var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66186;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","41"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66186","0","השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא...","08/01/20 12:16","יא טבת","תש&quot;פ","12:16","בתר ממוצע","&quot;כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא...&quot;<br /><br />נשאלתי אתמול בשיעור מה לגבי ערב שבת קודש ששם מוסיפים אחרי השכיבנו &quot;ושמרו בני ישראל את השבת.....&quot;, מדוע הגמרא לא התיחסה לזה?<br />אם נתרץ שזה אותו דין כמו התירוץ הקודם &quot;גאולה אריכתא דמיא&quot;<br />או שלא כולם נהגו לאמר את &quot;ושמרו בני ישראל...&quot;<br /><br />אגב בחב&quot;ד (כך אמר אתמול הרב א.ע.) החליט האדמור הזקן שלא להגיד את &quot;ושמרו בני ישראל..&quot; ומכיון שטענו כנגד האדמו&quot;ר הזקן איך אתם לא אומרים &quot;ושמרו בני ישראל...&quot; הרי כל המלאכים מלמעלה יורדים ל&quot;אירוע&quot; הגדול של עם ישראל שמקבלים שבת, ענה האדמו&quot;ר הזקן &quot;שלא בכל אירוע צריכים להיות&quot;<br />בפועל בסידור שלו הוא כתב &quot;ושמרו בני ישראל...&quot; בכתב קטן, למעשה לא אומרים בחב&quot;ד ושמעתי שגם זרמים נוספים לא נהגו לאמר (ליטאים וכו'...)<br /><br />אשמח לתירוצים וביאורים...","138","","1574","True","True","False","","738","193.27.93.17","0","0","ברכות|ד ע&quot;ב",""),new Message("66187","66186","כנ&quot;ל &quot;יראו עיננו&quot;","08/01/20 12:58","יא טבת","תש&quot;פ","12:58","אבי גרינבלט","כל מה שנתקן על סדר התפילה , נחשב לחלק מהגאולה.<br />ראה טור או&quot;ח רסז<br />&quot;נוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגו' לומר שאם ישמרו שבת אין צריכין שמירה והוא ג&quot;כ <b>מעין גאולה</b> כדכתיבנא לעיל שאם ישמרו ישראל ב' שבתות מיד <b>נגאלין</b>.&quot;","539","","1574","True","True","False","","91","80.178.202.72","0","66186","ברכות|ד ע&quot;ב",""),new Message("66224","66186","בספר לבוש מרדכי שואל ומיישב","08/01/20 21:24","יא טבת","תש&quot;פ","21:24","שלמה שטרסברג","בספר לבוש מרדכי לגאון ר מרדכי יפה תלמידו המובהק של הרמ&quot;אמבאר שכיוון שאמרו חז&quot;ל שאם ישמרו ישראל 2 שבתות כהלכתן מיד נגאלין א&quot;כ כגאולה אריכתא דמיא<br /><br />מצרף את לשונו מפרויקט השו&quot;ת<br />לבוש אורח חיים סימן רסז<br />ונוהגין לומר פסוק [שמות לא, טז - יז] ושמרו בני ישראל את השבת וגו', לומר שאם ישמרו ישראל שבת אין צריכין שמירה, ואף על פי שחייבין לסמוך גאולה לתפלה, אין זה הפסוק הפסק דנמי מעין גאולה הוא כדכתבינא לעיל, שאם שמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין וא&quot;כ כגאולה אריכתא דמיא.","205","","1574","True","True","False","","168","95.86.123.196","0","66186","ברכות|ד ע&quot;ב",""),new Message("66221","66187","מחלוקת ראשונים בדבר יראו עיננו","08/01/20 21:04","יא טבת","תש&quot;פ","21:04","שלמה שטרסברג","האם אומרים אותה והאם זה בגלל שזה נחשב מסיבות שונות כגאולה אריכתא או שזה מלמד שתפילת ערבית רשוות ואין צורך לסמוך לדעת האומרים<br />מתוך ויקיסוגיה<br />הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שחלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. כן כתב הרי&quot;ץ גיאות (מובא באבודרהם ערבית של חול ד&quot;ה וכתב אבן הירחי), ובאבודרהם שם כתב שכן כתב הרמב&quot;ם.[1].<br />בתלמידי רבנו יונה (ב ב ד&quot;ה ויש לשאול) העידו שהרמב&quot;ן נמנע מלאומרה, וכן העיד השיטה מקובצת (ד ב ד&quot;ה כיון). הרשב&quot;א (ד ב ד&quot;ה מסייע) כתב בשם התוספות שר' שמואל נמנע מלאומרה, וגם במאירי (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) מובא בשם התוספות שגדוליהם לא היו אומרים אותה.<br /><br />אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן בעצמם.<br />התוספות (ברכות ד ב) כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'.<br />הרשב&quot;א בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד&quot;ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן בשיטה מקובצת (ד ב ד&quot;ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות.<br />ברבנו יונה (ב ב ד&quot;ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב הרא&quot;ש בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). המאירי (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י&quot;ח אזכרות כנגד י&quot;ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. ובאבודרהם (סדר תפילת ערבית ד&quot;ה וכתב אבן הירחי) אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.","205","","1574","True","True","False","","138","95.86.123.196","0","66186","ברכות|ד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);