var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86071;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86071","0","מעניין למה לומדים פסחים דווקא עכשיו.","13/01/21 11:04","כט טבת","תשפ"א","11:04","אריה הראל","למה לא בפסח.","1322","","1208","True","True","False","","415","","0","0","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86075","86071","לפי לוח דף היומי","13/01/21 11:52","כט טבת","תשפ"א","11:52","אבי גרינבלט","בכל מקרה , מסכת פסחים מחייבת לפחות 120 ימי לימוד ברמה של דף יומי.
בעיון , כנראה צריך 120 שנה ...
בנוסף זה רק במחזור הנוכחי במחזור הקודם זה נלמד בשלהי הקיץ (תשעה באב בואכה ימים נוראים והלאה)","539","","1208","True","True","False","","86","77.127.67.240","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86080","86071","כדי לסיים בערב פסח...","13/01/21 17:23","כט טבת","תשפ"א","17:23","איתיאל",":) ויהיה דבר בעיתו.

ועתה אנו גם מתכוננים בלימוד לשמיטה שתבוא בשנה הבעל"ט","842","","1208","True","True","False","","129","","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86082","86080","השאלה צריך להיות","13/01/21 18:16","כט טבת","תשפ"א","18:16","אמלתראות","למה מדלגים על כל סדר זרעים??

הערוך השלחן גם כתב כל ההלכות על פיה, ואולי בדור של התייסדות הדף היו בחו"ל, אבל כהיום שההלכות כבר רלוונטי [להדוגלים שהתורה צריך להיות 'רלוונטי' כביכול קדשים טהרות וזרעים ח"ו לא רלוונטי] אז למה מדלגים??","267","","1208","True","True","False","","93","172.58.231.64","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86083","86082","מה לעשות, זה הבבלי שלנו","13/01/21 20:01","כט טבת","תשפ"א","20:01","איתיאל","אבל שים לב שיש תופעה בולטת שבכל מקום בהם באקראי נוגעים באגב בסוגיה מסדר זרעים - הגמרא והתוספות מרחיבים מאוד. סוג של השלמה.

כך בדפים האחרונים, בעניין שמיטה. וכן בסוגיות אחרות שלמדנו, כמו תרומה וכלאיים.","842","","1208","True","True","False","","116","","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86086","86082","לכן צריך ללמוד ירושלמי ....","13/01/21 20:32","כט טבת","תשפ"א","20:32","אבי גרינבלט","לפחות סדר זרעים ראוי אכן שיילמד.","539","","1208","True","True","False","","75","77.127.67.240","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86085","86083","וגם היום לומדים מפרשת השבוע","13/01/21 20:31","כט טבת","תשפ"א","20:31","עלי","שהרי עניין הצפרדעים שייך לפרשת השבוע...","209","","1208","True","True","False","","78","87.71.56.112","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86133","86085","יש בזה ענין?","15/01/21 01:10","ב שבט","תשפ"א","01:10","צדי","שמעתי פעם (כמדומני בשם החתם סופר) שיש בזה סימן טוב (כשבהספק הלימוד הקבוע נתקלים בדברים מפרשת השבוע), יש מקור לזה?","1286","","1206","True","True","False","","38","93.157.82.11","0","86071","פסחים|נג ע"א",""),new Message("86283","86085","גם היום","21/01/21 08:28","ח שבט","תשפ"א","08:28","איתיאל",""תכוסו על השה" מפרשת בא.

ואדאתינן להא -
ת"ק מפרש לשון מנויים. וכך תרגם אונקלוס במניינא, תתמנון. וגם רש"י בפסוק הביא דברי אונקלוס להכריע כן. וכן פירשו ראב"ע ורשב"ם.

ורבי מפרש: לשון סורסי (=ארמית סורית) הוא: כאדם האומר לחבירו: *כוס* לי טלה זה.

ואכן בתרגום יונתן כתב: תכסון ית אימרא.

ומבחינה דקדוקית מוכרע כדברי אונקלוס, שהשורש כס"ס (עניין קציבת מניין. כמו מכס ומכסה. ודומה לשורש קצ"ץ שעניינו לקבוע קצבה). שהרי במילה "תכוסו" יש דגש מכפיל באות סמ"ך לציין שהיא מן הכפולים, ולא משורש כו"ס.

ומכל מקום הדרשה על הכתיב. ובפשטות רבי בא להוסיף ולא לחלוק. כלומר: אותו המניין לקרבן יהיה עד שעת שחיטה.","842","","1200","True","True","False","","113","","0","86071","פסחים|נג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);