var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66066;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66066","0","נכסתי לחורבה אחת","05/01/20 13:18","ח טבת","תש&quot;פ","13:18","maruvka","כמדומני ששמעתי מרב חשוב, שמדובר בבית המקדש החרב.<br /><br />מישהו מכיר דיונים/מקורות בנושא?","93","","1576","True","True","False","","774","107.77.224.95","0","0","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66070","66066","חורבה אחת מחורבות ירושלים","05/01/20 14:53","ח טבת","תש&quot;פ","14:53","שלום","זה כתוב מפורש. חורבה אחת מני רבים. מה עוד שאסור ליכנס לשטח המקדש מצד הדין.","136","","1576","True","True","False","","133","192.114.91.245","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66072","66066","לא ייתכן","05/01/20 16:15","ח טבת","תש&quot;פ","16:15","אור חדש","בזמנו היה שם מקדש ליופיטר ובכלל כניסת יהודים לאיליה קפיטולינה היתה אסורה","458","","1576","True","True","False","","105","213.151.55.26","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66107","66066","כל המשמח חתן וכלה?","06/01/20 00:37","ט טבת","תש&quot;פ","00:37","מצולות ים","ערב טוב,<br />יתכן אולי שיש כאן פשוט טעות? אולי הכוונה לגמרא לקמן (<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%95/%D7%91'>דף ו עמוד ב</a>), שם אומרת הגמרא על המשמח חתן וכל: רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. על גמרא זו יש מי שפירש שהכוונה לבית המקדש.<br /><br />לדוגמה: האמרי אמת מגור ביאר את הברכה 'שהשמחה במעונו' הנאמרת בשבע ברכות, שבגמרא בעבודה זרה (<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94/%D7%92/%D7%91'>דף ג עמוד ב</a>) כתוב שמיום שחרב בית המקדש אין שחור להקב&quot;ה ואילו בשמחת חתן וכלה נאמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, ולכן בשמחת חתן וכלה אומרים 'שהשמחה במעונו', הרי שהוא למד בפשיטות שאחת מחורבות ירושלים היינו תקומת ירושלים עם בניית בית המקדש.<br /><br />זו כמובן דוגמה אחת מני רבות, ראו גם עוללות אפרים (לרבי שלמה אפרים לונטשיץ) אמשטרדם ת&quot;ע, תחילת פרשת בראשית שכתב אף הוא שהכוונה לחורבה המיוחדת והוא בית המקדש.","794","","1575","True","True","False","","126","185.24.206.253","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66091","66070","לא נכון, התנאים נכנסו למקדש ברשות","05/01/20 20:00","ח טבת","תש&quot;פ","20:00","א ח","ר' אברהם בן חייא הנשיא (לפני 850 שנים) כותב: &quot;ובתחילה <b>כשהחריבוהו הרומיים לא היו מונעים את ישראל מלבוא אליו ולהתפלל בתוכו, וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו אל ישראל לבוא אל הבית</b> ולבנות בו בית תפילה ומדרש, <b>והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו</b> ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין, ועל המנהג הזה נהגו כל ימי מלכות ישמעאל, עד שפשטה על הבית <b>בעת הזאת</b> (הצלבנים) מלכות אדום הרשעה והסירה את מלכות ישמעאל מעליו. ומן העת ההיא חיללו המקדש המעוז, שעשו אותו בית תפילה להם והעמידו פסלי טעותם בתוכו, והסירו התמיד, שמנעו את ישראל מלהתפלל בבית ולקיים בו מצות תפילה אשר היא כנגד התמידים, כי מיום שגברו אלו הרשעים לא הניחו ישראל לבוא בתוכו, אף איש אחד יהודי אינו נמצא בירושלים בימים האלה&quot; (מגילת המגילה ע' 99).<br />במדרש (שיר השירים רבה א) – &quot;מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל <b>אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה</b>&quot;. <br />עוד נאמר במדרש (שם בפרשה ח) מה צורה זו אף על פי שהיא מטשטשת מקומה ניכר, כך <b>אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם ג' פעמים בשנה</b>.<br />באליהו רבה (כח): פעם אחת <b>נכנס רבי צדוק לבית המקדש וראה את בית המקדש חרב</b>. אמר: אבי שבשמים, החרבת את עירך ושרפת את היכלך וישבת ושלוות ושקטת?<br />שוב פעם אחת נכנס <b>רבי נתן לבית המקדש, ומצא בית המקדש חרב</b> וכותל אחד עומד. אמר, מה טיבו של כותל זה, אמר אחד, אני אראך...<br />ובתלמודים יש הרבה איזכורים מתנאים ואמוראים שנכנסו למקדש.<br />ובירושלמי ר' יוחנן בר מדייה מן מה <b>דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגוף של הר הבית</b>, הדא אמר שלא קדשו תחת האגוף של הר הבית (ירושלמי פסחים ז י&quot;ב).<br /><b>בן זומא ראה אוכלוסא בהר הבית</b> (ברכות נח.)","839","","1576","True","True","False","","158","84.110.37.234","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66110","66070","תגדיר &quot;שטח המקדש&quot;","06/01/20 07:56","ט טבת","תש&quot;פ","07:56","אבי גרינבלט","","539","","1575","False","True","False","","66","80.178.202.72","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66578","66070","לשון הרמב&quot;ם","20/01/20 16:29","כג טבת","תש&quot;פ","16:29","אמלתראות","כתב הרמב&quot;ם (פ&quot;ז מהלכות בית הבחירה ה&quot;ז) אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו <b>חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח</b> שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע&quot;פ שחרב בקדושתו עומד&quot;.<br /><br /><br />&quot;וכתב המאירי בשבועות דף טז ע&quot;א וגדולי המפרשים כתבו בהגהותיהם שאף בקדושה שניה לא נאמרה אלא לשאר ארץ ישראל, אבל ירושלם ומקדש יודע היה עזרא שעתידין להשתנות ולהתקדש בכבוד עולמי, והנכנס עכשיו לשם אין בו כרת, <b>והמנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו</b>&quot;","267","","1561","True","True","False","","105","173.129.179.207","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66103","66072","הקיסר יוליאנוס &quot;הכופר&quot; התיר ליהודים לשוב","05/01/20 23:29","ח טבת","תש&quot;פ","23:29","Almuaddib","ולבנות את בית המקדש - במאה הרביעית. אלא שנפל למשכב ומת, ועמו מתה תוכניתו. יורשו החזיר את הנוצרים לשליטה.<br /><br />פרט לכך יש עוד עדויות היסטוריות לכך שכן חיו יהודים בירושלים. למשל, בתיאור הכיבוש הפרסי מידי הרקליוס, מתואר כי יהודי ירושלים הם שפתחו את שערי העיר בפני הצבא הפרסי.","107","","1576","True","True","False","","203","77.125.29.160","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66498","66072","עד זמנו של אדריינוס שחיק טמיא...","19/01/20 10:14","כב טבת","תש&quot;פ","10:14","אליעזר מ ש","לאחר חורבן בית המקדש השני ,ועד זמנו של הקיסר אדריינוס שחוק עצמות - הרשו הרומיים ליהודים לעלות להר הבית -יותר מחמישים שנה . מזמנו של אדריינוס ואילך ,הוקמה שם העיר ''אליה קפיטולינה' ואליל בהר הבית, ולא הרשו יותר ליהודים לעלות לשם .וזה נמשך גם לאחר שהרומיים הפכו לנוצרים והייתה התקופה הביזנטית,-חוץ מתקופה קצרה שבה שלט הקיסר יוליאנוס 'הכופר' שכפר בנצרות, והרשה ליהודים לשוב להר, וגם הרשה בהתחלה ליהודים להכין לבנות מחדש את בית המקדש .לאחר מותו, חודש האיסור ליהודים לבוא לחורבות המקדש,  עד הכבוש המוסלמי . לאחר הכבוש המוסלמי, הורשו היהודים שוב לעלות להר הבית ולהתפלל שם.","610","","1562","True","True","False","","145","213.151.52.130","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66109","66091","ובאוצר מדרשים (אייזנשטיין) מעשיות (ב)","06/01/20 01:50","ט טבת","תש&quot;פ","01:50","דוד כוכב","&quot;אמרו חכמים ז&quot;ל שרבי אליעזר ורבי יהושע עלו לרגל את המקדש, ויהי ערב יום צום כפור המה הולכים בהר הבית והנה...&quot;.","125","","1575","True","True","False","","180","212.76.100.221","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66112","66091","אין טעם להגיב ל&quot;נאמני הר הבית&quot;","06/01/20 09:12","ט טבת","תש&quot;פ","09:12","שלום","מלא ציטוטים שאינם קשורים לבניין המקדש עצמו. כמו ויכוח עם טבעונים.","136","","1575","True","True","False","","86","77.139.131.207","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66106","66103","ייש&quot;כ","06/01/20 00:28","ט טבת","תש&quot;פ","00:28","אור חדש","עדיין היות המקום בית ע&quot;ז עד לשינוי של הביזנטים 350~לא איפשר כנראה לתנאים להכנס להתפלל שם, אם לא שהכניסה לחורבת עזרה חיצונית כלשהיא ששם לא היה מיועד לעז","458","","1575","True","True","False","","114","109.186.221.208","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66581","66112","לידיעתך","20/01/20 16:47","כג טבת","תש&quot;פ","16:47","אמלתראות","כל האוסרים עליה להר הבית אינם אוסרים מצד הדין.<br /><br />תלמד התשובות על הסוגיא ותווכח שהגדירו משום שאינם יודעים איפוא מתחיל העזרה.","267","","1561","True","True","False","","91","173.129.179.207","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66602","66581","גם אני לא יודע","20/01/20 21:19","כג טבת","תש&quot;פ","21:19","שלום","","136","","1561","False","True","False","","58","77.139.131.207","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66611","66602","אז כהיום אפשר ללמוד ולדעת","21/01/20 05:48","כד טבת","תש&quot;פ","05:48","אמלתראות","אם תשקיע כמוני וכאחרים שנים של עבודה במיצוי כל אבן בהר הבית, גם לך לא תהיה ספיקות<br />תתחיל <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.ritmeyer.com/'>כאן</a>...<br /><br />ותלמד בספר עזרת כהנים ושלטי גיבורים ועוד מאות ספרים והבאת דברי חז&quot;ל עד ימינו אנו גם לא תהיה לך 'איני יודע'ס' כאלו...<br /><br />למשל ראה קצת מקורות מתוך אלפי:<br />צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל-צוּרֹתָו וְאֵת כָּל-חֻקֹּתָיו וְכָל-צוּרֹתָו וְכָל-תּוֹרֹתָו הוֹדַע אוֹתָם.<br />(יחזקאל, פרק מג)<br />וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך, שידעו לעשותם לעת קץ.<br />(רש&quot;י, שם)<br />וישמרו את כל צורתו ואת כל חקותיו ועשו אותם - ישמרו אותם בלבם ויאמינו כי כן יהיה, ויעשו אותם הבניינים, והצורות, והתורות, לעתיד. ואם לא ישמרו אותם בלבם, ולא יאמינו, לא יעשו אותם. כי כן מדת הקדוש ברוך הוא, ישלם לאדם מדה כנגד מדה.<br />(רד&quot;ק, שם)<br />עורי צפון ובואי תימן. רבי יוסי בר חנינה, לכשיתעוררו הגלויות שהן נתונות בצפון, ויבואו ויבנו בית המקדש, שהוא נתון בדרום.<br />(תלמוד ירושלמי, מגילה, פ&quot;א הי&quot;א)<br /><br />דודאי ביהמ&quot;ק לעתיד לבא יבנה בנין ממש בידי אדם. ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא ביהמ&quot;ק רוחני,שיבא לתוך ביהמ&quot;ק הנבנה גשמי, כנשמה בתוך הגוף. וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה, תוך האש של הדיוט, שנבער בעצים.<br />וכן נראה במכילתא. דדרש מפסוק מכון לשבתך פעלת ד', שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה. ועל זה קאמר, מקדש ד' כוננו ידיך. שלעתיד לבא, כשימלוך ד' לעולם ועד לעיני כל באי עולם, ישכון למטה בתוך מקדש שכבר בנוי הוא, ומכוון כנגד ביהמ&quot;ק של מטה. והיינו שירד למטה תוך המקדש שיבנה. ועיין בזוהר פ' וישב שמשמע שם כן. אמנם, כמו שלמטה בארץ אין נשמה בלא גוף, כמו כן המקדש רוחני לא יקום בלא מקדש גשמי. ולכן א&quot;ש הלשון 'בנין', בביהמ&quot;ק שלעתיד ג&quot;כ.<br />(ערוך לנר, מסכת סוכה, מא.)<br /><br />בנה ביתך כבתחילה, וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבניינו, ושמחנו בתיקונו. מרמז מ&quot;ש התוי&quot;ט במסכת מעשר שני, דתחילה יהיה נבנה הבהמ&quot;ק ע&quot;י מלכות, ואח&quot;כ יהיה בנין שלו ית' באש. ולכך מדויק זה היטב בנוסח התפלה, דתחילה אנו מבקשים בנה ביתך כבתחילה, על ידי אדם. ואח&quot;כ וכונן מקדשך, שיהיה על ידך ית' על מכונו.<br />(יריעות שלמה, סידור הגר&quot;י יעבץ, מוסף לשלש רגלים)<br />אפשר, וקרוב הדבר לאמר, דכל דברי חכמים קיימים. והיינו, שיהיה כמו בנין שלמה, דכתיב והבית בהבנותו וכו', ופרשו בו חז&quot;ל, מאליו. אבל היה באמצעו יד אדם. הכי נמי נימא שיהיה כן לימות המשיח.<br />ומה שכתוב במדרש שייבנה מאליו, רוצה לומר, שתהיה המלאכה מתברכת ביד הבונים, וכמעט רגע יבנה וישתכלל בסיוע ה' וכו', אך לעולם צריך שיהיה באמצעות יד אדם, תדע שהרי היא אחד ממנין מצות עשה, לבנות בית הבחירה.<br />(שושנים לדוד, הקדמה למס' מדות)<br /><br />לא יוכל לרדת הבית העליון שהוא הנשמה. עד שיבנו ישראל את הבית התחתון שהוא הגוף.<br />(גורל לה', סעיף ט)<br />כאשר יופסק שעבוד מלכיות ודאי יהיה החיוב הגדול לעסוק בעבודת המזבח, בלא מקדש אש. דכי לזה יגאלנו מן השעבוד, שנעבור חלילה על מצות התורה, שלא להקריב קרבן התמיד, ושאר קרבנות ציבור. וכי ישונה חס ושלום שום מצוה מן התורה. הלא זה מינות גדול, ואפיקורסות, מי שאומר כן.<br />(דרישת ציון, הוספות למאמר קדישין, אות ד)<br />לפני ביאת המשיח<br />הרי קחשיב שמו של משיח אחר בנין בית המקדש וכו'. לעתיד יהיה בנין בית המקדש קודם לביאת בן דוד.<br />(מעשה רוקח, מעשר שני, פ&quot;ה)<br />אל יעלה על לב איש, לחשוב ולומר, אם נזכה להגיע לעת בוא הבית להבנות, אזי יבוא משיח צדקנו והוא יורה לנו איך לבנותו. לא כן הדבר. הלא איתא בירושלמי דמסכת מע&quot;ש וכו', ור&quot;ל שמלכי האומות יתנו לנו רשות לבנות את הבית וכו', הרי מבואר מכל הנ&quot;ל שכתבנו שאנחנו בעצמנו נבננו קודם ביאת משיחנו.<br />(עזרת כהנים, מבוא המקדש)<br /><br />פשוט, שבית המקדש שלמטה, שיהיה מעשה ידי אדם, יבנה עוד קודם ביאת המשיח. שיהיה קיבוץ ישראל תחילה ע&quot;י רשיון המלכויות, ונבנה בית המקדש שלמטה, (ואפשר, שע&quot;י זכות הרבים יגלו האבנים שנגנזו) ואח&quot;כ יבא משיח, ואח&quot;כ ירד בית המקדש שלמעלה.<br />(אם הבנים שמחה, מאמר מקדש ה')","267","","1560","True","True","False","","187","173.129.179.207","0","66066","ברכות|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);