var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=85344;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("85344","0","מה זכה הק"ו שטרח וכתב קרא....","10/12/20 23:50","כד כסלו","תשפ"א","23:50","מרדכי דב זינגר","מה זכה הק"ו שטרח וכתב קרא....
לעומת שאר הי"ג מידות...
שלא טרח וכתב לה קרא.

(או שיש עוד מידות שהתורה נדרשת בהם
וטרח וכתב להן הפסוק ו....אנכי לא ידעתי)","807","","1242","True","True","False","","471","95.86.64.39","0","0","פסחים|יח ע"ב",""),new Message("85345","85344","רק בקל וחומר יש את זה","11/12/20 01:05","כה כסלו","תשפ"א","01:05","אש מילר","בראשונים מובא לפעמים לשון שגם גזירה שוה טרח וכתב לה קרא, אבל בגמרא זה מובא רק על קל וחומר.
ראיתי פעם הסבר - לא זוכר כרגע ממי - שכל הלימודים אין להם הגיון והסבר שכלי, וכי בגלל שכתוב כאן 'חמשה עשה' וכאן 'חמשה עשר' אז דיני פסח וסוכות שוים? וכדומה.
אבל קל וחומר הוא הלימוד היחיד שיש לו הגיון שכלי, וקיים בין שיח האנשים ובמשפט הבינלאומי, ולכן כדי שלא נחשוב שלימודי התורה מתיישבים על השכל, אז מפעם לפעם התורה כותבת פסוק על מה שיש לנו בין כה בקל וחומר הגיוני ופשוט, ללמדינו שאין להבין בשכלינו את עמקות התורה. ובדרך כלל המקרים שהפסוק מופיע הוא דווקא היכן שהקל וחומר הוא כל כל פשוט והגיוני.
אם מישהו מהחברים יכול להזכיר לי מי מחבר פירוש זה אודה לו מאוד.","1291","","1241","True","True","False","","45","94.105.98.157","0","85344","פסחים|יח ע"ב",""),new Message("85346","85345","הסבר יפה, ייש"כ.","11/12/20 04:51","כה כסלו","תשפ"א","04:51","מרדכי דב זינגר","וכתב לי חברי הרב משה נפתלי שליט"א

כתב בספר הכריתות חלק ה שער א סימן א:
"נמצא... דאמרינן מילתא דאתיא בק"ו או בבנין אב או בהיקש טרח וכתב לה קרא,
אבל בגזירה שוה לא אמרינן הכי.
ונראה הטעם, דבכל אלה ליכא יתורא דקרא,
לבד גזירה שוה, דאיכא הפנאה לכל הפחות מצד אחד"
.
אולם בר"ן ריש מסכת נדרים כתב
דגם מילתא דאתיא בגזירה שוה טרח וכתב לה קרא.","807","","1241","True","True","False","","69","95.86.64.39","0","85344","פסחים|יח ע"ב",""),new Message("85347","85345","ראה 'בני יששכר' (אדר)","11/12/20 07:08","כה כסלו","תשפ"א","07:08","אבי גרינבלט",""והנה אודיעך ידידי אגב אורחא בכאן ותשכיל ותדע, בזה הים הגדול רחב ידים תלמוד שלנו, תמצא בו כמה פעמים מלתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא, ולמה כזאת, ולמה לא מצינו כזאת בשארי המדות הי"ג שבתורה לומר מלתא דאתיא בגזירה שוה ובבנין אב וכיוצא טרח וכתב לה קרא, (הגם שהר"ן ז"ל דחק לפעמים מחמת הכרח איזה קושיא לומר מלתא דאתיא בגזירה שוה טרח וכו' , אבל לא מצינו בש"ס בפירוש רק מדת קל וחומר), ומהראוי להבין למה ישתנה בזה מדת הקל וחומר מכל המדות, וגם טורח זה למה לנו גם במדת הקל וחומר, ונראה לי, דהנה כל המדות אינם על פי שכל אנושי רק מקובלים בתורה, ומדת קל וחומר בלבד הוא גם כן על פי השכל, ובכדי שנדע שהתורה הוא למעלה מן השכל והוא רצונו ית"ש ואין להשתמש בחקירות אנושיית בדרכי התורה, על כן מלתא דאתיא בקל וחומר (שהוא שכל אנושיי) טרח וכתב מן התורה, וכיון שנכתב הדבר בתורה הרי הוא למעלה מן השכל".

כעין רעיון זה , מלמדנו מו"ר הרב אבגדר הלוי נבנצאל שליט"א מדוע "נבחר" לאו "לא תחמד" להיות חלק מעשרת הדיברות בעוד איסורים חמורים ממנו לא נבחרו ותשובתו שכמו שלאו זה אינו ברור (שהרי כיצד ניתן לצוות על מחשבות והרגשות ומה הנזק הנגרם לאחרים וכו') ועדיין אנו מצווים מפני רצון הבורא , באותה מידה בדיוק אנו צריכים לחוש כלפי לאו "לא תרצח" (הראיה לצערנו הגדול שאפילו לאו זה שכל כך מתחבר לשכל האנושי , הפך להיות מאד יחסי במהלך ההיסטוריה עקובת הדמים כלפי העם היהודי ובכלל) ולקיים את מצוות הבורא כי הוא "בעל הבירה (הדולקת)".","539","","1241","True","True","False","","70","77.124.49.18","0","85344","פסחים|יח ע"ב",""),new Message("85348","85347","תודה רבה!!!!!!!!!!","11/12/20 08:48","כה כסלו","תשפ"א","08:48","אש מילר","נכון, באמת ראיתי זאת בשמו, לא ידעתי היכן זה כתוב בספרו, אבל מישהו ציטט בשם הבני יששכר.
ואגב גררא, נכדו של הבני יששכר, המנחת אלעזר ממונקאטש כותב, שמקובל במשפחתם שהבני יששכר היה ניצוץ מנשמת יהודה המכבי, ולכן הוא כל כך מתרחב ומאריך בספרו על עניני חנוכה יותר מאשר במועדים האחרים.","1291","","1241","True","True","False","","41","94.105.98.157","0","85344","פסחים|יח ע"ב",""),new Message("85351","85347","יישר כח","12/12/20 18:59","כו כסלו","תשפ"א","18:59","מרדכי דב זינגר","","807","","1240","False","True","False","","44","164.138.120.168","0","85344","פסחים|יח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);