var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=69060;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("69060","0","הזיקין","05/03/20 18:54","ט אדר","תש&quot;פ","18:54","אליעזר מ ש","1] מדברי ה'מאירי' מובן, שבהתחלה כשהגמרא אומרת: ''מאי זיקין - כוכבא דשביט'' , הכוונה למה שאנו קוראים לו כך, ''קומט'' בלע''ז , כוכב עם זנב - שובל מאיר, שנראה פעם בכמה שנים, בעין רגילה, מהארץ. לזמן של כמה שבועות, או חודש או חודשיים, או יותר .   ואחר כך, כשרב הונא בריה דרב יהושע אומר: ''וילון הוא דמקרע ''וכו' הכוונה למה שקורין בלשון העממית :''כוכב נופל'' ובלשון המקורות: 'כמין כוכב שרץ ממקום למקום' . ''מטאור'' או ''מטאוריט'' בלע''ז . אבן או סלע שנמשכים לכדור הארץ, וכשחוצים את השכבה העליונה של האטמוספירה, נוצר כאילו ''קרע'' במארג חלקיקי האויר שם. ומהחיכוך העצום מתלהטת האבן ונשרפת כליל  או מתקטנת, וזה חלק ממערך ההגנה שיצר הבורא ברוך הוא להגן עלינו . וכן יש מאחוריו, האור כמו פס, שרואים למשך שניה או 2 או 3 שניות, שזה ''התלהבות האויר'' כלשון המאירי .  <br />2] ''וילון הוא דמקרע ומחזי נהורא דרקיע''- ה'מאירי' מפרש, שהאור  זה נראה כאילו נקרע חלק משטח הרקיע. ה''וילון'' מנוי כרקיע הראשון במאמר ריש לקיש במסכת חגיגה . ולפי פי' התוס' שם והרב המלבי''ם, הכוונה לשכבות האטמוספירה . זה כמו וילון שקוף  שעוטף את כדור הארץ . וה''ערוך'' פי' 'וילון' שזה כמו וילון שפרוס לפני כל הפתחים, כך אנו רואים את הרקיע הזה לפני כל הרקיעים . וריש לקיש דרש עליו את המקרא בישעיהו:  ''הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת'', כי האטמוספירה בכללותה והשכבות העליונות שלה , מגינות עלינו מקרינה קטלנית ומאבנים נופלות,  [כמ''ש לעיל בסעיף 1] ועל ידי כך יכולים להתקיים חיים על הארץ וישוב העולם.<br />3] הלשון :''זיקין'' מפרש 'בערוך' בשם רב האי גאון :  'אש שמקדחת למעלה , ונראה לה אור, כעניין שנאמר:[ישעיהו] ''קודחי אש מאזרי זיקות'' וכו' ''בזיקות בערתם'' . וכן שם במפרשים, ש'זיקות' הם ניצוצי אש. עוד נראה לפרש, ש'זיקין' על שם שזו מציאות חומרית דקה וזמנית,וכמו שמצינו שהרוח המנשבת קרויה בלשון חכמינו: ''זיקא''.  שה'הילה' שסביב כוכב השביט, וה'זנב' - השובל המאיר הגדול שלו, הם מציאות של אדים, או גזים או חלקיקים, ומציאות  זמנית, שנוצרת כשהוא מתקרב לחלק הפנימי  של 'מערכת השמש'. ואחר שהוא חוזר ומתרחק, זה נעלם, ונשאר רק גוף כוכב השביט עצמו, שעשוי בעיקר מקרח קפוא, וסימנך: ''שביט'' בגימטריה: ''קרח אחד''.<br />4] וגמירי דלא עבר כסלא דאי עבר חרב עלמא - תצפית למקומו של כוכב השביט המשתנה בשמים מלילה ללילה ומשבוע לשבוע,על רקע וביחס למזל 'כסיל' שהוא גדול ומאיר, ונח לצפות במסלול של השביט ביחס אליו. שכך הדרך לצפות בשינויים במקומו הנצפה של כוכב לכת , ביחס למזל של כוכבי שבת שהם לא משנים את מקומם כל השנה בגובה הזוית מעל אופק דרום בקו רוחב אחד בארץ . נראה שהשביט לא משנה הרבה מקומו הנצפה ביחס ל'כסיל' אלא או מעליו או מתחתיו, כלומר לא ישנה הרבה מקרוב לשיפולי רקיע לרום רקיע . כי השביט הוא כוכב לכת קטן שחולף לידינו [בשעה שאנו רואים אותו בעין רגילה מכדור הארץ]בדרכו לעבור ליד השמש, ולכן מסלולו לא יהיה נטוי הרבה ביחס למישור שבין הארץ לשמש שקרוי ''מישור המילקה'' - כך נראה לפרש . דאי עבר חרב עלמא - כלומר , ולכן זה לא יקרה. כי כבר נשבע ה' לאחר המבול שלא יחריב את העולם ושלא ישתנו סדרי עונות השנה, כמו שכתוב בפרשת נח . ונראה שהכוונה כאן בגמרא להרגיע נגד הוברי שמים למיניהם מהאומות, שכשהשביט היה מופיע היו מפחידים את הבריות שכביכול הגיע סוף העולם .","610","","1519","True","True","False","","741","213.151.52.130","0","0","ברכות|נח ע&quot;ב",""),new Message("69063","69060","המשך: פירוש חדש בדברי רב אשי","05/03/20 20:58","ט אדר","תש&quot;פ","20:58","אליעזר מ ש","רב אשי אמר: כוכבא הוא - פירוש , השביט הוא כוכב ולא ''אד'',כמו שסברו בטעות אריסטו וחכמי יון, ושכך היה מקובל בימים ההם במדע האסטרונומיה הכללי . והטעות הזו הייתה מקובלת דורות רבים , עד לפני כ300 שנה שניוטון 'אבי המדע המודרני' [ ודרך אגב, חשוב לציין, שהיה מאמין בה' ] קבע שהשביט הוא כוכב . **ונראה, שלכן הגמרא מביאה את זה, ללמדנו, שמה שהיה מקובל בימיהם בספרי האסטרונומיה , זה לא נכון. כדי להתבונן בנפלאות הבריאה . וכדי שבשעה שהוא מברך עליו, ידע יותר טוב על מה מברך. הטעם שאריסטו וחכמי יון סברו שהשביט לא כוכב, כי לומר שהוא כוכב זה לא הסתדר עם תיאורית הגלגלים שלהם.  אבל לפי חכמי ישראל -התנאים ואמוראים, שדחו את התיאוריה הזו כמפורש בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף צ''ד, במחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם, אפשר לומר שהשביט הוא כוכב. וכן מובא שם בהערה בש''ס שוטנשטיין ובש''ס שטיינזלץ שדעת חכמי ישראל שם, היא כמו המדע בימינו . וכן כתב כאן ב''מעדני יום טוב'' על הרא''ש, שלומר שהשביט כוכב אפשר רק לדעת חכמי ישראל שאמרו בפסחים צ''ד ש'גלגל עומד ומזלות חוזרין' [פירוש: המון ''כוכבי השבת'' שנראים לנו נעים במהלך הלילה בתנועה מתואמת, אינם קבועים ב''גלגל'-כדור שמים ממשי שמסבב אותם, אלא מרחפים בעולם, והחומר הדק הבין כוכבי הוא נייח]<br />***דעקר לה - לשון זו מצינו על מישהו שהיה שייך למקום מסוים או קבוצה מסוימת ועקר ממקומו , כגון: ''בני חבורה שעקר אחד מהם ממקומו''. כלומר, אם נניח שהשביט הוא: 'אד', אפשר לומר שכשאנו מתחילים לראותו מהארץ , אז הוא נוצר , או אז הוא עלה מן הארץ לאזור של: 'גלגל הלבנה' . אבל אם נאמר שהוא כוכב, אז הוא היה קיים לפני שראינוהו וממשיך להיות קיים לאחר כן . מאין הוא בא ? ועל זה אומר רב אשי:''דעקר לה'', כלומר, יש במרחק שאיננו רואים, קבוצה של כוכבי שביט, ומדי פעם, אחד מהם עוקר ממקומו ונוסע במסלול עד שחולף קרוב לכדור הארץ. ואז אנו רואים אותו [בעין רגילה - בלי טלסקופ]לאיזה זמן של כחודש או כחודשיים או יותר . בדורות האחרונים התגלה במחקר, שיש שביטים שנעים באזור: ''חגורת האסטרואידים'', ויש יותר מרוחקים, שנעים בקבוצה גדולה של שביטים,שנמצאת באיזור החיצוני של:''מערכת השמש'', ומכנים אותה: ''חגורת קויפר'',ובה עשרות אלפי שביטים. ויש עוד יותר הרבה מרוחקים, שעוטרים במרחקים גדולים סביב את ''מערכת השמש'', יותר ממליארד שביטים, ומכנים אותו: ''ענן אורט''. <br />****מהאי גיסא דכסלא ומחזי ליה חבריה מהאי גיסא ומבעית , ומחזי כדעבר איהו -נראה לפרש , שרב אשי מתייחס למקרה שראו - לזמן מסוים של הרבה לילות ,כוכב שביט שבמסלולו נצפה על רקע מזל כסיל מתחתיו קרוב לשיפולי רקיע. ואחר כך, ראוהו מעל מזל כסיל, קרוב לרום רקיע . והקשו, שזה עומד בסתירה לגמירי דלא עבר כסלא . ועל זה עונה רב אשי, שהשביט שראו אחר כך, זה לא אותו אחד שראו אותו בהתחלה , אלא אחר . ועל השאלה, למה לא ראינו את שניהם במקביל זה מתחת  לכסלא קרוב לשיפולי רקיע ,וזה מעל כסלא -קרוב לרום רקיע , על זה ענה רב אשי , שכשהכוכב הראשון עקר ממקומו בקבוצה המרוחקת לצאת למסלול שכשהוא יעבור ליד הארץ נראהו מתחת לכסלא , הכוכב השני שעמד לצאת למסלולו שכשיעבור ליד הארץ נראהו בתצפית מעל כסלא, לא רצה לצאת למסעו ליד הכוכב הראשון ובמקביל לו , אלא נרתע מלהתקרב אליו יותר מדאי , והמתין עד שהכוכב הראשון התרחק במידה מסוימת, ואז יצא גם הוא למסלולו . כי יש רתיעה בין הכוכבים הקטנים האלה מלהתקרב מדאי זה לזה. וכמו בכוכבים הגדולים, שמובא בתנדב''א שכל כוכב ה' קבע לו מדור בפני עצמו. ואם יתקרב מדאי, עלול כח המשיכה שביניהם להתחזק ביותר[ע''פ ה'קבוע' של חוק המשיכה ע''ש ניוטון, שככל ששני גופים המסה שלהם גדולה יותר, והמרחק ביניהם קטן יותר, מתחזק כח המשיכה שביניהם] וימשכו זה לזה, עד שיתנגשו ויתפוצצו . זה דוגמא למה שקורה במרחבי השמים ושמי השמים שסביבנו , המון גופים, של אסטרואידים ירחים ושביטים, נעים במסלוליהם ושומרים מרחק מסוים ביניהם - בדרך כלל .","610","","1519","True","True","False","","169","199.203.37.197","0","69060","ברכות|נח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);