var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=69638;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("69638","0","הגהות הגר"א שבת כב-כג","29/03/20 14:35","ד ניסן","תש"פ","14:35","אוריאל שלמוני","עם פירוש אור אליהו
בדף כג יש הגהה מפורסמת של הגר"א
להגהה זו לא מצאתי שום אסמכתא בראשונים או בכתבי יד אולם תלמידי הגר"א אמרו על הגהה זו שהיא על פי הסוד
להלן קטע מההקדמה לספר (הגהות הגר"א) שמדבר על זה באופן כללי (ובקובץ המצורף יש התייחסות להגהה עצמה. ומעניין לציין שמי שמצאנו שמפרש את הגהת רבינו לפי הסוד הוא לא אחר מאשר ה"בני יששכר" מדינוב זצ"ל...):
הגהות על פי תורת הנסתר
"כתבו תלמידי רבינו (הקדמה לפירוש תקלין חדתין, חידושי הלכות על מסכת שבת כג ע"ב), שכמה הגהות כתבם רבינו על פי תורת הנסתר. ונראה בביאור הדברים, שידועה שיטת רבינו, שתורת הנגלה ותורת הנסתר אינם סותרים זו את זו, אלא מכוונים לאותו עניין ברובד שונה. ולכן לא תתכן סתירה בין תורת הנגלה לתורת הנסתר, וכמו שכתב הגאון רבי אברהם שמחה מאמציסלאו זצ"ל (אחיינו של הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל, בהקדמה לספר מדרש רות החדש) על רבינו הגר"א: "זאת ועוד אחרת לימד דעת את תלמידיו וחכמי הדור, שאי אפשר שחלק הנסתר של התורה יהיה מחולק עם חלק הנגלה שלה, כי איך התורה תסתור את עצמה. ואשר נראה באיזה מקום כחלוקין, הוא מחמת שאין מבינים פירוש האמיתי בתלמוד או בזוהר. והוא ז"ל קירב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידו הנגלה והנסתר, מכוונים צדקו יחדיו דווקא כו' ותלמידו הרב ר' החסיד מורנו מענדיל ז"ל בפי משלי שלמד כותב, ששמע מרבו כמה פעמים, שאם אין הפשט מכוון ממש עם סודו גם הפשט אינו אמת. וכן שמעתי מפורש יוצא מפי דודי הגאון מוהר"ח ז"ל, שזה היה כל עיקר דרכו של רבינו ז"ל בתורה". וכן כתוב בפירוש רבינו למשלי (ה, יח): "כלומר, במה שחדשת על פי פשוט, כשתבין הסוד, תראה איך הפשוט הוא נכון ואמת ואיך אין בה יתיר כלל, ותשמח אז בהפשוט שחדשת מנעוריך". ובהקדמת ספר פאת השלחן כתב: "שמעתי מאת אהבת נפשי הגאון הגדול החסיד המקובל המפורסם מוהר"ר מענדיל כו' ששמע מפיו הקדוש (של רבינו) בעת שקיבל ממנו פירושו על סדר טהרות, כי כל שיטה ופירוש שחידש בטהרות, לא החליטה עד שידע הפנים לפי הסוד". מכך נראה, שבדרך כלל הגיה רבינו על פי תורת הנגלה, היינו שראה שיש הכרח להגיה לפי תורת הנגלה, וראה גם שהדברים עולים בקנה אחד עם תורת הנסתר. ויש מקומות שההכרח הראשוני להגיה היה מתורת הנסתר, וראה שגם על פי תורת הנגלה ראוי להגיה כך, וצ"ע".","605","pdf","1495","True","True","False","","678","176.12.232.141","0","0","שבת|כג ע"א","0-pdf")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);