var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66294;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","46"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66294","0","לרב אורי בריליאנט - הערה חשובה","12/01/20 14:13","טו טבת","תש&quot;פ","14:13","אביר יעקב","חלילה לנו מלומר שהקב&quot;ה 'השתכנע' ממשה, וכי איכא חרטה כלפי שמיא?! אוי לאזניים שכך שומעות! וודאי כוונת הדברים היא שמשה חשב שהקב&quot;ה אמר לו לומר לישראל &quot;אהיה אשר אהיה&quot; ולכן הוא אומר לקב&quot;ה- לא דיה לצרה בשעתה? ואכן הקב&quot;ה אומר לו- וודאי. לא התכוונתי שאת כל מה שאני אומר לך תאמר גם להם, אלא רק &quot;כה תאמר לבני ישראל- אהיה שלחני אליכם&quot;. נדמה לי שהדברים כתובים במפורש ברש&quot;י ישן או בשפתי חכמים, אבל הם פשוטים לכל בר דעת.<br />סליחה על החריפות אך לא יכולתי שלא להגיב. ברגע ששמעתי את המילים 'הקב&quot;ה השתכנע', עצרתי את השיעור ולא הייתי מסוגל להמשיך בשמיעתו.<br />אשמח מאוד לתיקון למען לא יהיה בבחינת 'מוטב שלא העלת'... ודו&quot;ק.","852","","1576","True","True","False","","732","95.86.127.101","0","0","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66296","66294","תיקון: הערה לרב אורי בריליאנט. סליחה.","12/01/20 14:24","טו טבת","תש&quot;פ","14:24","אביר יעקב","","852","","1576","False","True","False","","86","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66298","66294","טעות בידך","12/01/20 15:43","טו טבת","תש&quot;פ","15:43","אור חדש","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.mgketer.org/tanach/2/32/10'>כאן</a> לדוגמה וראה גם על הפס'  'למה יאמרו מצרים...'<br />וכן פשט עבודת התפילה בכללי (וכהסבר המוהר&quot;ן)<br />ובכלל הנסיון להגביל את הקב&quot;ה מלהתפעל ע&quot;י ברואיו הינו כפירה מהזן הנמוך ביותר, מלבד היותה סתורה ועומדת מהמקרא מהנביאים מהכתובים ומחז&quot;ל","458","","1576","True","True","False","","311","213.151.55.26","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66331","66294","שגגה יצאה מקולמוסך, דברי הרב אורי זכים!","13/01/20 07:04","טז טבת","תש&quot;פ","07:04","יהודי_קדום","ואם הרב בריליאנט היה אומר: ''הקב''ה <b>חש </b>שיש משהו בדבר...&quot;, ההיית מקבל לשון לימודים זו? <br />אענה בציטוט מלשון האור החיים שהבאת: &quot;ואם תאמר איך בתחילה לא <b>חש </b>ה' על הדבר עד שהוצרך...&quot;<br />ומה שונה זה מ'השתכנע'?<br />ראויים לתשומת ליבך דבריו של ר' אור חדש.","233","","1575","True","True","False","","209","79.182.71.126","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66344","66296","בשיעור באתר סיני אנחנו כותבים את הפשט","13/01/20 10:00","טז טבת","תש&quot;פ","10:00","אתר סיני","ר' אביר יעקב, תודה על ההערה.<br />בשיעורים <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.sinai.org.il/'>באתר סיני</a> אנחנו כותבים את מה שכתוב. כשהגמרא אומרת שהקב&quot;ה שואג, אנחנו אומרים שהקב&quot;ה שואג. כשהיא אומרת שהקב&quot;ה מתפלל ומניח תפילין, אנחנו אומרים שהוא מתפלל ומניח תפילין, וכשהיא אומרת שה' רצה לעשות כך, ואז משה רבינו אמר לו שכדאי לעשות אחרת וה' הסכים - אז באופן פשוט הכוונה שה' השתכנע.<br />זה מה שכתוב. כמובן שזה לא אומר שאין עומק מאחורי כל זה, ודאי שיש, אבל זה לא התפקיד של השיעורים שלנו.<br />לכן התלונה שלך ודאי במקום (כיצד אפשר &quot;לשכנע&quot; את ה'?&quot;), אבל לא עלינו תלונותיך, כי על הגמרא, והתשובות שהבאת יפות ואפשריות.<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.sinai.org.il/daf-yomi-brachot-9/'>השיעור המדובר</a>","82","","1575","True","True","False","","196","213.151.46.35","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66322","66298","בידי אוחז אני את ספרי רבותינו הגדולים...","13/01/20 00:44","טז טבת","תש&quot;פ","00:44","אביר יעקב","חשבתי שהדברים שכתבתי מתוך סברה פשוטה פשוטים גם לכל מי שיש בו ריח של יראת שמים, אך מאחר שהשגת עלי, עיינתי מעט בנושא ומצאתי דברי גדולי רבותינו מסכימים לדעתי. <br />כתבת: &quot;הניסיון להגביל את הקב&quot;ה מלהתפעל ע&quot;י ברואיו הינו כפירה מהזן הנמוך ביותר'. ברשותך אצטט את שאלת רבינו המהר&quot;ל מפראג (בגור אריה עה&quot;פ): &quot;...וקשיא- איך יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת?!&quot;. האם לדעתך היה המהר&quot;ל כופר ב'כפירה מהזן הנמוך ביותר', ר&quot;ל?! <br />וודאי הכרתנו בכך שהקב&quot;ה הוא כל יכול ואינו מוגבל בשום הגבלה אמורה מיד להעלות את קושיית המהר&quot;ל, ואכן גם על התפילה יש לשאול- בעת הלימוד- כיצד באמת אנו מתפללים, וכי אנו, קרוצי החומר, יכולים חלילה לשנות את רצונו יתברך?! ולמרות השאלה, כשאנו באים להתפלל כל השאלות מסתלקות ואנו מתפללים רק עם אמונה. נכון, אנחנו לא מבינים- אבל &quot;צריך לדעת שאי אפשר לפנות אל השי&quot;ת בשום שכל ובשום רגש, וק&quot;ו בשום חוש, כ&quot;א באמונה לבד, ותפילה היא אמונה&quot; (מאמרי הראי&quot;ה, ח&quot;א, מאורות האמונה).<br />ובסוגייתן, לעומת סוגיית התפילה שאכן דורשת עיון רב, הדברים פשוטים הרבה יותר. ועם כי בקריאה ראשונית נראה שהקב&quot;ה כביכול 'השכנע' מדברי משה (אגב, אם מתעקשים לומר 'השתכנע', כשאומרים את זה ביחס לקב&quot;ה מוכרחים לומר: 'כביכול' כיוון שאצלנו שכנוע מבטא חרטה שלא שייכת אצלו יתברך), לא דחוק כלל לפרש כמו שפרשנו.<br />וכך הוא לשון המדרש: &quot;אמר הקב&quot;ה למשה: אמור להם בשעבוד זה אהיה עמם, ובשעבוד הן הולכים ואהיה עמם. אמר לפניו: וכך אומר להם?! דיה לצרה בשעתה! אמר לו: לאו, כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם, לך אני מודיע להם איני מודיע&quot; ומסביר המהרש&quot;א בברכות: &quot;ר&quot;ל שאמר לו הקב&quot;ה: <b>אתה לא הבנת דברי כי גם אני נתכוונתי לכך</b>. לך אני מודיע אהיה עמהם בצרה אחרת, ולהם איני מודיע אלא כה תאמר לבני ישראל וגו'&quot;.<br />וכן הוא לשון האור החיים הקדוש: &quot;ואם תאמר איך בתחילה לא חש ה' על הדבר עד שהוצרך משה לומר לפניו כו'... ואם היה מפרש דבריו מתחילה ואומר כה תאמר וגו' אהיה שלחני אליכם, היתה נעדרת ידיעה זו מישראל. <b>באופן כי תחילת המחשבה היתה סוף הדיבור אלא משה חסר מעט מאלוקים</b>. ואולי שידע והבחין אלא שלא סמך על עיונו ורצה שיגלה לו ה' דעתו בפירוש&quot;. <br />ודי בהערה זו.","852","","1575","True","True","False","","127","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66330","66322","ערבבת מין בשאינו מינו","13/01/20 04:39","טז טבת","תש&quot;פ","04:39","אור חדש","וזה רק החלק הקל של טעותך<br />בהצלחה <b>בעיון </b> בסוגיה","458","","1575","True","True","False","","122","109.186.221.208","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66359","66322","חבל שאינך אוחז חומש בראשית, או ספר ירמיה","13/01/20 14:44","טז טבת","תש&quot;פ","14:44","Almuaddib","שהרי הקב&quot;ה מעיד על עצמו שהתחרט כבר בסוף פרשת בראשית:<br /><br /><b><span class='bordeaux'>|הדגש|וַיִּנָּחֶם </b></span>|סדגש|ה' כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ.<br /><br />וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם,  כִּי <b><span class='bordeaux'>|הדגש|נִחַמְתִּי </b></span>|סדגש|כִּי עֲשִׂיתִם.<br /><br /><br />ואף ביד הנביא אמר כך ה':  כִּי <b><span class='bordeaux'>|הדגש|נִחַמְתִּי</b></span> |סדגש|אֶל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם.<br /><br /><br />ה' קובע כי הוא התחרט, ואתה טוען שלא כך הוא?","107","","1575","True","True","False","","144","212.199.247.214","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66353","66330","לא הבנתי את דבריך, אנא בארם לי.","13/01/20 13:24","טז טבת","תש&quot;פ","13:24","אביר יעקב","","852","","1575","False","True","False","","44","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66356","66331","לא הבינותיך כלל ועיקר!","13/01/20 14:32","טז טבת","תש&quot;פ","14:32","אביר יעקב","האם לא שמת לב להבדל ה'דק כפיל' בין מה שהרב אורי אמר למה שכתב האור החיים?! <br />הרב אורי אמר 'ה' השתכנע' וזהו, כאילו זה פשוט וברור שלפעמים באמת הקב&quot;ה טועה וברואיו מתקנים אותו, ואילו האור החיים כפי הנראה יוצא מנקודת ההנחה של המהר&quot;ל שוודאי לא &quot;יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת&quot; ולכן הוא מקשה- &quot;ואם תאמר איך בתחילה לא חש ה' על הדבר עד שהוצרך משה לומר לפניו וכו'?!&quot;  ובסופו של דבר, בגלל קושיא זו, הוא אכן מסביר לא כמו הרב אורי אלא כפי שפרש המהרש&quot;א עפ&quot;י המדרש.","852","","1575","True","True","False","","78","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66358","66344","עדיין עומד אני על דעתי.","13/01/20 14:43","טז טבת","תש&quot;פ","14:43","אביר יעקב","וודאי כשמלמדים גמ' בבקיאות אין זמן לבאר את הדברים באופן עמוק דיו ולכן אומרים את הדברים כפשוטם, וכמו שחז&quot;ל כתבו אותם בלי לפחד שאנשים יגשימו כתוצאה מביטויים כאלה ואחרים מתוך וודאות שיהודי מאמין מבין לבד שכשהקב&quot;ה מניח תפילין אין הכוונה שיש לו ראש ויד ורצועות עור וכדו' אבל ברגע שבאים לבאר מימרא של חז&quot;ל שבה לא מוזכר כלל צמד המילים 'ה' השתכנע', ולא זו בלבד אלא גם אין שום הכרח להסביר כך את דברי הגמ', וכמו שפרשו גדולי האחרונים עפ&quot;י המדרש, אפשר להשאר באמת בפשט הגמ' ולומר &quot;הקב&quot;ה אמר למשה כך וכך, משה השיב דיה לצרה וכו' וה' אמר כה תאמר וכו'&quot; ועל כגון דא נאמר &quot;כל המוסיף גורע&quot;.","852","","1575","True","True","False","","128","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66360","66353","בבקשה","13/01/20 14:49","טז טבת","תש&quot;פ","14:49","אור חדש","השאלה היסודית הינה 'האם הקב&quot;ה בחר לשנות לעיתים הנהגתו בעקבות דיבורי ומעשי בנ&quot;א שקרו אחר שבחר בהנהגה מסויימת?'<br />התשובה לזה הינה פשוטה והינה 'כן' חד משמעי ללא יכולת לשנותו, בלי לזייף את יסודות המקרא, המסורות ויסודי האמונה בישראל (<b>תשובה</b> ו'שמא יגרום החטא' להבדיל)<br /><br />אומנם החלטת להסיט הדיון לשאלה אחרת  'האם בנ&quot;א יכול <b>לחדש </b>דבר מה לקב&quot;ה?'<br />לך פשוט שהתשובה לשאלה זו  'לא!' וכן מורה <b>ס</b>כלנו הקט, שלא ייתכן שקרוץ חומר יחדש דבר מה לבורא וכעין שאלת המהר&quot;ל (בזה שציטטת רק שאלה טעית טעות 'קלה' שהרי אין דבר כזה <b>להוכיח </b>משהו ממשפט מנותק מהקשרו כידוע).<br />אולם למעשה אף בשאלה זו מצאנו בחז&quot;ל אמירות הפוכות (חפש 'נצחוני או נצחני בני ב 'חז&quot;ל') וכן מורים פשטי הפס' בכמה מקרים.<br />למעשה אם תנסה לברר <b>היטב </b>לעצמך מה ההבדל בין שאלה א' שלעיל לשאלה ב' תראה שלמרות שהתשובות הפשוטות עליהן הפוכות ההבדל בינהן כלל לא כ&quot;כ פשוט ותלוי בהרבה מחל' ראשונים <br />וכאן הגענו לטעות היסודית שבגישתך<br />למרות אזהרתו המפורסמת והמחוייבת של הרמב&quot;ם שלא להגדיר את הקב&quot;ה, תכונותיו ויכולותיו באופן חיובי עשו* זאת רבים (והרמב&quot;ם בראשם) בנסותם להרחיק ההגשמה ולשם עוד עניינים (כמעשך שכאן)<br />אלא שצריך לזכור שב<b>כל</b> הנוגע לאלוקות אין לנו יכולת '<b>לסבור'</b> בזה <b>כלום </b>וכמו שקיבלת באמונה תפילה ל'ברוך אתה&quot; והסיפור על ר&quot;י בן אלישע וש'ניענע לו בראשו' (תוך הבנתך שמדובר בעניינים ששכלך לא קולט עד הסוף אך צריך לפעול בהם כפי הוראת חז&quot;ל בפשטות) כן צריך לקבל גם עניין החידוש לבורא ע&quot;י נברא כדבר מה שנותן התורה רצה שייתפס אצלינו כך ולא אחרת חלילה, אך לא כי 'השגנו שזו המהות של האלוקות' חלילה אלא כי כך מורה לנו התורה עפ&quot;י חז&quot;ל<br />ע&quot;כ לטעון שהקב&quot;ה לא יכול עפ&quot;י <b>סברא</b> 'להשתכנע' ע&quot;י דיבור בו&quot;ד זה טעות חמורה בדיוק כמו לטעון שהקב&quot;ה 'לא יכול לעשות X כלשהו'<br />תוקן מהמילה 'חטאו' שלא הובנה כראוי כנראה","458","","1575","True","True","False","","91","213.151.55.26","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66357","66356","לא ברור כשמש שזו שיגרת הלשון ?","13/01/20 14:39","טז טבת","תש&quot;פ","14:39","אבי גרינבלט","ולא כוונה למשמעות האמיתית של המילה.<br />לשון האוה&quot;ק והמהרש&quot;א איננה לשון השיחה של ימינו גם לא בין גדולי עולם.<br />אפילו אתה בחרת ביטוי מושאל .....","539","","1575","True","True","False","","85","80.178.202.72","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66361","66357","לא. הביטוי הזה צורם מאוד לאוזן.","13/01/20 14:50","טז טבת","תש&quot;פ","14:50","אביר יעקב","אני באמת לא מצליח להבין- למה המהר&quot;ל מקשה: &quot;איך יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת&quot;? מה כ&quot;כ קשה לו- זו שגרת הלשון?! למה המהרש&quot;א, האור החיים והמהר&quot;ל התעקשו לפרש לא כמו הרב אורי אם זה כ&quot;כ פשוט שזה רק 'שגרת הלשון'? וודאי יש כאן נקודה מאוד בעייתית. לומר שהקב&quot;ה 'השתכנע מדברי משה' ופתאום 'קלט' שהוא בכלל לא חשב על התוצאות הרעות שיגרמו מאמירת שמו המלא לעמ&quot;י, זאת השפלה נוראית ולכן מוכרחים להסביר אחרת את דברי הגמ'.","852","","1575","True","True","False","","60","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66362","66359","כשהקב&quot;ה אומר זאת צריך להעמיק בדבר.","13/01/20 14:54","טז טבת","תש&quot;פ","14:54","אביר יעקב","אבל כשאין שום הכרח להסביר כך את הגמ', וקצת 'בכח' דוחפים את הביטוי הזה זה אחרת. ותא חזי לגדולי האחרונים הנ&quot;ל שאכן הקשו כיצד יתכן שהקב&quot;ה 'השתכנע' מדברי משה שהרי &quot;איך יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת&quot;.","852","","1575","True","True","False","","75","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66363","66360","נגמר הדיון.","13/01/20 15:02","טז טבת","תש&quot;פ","15:02","אביר יעקב","ברגע שכתבת &quot;...חטאו בכך רבים (הרמב&quot;ם בראשם)&quot; הדיון בינינו נגמר. <br />מי שחושב שהוא יכול לומר על גדול הדורות כמו הרמב&quot;ם שהוא 'טעה' ולא מבין שהתורה היא השתלשלות שנמסרת לנו ע&quot;י חכמי ישראל, אינו חשוב בעיני אלא כחמור, כפי שאמרו חז&quot;ל: &quot;אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים&quot; ו&quot;לא יחשב חכם בדורות האלו אלא מי שיודע מה ביננו לבין דורות ראשונים&quot;, אומר המהר&quot;ל.","852","","1575","True","True","False","","115","95.86.127.101","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66364","66361","&quot;חזר בו&quot; , עדיף ?","13/01/20 15:20","טז טבת","תש&quot;פ","15:20","אבי גרינבלט","","539","","1575","False","True","False","","52","80.178.202.72","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66365","66363","לשון לא ראויה","13/01/20 15:24","טז טבת","תש&quot;פ","15:24","אבי גרינבלט","","539","","1575","False","True","False","","81","80.178.202.72","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66366","66363","החטא הינו","13/01/20 15:48","טז טבת","תש&quot;פ","15:48","אור חדש","נגד הוראת הרמב&quot;ם עצמו ולא נגד סברתי וכד', כמובן...<br /><br />הבריחה לריתחא דאו' באמצע דיון תורני אומנם יש לה מקורות במסורתנו וכן אומנם דרכם של בני התשחורת לאחוז בזה אך באמת שראוי יותר לנהוג בדרך החכמה ומתינות גם כאשר נראה לך שיש לצאת בשצף להגן על כבוד התורה וחכמיה, עכ&quot;פ אם נעשה הדיון במקום של תורה כהפורום הזה, ולמעשה ברוב המקרים יותר מתגדל כבוד התורה ע&quot;י תשובה עניינית ומכבדת מאשר ע&quot;י אש וגידופים (הגם שכאמור גם להנהגה זו יש מקורות)<br />פעמיים כבר כתבת כאן שעצרת 'באמצע שמיעת דברי פל' ' וכן הבאת ראיות מקוטעות, לאט לך, הגם שברור לךשלא נוכל לחדש דבר לבורא נראה שאף אתה יכול להודות בכך שלחדש לאדם ניתן בהחלט","458","","1575","True","True","False","","104","213.151.55.26","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66405","66366","תשובה ארוכה למען הגדלת התורה וחכמיה.","15/01/20 00:12","יח טבת","תש&quot;פ","00:12","אביר יעקב","אינני מכירך ואפ' את גילך אינני יודע יען כי בחרת להסתיר פרט זה מהפורום הלזה, אך את ביקורתך הסמויה על שאני מ'בני התשחורת' הבורח מדיונים בעטותו על עצמו אצטלה של לוחם קודש המגן על כבוד ה' וכבודם של תלמידי חכמים, קבלתי, על אף שלא זכיתי להבין כיצד נפלה טעות כזאת תחת מקלדתך לכתוב 'חטאו' במקום 'עשו', ועל כן אנסה להשיב לך.<br />תחילה אקדים ואומר כי לא אני הוא זה שבחר שלא להתעמת עם הדברים אלא לברוח כי אם אתה. תחילה כתבת לי בזלזול: &quot;ערבבת מין בשאינו מינו, וזה רק החלק הקל של טעותך. בהצלחה בעיון בסוגיה&quot;, בלי להסביר כלל את דבריך. רק אחר שהערתי לך על כך הסברת את עצמך כראוי. כמו&quot;כ, גם בדבריך שלבסוף כתבת אין התעמתות עם דברי גדולי האחרונים שהבאתי, שאכן שאלו את ששאלתי גם אני באותה החריפות, ולפי דבריך הרי זו 'כפירה מהזן הנמוך ביותר'. (אכן, מה שצטטתי מהמהר&quot;ל לא הוצא מהקשרו כלל ומוזמן אתה לעיין בדבריו הארוכים הכתובים בפרשתן בספרו 'גור אריה'). <br />אך נעזוב כעת את שהיה ונעסוק בגופם של הדברים.<br />בדבריך ניסית לחלק בין יכולתנו לשנות את רצון הבורא לבין יכולתנו לחדש לו דבר מה, ובכך להסביר כי גם אם צודק אני ביחס לאי יכולתנו לחדש דבר מה לבורא- שגם דבר זה מוטל בספק או שתלוי הוא במחלוקת ראשונים- הרי שלשנות את רצונו וודאי אפשר.<br />א. הדיון פה הוא וודאי על החידוש שהרי לכאורה משה רבינו 'חידש' לקב&quot;ה סברה טובה והיא: אולי לא כדאי לומר לעמ&quot;י, השרוי במצב קשה בלאו הכי, שגם בעתיד יהיו להם צרות. אשר על כן שאל המהר&quot;ל (על דברי רש&quot;י!) &quot;וקשיא- איך יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת?!&quot;. וא&quot;כ לא הסטתי את הדיון לשום מקום אלא מי שאמר שהקב&quot;ה 'השתכנע' הוא שבעצם הבין שהקב&quot;ה כנראה <b>כן ידע</b> את מה שמשה ידע, אלא שמשה <b>הצליח לשכנע</b> אותו שזאת סיבה מספיק טובה כדי להעלים מעמ&quot;י את שמו המלא.<br />ב. ביחס לגופם של דברים נראה שיש בדבריך טעות יסודית. <br />וודאי הבורא ית' אינו מוגבל בשום הגבלה, ולכן גם כשאנו אומרים עליו שהוא 'חי' או 'אחד' וכדו' אין כוונתנו אלא לשלול את ההפך, כפי שאומר הכוזרי ('שהוא קדוש וטהור ועקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו', כדברי הגר&quot;א) בתחילת מאמר שני: &quot;אבל השולליות כמו חי ואחד וראשון ואחרון, <b>סופר עליו באלה כדי לשלול ממנו הפכם, לא לקיים לו אלה על הדרך שאנו מבינים מהם</b>, כי אין אנחנו מבינים חיים כי אם בהרגשה ותנועה, וכבר התעלה מהם. ואנחנו אומרים עליו שהוא חי לשלול ממנו תואר דומם והמת, מפני המחשבה הקודמת לו כי מי שאינו חי הוא מת... <b>כן העצם האלוקי ית' מרומם מלקבל החיים והמוות</b>... ואם יאמר חיים- לא כחיותנו... ועל דרך זה נאמר אחד לשלול ממנו הריבוי, לא לקיים לו האחדות המובנת אצלנו, כי האחד אצלנו מה שנדבקו חלקיו זה בזה והתדמו... <b>והעצם האלוקי מרומם מהדביקה והפרידה</b>, ונאמר אחד לשלול הריבוי, וכן ראשון לשלול ההתאחרות, לא לקיים לו ההתחלה, וכן אחרון לשלול ממנו הכיליון לא לקיים לו התכלה&quot; (המשך בהודעה הבאה)","852","","1573","True","True","False","","113","31.44.131.156","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("66406","66366","המשך התשובה הארוכה.","15/01/20 00:12","יח טבת","תש&quot;פ","00:12","אביר יעקב","כלומר, אפילו תארים אציליים ומרוממים, לכאורה, אינם מתאימים ביחס לבורא בתור מגדירים כיוון שהוא מרומם יותר מכל מה שאצלנו נחשב לרוממות. ואם הוא ית' מרומם 'מלקבל חיים ומוות' ו'מהדביקה והפרידה', כ&quot;ש שהוא מרומם מהשכנוע והחרטה וכאשר פשט הכתובים ודברי חז&quot;ל הוא שהקב&quot;ה לכאורה השתכנע אין זה מפני שחז&quot;ל רצו שנבין את הדברים כפשוטם וניפול חלילה בהגשמת הבורא ית', (ונתרץ לעצמנו שכיוון שאין לנו השגה בבורא אנחנו יכולים לומר עליו הכל, כולל להשפיל אותו ולומר שהוא אכן השתכנע...), אלא מפני שלא חשו לזה וסמכו על כך שנבין את הדברים באמיתתם וגודלם. ואכן, כשראה הרמב&quot;ם שאנשים נופלים בהגשמה בגלל פשטי המקראות, עשה עבודה גדולה בספרו 'מורה נבוכים' לטהר ולהוציא מתפיסה גסה זאת. <br />וכאן אנו מגיעים לנקודה בה נראה לי טעית. <br />כשאני אומר שהקב&quot;ה לא משתכנע כי הוא מרומם מזה אני לא מגביל אותו, בדיוק כפי שכשאני אומר שאין לו גוף אין בזה הגבלה, אלא להיפך- הפשטה. הוא יותר מזה. כלומר, אני רק מרומם אותו בזה שאני שולל אותו ממידה מסוימת שלעולם תהיה גם מוגבלת. אין עוד מלבדו, וכל העולם הוא <u>ב</u>אלוקים, אבל חלילה חלילה לא נאמר שהעולם הוא אלוקים, כמו שאמר האפיקורס הדני, שפינוזה, שר&quot;י. לא! הקב&quot;ה אינו אוסף של כל מה שאתה מכיר, הוא לא גם 'משתכנע' וגם 'לא משתכנע', גם חי וגם מת, גם גוף וגם 'אינו גוף'- הוא לא, ולא, ולא, ולא- אלא מרומם ונעלה מכל אלו. <br />אכן, כשאנו אומרים 'רצון ה', לכאורה יש בזה צמצמום, שהרי בעולמנו רצון תמיד נובע מחסרון כלשהו, ולכן תמיד נזכור שזה 'רצון פשוט', כלשון המקובלים, היינו- שאינו כרצוננו הנובע מתוך חסרון. (עיין בדברי הרב קוק בעולת ראי&quot;ה (ק&quot;ש קטנה, ח&quot;א עמ' קי&quot;א): &quot;...למעלה מכל מגמה, למעלה מכל כוונה, למעלה מכל חפץ, למעלה מכל רצון, שרק זהו עז אור הרצון, המופלא, שרק אור אין סוף מופיע בו בכבודו, שבגודל מאורו.. לא &quot;עד שלא בראת את העולם&quot;, המציין את הפעולה בצורה הרצונית שלה, כ&quot;א מה שהוא הרבה יותר עליון מזה וכו'&quot;). <br />כך גם נבין שאין הבורא ית' מתחרט כמו בשר ודם שבתחילה רוצה לעשות כך ולבסוף- עיתים מתוך שכנוע ועיתים מתוך שינויים אחרים שחלו בו- עושה אחרת. וגם כאשר נמצא פשטי המקראות 'מוכיחים' כי הבורא 'התחרט' 'חזר בו' וכדו', נבין כי על אף שהקב&quot;ה מנהיג אותנו באופן כזה שכביכול ע&quot;י תפילותינו ומעשינו משתנה רצונו אין זה כך אלא הכל צפוי וידוע מראש. <br />&quot;הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים&quot;. ואין ביכולתנו לעשות שום דבר מעבר לזה, כ&quot;ש שלא 'לשכנע' את הקב&quot;ה ולשנות אותו. וא&quot;כ, נשאל כעת- האם אין בחירה חופשית? אם הכל 'גלוי וידוע לפני כסא כבודו', ואם הוא 'עשה ועושה ויעשה לכל המעשים'- הרי שאין לנו כלל בחירה?! אכן, שאלה כבדת משקל היא שאלה זו וכבר נשתברו עליה קולמוסים רבים- שאלת הבחירה והידיעה. ואכמ&quot;ל. והתשובה לכאורה היא שהדברים אינם לפי המושג לנו, ואם כי בעולמנו כאשר יש ידיעה ממילא אין בחירה, הרי שאצל הקב&quot;ה יתכן האבסורד הזה. כך גם הקב&quot;ה לא משתנה ולא משתכנע ואין זה פוגם כלל ביכולתנו לשוב בתשובה שלימה- כי הוא נעלה מכל הגבלה וכל הגדרה, מכל מידה וכל חלקיות, מכל החשכה וכל צמצום.<br />נזכה להאמין באמונה שלימה ומטהורה ולעשות רצון הבורא בלב שלם ובנפש חפצה.","852","","1573","True","True","False","","120","31.44.131.156","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א",""),new Message("67831","66366","במקרה נתקלתי","26/01/20 15:00","כט טבת","תש&quot;פ","15:00","אור חדש","בסיכום קצר וקולע לחכמת יוון והשפעתה על חכמת ישראל, לענייננו כדאי לקרוא היטב מה שנכ' שם על אריסטו","458","pdf","1562","True","True","False","","78","213.151.55.26","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א","0-pdf"),new Message("66424","66406","הארכת בדברים","15/01/20 19:14","יח טבת","תש&quot;פ","19:14","אור חדש","וקשה לי להתייחס מסודר לכל דבר (שלא לדבר על לעיין כראוי בכל מה שכתבת)<br /><br />אעיר כמה הערות קטנות בכ&quot;ז<br /><b>הבנתך במהר&quot;ל:</b><br />א: אין שום חריפות בקושייתו המתבקשת של המהר&quot;ל &quot;<i>וקשיא איך יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת</i>&quot; שאלה זו אכן יש בה סברא גם בלי להכנס לשאלת אופן ידיעתו של הבורא, די לנו בידיעה שגדול הוא בחכמה מכל נברא כדי לתמוה כיצד זה אילפו הקטן (אומנם אין זו תיבתא כמבואר בחז&quot;ל שלעיתים יימצא שהקטן אומר דבר חריף שהגדולים לא אמרוהו, <b>בין היתר</b> מוסבר הנ&quot;ל ע&quot;י 'ננס ע&quot;ג ענק')<br />ב: בתרוציו השניים דווקא מקבל ש'<b>אז</b> השיב [ה'] לו כראוי' ולא בתחילה...<br /> וכן בהסבר שאחריו נראה שהסכים לדעתו שלדעת בנ&quot;א שבדורו (שאינם משה) אכן השם הראשון לא ראוי ועדיף לתת המקוצר<br />ג: בהסבר האחרון מציע האפ' שמשרע&quot;ה טעה בהבנת כוונת ה' ואכן ה' 'צדק' מההתחלה<br />ובכן בחרת להעצים את השאלה למדרגת יסוד אמונה שהכופר בו טועה בוודאות (הפך כוונת המהר&quot;ל עצמו כמבואר בתשובות ב,ג) וקיבלת ללא סייג כלל התרוץ שבחר המהר&quot;ל כמוצלח ביותר (ומסתברת בחירתך שהרי כך העיד המהר&quot;ל...)<br /><br />אומנם כאן חייב אני לחלוק עליך בקבלתך דברי הגאון הק' ז&quot;ל ללא סייג...<br />בעוד שבפס' ומדרשים רבים נראה שהקב&quot;ה שמח שמנצחים אותו בניו בדבריהם ולא רואה בכך שום השפלה וזלזול חלילה אלא רק שעשוע יש לו בכך (וממילא השאלה לא מתחילה ואין מה לחפש לה תרוצים רחוקים שהם בפשטות הפך דברי חז&quot;ל) הרי שהתרוץ שחידש המהר&quot;ל הינו בעייתי במידה מבהילה ביותר ואוכיח הדבר:<br />כפי שייסד הרמב&quot;ם ביסודי התורה כל קבלתנו עקרונות הדת מבוססים על קבלת משרע&quot;ה והבנתו את דברי ה' מצד שהיה כאספק' המאירה ללא טשטוש כלל וכפי שהעיד עליו יוצרו<br />ואילו כדי 'להציל את הבורא' מדבר שלפי פס' התורה הק' וחז&quot;ל כלל לא מטריד את ה' המהר&quot;ל ערער את היסוד הבסיסי שעליו נשענת כל קבלתנו בהסבירו שמרע&quot;ה טעה בדבר פשוט בדברי ה' (והיכן טעה עוד ח&quot;ו?!?)<br />ואומנם ייתכן שלאנשים שחשודים על הגשמה ואולי אף לדור החשוד בכך עדיף לפגום ביסוד הנ&quot;ל ובלבד שלא יטעו בהגשמה (ואולי זה שגרם למהר&quot;ל לכ' כנ&quot;ל)<br />אך לאנשים בריאים שההגשמה נראת בעינהם אפיזודה מוזרה מתקופה לא מובנת וודאי שעדיף לקבל הדרכת חז&quot;ל במקומות רבים מספור שיש להתייחס לקב&quot;ה לא <b>רק </b>כאל מלך אליון ונורא <b>שאין לנו שום שייכות</b> לספירות שלו אלא <b>אדרבה </b>בר שיח ושיג הוא עמנו ואף רוצה שנדבר אליו, נתפלל אליו ונלמד עמו עד שאף נחדש לו <b>ויתרה מכך דרשו</b> בשה&quot;ש &quot;לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי' ועד שקראה '<b>אמי'</b>!!<br /><br />וכאן ה<b>הערה האחרונה וכללית קצת</b><br />לא באמת התייחסת לראיותיי שבהודעה הלפני קודמת וממילא גרם לך הדבר להציג <b>בהפך </b>תורף טענתי (שברור שלשנות אפשר ועל טענתך שלחדש א&quot;א יצאתי חוצץ בין היתר כי החילוק הזה לא רציני) מה שעשית כאן היה להרצות שוב את הבנתך ביתר אריכות (מה שמאד לא מתאים לפורום אינטרנטי) בלי להתייחס כראוי לטענתי<br />אני אישית משתדל לאחוז במידת ב&quot;ה ולברר תחילה דעת החלוק עלי ולהקדים דבריו לדבריי ומקווה שגם שאר באי הפורום יאחזו במידה זו ולא במידת ב&quot;ש (יש ע&quot;ז עין איה שרמזתי לו בכתבי על בני התשחורת..)<br />בכבוד רב","458","","1573","True","True","False","","98","213.151.55.26","0","66294","ברכות|ט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);