var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86026;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86026","0","שיטת ר' עקיבא","12/01/21 10:34","כח טבת","תשפ"א","10:34","עלי","דּתַנְיָא הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵין זוֹרְעִין מֵהֵיכָא אוֹסְפִין מִכָּאן לַסְּפִיחִין שֶׁהֵן אֲסוּרִין
מקור הברייתא בספרא עה"פ. שם חכמים חולקים וקובעים שאיסור ספיחים הוא מדרבנן מדברי סופרים.
לשיטת ר' עקיבא בכמה וכמה דינים שרוב החכמים סברו שמקורם דרבנן יש פסוק שלכאורה ניתן להסיק ממנו שמקור הדין דאורייתא. כמו במקרה שלנו.
ואין זה שר' עקיבא לא ידע שמשמעות פשט הכתוב לשיטת חכמים היא כמו :
הן לא נזרע, ואין צריך לומר/ולכן - לא נאסוף את תבואתנו, כדרך הדיבור ההגיוני של בני אדם, אולם
לשיטת ר' עקיבא אין הוא מסתכל על ההוה כפועל יוצא מהעבר בבחינת סיבה ומסובב, כאשר אוספים את מה שנזרע ואיננו יודעים את העתיד, אלא העתיד ואו התוצאה הסופית עומדים לנגד עינינו כאילו כבר הם קיימים ופועלים עתה בפני עצמם, וכמו שבעת שעמד מול הר הבית ושאר החכמים בכו על החורבן והוא שחק, כי הם ראו את החורבן כתוצאה מחטאי העבר ואילו הוא שחק כי ראה את הגאולה העתידה כאילו כבר עתה היא לפניו, וכך גם במחלוקת שלפנינו, אין הוא בוחן מה שאוספים לאור מה שנזרע ( ואם הנזרע הוא בשמיטה אזי הוא אסור ) כי זה ברור ומובן מאליו, אבל כשבוחנים את מה שצומח בשמיטה בלי קשר לזריעה - אלו הספיחים שגדלו בשמיטה, הרי שאף הם נאסרים...
כלומר לא רק לפי תוצאה היוצאת מסיבה אלא גם לפי התוצאה בפני עצמה ובלי קשר לגורמי עבר או מצב בהוה.
ואם מישהו יכול להגדיר זאת טוב יותר אשמח לקרא.","209","","1206","True","True","False","","416","194.114.146.227","0","0","פסחים|נב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);