var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=63023;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("63023","0","עוד חידוש למסכת תמיד בעניין נרות המנורה","24/10/19 17:38","כה תשרי","תש&quot;פ","17:38","עלי","כידוע, נחלקו רש&quot;י והרמב&quot;ם בשאלה אם נרות המנורה צריכים לדלוק גם ביום או רק בלילה. מה הרקע והיסוד למחלוקתם ? מתברר שקריאה שונה של המשנה במסכת תמיד ג,ט :<br />&quot;נכנס ומצא ( בהטבה הראשונה ) שני נרות מזרחיים, מדשן את השאר ומניח את אלו דולקים במקומם. מצאן שכבו - מדשנן ומדליקן מן הדולקים, ואח&quot;כ מדשן את השאר&quot;.<br />רש&quot;י סבר שאם כשהכהן נכנס להיכל נמצאו שני הנרות המזרחיים דולקים יש לכבות את חמשת המערביים ולהשאיר את שני המזרחיים דולקים עד ההטבה השניה. ואם מצא ששני המזרחיים כבויים עליו להדליקם מאחד המערביים אם יש אחד כזה שדולק ( או ממזבח העולה אם אין ), וזאת מפני שלגביהם ה'בקר' הוא עת ההטבה השניה ועד אז עליהם להיות דלוקים 'מערב עד בקר', עד ה'בקר' שלהם שהוא ההטבה השניה. <br />הקושי בשיטתו הוא בכך שהוא מתעלם מהבקר המציאותי שכבר הגיע ומצריך להדליק את שני המזרחיים עד ההטבה השניה כאילו עדיין לא בקר בעוד שלגבי חמשת המערביים כבר בקר. זהו הסבר 'מלאכותי' אבל לרש&quot;י לא היה נראה שיש אפשרות להסבר אחר. <br /><br />יתירה מכך, לפי זה במקרה והם כבויים, היה עליו בסופו של דבר להטיב בהטבה הראשונה את כל שבעת הנרות - את חמשת המערביים לכבות ולנקות  ואת שני המזרחיים לדשן, כלומר לנקות למלא שמן ופתילה ולבסוף להדליק, בעוד שההטבה הראשונה מיועדת להטבת חמשה נרות בלבד ולא שבעה נרות !<br />( המשך יבוא )","209","","1649","True","True","False","","662","194.114.146.227","0","0","מדות|לז ע&quot;א",""),new Message("63025","63023","המשך","24/10/19 18:39","כה תשרי","תש&quot;פ","18:39","עלי","ואילו הרמב&quot;ם קרא והבין לגמרי אחרת את המשנה :<br />אם כשהכהן נכנס להיכל בהטבה הראשונה הוא מצא ששני הנרות המזרחיים דולקים, היה עליו להניחם דולקים כמות שהם, ולהטיב את השאר, היינו חמשת המערביים - שעדיין דולקים - כך שימשיכו לדלוק עד הערב. ואולם אם הוא מצא שחמשת המערביים ( ולא שני המזרחיים כפי שקרא רש&quot;י ) - חלקם או כולם כבויים, היה עליו להטיב אותם ולהדליקם מחדש מאחד משני הנרות המזרחיים ( שאחד מהם הוא הנר המערבי ובד&quot;כ הדליקו ממנו ) כך שידלקו עד הערב. ואח&quot;כ - רק בהטבה השניה היה עליו להטיב את השאר, היינו שני הנרות המזרחיים.<br />רק לפי פירוש כזה, יוצא שבאמת הכהן הטיב בהטבה הראשונה רק את חמשת הנרות המערביים.  <br />יאמר הקורא, היכן מופיע פירוש זה של הרמב&quot;ם ? הרמב&quot;ם באמת לא כתב פירוש זה כלל, אבל אני מבין מפירוש הרמב&quot;ם שכך הוא הבין את המשנה, וכאן יש להסביר דבר מה על תפישת הרמב&quot;ם המוטעית לגבי המנורה :<br />בדיוק כמו רש&quot;י, הרמב&quot;ם חשב שקני המנורה עמדו בשורה ישרה גמרי. תחילה חשב הרמב&quot;ם כרש&quot;י, שנחלקו רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון במנחות צח,ב לגבי כיוון עמידת המנורה, מחלוקת במציאות, האם הם עמדו לאורך או רוחב ההיכל. אולם אח&quot;כ הבין הרמב&quot;ם שהדבר אינו הגיוני ושינה את תפישתו וסבר שאין מחלוקת במציאות אלא רק בהגדרת המנורה, האם היא מוגדרת כמנורת שבעת הקנים שעומדים לרוחב ההיכל או כמנורת הקנה האמצעי בלבד שעומד לאורך ההיכל בשעה ששאר הקנים עומדים לרוחבו. אולם משהגיע למסקנה זו נוצרה לרמב&quot;ם בעיה חדשה : המשנה בתמיד מדברת על נרות מזרחיים ומערביים, כלומר הנרות עמדו לאורך ההיכל ולא לרוחבו. לבעיה זו לא מצא הרמב&quot;ם פתרון הולם. לכן פירושו לתמיד אינו מובן ואם רוצים להבינו כראוי יש לשנותו כך שיתאים לתפישת רס&quot;ג :<br />רס&quot;ג למד מהברייתא דמלה&quot;מ שקני המנורה עמדו בחצי אליפסה סביב הנר האמצעי המערבי מצד מזרח לו, ברם הברייתא דמלה&quot;מ משובשת פעמים רבות וגם בפרט זה, כי בעצם הנרות עמדו בחצי אליפסה ממערב לנר האמצעי שהוא המערבי.<br />כך כתב יוסף בן מתתיהו בקדמוניות וכך יוצא ממשנת תמיד אך גם באופן סמוי מפרק ט בברייתא דמלה&quot;מ.  אילו ידע הרמב&quot;ם פרט זה היה מסביר בנקל את פירושו כפי שהסברתי לעיל והיה פירושו מובן.<br />אני מקוה שמאמר שכתבתי בעניין להסביר כל זאת יתפרסם בעתיד הקרוב. בינתיים מי שרוצה להבין יותר לעומק יצטרך לשוחח אתי ישירות.<br />לסיכום: יסוד המחלוקת בין רש&quot;י לרמב&quot;ם הוא בקריאה שונה של המשנה במסכת תמיד. אני סבור שקריאת הרמב&quot;ם ( המתוקנת ) היא הקריאה הנכונה.","209","","1649","True","True","False","","115","194.114.146.227","0","63023","מדות|לז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);