var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=85424;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("85424","0","האם יש כלל במהלך של פי' רש" בש"ס?","15/12/20 15:40","כט כסלו","תשפ"א","15:40","צדי","בדף כג. ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה
ופי' רש"י בד"ה מערבין לנזיר- עירוב תחומין ביין אע''פ שסעודה שאינה ראויה לו היא הואיל ואי מתשיל אנזירותיה שריא ליה מערבין, וכן לישראל בתרומה דאי בעי מיתשל עליה דתרומת טעות אינה תרומה והדרא לטיבלה והדר מפריש עלה מינה ובה.
וזה תימה שכך בי' רש"י
שהרי בעירובין מבואר שטעמא דרבנן משום דאע"ג דלא חזי לי' אך חזי לאחריני ובזה פליג שם סומכוס וס' דבעינן דדוקא יהא חזי לי' ודוקא בנזיר ביין דמצי לאיתשולי משא"כ בתרומה לא יועיל לו אף אי מיתשיל
ונמצא שמה שבי' רש" אינו הפשט לא לפי רבנן ולא לפי סומכוס
ומדוע רש"י שינה מהמבואר בעירובין
אני לא זוכר כרגע מקומות ספציפיים לדבר זה שרש"י משנה הפשט באזכורים שמופיעים ממסכתות אחרות, אך כמדומני שכבר נתקלתי בענין זה
מה הפשט?","1286","","1235","True","True","False","","404","93.157.82.11","0","0","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85426","85424","אולי אפשרלישב","15/12/20 17:35","כט כסלו","תשפ"א","17:35","בערל קנייבסקי","דרשי אתי לישב באופן אחיד כי עכשיו בפסחים לא באנו ללמוד סוגיא של עירוב אלא רק ע"מ שנדע שמותר להנות. וזה שהתרוץ גבי תרומה לא מסתדר עם הגמ' בעירובין דהתם משמע דלעולם לא חזי אף מתשיל עליה. ורש"י אולי אתא לאשמועינן שכן אפשר לישאל ע"כ אמנם לא כנזיר שמייד שנשאל מותר אלא שנעשה טבל ומפריש.
אר מסכים שהוא קצת דחוק.
באמת זכור לך שיש כלל כזה בדברי רש"י?","1136","","1235","True","True","False","","45","212.76.103.139","0","85424","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85427","85424","עי' במהרש"א כאן, ומה הכלל ברש"י","15/12/20 17:40","כט כסלו","תשפ"א","17:40","אש מילר","התוס' אצלינו הביאו את הסוגיא בעירובין שהזכרת.
והמהרש"א מדקדק ברש"י כדבריך, דבנזיר רש"י מיירי לסומכוס, ובתרומה אפילו לרבנן.
הכלל לכאורה פשוט, רש"י מגיע לבאר את הגמרא כאן בדרך הפשט הפשוט ביותר, ורק מתי שקשה לו כאן עם הפשט הוא סוטה מהפשט הפשוט.
לפי רבנן שם בעירובין אין קושיא אצלינו בסוגיא, כי אנו מחפשים דבר שאסור לו כעת באכילה ומותר בהנאה, לרבנן סיבת היתר העירוב ביין, כי למישהו אחר הוא מותר באכילה, אז גם לגבי ההנאה יכולים אנו לומר שזה בגלל שמותר למישהו אחר.
אבל לפי סומכוס שההיתר לערב זה בגלל שזה יכול להיות מותר לו, אבל כרגע זה איסור אכילה, וא"כ איך מותר לו בהנאה.

ורבי עקיבא איגר כאן כתב : רש"י ז"ל פירש כאן דהטעם משום הואיל, אי בעי מתשיל עליה ושינה את טעמו ממתני' ריש פרק בכל מערבין דשם כתב בעצמו דהטעם דחזי לאחריני. ופירושו כאן תמוה מסוגיא הנ"ל, ולזה כוונו תוס' בקושייתם מההיא דעירובין (דף ל'), ולדידי תמוה ביותר מסוגיא דעירובין שם (דף כח ע"א) דעל הקושיא איך מערבין בגודגדניות הא הוי סעודה שאינה ראוי' לחשוכי בנים (מפני שממעטין את הזרע) ומשני בגמרא כיון דחזי למרובי בנים מערבין בו, מי לא תנן מערבין לנזיר ביין, הרי דטעמא דנזיר ותרומה משום דחזי לאחרינא. מיהו בהא, היה נראה לי לומר דלמה דמסקינן שם (דף ל' ע"ב) דטעמא דסומכוס דאין מערבין לישראל בתרומה, משום דאית ליה כל דבר שהוא שבות גזרו עליו בין השמשות, ואי אפשר לאיתשולי עליו ולפרוש תרומה אחרת, א"כ י"ל דטעמא דת"ק דקסבר מערבין משום דאית ליה כרבי דלא גזרו בה"ש על שבות, וזהו דקשיתיה לרש"י ז"ל מה ראיה מייתי בגמרא כיון דחזי למרובי בנים מערבין מהאי דמערבין לנזיר, דלמא התם משום הואיל דמצי לאתשולי, ומש"ה ניחא לרש"י ז"ל לומר דהאי ראיה דמייתי אולי לפי הס"ד דשם, דטעמא דסומכוס משום דלא שייך כלל הואיל בעי מתשיל, דאי איתשיל הדרא לטבלא, אבל למסקנא דשייך הואיל דאתשיל, והדר ומפריש מיני' ובי' אלא דסומכוס אית ליה דשבות אסור בין השמשות אזדא הראיה די"ל דטעמא דת"ק משום הואיל, וסבר כרבי, וקושיא בגודגדניות יתורץ באינך תירוצי' דבאמת מערבין רק לחשוכי בנים, או דמיירי בלא אקשו לזרע.
אך באמת גם זה אינו, דהא מה דהכריח להש"ס דטעמא דסומכוס משום איסור שבות בה"ש היא משום קושיא דלתשיל והדר לפרוש מיניה וביה ולא בעי לאוקמי בשיעור מצומצם, דאי יפריש בציר ליה שיעוריה, משום קושיית הש"ס מה פסקא, דהא מדאמר סתמא לישראל בחולין משמע דבתרומה לא אף בעירב ביותר מכשיעור ג' סעודות, וא"כ מה"ט גופי' א"א לומר דטעמא דת"ק משום הואיל, דיקשה להיפוך מה פסקא, דהא סתמא קתני מערבין בתרומה אף בעירוב בשיעור מצומצם, דליכא למימר הואיל ומתשיל, ומפריש מיניה וביה, אע"כ דטעמא משום דחזי לאחרינא","1291","","1235","True","True","False","","35","212.71.9.15","0","85424","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85429","85424",">>>","15/12/20 17:44","כט כסלו","תשפ"א","17:44","אבי גרינבלט","בעירובין ל: מבארת הגמרא מדוע אינו חולק סומכוס על חכמים בדין היין לנזיר וסובר בדיוק את מה שרש"י כותב אצלנו ומשכך זו דעת שניהם ורש"י אליבא דדעת כולם פירש.
צריך להבין מדוע רש"י אצלנו לא פירש כפי שפירש בעירובין ואולי זו כוונת שאלתך ?
א"כ כיוונת לשאלה המובאת ב'תוספת רע"ק' על המשנה בעירובין וזו לשונו
"וברש"י פסחים כג. כתב הטעם דאי בעי מתשיל ומפריש עלה , תמוה. וברש"י ריש פירקין כתב באמת במתני' הטעם דחזי לאחריני....ודוחק".

ותכ"ד ראיתי שהקדימוני ...","539","","1235","True","True","False","","51","77.124.49.18","0","85424","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85438","85424","הדרנא בי","16/12/20 01:47","א טבת","תשפ"א","01:47","צדי","ואני מיצר ממשמעות דברי שרש"י ישנה הסברו לריק, אולי מצינו שרש"י יפרש במשנה כהו"א של הגמ' לקלות ההבנה, אך לא כהאי גוונא שישנה הביאור לגמרי ממה שכ' בעירובין, וודאי היתה לרש"י כוונה בזה.
ולגוף הדברים:
מה שהראוני
כפי שצוין כאן הרע"א עומד בזה
עוד יש לציין לתפארת ישראל בועז במשנה שם בפ"ג עירובין מש"כ על דברי רע"א
למעשה באמת לא פשוט בדעת רבנן האם זה מטעם חזי לאחריני או דיכול להישאל
הריטב"א בעירובין כותב במפורש את שני האפשרויות בדעת רבנן","1286","","1234","True","True","False","","33","93.157.82.11","0","85424","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85432","85427","גם לפי רבנן יש קושיא אצלינו","15/12/20 17:59","כט כסלו","תשפ"א","17:59","צדי","סוף כל סוף הישראל נהנה מהתרומה, כי הוא נהנה מתועלת העירוב.
יש"כ על מראה המקום","1286","","1235","True","True","False","","38","93.157.82.11","0","85424","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85431","85429","וודאי שיש מחלוקת בין סומכוס לחכמים","15/12/20 17:56","כט כסלו","תשפ"א","17:56","צדי","רבנן סוברים שסיבת ההיתר היא משום שראוי לאחרים
ולסומכוס הטעם משום שאפשר להישאל
ויכול להיות שאם ידור על כיכר את הנאתו ואת הנאת כל העולם, רבנן יצאו מחמירים כי לא חזי לאחריני, אך דווקא סומכוס יקל כי מצי למיתשיל!!!","1286","","1235","True","True","False","","23","93.157.82.11","0","85424","פסחים|כג ע"א",""),new Message("85433","85431","לא"ד","15/12/20 18:41","כט כסלו","תשפ"א","18:41","אבי גרינבלט","האם יש מי שחולק שיכול להישאל על נזירותו ומשכך מותר אליבא דכו"ע ?","539","","1235","True","True","False","","56","77.124.49.18","0","85424","פסחים|כג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);