var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=85971;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("85971","0","לגבי החמרות של אנשי המקום האם זה חוקי?","11/01/21 09:20","כז טבת","תשפ"א","09:20","אריה הראל","זכור לי שכתוב איפשהו שאסור להוסיף על התורה.
אם אנשים ("אנשי המקום") בדוגמאות שלנו מוסיפים החמרות, מדוע אין הם עוברים על כלל זה? ועלולים ליצור מעין דת/כת חדשה.","1322","","1204","True","True","False","","348","192.114.3.241","0","0","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85973","85971","מותר לגדור גדרים","11/01/21 09:28","כז טבת","תשפ"א","09:28","אבי גרינבלט","והכל מיוסד על בסיס איסורי תורה (לעיתים גם סייגים הנוספים על תקנות חז"ל)","539","","1204","True","True","False","","73","77.127.67.240","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85981","85971","[ללא נושא]","11/01/21 10:23","כז טבת","תשפ"א","10:23","אור חדש","אסור לשנות את דיני התורה
מותר לחכמים להצהיר שהם מוסיפים מדעתם דינים בתוקף דרבנן בלבד","458","","1204","True","True","False","","61","109.186.13.122","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86042","85971","עדיין לא ברור במדויק מה אסור למפרשים","12/01/21 14:38","כח טבת","תשפ"א","14:38","אריה הראל","אחרי שקראתי את כל התגובות של אור חדש ואבי. ושוב תודה רבה לשניהם.

עושה רושם שמותר להוסיף איסורים על מצוות אל תעשה.
מותר להוסיף מצוות עשה שמתבססות על התורה, או להוסיף מצוות עשה חדשות ובתנאי שהמוסיף מצהיר שזה על דעת עצמו.

אם כך לא ברור מהן ה"גדרות" שהונחו סביב המפרשים והחכמים. כלומר איך מוגדר מה אסור להם. ובמיוחד:
א. לא ברור לי מהן הגבולות של ביטול מצוות לא תעשה.
די ברור למשל שאסור לבטל מצוות אל תעשה באופן גורף (כמו למשל ביטול מצוות אל תעשה ביום השבת באופן גורף). וגם ברור שבתנאים מסויימים (אולי כאלו שהתירה התורה, אולי פיקוח נפש) מותר לבטל מצוות לזמן מוגדר.
אז יוצא שאולי ביטול מצוות עשה חייב להסתמך על התורה. האם זה הגבול?

ב. מהן ההגבלות להוספת מצוות עשה חדשה שלא הייתה בתורה?
גם כאן יש להניח שאסור שתתנגד לדברי תורה.
אבל זה ממש לא מספיק, שהרי הדעת נותנת שהוספת מצוות עשה חייב שיהיה בה טעם. שתהיה ברוח היהדות למשל.
אם כן, איך נקבע איזה טעם ראוי להוספת מצוות עשה ואיזה אינו ראוי?","1322","","1203","True","True","False","","25","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85975","85973","אז מה ההבדל בן הוספה שהיא אסור לגדרים?","11/01/21 09:45","כז טבת","תשפ"א","09:45","אריה הראל","","1322","","1204","False","True","False","","38","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85976","85975","תשובות הכוזרי והרמב"ן","11/01/21 09:49","כז טבת","תשפ"א","09:49","אבי גרינבלט","כוזרי - "לא תוסף עליו. להוסיף על גוף המצוה, כמו לולב וציצית לא יוסיף על ד' ולא יפחות מד', ולפי שהתחיל בקרא את כל הדבר, דרשו רז"ל שבאותה מצוה גופיה לא תוסיף ולא תגרע. אמנם בואתחנן אמר לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו, היינו שלא יוסיפו על תרי"ג מצות, כי שם אמר תחלה שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות, ועז"א לא תוסיפו (הגר"א)".

רמב"ן - "לא תוסיפו - כגון: חמש פרשיות בתפלין , חמשה מינין בלולב , חמש ציציות"","539","","1204","True","True","False","","65","77.127.67.240","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85977","85976","אז במה זה שונה מ:","11/01/21 09:58","כז טבת","תשפ"א","09:58","אריה הראל","אסור לרחוץ עם אב שהוסיפו עליו ("אנשי המקום") אסור לרחוץ גם עם אח?

גם כאן יש איסור, שנוסף עליו איסור.","1322","","1204","True","True","False","","26","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85978","85977","הרחבה ולא תוספת","11/01/21 10:00","כז טבת","תשפ"א","10:00","אבי גרינבלט","האיסור משום הירהור עבירה וכפי שרש"י מפרש.
כפי שציינתי לעיל , בהחלט יתכן (לא במקרה דנן) שחכמים יוסיפו גדר על גדר כאשר חוששים לתקלות הלכתיות חמורות.","539","","1204","True","True","False","","48","77.127.67.240","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85980","85978","ההבדל בן הרחבה לתוספת לא ברור לי","11/01/21 10:21","כז טבת","תשפ"א","10:21","אריה הראל","תקן אותי אם אני טועה:

אני מבין שהרחבה (שהיא מותרת) היא רק הוספה של "גדרות" (כלומר איסורים) על איסור שכבר קיים?
[יוצא שהרחבה היא צמצום.... ]
כלומר הרחבה נוגעת רק למצוות אל תעשה ומטרתה למנוע מעידה ומעבר על מצוות כאלו בטעות.
נכון?

לגבי תוספת (שאסור לעשות אותה) העסק לא ברור.
מותר בהחלט להוסיף למצווה קיימת למשל חכמנו הוסיפו חגים מעבר לחגים הקיימים.
מוסיפים תפילות לאלו הקיימות. כמו למשל קריאת תהילים אחרי התפילה. והרי זה משובח!
לא ברור מתי בדיוק התוספת אסורה...","1322","","1204","True","True","False","","29","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85985","85980","נושא רחב","11/01/21 11:22","כז טבת","תשפ"א","11:22","אבי גרינבלט","מכדי לתמצת בהודעה בפורטל ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר ובהתייחסות לדבריך,
הבאתי לך 2 מקורות יסודיים שבהם דוגמאות ברורות.

הרחבה אינה צמצום כמו שכאשר מרחיבים פיגומים , מרחיבים את הצלת הנפשות ...
חנוכה ופורים אינם כמובן מן התורה ונתקנו כהודאה על ניסים עצומים עד כדי שחתם סופר סובר שחובת ההודאה על נס (וזה עיקרו של חנוכה) , היא חיוב מדאורייתא (פרטי המצווה הם מדרבנן עד כדי שבהחלט ניתן להתייחס בצורה דומה ליום העצמאות)
נוסח התפילות אינו מן התורה (למרות שחיובה של התפילה אליבא דהרמב"ם , מן התורה) והוספת קטעי תפילה , אינה בגדר הוספה האסורה כאשר היא נתקנת מתוך צורך/סיבה ואכן התפילות נתקנו בשכבות זמן שונות.","539","","1204","True","True","False","","61","77.127.67.240","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85983","85981","דינים בתוקף דרבנן בלבד","11/01/21 11:10","כז טבת","תשפ"א","11:10","אריה הראל","מיהם דרבנן ?
דרבנן וחכמים אינם אותו הדבר?","1322","","1204","True","True","False","","32","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("85984","85983","לא מדוייק","11/01/21 11:18","כז טבת","תשפ"א","11:18","אור חדש","חכמי דור המשנה- התנאים, ואחריהם חכמי הגמרא מכונים חכמים וחז"ל (לעיתים רק חכמי המשנה מכונים כך ולא חכמי הגמרא)

התקנות שהם תיקנו מזוהות אצלנו במושג 'תקנות ודינים דרבנן' והם נבדלים מהמושג 'דאוריתא'","458","","1204","True","True","False","","59","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86014","85984","מה הכוונה לשנות?","12/01/21 09:11","כח טבת","תשפ"א","09:11","אריה הראל","אמרת: "אסור לשנות את דיני התורה" אך דרבנן (מן המשנה והגמרא) יכולים להוסיף.


מה הכוונה לשנות? בניגוד ללהוסיף?","1322","","1203","True","True","False","","26","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86013","85985","תודה רבה אבי.","12/01/21 09:09","כח טבת","תשפ"א","09:09","אריה הראל","לגבי ההוספה לא ברור באמת איזה תוספת אסורה ואיזו מותרת.","1322","","1203","True","True","False","","32","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86018","86014","ההבדל","12/01/21 09:55","כח טבת","תשפ"א","09:55","אור חדש","הינו בין שינוי בדיני התורה שאז אסור לשנות ולהוסיף (אחרי שנחתמה התורה אסור לומר שיש לך דבר ה' חדש כלשהו שלא הופיע בתורת משה)
אבל מצווה לכל חכם בכל דור להנהיג דורו ע"י תקנות הנצרכות לזמנו ודורו, כאשר ברור לכולם שכל העניינים הללו הם מחייבים רק בתוקף' דרבנן' ולא בתוקף' דאוריתא' ברמה הזו יכול לשנות ולהוסיף ככל הנראה בעיניו לפי מגבלות מסויימות","458","","1203","True","True","False","","57","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86021","86018","כלומר כל תוספת חייבת להיות על סמך","12/01/21 10:13","כח טבת","תשפ"א","10:13","אריה הראל","האם ניתן לומר ש:
כל תוספת חייבת להתבסס על התורה עצמה ו/או על דברי חכמים שנכתבו אחריה. כמובן שדברי החכמים חייבים להתבסס על התורה עצמה. ובמילים אחרות לא יתכן שנכתב חוק חדש שלא מעוגן בתורה.","1322","","1203","True","True","False","","26","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86028","86021","לחלוטין לא נכון","12/01/21 10:48","כח טבת","תשפ"א","10:48","אור חדש","מותר לחכם לאסור מדעתו משהו שמותר מהתורה ונגד התורה
רק אסור לו לומר שזה 'הכוונה האמיתית של התורה'
חייב לציין שאוסר מדעתו, לעיתים ינמק למה אסר אך לא חייב בכך","458","","1203","True","True","False","","55","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86029","86028","כתבתי על תוספות (מצוות עשה) ולא איסורים","12/01/21 10:54","כח טבת","תשפ"א","10:54","אריה הראל","תוספת כוונתי מצוות עשה.
איסור כוונתי מצוות אל תעשה.

אם מדברים רק על הוספה ולא על איסורים האם מה שכתבתי נכון?
הוספה של חג חדש, של תפילה חדשה וכו'","1322","","1203","True","True","False","","57","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86032","86029","לא נכון באותה מידה","12/01/21 11:33","כח טבת","תשפ"א","11:33","אור חדש","אם ינסו להוסיף תוספת כלשהי ולטעון שהתוספת דאוריתא זה איסור חמור
אם יוסיפו משהו ויכריזו שזה מדעתם זה מותר
אומנם בגמרא יש דיון על הפסוק ממנו למדו שמותר להוסיף את פורים וזה נראה כדעתך לכאורה
אבל למעשה ברור כמו שכתבתי ולכן צריך לומר שהדיון על פורים היה רק בגלל שתיקנו אותו לדורות ובחיוב גמור כמו תורה ולדבר כזה רצו למצוא סמך מהתורה ממש","458","","1203","True","True","False","","81","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86035","86032","אז מותר תוספת שאיננה מתבססת על התורה?","12/01/21 13:01","כח טבת","תשפ"א","13:01","אריה הראל","כלומר ניתן להוסיף מצוות עשה שאיננה מתבססת כלל על התורה?","1322","","1203","True","True","False","","25","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86036","86035","בוודאי","12/01/21 13:03","כח טבת","תשפ"א","13:03","אור חדש","רוב רובו של השולחן ערוך זה דינים מדרבנן שהם לפעמים הרחבות וסייגים לתורה והרבה פעמים דינים עצמאיים לגמרי
אבל תמיד דאוריתא זה דאו' ודרבנן זה דרבנן
רק הערה-' מצוות עשה' זה מושג השמור למצוות דאוריתא בלבד
מצוות דרבנן ייקראו סייגים, תקנות ולעיתים' מצווה מדבריהם'","458","","1203","True","True","False","","56","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86037","86036","אז לשיטתך","12/01/21 13:05","כח טבת","תשפ"א","13:05","אריה הראל","אם חכם מוסיף מצוות עשה חדשה שאין לה כל ביסוס בתורה זה תקין כל עוד הוא אומר שזה על דעת עצמו ולא מצהיר שזה על דבר השם?","1322","","1203","True","True","False","","43","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86038","86037","זו לא 'שיטתי'","12/01/21 13:26","כח טבת","תשפ"א","13:26","אור חדש","זו שיטת חז"ל, הפרושים ה'רבניים' וה'אורטודוקסים'

היו לאורך ההסטוריה רבים שחלקו על הסמכות של בני אדם להוסיף ולשנות דברים מדעתם במערכת שנקראת 'תורה שבע"פ', בינהם הצדוקים, בייתוסים, קראים ועוד (בעיקר הוויכוח היה ביחס לכח חכמים בנוגע לפרשנות המצוות דאוריתא* אבל ברור שעוד יותר חלקו על הסמכות לחדש מדעתם)

אומנם היהדות הקלאסית קיבלה לחלוטין את העניין הנ"ל ולכן במהלך הדורות הרבים מאז מתן תורה נוספו לנו המון תקנות מנהגים ואף איסורים ו'מצוות' שכולם התחדשו אחר מתן תורה חלקם הגדול מעצב את חיי היהודי עד היום, למעשה 'יהודי' מקראי ללא התושב"ע ומפעל הראשונים והאחרונים היה נראה לך מאד מוזר
למעשה תוכל לראות אצל אחינו האתיופים, שבחלקם הקטן משמרים את ה'יהדות' כפי מסורת העתיקה, מנהגים ודינים ששונים מאד מאד ממה שנתפס אצלך כעיקרי היהדות

*הסטתי את הדיון שלך מנושא זה שהינו מורכב יותר ולא מוגדר דיו לדיון על היחס דאו'- דרבנן","458","","1203","True","True","False","","75","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86039","86038","מה בין היהדות בימינו היום לכוונת התורה?","12/01/21 13:29","כח טבת","תשפ"א","13:29","אריה הראל","","1322","","1203","False","True","False","","27","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86040","86039","כאמור,","12/01/21 13:45","כח טבת","תשפ"א","13:45","אור חדש","לשיטת חז"ל, נותן התורה נתן יחד עם התורה שבכתב שהינה יחסית מאד סטטית, גם תושבע שהינה דינאמית
ממילא אם זו הייתה כוונתו הרי שאדרבה מחזיקי התושבע יותר מכוונים לדעתו מאשר אלו שדבקו בתורה שבכתב בלבד","458","","1203","True","True","False","","73","77.139.145.160","0","85971","פסחים|נא ע"א",""),new Message("86041","86040","תודה אור חדש.","12/01/21 14:26","כח טבת","תשפ"א","14:26","אריה הראל","","1322","","1203","False","True","False","","25","192.114.3.241","0","85971","פסחים|נא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);