולהוציא [נו&quot;א: ולהביא] את דמי הנוקד, היינו יש עוזר רועה מסוג אחד החייב בדמי האבדה, ויש בעל תפקיד הקשור לצאן שאחריותו פחותה ופטור. טורטשינר/טור סיני פירש את תפקיד הצוער משורש סע&quot;ר, היינו לפקוד ולבקר. השערות רבות נוספות, חלקן מופלגות כדרך המחבר, וגם הסבר מדוע הגישה יעל לסיסרא את החלב דווקא ב&quot;ספל אדירים&quot; תוכלו לקרוא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/61943.pdf'>במאמר המצורף</a> החל מעמ' 105. מכל מקום הבנו כעת מדוע לקורס המכשיר דיפלומטים במשרד החוץ קוראים קורס צוערים.","58","pdf","1764","True","True","False","","1009","95.86.84.83","0","0","ערכין|יג ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("61944","61943","שאלותיים","01/07/19 09:44","כח סיון","תשע&quot;ט","09:44","עלי","א. האם זו הוכחה שבא&quot;י הגיית האותיות היתה כדרך התימנים בימינו המבטאים את האות צ' כמעט כמו ס' ?<br />ב. צעירי - צוערי - עוזרי. האם אין דבר שבלאו הכי, שהעוזרים הינם הצעירים כדרכו של עולם ?","209","","1764","True","True","False","","137","194.114.146.227","0","61943","ערכין|יג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);