var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86427;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86427","0","כעס - רוגז","28/01/21 03:28","טו שבט","תשפ&quot;א","03:28","שמואל דוד","האם יש חילוק ביניהם?","595","","1187","True","True","False","","508","174.198.207.102","0","0","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86446","86427","כעסן - רגזן (פסחים סו:)","28/01/21 18:49","טו שבט","תשפ&quot;א","18:49","אלף בית רשי","בלשון הגמרא אין אדם כעסן, יש אדם שכועס, לפיכך יש לומר שכעס הוא אירוע חד פעמי, לעומת זה יש בגמרא אדם &quot;רגזן&quot; (שבת קנו שבת מ) ורש&quot;י נקט לשון זה לתרץ כי הרי אירוע הכעס כאן היה אח&quot;כ, אלא שהוא היה <b>רגזן</b> מלידה בטבעו וזה התבטא באירוע שמסופר עליו אח&quot;כ (ראה במ&quot;מ הנ&quot;ל) אמנם בנביא על פסוק זה &quot;כי מאסתיהו&quot; רש&quot;י בפירושו משתמש בלשון כעסן, כי כנראה בלשון המקובלת באותו זמן היטשטש החילוק בין כעסן לרגזן, אגב המהרש&quot;א בפירושו מסביר איך המאסתיהו רומז דווקא לענין זה של כעס, בגלל סוף הפסוק האדם יראה לעינים וה' יראה<b> ללב</b> ונאמר הסר <b>כעס מלבך</b> (קהלת) ע&quot;פ זה אפשר לומר שבנביא רש&quot;י כתב לשון כעסן ע&quot;ש הפסוק בקהלת, משא&quot;כ בגמרא נוקט כלשון הגמרא רגזן, מה גם שיש פסוק בתורה (דברים כח סה) לב רגז","278","","1187","True","True","False","","216","96.20.220.141","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86449","86427","לרוגז יש כמה פירושים, אחד מהם הוא כעס","28/01/21 20:52","טו שבט","תשפ&quot;א","20:52","Almuaddib",".<br /><b><br />רוגז הוא, חרדה, צער, סבל</b>. וכדברי הכתוב: &quot;<span class='bordeaux'><b>אדם ילוד אשה, קצר ימים ושבע רוגז</b></span>&quot;. שם הכוונה לתלאותיו של האדם. לקשיים. וכן גם דברי הנביא: &quot;<span class='bordeaux'><b>ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך</b></span>&quot;.<br /><br />אבל רוגז הוא גם כעס. מלה נרדפת ממש. &quot;<span class='bordeaux'><b>ברוגז רחם תזכור</b></span>&quot; אומר-מבקש הנביא. <br /><br />וכך גם במדרש, רגזנות היא כעסנות, ככתוב במסכת יבמות: &quot;<span class='bordeaux'><b>תפילתן של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב&quot;ה ממידת רגזנות למידת רחמנות</b></span>&quot;.","107","","1187","True","True","False","","128","87.71.72.229","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86447","86446","ייש״כ !","28/01/21 20:37","טו שבט","תשפ&quot;א","20:37","שמואל דוד","","595","","1187","False","True","False","","106","174.249.114.252","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86450","86446","אתה בודה מלבך פירושים, גם בגמרא וגם ברשי","28/01/21 21:10","טו שבט","תשפ&quot;א","21:10","Almuaddib","העובדה שבגמרא לא מופיעה המלה &quot;כעסן&quot; עבל יש &quot;רגזן&quot;, מעידה על לשון חכמים, לא על המשמעות. רגזן היינו כעסן, ואין ביניהם שום הפרש, אלא שלשון חכמים לעצמה, וכך דיברו האמוראים.<br /><br />וא כשתתבונן ברש&quot;י ובפרשנים האחרים - תראה שלא כדבריך. שכך פירש רש&quot;י אנשים מרי נפש - כעסנים, וכן הסביר הבכור שור על שמעון ולוי בפרשת ויחי &quot;שווים בדעותיהם - שניהם כעסנים&quot;.<br /><br />רש&quot;י הסביר כך לא רק בפירושיו לתנ&quot;ך, אלא גם בגמרא עצמה. שהרי על אנשי הגליל שהיו קנטרנין - במסכת נדרים - מבאר רש&quot;י קנטרנין הן - כעסנים הן&quot;. <br />ועוד ראה את הפרשנים השונים, בענייני הגט המקושר, שחלק כתבו שזה משום שהכהנים רגזנים, וחלק כתבו שזה מכיוון שהכהנים כעסנים. ואין שום הפרש, כעסנים היינו רגזנים.<br /><br />ואף אונקלוס מתרגם כך. חורי אף = רגז. גם בי התאנף ה' = אף עלי הווה רגז, ועוד רבים כגון זה.","107","","1187","True","True","False","","130","87.71.72.229","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86451","86449","למעשה","28/01/21 21:47","טו שבט","תשפ&quot;א","21:47","אור חדש","נ&quot;ל  שבמקרא רוגז זה פחד <br />וכבפרשתנו &quot; שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.&quot;<br />וכן &quot;הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ.&quot;","458","","1187","True","True","False","","97","77.139.145.160","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86454","86449","נפלא!!!","28/01/21 23:09","טו שבט","תשפ&quot;א","23:09","עומריאל","בס&quot;ד<br /><br />אשריך! אמת אמרת ויפה כתבת!<br />רק אחזק ידיך ודבריך מפירושו של הרשב&quot;ם על הפסוק בבראשית מ&quot;ה,כ&quot;ו &quot;אל תרגזו בדרך&quot; ששם הוא מסביר שיש בכ&quot;ד ספרים של תורתינו הקדושה רוגז לשון פחד ויש רוגז לשון כעס ,והאמת אם נעמיק עוד קצת ישנה משמעות נוספת לרוגז והיא לשון צער כפי שהזכרת ונמצא דוגמתה על צערו של דוד המלך ע&quot;ה כאשר אבשלום בנו מת ששם נאמר &quot;<span class='bordeaux'><b>וַיִּרְגַּז </b></span>הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ, וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ 'בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְּנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְנִי בְנִי.&quot; אבל המשותף לכולם הוא שרוגז מכל סיבה שהיא מביא לאי שקט לערעור השלווה שיכול להוביל ולהתפרש לכעס לפחד לצער.<br />למעשה יוצא שאין הבדל בין כעס לרוגז לשאלתו של ידידנו שמואל אלא כעס זה פועל יוצא של רוגז וכבר הרחיב על רבי שלמה אבן גבירול בסיפרו &quot;תיקון מידות הנפש&quot; חלק רביעי כי הכעס והרוגז, הם שני שמות לענין אחד עיי&quot;ש.","1347","","1187","True","True","False","","37","93.173.111.9","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב",""),new Message("86457","86450","להביא ראיה מרשי בנדרים זאת בורות","28/01/21 23:55","טו שבט","תשפ&quot;א","23:55","אלף בית רשי","את כל מה שכתבת גם אני ראיתי, ובכל זאת העובדה פשוטה לשון רגזן כתכונה מולדת מופיע בגמרא ולא לשון כעסן נקודה.<br />ואף אני כתבתי שהם דבר אחד, אלא שסימוכין לאיך נקרא אדם שהוא רגזן /כעסן מלידה הבאתי שיש הבדל מסויים בלשון &quot;הגמרא&quot; - ורש&quot;י על הגמרא ובפרט כאן שזו היתה ידיעה מוקדמת שהוא רגזן ולא ע&quot;ש שהוא יכעס בעתיד עיין ביעב&quot;ץ , ולזה כיוון רש&quot;י ללשון &quot;רגזן&quot; ע&quot;ש אותו מאמר בגמרא שבת קנו<br />משא&quot;כ כפי שציינתי אני עצמי לרש&quot;י באותו פסוק עצמו שכותב &quot;כעסן&quot; כפי שגם אתה טרחת להביא ראיות נוספות מדברי רש&quot;י בפירושיו לתנ&quot;ך<br />ואם להסתמך על מה שהביא בהמשך כאן עומריאל מספר אבן גבירול שהרוגז גורם לכעס אפשר לומר שהרוגז מקדים את הכעס ועל פי זה יותר אפשר לומר שהנכון הוא לומר שאדם זה רגזן וממילא הוא כעסן","278","","1187","True","True","False","","109","96.20.220.141","0","86427","פסחים|סו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);