var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=74193;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("74193","0","נר - לשון זכר או נקבה?","02/06/20 11:37","י סיון","תש&quot;פ","11:37","לישועתך קויתי השם","ברש&quot;י ברכות נב, ב ד&quot;ה משום דלא שבת, כתב: &quot;הואיל ונעבדה <b>בו </b>עבירה&quot;, ושם נג, א ד&quot;ה למ&quot;ש מברכין כתב: &quot;נעבדה <b>בה </b>עבירה&quot;, האם זה לאו דווקא, ולא דייק כוליה האי, או שבאמת זה גם וגם?","1008","","1426","True","True","False","","597","213.137.64.85","0","0","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74199","74193","כאן מדובר על אור וכאן על עששית","02/06/20 12:04","י סיון","תש&quot;פ","12:04","יום יום ידרשון","","919","","1426","False","True","False","","88","213.151.43.142","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74235","74193","קידושין ב,ב תוד&quot;ה &quot;קשו&quot;","02/06/20 16:33","י סיון","תש&quot;פ","16:33","אבי גרינבלט","יש&quot;כ שכיוונת !<br />בלשון חכמים נר משמש בלשון זכר ובלשון נקבה. <br />ואף שבמקרא אין בלשון נקבה , אמרו חז&quot;ל (חולין דף קלז ע&quot;א) &quot;לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד&quot;.","539","","1426","True","True","False","","47","77.125.40.226","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74238","74193","אשכולות קודמים בענין זה","02/06/20 17:10","י סיון","תש&quot;פ","17:10","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=24100'>באשכול זה</a>.","125","","1426","True","True","False","","186","213.151.56.197","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74253","74193","גם וגם","02/06/20 22:03","י סיון","תש&quot;פ","22:03","מרדכי דב זינגר","נר שכבתה אין זקוק לה - (שבת כא) בנקבה<br />נר שכבה (שבת דף מד.) זכר<br /><br />ואל תתפלא.<br />רצ&quot;ב אוסף מילים מעין זו<br />[מחנה]<br />מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה.<br />(תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה, הרי לשון נקבה,<br />(לג ח) המחנה הזה, לשון זכר.<br />וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה,<br />[שמש]<br />(לעיל יט כג) השמש יצא על הארץ,<br />(תהלים יט ז) מקצה השמים מוצאו, הרי לשון זכר.<br />(מ&quot;ב ג כב) השמש זרחה על המים, הרי לשון נקבה.<br />[רוח]<br />וכן רוח (איוב א יט) והנה רוח גדולה באה, הרי לשון נקבה,<br />(שם) ויגע בארבע פנות הבית, הרי לשון זכר,<br />(מ&quot;א יט יא) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, הרי לשון זכר ולשון נקבה.<br />[אש]<br />וכן אש (במדבר טז לה) ואש יצאה מאת ה', לשון נקבה.<br />(תהלים קד ד) אש לוהט, לשון זכר:<br /><br />[יונה]<br />רש&quot;י בפרשת נח בראשית פרק ח יא<br />טרף בפיה - אומר אני שזכר היה<br />לכן קוראו פעמים לשון זכר ופעמים לשון נקבה,<br />לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה,<br />כמו (שה&quot;ש ה יב) כיונים על אפיקי מים רוחצות,<br />(יחזקאל ז טז) כיוני הגאיות כולם הומות,<br />וכמו (הושע ז יא) כיונה פותה:<br /><br />[חצר]<br />רש&quot;י שמות פרק לה יז<br />את עמודיו ואת אדניה - הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה,<br />וכן דברים הרבה:<br /><br />רש&quot;י ישעיהו פרק לה ט<br />[דרך]<br />דרך משמש לשון זכר ולשון נקבה<br />כדכתיב את הדרך אשר ילכו בה (נחמיה ט) הרי נקבה,<br />בדרך אחד יצאו אליך (דברי' יח) הרי זכר:<br /><br />[רוח הקדש]<br />רש&quot;י קהלת פרק ז כז<br />...אמר רבי ירמיה בן אלעזר<br />רוח הקדש פעמים משיחה בלשון זכר ופעמים משיחה בלשון נקבה<br />כתוב אחד אומר (תהלים ע) עזרי ומפלטי לי<br />וכתוב אחד אומר (שם /תהלים/ מ) כי אתה עזרתי,<br />כתוב אחד אומר (נחום ב) קול מבשר<br />וכתוב אחד אומר (ישעיה ח) קול מבשרת ציון:<br /><br />[שבת]<br />שמות ל&quot;א י&quot;ד-יד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם (נקבה)<br />ישעיהו נ&quot;ו ו'-ו ..כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי (זכר)<br />(הרב אלדד יונה)<br /><br />[נר]<br />נר שכבתה אין זקוק לה - (שבת כא) בנקבה<br />נר שכבה (שבת דף מד.) זכר<br />[יד]<br />וְהִנֵּה־יָ֖ד שְׁלוּחָ֣ה אֵלָ֑י וְהִנֵּה־&quot;ב֖וֹ&quot; - זכר<br />וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר &quot;אֹתָ֛הּ&quot; - נקבה<br />[חמור]<br />השוכר את החמור וה&quot;בריקה&quot; - נקבה<br />כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ &quot;רֹבֵץ֙&quot; - זכר<br />(ע&quot;פ תוס' חגיגה כה. ד&quot;ה בגלילא ותוס' קידושין ב: ד&quot;ה קשו)<br />(הרב שמואל נשר)<br /><br />[כותל]<br />עירובין פרק ז משנה ב'<br />נפרצה הכותל עד י' אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד (נקבה)<br />בבא קמא פרק ד משנה ו<br />שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם (זכר)<br />וכמובן לשון השו&quot;ע דלעיל<br /><br />[סכין]<br />&quot;נפלה סכין ושחטה&quot; (משנה חולין ב, ג),<br />&quot;סכין שנפגם&quot; (זבחים פח ע&quot;א)<br /><br />[פנים]<br />רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים &quot;נִזְעָמִים&quot; לְשׁוֹן סָתֶר (משלי כה, כג).<br />והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים &quot;יפות&quot; (אבות א, טו)<br /><br />[יתד]<br />וְיָתֵד &quot;תִּהְיֶה&quot; לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ (דברים כג, יד);<br />אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת &quot;עָלָיו&quot; כָּל כֶּלִי (יחזקאל טו, ג)<br /><br />[דיו]<br />הלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק (אבות פ&quot;ג)<br />כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב&quot; (חולין קיט ע&quot;ב),<br />כל נקב שהדיו עוברת בו אינו נקב&quot; (שבת קח ע&quot;א).<br /><br />[כד]<br />זכר: מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם (מלכים א, יח לד)<br />נקבה: כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה (מלכים א יז טז)<br />[עת]<br />זכר: עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ (שיר השירים ב יב)<br />נקבה: כִּי עֵת נְקָמָה הִיא (ירמיהו נא ו)<br />[כנף]<br />זכר: כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם (דניאל ט כז)<br />נקבה: כְּנַף-רְנָנִים נֶעֱלָסָה (איוב לט יג)<br />(הרב אורי שטרן)<br /><br />[כוס/ ספל / שדה / ככר / תהום / מטבע /אור - בבדיקה]","807","","1426","True","True","False","","105","212.76.102.81","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74205","74199","תודה. ומה לעצם השא' אם זה ל' זכר או נקבה","02/06/20 13:53","י סיון","תש&quot;פ","13:53","לישועתך קויתי השם","","1008","","1426","False","True","False","","65","213.137.64.85","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74222","74205","זכר (למשל: נר ה'... חופש כל חדרי בטן)","02/06/20 15:34","י סיון","תש&quot;פ","15:34","יום יום ידרשון","","919","","1426","False","True","False","","86","213.151.43.142","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74227","74222","המשך","02/06/20 16:05","י סיון","תש&quot;פ","16:05","לישועתך קויתי השם","בלשון המקרא – זכר: 'יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת', 'לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ'.<br />בלשון חכמים – זו&quot;נ: 'נֵר הַדּוֹלֵק', 'עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד'; 'כָּבְתָה אֵין זָקוּק לָהּ וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ', 'הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת'.","1008","","1426","True","True","False","","38","213.137.64.85","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74229","74227","&gt;&gt;&gt;","02/06/20 16:19","י סיון","תש&quot;פ","16:19","אבי גרינבלט","בלשון המקרא - &quot;נרה&quot; - סמיכות ולא קשור לזו&quot;נ אבל בהחלט הנר בלשון זכר.<br />בלשון חכמים - הדיוק מדיקדוק ימינו בנוגע למספרים אינו רלבנטי ללשון חזל ושוב אין הוכחה לזו&quot;נ בהכרח בזה.","539","","1426","True","True","False","","43","77.125.40.226","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74230","74229","לא הבנתי","02/06/20 16:22","י סיון","תש&quot;פ","16:22","איכא מאן דאמר","מדוע &quot;לא יכבה&quot; אינו הוכחה שזה זכר?<br />ומדוע &quot;נר הדולק&quot; אינו הוכחה שזה זכר?<br />ומדוה &quot;כבתה אין זקוק לה&quot; אינו הוכחה שזו נקיבה?","998","","1426","True","True","False","","37","213.137.64.87","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74311","74229","חז&quot;ל דקדקו במספרים","03/06/20 23:12","יא סיון","תש&quot;פ","23:12","איתיאל","במסכתנו, דנו ארוכות אם שלוש או שלושה, נפק&quot;מ אם מונים טפחים או אמות.<br /><br />גם בתחילת המסכת שתיים שהן ארבע לעומת שניים שהן ארבעה - בהתאמה מלאה לפי זכר ונקבה (ועיי&quot;ש תוספות בעניין מראות).<br /><br />אם כבר, יש בעייה של מדפיסים שלא הבחינו בין זכר לנקבה. בפרט כשהיה לפניהם נוסח שקיצר וכתב &quot;ב' שהן ד'&quot; וכדומה, והדפס פתח בטעות שתיים או שניים.<br /><br />לדוגמה: בריש מסכת סוכה:<br />ושאין לה שלש דפנות. דופן = זכר. בגלל צורת הרבים (ות) האופיינית לנקבות (אבל לאו דווקא. שמות, שולחנות וכו') המדפיס טעה וכתב שלש. וראה שם הערת מסורת הש&quot;ס בגיליון שצ&quot;ל שלשה.","842","","1425","True","True","False","","117","","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74232","74230","זה הוכחה, מי אמר שלא","02/06/20 16:25","י סיון","תש&quot;פ","16:25","לישועתך קויתי השם","","1008","","1426","False","True","False","","32","213.137.64.85","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74237","74235","תודה רבה","02/06/20 16:40","י סיון","תש&quot;פ","16:40","לישועתך קויתי השם","","1008","","1426","False","True","False","","39","213.137.64.85","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74256","74238","שמש","02/06/20 22:27","י סיון","תש&quot;פ","22:27","איכא מאן דאמר","שמש צדקה ומרפא בכנפיה<br />השמש יצא על הארץ<br /><br />אומרים בשם האבן עזרא (איני יודע מקורו) שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.<br /><br />לגבי שבת בתפילת ליל שבת אנו אומרים &quot;וינוחו בה&quot; ובשבת בבוקר אומרים &quot;וינוחו בו&quot;","998","","1426","True","True","False","","68","213.137.64.87","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74254","74253","יפה מאד! יישר כח!","02/06/20 22:06","י סיון","תש&quot;פ","22:06","לישועתך קויתי השם","","1008","","1426","False","True","False","","63","213.137.64.85","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74301","74256","ובמנחה &quot;בם&quot;","03/06/20 21:45","יא סיון","תש&quot;פ","21:45","מרדכי דב זינגר","כמו ששרים יונה מצא בו מנוח בים בם בום","807","","1425","True","True","False","","73","95.86.92.72","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74310","74256","שתי הערות:","03/06/20 22:54","יא סיון","תש&quot;פ","22:54","איתיאל","אמנם הכלל מיוחס לראב&quot;ע, אבל לא נמצא בדבריו. אדרבה, נראה מדבריו שיש הקפדה על זכר ונקבה, ומנה יוצאי דופן, להעיד על הכלל.<br /><br />הערה שנייה:<br />לגבי שבת גם בתורה מצאנו זכר (זכור את יום השבת לקדשו) ונקבה (מחלליה מות יומת). יש כאן עוד להעיר:<br /><br />הגיוני שבמקור שבת לשון זכר. אלא שהסיומת באות ת' גררה התייחסות כאילו זה נקבה, כדרך שמות נקבה המסיימים באות ת'. אלא שכאן הת' היא חלק מהשורש ולא מוספית.<br /><br />עוד יש לצדד להיפך, ששבת לשון נקבה, וההתייחסות כזכר היא למילה יום. זה מסתדר ברוב המקרים בתורה, וגם כשלא - אפשר לומר שהכוונה ליום השבת והמילה יום מובנית מאליה גם אם אינה כתובה.<br /><br />גם בתפילה, בתפילת הלילה מתייחסים לשבת, לכן בנקבה, בה. בשחרית מתייחסים ליום השבת (שהרי זו תפילת יום), בו. במנחה ההתייחסות היא לשבתות (כך לפי גירסאות מדוייקות), לכן בם.<br /><br />גם לגבי שבת הגדול - אם נאמר ש&quot;הגדול&quot; תואר לשבת - הרי שזה זכר.<br /><br />אלא שמסתבר ש&quot;הגדול&quot; אינו תואר לשבת. אלא זו השבת שבה &quot;הגדול&quot; - הרב, דורש דרשה מיוחדת. שבת של הגדול.","842","","1425","True","True","False","","130","","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74312","74310","הסברים נפלאים","03/06/20 23:43","יא סיון","תש&quot;פ","23:43","איכא מאן דאמר","אם כי איני מסכים עם מסקנתם<br /><br />הביטוי &quot;והנחילנו ה' אלקינו באהבה וברצון שבת קדשיך וינוחו בו&quot; לא מסתבר שהולך ה'בו' על היום שאינו מופיע כלל בתפילה.<br /><br />כמו כן &quot;שבת הגדול&quot; הוא מהותו של שבת, ונקרא כן מצד הנס שנעשה בו.<br /><br />גם הנוסח המקובל בפי ישראל הינו &quot;שבת שלום ומבורך&quot; ולא ומבורכת.<br /><br />אולי אפשר גם להוסיף מפיוטו של האבן עזרא כי אשמרה שבת בו נאמר &quot;בו אמצא תמיד נופש לנפשי&quot;,ועוד כמה פעמים בפיוט <br /><br />כך שמשמע ששבת זה לשון זכר<br /><br />ואחר שכבר מצינו בכמה וכמה דוגמאות בהם זה נאמר בוודאות כמו מחנה רוח אש שמש נר ועוד, הרי שאיני מבין מדוע בשבת יש לדחוק<br /><br />לגבי השינוי בין התפילות זכורני שה&quot;מאור עינים&quot; מסביר את הדבר בדרך החסידות, ואיני זוכר כעת באיזו פרשה","998","","1425","True","True","False","","52","213.137.64.87","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74335","74310","דברי היד מלאכי על זכרהו ונקבהו","04/06/20 15:20","יב סיון","תש&quot;פ","15:20","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=10022'>בקישור זה</a>.","125","","1424","True","True","False","","145","213.151.56.197","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב",""),new Message("74367","74312","יש פעמים רבות מילה חסרה","04/06/20 23:36","יב סיון","תש&quot;פ","23:36","איתיאל","רק השבת למדנו ברש&quot;י (במדבר ה', ט&quot;ז):<br /><br />כי מנחת קנאות הוּא - הקמח הזה.<br /><br />וכן רבים. מתייחסים למילה החסרה. ואינו קשה בעיני לומר ששבת - הכוונה ליום השבת.<br /><br />בכל אופן זה רק פלפול בעלמא, כי ממ&quot;נ כשר הן בזכר והן בנקבה. השאלה רק מה ההסבר לכך.<br /><br />מדברי הגמרא בתחילת מסכת קידושין (בעניין דרך) משמע שיש הסבר מהותי מתי משתמשים בזכר ומתי בנקבה. ואמנם אנחנו לא נדע לפרש (ורק להעלות התמיהה: מדוע רחם - האבר הניקבי ביותר שקיים - לשון זכר?).<br />וכבר כתבו שם התוס' שאף שאין הסבר לכל המקרים, הש&quot;ס טורח לבאר במקום שיש הסבר.<br />ולמדנו מכאן &quot;לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה&quot;.<br /><br />ההסבר שאני מכיר בחסידות לעניין השבת הוא שליל שבת בחינת נוקבא ויום שבת בחינת גברא. ורמוז גם בבציעת החלה, שנהגו לבצוע התחתונה בליל שבת והעליונה ביום השבת. ואידך זיל גמור..","842","","1424","True","True","False","","118","","0","74193","ברכות|נב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);