var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=69620;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("69620","0","החודש הזה לכם ראש חודשים","29/03/20 11:22","ד ניסן","תש"פ","11:22","אביגדור","עוד בעניין לוח השנה ופסח ותקופת ניסן ושמור את חודש האביב.

למתעניינים בתחום...

כידוע הלוח שלנו בנוי על מחזור (המכונה: קטן, או: לבנה) של 19 שנה.
דבר ברור הוא שבשנה ה-16 למחזור, התקופה (תקופת רב אדא, שמתאימה למחזור הנל. אין כ" טעם לדון על תקופת שמואל שסוטה גם מהלוח עצמו) חלה הכי מאוחר. 15 יום ו-3 שעות וקצת אחר מולד ניסן.
זה לא קבוע באיזה יום בחודש היא תחול, כיוון שר"ח ניסן לא חייב להיות דווקא במולד ניסן, וגם כשהוא חל ביום המולד - המולד יכול לנוע מתחילת היום עד סופו, כך שיש הבדלים גדולים בין השנים.
עכ"פ בדקתי את השנים עם התוצאה (של תקופת ניסן) הכי מאוחרת.
למיטב בדיקתי (בהנחה שאין לי טעות),
שנת 5526, התקכ"ו. ר"ח ניסן יום שלישי. המולד ביום שלישי שעה 13, התקופה יום רביעי שעה 16, 15 ימים אחר ר"ח. כלומר טז ניסן 10:37.","571","","1496","True","True","False","","284","164.138.115.124","0","0","כללי|",""),new Message("69728","69620","תוספת הסבר","01/04/20 08:27","ז ניסן","תש"פ","08:27","אביגדור","יש לי הרגשה שלא הסברתי מה העניין...
שמור את חודש האביב.
הגמרא אומרת (ר"ה כא.): שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא: כד חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן - עברה לההיא שתא, ולא תחוש לה. דכתיב שמור את חדש האביב - שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן.
הלוח הקבוע שלנו מותאם לתקופת רב אדא. וכפי שראינו קורה במקרים רבים שתקופת רב אדא חלה בט"ז בניסן, אפילו בשעות הבוקר המאוחרות.
לכאורה יש פה בעיה.
ראשונים רבים כתבו שהתקופה צריכה לחול עד י"ד בניסן, ט"ו בניסן.
הרמבם כותב שאם התקופה חלה בט"ז בניסן היו מעברים. אם כי אפשר להבין בדעתו שהכוונה רק שיוכלו להביא את העומר בתקופה החדשה, ואז אפשר עד חצות היום (ולא יכול לקרות שהתקופה תגיע לחצות היום ע"פ הלוח שלנו).
אפשרות נוספת היא שכל הכלל הנ"ל היה נכון רק בזמן שבית המקדש היה קיים. ולאחר שהלוח נחתם - לא מתייחסים לתקופה.
בספר על השמינית הסביר ברמבם שט"ז בניסן הכוונה ט"ז יממות לאחר מולד ניסן. וזה לא קורה. אבל לענ"ד לא זה הפשט שמבין מי שלומד את הרמבם בפשטות.

עכ"פ לומר בפשטות שהלוח שלנו מסודר כך שפסח הוא בתקופת האביב - זה לא מדויק.","571","","1493","True","True","False","","149","164.138.115.124","0","69620","כללי|",""),new Message("69736","69728","התירוץ לא מובן","01/04/20 13:49","ז ניסן","תש"פ","13:49","איתיאל","לכאורה כל העניין הוא שפסח יחול באביב. אם כן מה אכפת לי מתי המולד, השאלה איך הפסח בפועל נקבע בזמן האביב או לא. מעבר לפשט ברמב"ם זו גם סברה פשוטה.

ולגבי הטענה שאחרי החורבן זה לא משנה - אם הסברה היא מצד החג זה לא תלוי בכלל בהיות המקדש על תילו או לא, בכל אופן פסח נקרא חג האביב וסוכות הוא חג האסיף בתקופת השנה","842","","1493","True","True","False","","114","","0","69620","כללי|",""),new Message("69737","69728","לא נראה","01/04/20 13:57","ז ניסן","תש"פ","13:57","אור חדש","שיש מקור ששימור התקופה מעכב
כלומר ייתכן שאף שמה ששלח ר"ה לרבא היה מצווה דאו' על חכמי הדור בכ"ז כיוון שסופסוף נתונה בידם ההכרעה ויכולים להכריע אף 'שוגגים ואף מזידים' נגד המציאות של מולד הלבנה(למרות שבו מצווה להתחשב לכו"ע) כן גם בעניין התקופה מצווה להתחשב אך לא מעכב","458","","1493","True","True","False","","85","141.226.144.54","0","69620","כללי|",""),new Message("69749","69728","מדוע אתה כופף את האביב לתקופת רב אדא?","01/04/20 17:46","ז ניסן","תש"פ","17:46","Almuaddib",".

תקופת רב אדא הרי מתבססת על הממוצע. התקופה האמיתי סוטה ממנה, כשם שכבר הרמב"ם כתב בהלכות קידוש החודש:

"חשבון שתי התקופות האלו שביארנו דרכם, הכול בקירוב הוא, ובמהלך השמש האמצעי, לא במקומה האמיתי; אבל במקום השמש האמיתי תהיה תקופת ניסן בזמנים אלו, בכמו שני ימים קודם שתי התקופות שיוצאין בחשבון זה, בין בחשבון מי שמחשב רביע יום גמור, בין למי שמחשב לפחות מרביע יום."

ובהמשך:
"ומאחר שתדע מקום השמש בכל עת שתרצה, תדע יום התקופה האמיתי כל תקופה שתרצה, בין תקופות הבאות אחר עיקר זה שממנו התחלנו, בין תקופות שעברו משנים קדמונייות"

נלע"ד שיותר נכון לבדוק שחג הפסח מתחיל אחרי יום השוויון האביבי - אחרי 21 בחודש מרס לפי הלוח הגרגוריאני.","107","","1493","True","True","False","","223","87.70.222.104","0","69620","כללי|",""),new Message("69738","69736","אני מסכים לקשיים שכתבת","01/04/20 13:59","ז ניסן","תש"פ","13:59","אביגדור","מה שיכול לעזור להבין,
זה אם נבין - כמו שנקטו כמה וכמה מחוקרי הלוח - שתקופת רב אדא חושבנה לאחר קביעת הלוח, ונועדה לתת חישוב מדויק מזה של תקופת שמואל (שבוודאי כבר סטתה ימים רבים), ונוסיף את ההכרח לחשב כך שהתקופות התחילו ביום ד' של בריאת העולם (וגם כך יום ד של תחילת תקופת רב אדא "הוזז" בשבוע מיום ד של תחילת תקופת שמואל) - אז יתכן שלא היתה הרבה אפשרות לחשב את התקופות בצורה יותר מוצלחת.","571","","1493","True","True","False","","140","164.138.115.124","0","69620","כללי|",""),new Message("69742","69738","רק לבדוק אם הבנתי","01/04/20 14:49","ז ניסן","תש"פ","14:49","איתיאל","בעצם גם אם אומרים שהתקופה "עלתה" על הפסח, היא לא בהכרח מדויקת אסטרונומית, אלא היא חישוב למפרע, ולכן לא מוכרחים להתחשב בו.

ועדיין, לפני שקבעו את הלוח היו מעברים לפי הטבע: "גוזליא רכיכין ואימריא לא סגו". ובימינו - אני זוכר פעם ליל סדר במהלכו בירכנו "שכוחו וגבורתו מחא עולם"...","842","","1493","True","True","False","","112","","0","69620","כללי|",""),new Message("69747","69742","לא לזה התכוונתי","01/04/20 16:27","ז ניסן","תש"פ","16:27","אביגדור","זה נכון שהתקופה - גם תקופת רב אדא - לא מדויקת אסטרונומית,
וכמובן שבמשך השנים הלוח שלנו (שמתאים לתקופת רב אדא) סוטה מהתקופה האסטרונומית.
אבל לא התכוונתי שבגלל זה לא צריכים להתחשב בה. התכוונתי שהיו אילוצים בחישוב התקופה, ובפרט אם היא נקבעה לאחר שנקבע הלוח - מובן שנכנסו לדחקים שונים.
גם לפני שקבעו את הלוח היו מתחשבים בין השאר בתקופה, כמפורש בגמרא. אדרבה, כמו שכתבתי יש כאלה שאומרים שדווקא לאחר קביעת הלוח יש צורך להתחשב רק בכללי הלוח ולא בתקופה.
ואגב זה ברור שיתכן שיהיו גשמים גם בתקופת ניסן, הגשמים לא מחוייבים לזווית השמש...","571","","1493","True","True","False","","136","164.138.115.124","0","69620","כללי|",""),new Message("69750","69749","ראשונים רבים","01/04/20 18:41","ז ניסן","תש"פ","18:41","אביגדור","סברו שתקופת רב אדא מדויקת בתכלית הדיוק, וגם הביאו מכך ראיה שהלוח מסיני וכו'. (הם גם תירצו את אי-הדיוק בתקופת שמואל בכך שגם שמואל ידע את תקופת רב אדא בצנעה.)
(ותקופת רב אדא אכן מאוד קרובה לתקופה של תלמי...).
וצריך להבין איך הם הבינו את הלוח.
הרמבם באמת ידע תקופת חמה מדויקת מאוד (סטיה של שניות בודדות ממש מהתקופה האמיתית) אבל הוא כנראה די יחיד בזה בין הראשונים.","571","","1493","True","True","False","","156","164.138.115.124","0","69620","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);