var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86574;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86574","0","תעשיית העץ","03/02/21 10:00","כא שבט","תשפ"א","10:00","עלי","לכאורה אם היו אלפי קרבנות פסח כל שנה בזמן שביהמ"ק היה קיים היו צריכים גם אלפי שיפודים של עצי רימון באורך ניכר עם כמה שפחות נקודות קישור לענפים צעירים.
היה צריך לגדל מטעים שלמים של עצי רימון כמו שמגדלים כיום שדות שלמים של הדסים וערבות לחגי הסוכות, לצורך ייצור השיפודים הללו. לא מצאתי שום עדות לכך במקורות או במימצאי ארכיאולוגיה וכדו' כך שנראה לי יותר סביר לומר שכל אדם דאג לעצמו וממילא קשה לקבל את דרישתו ההלכתית של ר' עקיבא כמחייבת ויותר כמומלצת, והראיה - ר' יהודה החולק עליו ומעשה דר"ג. העובדה שלהלכה נפסק כר' עקיבא הרי זו פסיקת הלכה לאחר החורבן אבל לא ייפלא אם בזמן שביהמ"ק היה קיים שלא כולם נהגו והקפידו ויתכן שכל אחד נהג כמנהג אבותיו ולפי יכולתו. צ"ע.
ועוד, הרי לכאורה אם מאז ומתמיד נהגו רק בשיפודי רימון, הרי היו צריכים להתייחס לכך כהלכה למשה מסיני וצריכה היתה להיות מסורת עתיקת יומין בעניין ולא הלכה המצריכה הסבר מימות התנאים שלאחר החורבן.
אשמח לקרא מה דעתכם.","209","","1185","True","True","False","","459","87.71.86.126","0","0","פסחים|עד ע"א",""),new Message("86576","86574","אין לאמת עובדה תלמודית עם ממצאים","03/02/21 10:50","כא שבט","תשפ"א","10:50","שלמור","א. אין כל ראיה לשלול מציאות שהיתה בתקופת התלמוד ממצא ארכיאולוגי כזה או אחר
ב. עץ רימון היה מצוי ובשפע וניתן היה

ג. מדוע לא נקבל ששיפודים עברו מיד אל יד

ד. זו רק המלצה ולא חיוב שיש בו לעיכובא צריך להיות שיפוד של עץ רק לא עצים שהגמרא שללה","1363","","1185","True","True","False","","54","77.125.44.178","0","86574","פסחים|עד ע"א",""),new Message("86580","86574","תעשיית הברזל וייצור הסכינים","03/02/21 13:01","כא שבט","תשפ"א","13:01","Almuaddib","לכאורה אם היו אלפי קרבנות פסח כל שנה בזמן שביהמ"ק היה קיים היו צריכים גם אלפי סכיני ברזל חדים, מושחזים ובלי פגימה.
היה צריך תעשייה של חרשי ברזל לצורך ייצור הסכינים הללו. לא מצאתי שום עדות לכך במקורות או במימצאי ארכיאולוגיה וכדו' כך שנראה לי יותר סביר לומר שכל אדם דאג לעצמו וממילא קשה לקבל את הגישה שכולם שחטו בסכיני ברזל ואולי חלק בסכיני צור או בקנה, אבל לא ייפלא אם בזמן שביהמ"ק היה קיים שלא כולם נהגו בסכיני ברזל והקפידו ויתכן שכל אחד נהג כמנהג אבותיו ולפי יכולתו. צ"ע.
ועוד, הרי לכאורה אם מאז ומתמיד נהגו רק בסכיני ברזל, הרי היו צריכים להתייחס לכך כהלכה למשה מסיני וצריכה היתה להיות מסורת עתיקת יומין בעניין ולא סתם סיפור על ערב פסח שחל להיות בשבת, ועל הלל הזקן וכו'.

אשמח לקרא מה דעתך בנדון, מעכת"ר עלי.","107","","1185","True","True","False","","144","77.126.0.53","0","86574","פסחים|עד ע"א",""),new Message("86578","86576","אבל הרמב"ם","03/02/21 11:29","כא שבט","תשפ"א","11:29","עלי","פסק
אין צולין את הפסח על גבי כלי אבן, או כלי מתכות--שנאמר "צלי אש" (שמות יב,ח; שמות יב,ט), לא צלי דבר אחר; לפיכך אם היה כלי מנוקב כדי שתשלוט בו האור, צולין עליו. ואין צולין אותו בשפוד של מתכת--שהרי השפוד חם כולו, וצולה מקומו.

כיצד צולין אותו: תוחבו מתוך פיו עד בית נקבותו בשפוד של עץ, ותולה אותו לתוך התנור, והאש למטה. ותולה כרעיו ובני מעיו בתנור, חוצה לו; ולא ייתנם בתוכו, שזה כמין בישול הוא. ושפוד של רימון היו בוררין לצלייתו, כדי שלא יזרוק את מימיו ויבשלו.

הרמב"ם נוקט ששיטת ר"ג ראויה (=אסכלה=כלי מנוקב ), ושיטת ר' יהודה לא, ומאידך מציין רימון ולא מזכיר חרוב ותאנה אלא רק מסביר מדוע כן רימון ומתוך הן יש להסיק לאו, שעץ שזורק מימיו וכדו אינו ראוי,

בכל אופן אספקה של אלפי שיפודים גדולים ( היכולים לשאת גדי שלם ) מצריכה גידול מסיבי של רימונים בכל שנה, וכן עבודת נגרות לא מעטה להכנת השיפודים לתכליתם. לא ידוע לי שהיה שוק 'שיפודי רימונים' בירושלים כמו שיש כיום שוק ארבעת המינים.
יש לקוות שבמהרה אכן תקום תעשיית שיפודים כזו, בב"א.","209","","1185","True","True","False","","90","87.71.86.126","0","86574","פסחים|עד ע"א",""),new Message("86579","86578","זניח","03/02/21 11:43","כא שבט","תשפ"א","11:43","אור חדש","כמות המים בענפי עצים אחרים זניחה

מניין לך הידיעות המפורטות על אופי התעשיה והצמחיה בירושלים לפני 2000 שנה?

אם אכן סברו בימי הבית שיש להעדיף רימונים לא היתה להם שום מניעה לגדלם ולהשתמש בהם, אין שום צורך בנס לשם כך, וממילא משנתנו תהיה המקור ההיסטורי לתופעה","458","","1185","True","True","False","","98","89.139.119.205","0","86574","פסחים|עד ע"א",""),new Message("90863","86578","נראה לפרש, רימון כדוגמא ...","27/06/21 18:08","יז תמוז","תשפ"א","18:08","אליעזר מ ש","כל שפוד עץ כגון רימון שהוא יבש ביותר ולא יזרוק מים לבשר הנצלה.
2] מעץ רימון אחד אפשר כל שנה - כנראה - לקחת כמה שפודים. ואם ככה , כמה עשרות אלפי עצי רימון בכל הארץ יכולים להספיק לכולם . ואם נניח שעל כל דונם יכולים להיות כ200 עצי רימון הרי שמדובר על פחות מ500 דונם ס''ה בכל הארץ. [200 כפול 500 =100,000 עצי רימון שיספקו יותר מחצי מליון שפודים כל שנה . חלק ניכר מהחקלאים, כל אחד גידל בגנו כמה עצי רימון, וזה הספיק לכולם, כך נראה לומר] (100,000 חקלאים, רובם, כל אחד מגדל כ8 עצי רימון, ויש לך כבר כחצי מליון עצים)","610","","1041","True","True","False","","75","199.203.37.197","0","86574","פסחים|עד ע"א",""),new Message("86587","86580","לא צריך לכל שה סכין","03/02/21 18:42","כא שבט","תשפ"א","18:42","עלי","כי אפשר לשחוט בסכין אחד מספר בע"ח, ומן הסתם כך היה, אבל לכל שה צריך שפוד...
אבל השאלה שאתה מעלה היא בכ"ז נכונה, כיצד באמת דאגו לכל הדברים. העובדה שבחלק מהתיאורים במקרא רואים שהמלך דאג לקרבנות ולמזון מורה שאכן הדבר הצריך ארגון ואספקה. לנו נדמה שהכל זרם מעצמו אבל לא בהכרח כך היה. יש בהחלט מקום לבחון ולחקור עניינים כאלו שהרי לעת"ל ג"כ נצטרך להתמודד עם אספקת צאן ובקר ועופות, וכן שאר חומרים הנדרשים לתפעול המקדש. זה לא שאני עוסק בזה כל היום אבל כשאני נתקל באיזה פרט בעת הלימוד אני מבקש לברר אותו עד תומו ככל שניתן.","209","","1185","True","True","False","","94","87.70.44.129","0","86574","פסחים|עד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);