var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=63039;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("63039","0","בקשה להסבר לגבי התפתחות ההלכה","25/10/19 11:19","כו תשרי","תש"פ","11:19","עלי","בתחילת מסכתנו מחלוקת הלל ושמאי אם ועד כמה להחמיר בעניין טומאת הנידה.
האם בדורות שלפניהם לא היתה מחלוקת בעניין - והאם הקלו כשמאי או החמירו כהלל ? אם כל אחד עשה מה ש'מתחשק' לו, כיצד קרה שפתאום בדורם של הלל ושמאי, כל אחד מהם החל להנהיג בית מדרש, ולהשליט משמעת אישית על תלמידיו שינהגו כמותו, הרי גם הם ( כלומר התלמידים והרב ) ידעו שעד אליהם כל אחד עשה מה שמתחשק לו, והרי הסברות לכל אחת מהדעות שמועלות בגמרא היו מוכרות גם להם ? מדוע ההכרעה וההתנהגות האחידה נעשתה חשובה פתאום בדורם בניגוד לדורות הקודמים ( הם חיו בתקופה ההרודיאנית )? מדוע מרגע שהעניין הוכרע לא ניתן עוד לחזור למצב שטרם הכרעה ושכל אחד יעשה מה שמתחשק לו, האם גם זו הכרעה של החכמים ? ניחא שהכרעה שכזו משמעה להקל, אבל במקרה שההכרעה היא לחומרה, הרי משמע מיד שזו הכרעה של חסידות ( לעומת המקל ). כיצד משליט היחיד ולו הרב ( הלל במקרה זה ) את חסידותו על מי שאינם חסידים לנהוג מנהג חסידות ? וכי יש מצוה להנהיג חסידות בישראל ?
יכול להיות ששאלותי טפשיות אבל אני מבקש להבין את ההיגיון שמאחורי ההכרעות הגדולות הללו שנעשו אז. תודה מראש.","209","","1647","True","True","False","","708","194.114.146.227","0","0","נידה|ב ע"א",""),new Message("63041","63039","התשובה ברמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה ד","25/10/19 13:56","כו תשרי","תש"פ","13:56","דוד כוכב",""כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שנולד בו ספק לאחד מישראל שואל לבית דין שבעירו אם ידעו אמרו לו אם לאו הרי השואל עם אותו בית דין או עם שלוחיו עולין לירושלים ושואלין לבית דין שבהר הבית אם ידעו אמרו לו אם לאו הכל באין לבית דין שעל פתח העזרה, אם ידעו אמרו להן ואם לאו הכל באין ללשכת הגזית לבית דין הגדול ושואלין, אם היה הדבר שנולד בו הספק לכל, ידוע אצל בית דין הגדול בין מפי הקבלה בין מפי המדה שדנו בה אומרים מיד, אם לא היה הדבר ברור אצל בית דין הגדול דנין בו בשעתן ונושאין ונותנין בדבר עד שיסכימו כולן, או יעמדו למנין וילכו אחר הרוב ויאמרו לכל השואלים כך הלכה והולכין להן, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר".

לאחר שהוכרעה ההלכה, נשכחה דעת המיעוט.
ואילו מחלוקות בית הלל ובית שמאי לא הוכרעו כמה דורות וגם תועדו לדורות.","125","","1647","True","True","False","","205","213.151.59.44","0","63039","נידה|ב ע"א",""),new Message("63065","63039","הסבר מפורט","27/10/19 12:16","כח תשרי","תש"פ","12:16","אור חדש","כ"ע היה כ"א לומד התורה בעצמו כראוי וסומך על שהגיע להוראה להורות לעצמו בענייני איסור והתר כך היה עושה (גם נגד רבו כמצוי לרוב בש"ס)
אלא שהתמעטו הדורות וכבר החלו להשמע בעולם טיעונים של "רבנו הגדול כבר הורה בזה ומי יבוא אחר המלך!?!"
וכך במקום לברר ההלכה בעצמו החלו רק לברר מה סבר הרב (וכעין זה ברמב"ם בהקדמה על סיבת חיבור הי"ד)
כמובן שלא הסכימו תלמידי בית שמאי להכריע ההלכה בדיון מסודר בב"ד הגדול שהרי שם היו במיעוט ולא רצו שיכריעו נגד דעתם (שבטוחים היו שלמרות שהם מיעוט הצדק עימם בכ"ז) עד שקרה מקרה והתאספו רוב מבית שמאי ומיעוט מבית הלל שאז הסכימו לדון וממילא הוכרע כמותם והיה אותו יום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל כמבואר בשבת

כל דבר שהוכרע כראוי מחייב את הכל עד שיבוא ב"ד אחר ויסתור דבריהם כדין
מה שלא הוכרע אכן לא מחייב מדין אלא ממנהג וביחס לב"ה זה מיוחס ל'בת קול' שמחייבת אלא שההלכה בזה כר"י שסבר שאין משגיחין בבת קול ואכן כל התוקף הינו מנהג בעלמא","458","","1645","True","True","False","","109","213.151.55.26","0","63039","נידה|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);