var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=68346;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("68346","0","שיטת רבי אליעזר שאין נוסח קבע לתפילה","11/02/20 10:42","טז שבט","תש&quot;פ","10:42","איתיאל","&quot;העושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים&quot;.<br /><br />לפי הבנת הגמרא משמע שזה דבר בפני עצמו. הדרכה רוחנית, שלא יבוא לתפילה כפורק חוב וכו'.<br /><br />אך בפירוש הרב קהתי הביא הסבר נוסף (אינני יודע את מקורו) שהכוונה לחלוק על דברי קודמיו שחייבו תפילה קבועה, ולומר שלא חייבו נוסח קבוע של שמו&quot;ע או מעין שמו&quot;ע, שכן בנוסח קבע יצא שאין תחנונים.<br /><br />כראייה לשיטה זו ניתן להטעים:<br /><br />א. מתאים בסדר המשנה. המשנה פותחת במחלוקת מה קבעו, ור&quot;א מסיים שלדעתו לא קבעו.<br /><br />ב. כידוע כשנאמר &quot;פלוני אומר&quot; זה לחלוק, ואילו &quot;אמר פלוני&quot; - דבר מוסכם.<br />ההדרכה הרוחנית ודאי מוסכמת, למה א&quot;כ נאמרה בלשון &quot;פלוני אומר&quot;? אך להסבר זה מובן, חולק על קודמיו לגבי קביעות נוסח.<br /><br />ג. בתחילת הפרק &quot;תפילת הערב - אין לה קבע&quot; - שם המובן (לפי רוב המפרשים) שתפילת ערבית רשות. לפירוש זה יש התאמה בלשון. &quot;אין לה קבע&quot; = אינה חובה, &quot;העושה תפילתו קבע&quot; = קובעה חובה בנוסח.<br /><br />אוסיף שיש התאמה בין רבי יהושע שמקל כאן שלא חייבו אלא מעין שמו&quot;ע, וכן גם סובר שלא חייבו תפילת ערבית, וק&quot;ל.<br /><br />גם לפי ההסבר שהביא הרב שגיא שרבי אליעזר &quot;שמרן&quot; - מתאים. כידוע בבית ראשון לא היתה קביעות נוסח וזמן לתפילה. גם אנשי כנה&quot;ג שתקנו תפילות וברכות, מסתבר שתיקנו נוסח כללי (ומכאן המחלוקות בפרטי הנוסח המדוייק). כך לדוגמה מצאנו שתיקנו &quot;כל שלא הזכיר ברית תורה ומזון בהודאה, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים - לא יצא ידי חובתו&quot;. משמע שהנוסח גמיש, רק קבעו מה התוכן שחייב להיכנס (ואכן בימינו יש נוסח תימן שמזכירים בקיצור &quot;ברית תורה ומזון&quot;, ושאר נוסחים שמפרטים &quot;בריתך שחתמת בבשרנו, תורתך שנתת לנו וכו'&quot;).<br /><br />רק בתקופת ר&quot;ג החלו לסדר נוסח קבוע (&quot;שמעון הפקולי הסביר י&quot;ח ברכות על הסדר ביבנה&quot;). מתאים שר&quot;א יתנגד לזה.<br /><br />עוד מעניין שלקמן נראה שבבית מדרשו של רבי אליעזר עלה תלמיד פעם והאריך יותר מדי ואחר קיצר יותר מדי, ורבי אליעזר הצדיק תפילתם בכך שלא גרע ממשה רבינו שהאריך בתפילה 40 יום ולילה, וקיצר ב&quot;א-ל נא רפא נא לה&quot;.<br /><br />מוכח שבבית מדרשו של רבי אליעזר הנוסח פתוח. אין קבע. אפשר להאריך או לקצר כרצונך, כל עוד זה רחמים ותחנונים כמשה רבינו.<br /><br />בבית מדרשו של רבן גמליאל מסתמא היה סידור עם נוסח דווקני על הסטנדר של החזן..<br /><br />עוד יש להוסיף שבמסכת אבות ב', י&quot;ג אומר בדומה ר&quot;ש בן נתנאל:<br /><br />הווי זהיר בקריאת שמע ובתפילה.<br />וכשאתה מתפלל - אל תעש תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא...&quot;.<br /><br />ההבדל בנוסח בולט. רבן גמליאל קובע נוסח וזמן מחייב: &quot;<b>בכל יום ויום</b> מתפלל אדם &quot;. לעומתו רשב&quot;נ נוקט &quot;<b>וכשאתה</b> מתפלל&quot;.","842","","1539","True","True","False","","604","213.151.52.9","0","0","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("68384","68346","מקור נוסף","12/02/20 09:50","יז שבט","תש&quot;פ","09:50","דוד כוכב","מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ג:<br />&quot;ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, ר' יהושע אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה משה אין להם לישראל אלא ליסע בלבד. <b>ר' אליעזר </b>אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה משה בני נתונים בצרה הים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה. מה תצעק אלי <b>שהיה אומר יש שעה לקצר ויש שעה להאריך</b>, אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג) הרי זה לקצר ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום (דברים ט יח) הרי זה להאריך&quot;.","125","","1538","True","True","False","","168","213.151.53.46","0","68346","ברכות|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);