var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=80877;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("80877","0","דיני ערי המקלט, חוסר המעשיות שלהם","06/10/20 10:55","יח תשרי","תשפ&quot;א","10:55","עלי","במסכת מכות אך גם בדפים שלנו למדים על דיני עיר המקלט.<br />אבל מה אנחנו יודעים על קיום דינים אלו בפועל מבחינה היסטורית מעשית ? האם בכלל קיימו ערי מקלט לאורך תקופת המשכן ובית ראשון ? מה בתקופת בית שני בה כלל לא היו ערי לויים וכנראה גם לא ערי מקלט ?<br />ככלל נראה שדיני ערי הלויים וערי המקלט נידונים כדינים תיאורטיים בלבד. <br />בדף י' במסכת מכות קיים מעבר בולט מדיון בערי המקלט ודיני רוצח בשגגה לדיון בתורה כ'עיר מקלט', כביטוי לכך שדינים אלו הפכו לבלתי מעשיים, וחיפשו החכמים דרך לשמר את עניינן של ערי המקלט ומצאו שלימוד התורה והישיבות הפכו לערי המקלט, לחוטאים בכלל. חסידות חב&quot;ד והרבי מלובביץ' פיתחו מאד את הרעיון והרחיבוהו, לגבי החזרה בתשובה, ואכמ&quot;ל.","209","","1319","True","True","False","","506","194.114.146.227","0","0","עירובין|נח ע&quot;א",""),new Message("80879","80877","&gt;&gt;&gt;","06/10/20 11:36","יח תשרי","תשפ&quot;א","11:36","יום יום ידרשון","&quot;אימותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו&quot; (מכות יא.), משמע שזה היה קיים ולא רק תיאורטי.<br />איך אפשר לכתוב 'נראה' בלי שום סיבה ומקור? ולמה להפוך גם את ערי הלויים לדבר תיאורטי בלבד?","919","","1319","True","True","False","","123","46.19.85.55","0","80877","עירובין|נח ע&quot;א",""),new Message("80880","80879","בהחלט היה קיים","06/10/20 12:26","יח תשרי","תשפ&quot;א","12:26","איתן","כתוב בתורה וביהושע על הפרשת ערי המקלט.  (דברים ד', יהושע כ')<br />וע' ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20419&st=&pgnum=469&hilite='>תוספתא מכות פרק ג</a> שלפני שכבשו את שכם ואת קדש - הפרישו את קרית יערים וגמלא, עד שכבשו את שכם ואת קדש.<br />לענ&quot;ד משמע שהתייחסו אל ערי מקלט ברצינות.<br />אמנם לא מצאנו תיאורים של אנשים הנסים לעיר מקלט, למיטב ידיעתי, אבל זה לא ראיה בהכרח כי שאלה זו ניתן לשאול על מצוות רבות נוספות. וכמו כן, מצאנו את יואב נס אל אוהל ה' ויחזק בקרנות המזבח (מלכים א' פרק ב' כ&quot;ח), דבר שמעיד שידע על האפשרות לרוצח לנוס ולהינצל, וחשב שגם אוהל ה' יכול להוות עיר מקלט.<br /><br />יש להוסיף:<br />על הפרשת ערי הלווים כתוב ביהושע ובדברי הימים. (יהושע כא, דה&quot;י א ו' מפס' מ והלאה)<br />אחת מערי הלוויים היא גזר. (יהושע כא כא, דה&quot;י א ו נב). <br />דא עקא שגזר נכבשה רק בימי שלמה, וגם אז - ע&quot;י פרעה שישק חמיו (מלכים א ט טז).<br />הייתי מצפה ששבטי ישראל יכבשו את ארץ כנען ויתנו ערים ללוויים, כיון שהלוויים לא עורכים מלחמה. מתברר שבפועל הדברים לא היו כה פשוטים. גם עצם כיבוש הארץ והורשת הכנעני לא הלך בקלות.  ואכמ&quot;ל","123","","1319","True","True","False","","56","176.12.199.193","0","80877","עירובין|נח ע&quot;א",""),new Message("80884","80880","ערי הלויים","06/10/20 14:05","יח תשרי","תשפ&quot;א","14:05","עלי","הן גם ערי מקלט, ועיר מקלט מחייבת מגרשים ושדות פנויים סביבן בהיקף של כחצי ק&quot;מ, כלומר הן מעין כפרים ( מזכיר כפר טיפולי בימינו ) ליד העיר העיקרית, למשל בחברון או בשכם, וכן כך היה צריך לעשותה בגזר, אך מבחינה ארכיאולוגית ודאי שלא מצאו עד היום 'כפר' כזה במרחק כזה מתל כמו תל חברון או שכם, כלומר גם אם היו לא נמצא מהן שום שריד ואעפ&quot;י שאין בזה הוכחה לשום דבר, גם ראיה חיובית ארכיאולוגית אין, ומתקופת בית שני ג&quot;כ אין שום זכר לערי מקלט או ערי לויים, ואם איני טועה גם לא נעשה בתקופת בית שני שום ניסיון לרכז את הכהנים והלויים בערים מיוחדות או ליצור ערי מקלט ולכן אין שום ראיה לקיום החיוב לאורך תקופה זו למרות שמאות שנים היה בארץ שלטון יהודי. מדוע לא ניסו היהודים לקיים מצוה חשובה זו ?<br />לענ&quot;ד זה נושא מורכב מכדי שיידון בשורות מעטות במסגרת הפורום שלנו אך לא ראיתי בעוניי התיחסות רצינית אליו מרבנים חשובים כמו רבני ישיבת הר עציון העוסקים רבות בתנ&quot;ך, או מחוקרי האקדמיה.<br />כבר בעבר העליתי בפורום את שאלת ההגיון ביצירת חלוקה של ערי שבט לוי לערי כהנים וערי לויים נפרדות ועד עתה אינני מבין מדוע לא ערבבו אותם הרי בכל מקום צריך כהן לתרומה ולוי למעשר. ולא קבלתי תשובה ראויה.","209","","1319","True","True","False","","83","87.70.123.202","0","80877","עירובין|נח ע&quot;א",""),new Message("80886","80884","עיר מקלט היא העיר העיקרית","06/10/20 15:12","יח תשרי","תשפ&quot;א","15:12","איתן","לענ&quot;ד עיר המקלט יכולה בהחלט להיות העיר העיקרית. כמו למשל חברון שהיתה עיר לווים, ועיר מקלט, ואילו &quot;את שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה&quot;.  מה שמדובר בפסוקים על שדה ומגרש הוא שהצטוו ישראל לתת ללוויים לא רק את העיר אלא גם את המגרשים והשדות שסביבם.<br />אמנם, במהות עיר מקלט - מסתבר שמדובר על כפר טיפולי, וכבר כתבו על זה. (ע' במאמרו של הרב פריז בדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/mattoth/par.html'>פרשת מסעי תשס&quot;ד</a>, והרב זולדן <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/masei/sol.html'>משנת תשס&quot;ו</a>. גם המכללה ירושלים לבנות הוציאה סדרת חוברות שדנו בסוגיות בפרשנות התורה ואחת מהן עסקה בסוגית גואל הדם. אך לא מצאתי אותה כרגע. ועוד).<br /><br />אגב. הרמב&quot;ם פוסק בפי&quot;ג משמיטה ויובל, הלכה ב',  כי אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים - סה&quot;כ שלושת אלפים אמה. וכבר שאלו עליו שמסוגייתנו פשוט שהכל ביחד אלפים ע&quot;ש.<br /><br />מבית שני - אולי המשיכו את המסורת מבית ראשון, לגבי חברון וקדש (שכם היתה בידי הכותים). כבר הראו לך את המשנה שאמותיהם של כהנים גדולים סיפקו מים ומזון לרוצחים בשגגה ולא מסתבר שזה רק בבית ראשון.<br /><br />נראה לי שכדאי שתעיין מה שכתב על זה פרופ' יואל אליצור, בספרו &quot;מקום בפרשה&quot; לפרשת מסעי (עמ' 350-361), ותוספת מסויימת בדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/masei/Elitzur.doc'>פרשת מסעי תשע&quot;ו</a>.","123","","1319","True","True","False","","92","176.12.255.188","0","80877","עירובין|נח ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);