var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=89552;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("89552","0","מה מעמדן של נשות הכה"ג במוצאי יוה"כ","30/04/21 08:38","יח אייר","תשפ"א","08:38","אליצפן","במשנה הראשונה של מסכת יומא (דף ב עמוד א), מובאים דברי ר' יהודה: "אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. שנאמר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, ביתו זו אשתו.
התלמוד (בדפים יג ע"א – יד ע"א), דן באריכות מרובה בדברי ר' יהודה, איך מצד אחד תהיה לכהן "אשה אחרת", ומצד שני רק אשה אחת כי אסור שתהיינה לו 2 בו זמנית.
הפתרונות המוצעים (בתלמוד הבבלי) הם: גם נישואים וגם גרושין, עם תנאים מתנאים שונים, הן לנישואין והן לתקיפות הגט, כך שבכל רגע נתון תהיה לכה"ג אשה אחת ולא שתיים.
במוצאי יוה"כ, כשהכל עובר בשלום, ואותן שתי נשים, בריאות ושלימות. מה מעמדה של "האשה האחרת"?
עדיין אשת איש?
עדיין רווקה?
או גרושה?","502","","1100","True","True","False","","433","84.229.46.237","0","0","יומא|יד ע"א",""),new Message("89553","89552","מתברר","30/04/21 08:39","יח אייר","תשפ"א","08:39","אור חדש","שהשניה היתה מגורשת מערב יו"כ כדי שלא יהיה לו ב בתים","458","","1100","True","True","False","","100","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89826","89552","ממליץ מאד לקריאה - תשובה לשאלת אליצפן","09/05/21 01:46","כז אייר","תשפ"א","01:46","ממרדכי","בס"ד
מסכים עם אליצפן בשאלה, אנסה לענות בכיוון אחר לחלוטין מכל התגובות דלעיל.
[יודע שעברו כמה ימים - אבל הדברים לדעתי חשובים]
א. הירושלמי (יומא א, א) בעניין זה מפרש באופן שונה לחלוטין את המשנה. מהירושלמי עולה שכוונת המשנה 'מפרישין' כפשוטה, שמכינים את האישה למקרה שתמות האישה השניה, אך מקדשים אותה ביום הכיפורים רק אם תמות האישה הראשונה:
ויקדש מאתמול! וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים.
רבי גמליאל בר' איניוני בעא קומי רבי מנא לא נמצא כקונה קיניין בשבת? א"ל משום שבות שהתירו במקדש. אמר רבי מנא הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת:
איך מיישבים סתירה זו בין הירושלמי לבבלי? יש מספר עמדות בין האחרונים. אך אני חושב שהתשובה פשוטה מאין כמותה: הבבלי הגיע לעמדה מורכבת מאד של גט רק בגלל שהוא תירץ דכניס לה, דגריש לה. אך לענ"ד כל תירוצו של הבבלי הוא דרך פלפול בלבד. הכוונה, אם תתרץ דכניס לה ודגריש לה, יש אופציה הלכתית לפתור זאת - הגמרא על הדרך מסבירה כל מיני הלכות בדיני גיטין.. אך בוודאי שאם ר' יהודה היה עומד כאן הוא לא היה מאשר את האפשרות הזו - לקחת בתולה ולהפוך אותה לגרושה לכל ימיה.
ב. אביא ראיה אחת לדבריי. הרמב"ם פוסק בהלכות איסורי ביאה (יז, יג) שלכוהן גדול אסור לשאת שתי נשים. אכן הראב"ד מקשה מסוגייתנו, אך מה יתרץ הרמב"ם? נראה שהבין שסוגייתנו היא דרך פלפול בלבד.
ג. יש פעמים רבות שמשתמשים בדרך פלפול כדי להסביר סוגיות. הפרשן שעושה זאת יותר מכל הוא כמובן הרמב"ם - כרגע עולים לי כמה דוגמאות, אך יש הרבה יותר:
1. ציפור דרור (ביצה כד: ב"ח או"ח שטז בדעת הרמב"ם),
2. ב"י בדעת הרמב"ם חו"מ רה סעיף ח בתירוץ הראשון (בשירת דבורה הרגיל - עמוד יט שורה ראשונה),
3. כס"מ לדעת הרמב"ם על יושבת בין ההרים ב"ב כג:, רמב"ם רוצח ושמירת נפש ט, ו]..
4. כוס ישועות ומפרשים שונים לדעת הרמב"ם על הסוגיה של טעמא דקרא.
5. מפרשים שונים בדעת הרמב"ם על העמדת הגמרא בפסחים צג: באופן שונה מהמשנה.
ד. ביחס לתשובות קודמות: בוודאי שישנו איסור לגרש אישה. הנביא מלאכי (ב) אומר שזו הפרת הברית, ומפרשים רבים הבינו כך בסוגיה בסוף גיטין (פט:). ידועים השיעורים שזה מעין לאו הבא מכלל עשה. (לב"ש זה מצווה או איסור, לב"ה ולר"ע זו אפשרות שמומלצת שלא, אך אם אין בה דבר מגונה או מצא אחרת נאה הימנה - אסורה בגירושין).
אמנם, חלק מהראשונים (רמב"ם, רש"י ועוד) למדו מסוגיית מאן הויא ליומא (יומא יח:), שאם נושא ע"מ לגרש בעוד ימים מותר. כנראה שהבינו שהסיבה לאיסור הגירושין היא הבגידה באישה (כמו שכתוב במלאכי שם), וממילא כשמסכימה לכך מלכתחילה שרי. נראה שמחוייבים היו לומר שמגרשים את האישה, אחרת איך הוא לא מקיים בה מצוות שאר כסות ועונה (ובודאי שלא יתקנו חז"ל משהו שיתנה וע"י כך יפגע באישה - נגד תקנת התורה).
אך קודם כל יש לציין שאין זה נדרש לפשט הסוגיה (שייתכן שהיו מיוחדים עבורו בלבד, כדעת חלק מהראשונים, או כהסבר הדרישה באבן העזר ב - שהיה מגיע לשם כל תקופה וכו'.).
ןבוודאי שאין זה מועיל לסוגיה ביומא - כי הנישואין שם היו על תקן שמא יתחתנו יחד, והיה לכך סיכוי סביר (אחרת ברור שלא היו לוקחים נשים), ולענ"ד גם היו משתדלים לא לפגוע בנשים אז לקחו אישה גרושה או אלמנה - זו רק השערה שלי. אך בנידון דידן - הסיכוי שאשתו תמות הוא אפסי - אז למה שחז"ל יתקנו משהו שיפגע באישה? האם הנישואין עם הכהן הגדול יועילו לה לנישואיה הבאים כשתהיה גרושה? רחוק, ובעיניי בלתי אפשרי.
ה. רק לתגובה נוספת רציתי להתייחס - העמדה שר' יהודה קבע זאת בהתאם לדורו, אך בדורנו, שההסתכלות והיחס לנשים שונה (ואני חושב שלהבנת הכל גם נכונה יותר), היה פוסק אחרת. עמדה זאת מתבססת על כך שר' יהודה לא הסיק מהבנתו בתורה את הנזק שייגרם לאישה, וממילא לא העלה על דעתו שיש בעיה מעין זו.
אם נטען ככה ניאלץ למחוק את כל סדר נשים בערך; איך נוכל לסמוך על תנאים במשנה ובתלמוד שהנחות היסוד שלהם על היחס לנשים היה שגוי מיסודו? ניאלץ לתקן כתובות אחרות, גיטין אחרים, הבנות שונות בנדרים וכו'.
דבר דומה אנו עושים בכל הרפואות בתלמוד - טוענים שהנחות היסוד של חכמים היו על סמך הבנת הרופאים של פעם, ומכיוון שהרפואה התקדמה - מתעלמים מכל דברי חז"ל בהקשרים אלו.
המשך קטן בהודעה הבאה","1249","","1091","True","True","False","","55","46.31.101.65","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89554","89553","מדבריך כל שנה גרושה חדשה.","30/04/21 08:45","יח אייר","תשפ"א","08:45","אליצפן","מדבריך יוצא שכל שנה לוקחים נערה בת 12-12.5 והופכים אותה לגרושה, ופוסלים אותה מכהונה?!
עד כדי כך התורה מתאכזרת, שמחייבת להרבות גרושות בישראל, ועוד ביום שבו הכה"ג בא לכפר על כל ישראל? וזאת במחיר אותה עלובה שהופכת תוך יממה מרווקה לגרושה.
הייתכן שר' יהודה התכוון לכך?","502","","1100","True","True","False","","131","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89555","89554","היה דיון לפני כשבוע וחצי","30/04/21 08:48","יח אייר","תשפ"א","08:48","אבי גרינבלט","היה מי שכתב שהאשה היא "חפץ" אצלך כבר המצב חמור יותר והתורה "מתאכזרת".
רבי יהודה לא התכוון שהתורה מתאכזרת ואתה הרי יודע זאת היטב.
יש גם גבול לניסוח לקוי שכזה","539","","1100","True","True","False","","80","77.124.115.70","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89559","89554","ח"ו להאשים בכך התורה","30/04/21 09:43","יח אייר","תשפ"א","09:43","אור חדש","זו תקנה שנצרכת לדעת ר"י בלבד
וכבר היו כאן שטענו שמכירים משפחות שהיו שמחים שביתם תהיה גרושת כג
בכ"מ ברור שאם לא היו מוצאים כזו גם לרי בדיעבד יעבוד בלי האשת מילואים","458","","1100","True","True","False","","92","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89556","89555","ברור שהתורה לא מתאכזרת","30/04/21 09:14","יח אייר","תשפ"א","09:14","אליצפן","אבל העמדת דברי ר' יהודה על בסיס גט קבוע בכל שנה ושנה לנערה, נראה מחריד.
איפה הצד המוסרי של הפרשנות הזו, המובאת בתלמוד הבבלי?","502","","1100","True","True","False","","116","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89558","89556","עולם המושגים שלנו הוא הבעיה","30/04/21 09:23","יח אייר","תשפ"א","09:23","אבי גרינבלט","רבי יהודה לומד מגזירת הכתוב.
אם כפרת כלל ישראל תלויה בחובת היות הכהן נשוי במהלך יום הכיפורים , מגיעה נערה מרצונה המוחלט (כך אליבא דר"י).
היכן הבעיה המוסרית כאן ? אין חובה על שום אשה שלא מרצונה החופשי.
מחריד נראה המצב המוסרי גם בימינו אם רוצים להדגיש את המחריד.
הפכנו עצמנו להיות יודעי טוב ורע , יודעי מוסר מהו משל היות המוסר האנושי , המוסר המוחלט אף יותר מזה האלוקי.
אתמהה","539","","1100","True","True","False","","84","77.124.115.70","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89566","89558","ראה תשובתי ל"אור חדש"","30/04/21 11:50","יח אייר","תשפ"א","11:50","אליצפן","ובנוסף לכך, האם מצווה הבאה בעברה מקובלת על התורה?
האם גם לכתחילה?
האם המטרה מקדשת את כל האמצעים?","502","","1100","True","True","False","","141","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98504","89558","האם ר' יהודה חולק על התנ"ך?","14/04/22 12:26","יג ניסן","תשפ"ב","12:26","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לז עמוד ב
תנא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, משום שנאמר: (משלי ג') אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.","502","","751","True","True","False","","68","84.229.46.68","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98505","89558","זה מה שעושה כה"ג בערב יום הכיפורים?!","14/04/22 13:40","יג ניסן","תשפ"ב","13:40","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לז עמוד ב
תנא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, משום שנאמר: (משלי ג') אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.","502","","751","True","True","False","","85","84.229.46.68","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89565","89559","לא מאשימים את התורה רק רוצים להבין","30/04/21 11:33","יח אייר","תשפ"א","11:33","אליצפן","אמנם דעת ר' יהודה היא לא להלכה, אבל ר' יהודה הוא תנא וכזה דבריו אינם יכולים לסתור את התורה ואת רוחה.
התלמוד ולא ר' יהודה , מעלה כל מיני ניגודים בין דבריו של ר' יהודה לבין הלכות אחרות המקובלות גם על ר' יהודה, ומנסה למצוא דרך ליישב את כולם.
הבעיה היא בפתרון המוצע שהוא סותר את רוח התורה. התורה רואה בעין רעה הרס חיי משפחה וגרושין. מעולם לא מצאני בתורה נישואין על מנת גרושין.
ופה ערב יו"כ נושא הכה"ג אשר על מנת לגרש אותה מיידית? עם השהייה לביצוע רטרואקטיבי של יממה.
הייתכן שר' יהודה סובר כך?
.","502","","1100","True","True","False","","112","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89603","89559","חז"ל מכנים גרושין כדבר "פחות ערך"","02/05/21 09:20","כ אייר","תשפ"א","09:20","אליצפן","אתן רק דוגמא אחת:
שווי הכתובה של רווקה מאתים ושל גרושה מנה.","502","","1098","True","True","False","","127","84.229.47.149","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89568","89565","האם זו סברתך ???","30/04/21 11:57","יח אייר","תשפ"א","11:57","אבי גרינבלט",""הבעיה היא בפתרון המוצע שהוא סותר את רוח התורה".
זו מערכת מושגים לא ברורה לענ"ד.","539","","1100","True","True","False","","71","77.124.115.70","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89570","89565","מתי אתה ממציא","30/04/21 12:28","יח אייר","תשפ"א","12:28","אור חדש","איסורים מהתורה ומרוחה?
נישואין שבהם ידוע מראש לכל הנוגעים בדבר שנעשים על תנאי והתנאי ברור ומוסכם על כולם, אין בהם שום בעיה
מצד שני ברור לי שהיום רי לא היה מעלה הצעה כזו אבל לא בגלל סברתך אלא כי כיום, בניגוד לזמנו, לא מחתנים קטנות וממילא כל הדיון היה נחסך","458","","1100","True","True","False","","85","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89567","89566","ראוי לעשות סדר","30/04/21 11:56","יח אייר","תשפ"א","11:56","אבי גרינבלט","היכן מצאת כאן "מצוה הבאה בעבירה" ??
המושג הזה מיוחס לטרוצקי כך שהשאלה אינה מתחילה כלל.
ראה תשובתי שניתנה כבר לעיל לשאלתך.","539","","1100","True","True","False","","69","77.124.115.70","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89572","89570","לפי דבריך התורה לא נצחית","30/04/21 13:09","יח אייר","תשפ"א","13:09","אליצפן","אתה עושה הבחונה בין "בזמנו" - "בזמננו".
השאלה היא עקרונית. האם ראינו בחז"ל דברים של ב"דיעבד" שהופכים ל"כתחילה"..
בכל התורה כולה נישואין זו המטרה גרושין זה אופציה שמוגדרת ככשלון בנישואין. האם ראינו/שמענו אי פעם בכל התורה כולה שאדם נושא לכתחילה אשה בכדי לגרשה?
ופה תרוץ חכמי התלמוד הבבלי, בניגוד גמור לכל מה שמשתקף מכל דבריהם בכל התורה כולה.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א
אמר רבי אליעזר: כל המגרש את אשתו ראשונה - אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, ומה על אשתו השנייה? גם אם לא מוריד עליו דמעות האם זה ראוי? האם זה ראוי לשאת אשה על מנת לגרשה?","502","","1100","True","True","False","","134","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89574","89570","מנין כה ברור לך ?","30/04/21 14:06","יח אייר","תשפ"א","14:06","אבי גרינבלט",""ברור לי שהיום רי לא היה מעלה הצעה כזו".
האם אתה יודע מה היתה סברתו ?
האם לא היה רגיש כפי שאתה או כל חברי הפורום וכל בני הדור הזה רגישים לאשה ?","539","","1100","True","True","False","","61","77.124.115.70","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89573","89572","יש לך טעות","30/04/21 13:28","יח אייר","תשפ"א","13:28","אור חדש","יסודית מאד
ברור שהתקנה שהציע ר"י היתה מסברתו לפי מציאות זמן חייו שאז היה נראה הגיוני לעשות נישואין כאלו עם נערה
ברור לכל בר דעת שהיום שום ת"ח לא היה מעלה בדעתו תקנה כזו וגם אם היה מעלה זה לא היה מתקבל על דעת רוב חכמי הדור (למעשה גם דברי ר"י לא התקבלו בזמנו אך מטעם אחר)
החושב שנצחיות התורה מחייבת שכל מימרא של חכם מחכמי ישראל צריכה להיות מחייבת בכל מצב ובכל זמן אינו אלא טועה ומלבד הועבדה שאין מקור לשיבוש זה בחז"ל וראשונים יש לזה אלפי סתירות
לכן דבר עם הגננת שלך שהכניסה בך שיבוש זה ותדאג שלא תשבש עוד ילדי ישראל אחרים
אתה ממציא שיש איסור לשאת על תנאי ומקשה מהמצאתך
אם לא תמציא טעויות יהיו לך פחות קושיות
אין שום דמיון בין המקרה שלנו היוצא דופן שהנישואין מראש על תנאי לבין שאר דינוי הגירושים בהן מפרקים נישואין גמורים","458","","1100","True","True","False","","78","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89576","89573","מי דבר על איסור - מדובר על דרך ארץ.","30/04/21 14:18","יח אייר","תשפ"א","14:18","אליצפן","1. לפי ר"י אם היום נבנה בית מקדש, איך כהן גדול פועל ביום כפור אם לא נהוג היום לשאת נערה?
2. בין אם זה מתקבל או לא מתקבל, גם דברי חכם שדבריו לא מתקבלים, אסור להם לסתור עיקרים אחרים בתורה. התלמוד מלא דיונים מסוג זה איך דברי חכם פלוני החולק בנקודה מסוימת לא סותרים עשרות הלכות אחרות, ראה במסכת יומא כמה דוגמאות כאלו.
3. מי דבר על איסור - מדובר על דרך ארץ, שהיא קדמה לתורה.","502","","1100","True","True","False","","123","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89578","89574","היום לא נושאים קטנה","30/04/21 15:22","יח אייר","תשפ"א","15:22","אור חדש","","458","","1100","False","True","False","","92","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89579","89576","אה","30/04/21 15:23","יח אייר","תשפ"א","15:23","אור חדש","אז אם זה לא איסור אז יש שיקולים שיכולים לדחות זאת גם לשיטתך
אם היה היום היה סומך על דעת חכמים","458","","1100","True","True","False","","75","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89580","89578","מה הקשר לענין שלנו ?","30/04/21 15:51","יח אייר","תשפ"א","15:51","אבי גרינבלט","לפני 70 שנה נשאו וזה עדיין זמננו ביחס לתקופה שלפני 1800 שנה.
"אם היה היום היה סומך על דעת חכמים" , הביטחון שלך מפליא עד למאד.","539","","1100","True","True","False","","69","77.124.115.70","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89581","89580","במאות השנים","30/04/21 16:23","יח אייר","תשפ"א","16:23","אור חדש","האחרונות רוב רובו של עם ישראל קיבל כדבר פשוט שלא נושאים קטנות
בוודאי היום זה כך
בוודאי ביחס לכ"ג מבוגר שלא יעלה על הדעת להשיא לו קטנה, לכן פשוט לי שהיום ר"י היה סומך על שיטת חכמים
וא"ת מה נעשה בכג שמתה אשתו? בשביל זה יש סגן שיחליף אותו","458","","1100","True","True","False","","81","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89582","89581","כל כה"ג שמתה אשתו חייב לשאת רק נערה","30/04/21 16:33","יח אייר","תשפ"א","16:33","אליצפן","הדבר נכון בכל השנה, וגם תקף להלכה עד היום. כלומר אשתו החדשה יכולה להיות רק נערה בת 12-12.5.
ראה זאת בפרשת השבוע.","502","","1100","True","True","False","","126","84.229.46.237","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89583","89582","התייחסתי לזה","30/04/21 16:40","יח אייר","תשפ"א","16:40","אור חדש","במקדש השלישי הכ"ג יעבוד עד מותו או עד מות אשתו
או שנקבל להלכה שגם בוגרת בתולה נחשבת בתולה עדיין
אני אישית בטוח שחכמי ישראל לא יאשרו לכג לשאת ילדה רק כדי להמשיך לשמש ככג
בשביל זה יש את מנגנון מינוי המחליף לכג גם מחייו","458","","1100","True","True","False","","111","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89597","89583","לפני שאנשים כותבים","02/05/21 01:21","כ אייר","תשפ"א","01:21","תלמיד בבלי","לפני שאנשים מפיצים את דעתם עדיף כבר שילכו ללמוד קודם א' ב'
כותבים דברים בלי לדעת ובלי לחשוב חצי שניה לפני","1220","","1098","True","True","False","","42","213.137.64.100","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89598","89583","דרך אגב ''בלע המוות לנצח''","02/05/21 01:22","כ אייר","תשפ"א","01:22","תלמיד בבלי","","1220","","1098","False","True","False","","24","213.137.64.100","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89605","89583","כלומר תהיה רפורמה בתורה","02/05/21 09:36","כ אייר","תשפ"א","09:36","אליצפן","יתאימו את ערכי התורה לערכים העכשוויים. ואם צריך ישנו את ההלכה המסורה לנו מפי משה מפי הגבורה.
זה סותר את אחד מ-13 העיקריים של הרמב"ם שתורת משה לא תוחלף.
הלכות יסודי התורה פרק ט הלכה א':
דָּבָר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: אֵין לָהּ לֹא שִׁנּוּי וְלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת,
ומי שחולק אפילו רק על עיקר זה אין לו חלק לעולם הבא.
וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא נִכְרָתִין וְאוֹבְדִין וְנִדּוֹנִין עַל גֹּדֶל רִשְׁעָם וְחַטָּאתָם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: ... וְהַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה, ....
... הַכּוֹפְרִין בַּתּוֹרָה: ... וְהָאוֹמֵר שֶׁהַבּוֹרֵא הֶחֱלִיף מִצְוָה זוֹ בְּמִצְוָה אַחֶרֶת, וּכְבָר בָּטְלָה תּוֹרָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא הָיְתָה מֵעִם יי, כְּגוֹן הַנּוֹצְרִים וְהַהַגְרִים - ....(הלכות תשובה פרק ג' הלכות ו-ח)","502","","1098","True","True","False","","123","84.229.47.149","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89600","89597","תחכים אותנו","02/05/21 07:33","כ אייר","תשפ"א","07:33","אור חדש","בבקשה
רק תחזור קודם על הרמב"ם
ואם אין לך זמן ללמוד כולו כפי שעשיתי תלמד לפחות ההלכות הנוגעות לנדונך","458","","1098","True","True","False","","80","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89607","89603","גירושין זה דבר","02/05/21 10:14","כ אייר","תשפ"א","10:14","אור חדש","שלילי ופתרון דיעבדי
מה עושים כשיש בעיה ויש לה רק שני פתרונות ושניהם גרועים? בוחרים את הפחות גרוע
גירושין למרות שאינם מומלצים זה הליך חוקי ונורמלי לחלוטין וניתן להשתמש בו בשעת צורך","458","","1098","True","True","False","","70","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89606","89605","אנסה להסביר לך בפעם ה24","02/05/21 10:11","כ אייר","תשפ"א","10:11","אור חדש","יש שתי תפיסות מה נתן ה' למשה בסיני
תפיסה אחת- נתן לו כל המצוות והחוקים בפירושיהם המוחלטים הנצחיים וכל הדינים הנצרכים עד סוף העולם
זו תפיסת הקראים וטיפשי קטני ישראל
ההבנה האמיתית הינה-
משה קיבל תורה שבכתב עם הרבה דינים ומצוות שבחלקם נצטוו לדורו בדווקא (להכנס לארץ ואז להשאר במדבר אחר החטא) וחלקם לדורות מוגבלים(למשל שלא ינשאו נשים לגברים לא משבטן- עד לסיום חלוקת הנחלות או איסור העמונים ומואבים שהיה רק עד סנחריב) וחלקם לעולם (למשל ציצית (אם יש לך בגד ד כנפות) ותפילין (אבל לא בלילה או שבת) ושבת(אלא אם המציאות היא של פקוח נפש ואז נדחת השבת))
כששאל משה איך ידעו בנ"י מה גבולות המצוות ענה לו ה' שנותן לו גם התושב"ע שזה ביסודו השליטה של חכמי התורה על כל המצוות והסמכות שיש להם אף לעקור דברים מהתורה בין בדרשה בין בתקנה
כמובן שה' בחכמתו הנפלאה ידע שלא ניתן לתת לפני 3000 שנה מצוות ושכולן יהיו נכונות בכל מצב ובכל זמן אלא רק ע"י השלמת התושב"ע תוכל התורה להמשיך להיות תורת אמת נצחית ע"י שמירה תמידית של חכמי התושב"ע שבדורם כל דין ומצווה מתאימים לגדרי התורה
וכמובן שאם חכמי ישראל שוכחים תפקידם העיקרי הזה וחושבים שכל תפקידם הינו רק לבצר החומה שלא תאבד שום הנהגה ותקנה קדומה שנהגו בה ישראל בעבר מחמת 'נצחיות התורה' הריהם מחריבים גם התושב"ע וגם ערך האמת של התורה שבכתב וגורמים לכפירה בתורה, כפירה שיסודה אמיתי הוא- הכופרים כופרים בסיגים השקריים שמתערבבים בתורה שלא נשמרת כראוי בידי חכמי התושב"ע כמבואר לעיל
בנקודה יסודית זו צודקים דורשי הרפורמה- חכמי כל דור ודור מחוייבים לברר בכל דור ודור גדרי כל מצווה ומצווה כך שיהיו נכונים למציאות דורם ואסור להם להסתפק בשימור התורה וגדריה גם אחר שינוי המצב
ההבדל בין ה'רפורמים' למה שאני מסביר זה הכח והשיטה לשינוי
אני מדבר על שינוי ההלכה לפי גדרי התושב"ע לכל מצב ולא בשל גחמה אנושית נטו","458","","1098","True","True","False","","82","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98524","89605","אם כבר הקפצתם, אז -","18/04/22 07:31","יז ניסן","תשפ"ב","07:31","אביגדור","שינוי בפסיקת ההלכה, שנכנס במסגרת כללי ההלכה שיוכרעו ע"פ בית דין הגדול שבעתיד (גם אם יושפעו מהבנה מוסרית שונה מזו שהיתה מקובלת בעבר), לא נכלל חלילה ב"שינוי וכו'" של י"ג העיקרים.
אני מצטט את הרב קוק (וגם לחולקים על שיטתו, הסברה שלו מובנת מאוד):
לנבוכי הדור (הראי"ה קוק) פרק יג: "בית דין הגדול שבלשכת הגזית... שלא יהיו משועבדים לחתימת התלמוד... אין לנו שום דבר שיגביל כח הבית דין הגדול, לעשות ולתקן לשם שמיים ככל צרכי הדור, בכל דברים פרטיים שבמצוות...
והרי רב חסדא ועוד כמה אמוראים סוברים, דיש כח לבית דין לעקור דבר מן התורה גם בקום ועשה, ואם יפסקו בית דין הגדול כוותייהו, ודאי רשות בידם, שאין שום דעת נוטה שיהיו משועבדים לפסקי פוסקי הלכות שבאו אחר התלמוד...
ודאי יהיו כל פרטי התורה מה שיהיה צורך לתקן ולחדש, מסור ביד בית דין הגדול... למשל, אם דרשינן טעמא דקרא חולקים תנאים. ואם הבית דין הגדול יקבע הלכה כמאן דדרש טעמא דקרא, ויחדש גם כן כמה הלכות על פי טעמא דקרא, ודאי תהיה הרשות בידם. וכל היוצא על פי הסכמתם זוהי תורה שלמה... דברים שבאו מדרך לימוד וסברא, עומק הדין הוא שאין לך אלא שופט שבימיך".
אגרות הראי"ה ח"א איגרת צ אות ו: "אמרת שלפי דבריי התורה הולכת ומתפתחת, וח"ו לא אמרתי מעולם דבר זר כזה. מושג ההתפתחות, שרגיל העם ליחש, הוא מאורע של פנים חדשות, המביא קלות ראש. ומה שאנכי אומר, שהידיעה העליונה, הסוקרת כל המעשים מראש ועד סוף, היא סובבת את כל התורה כולה, היא אמיתת קבלת עול מלכות שמיים, שהוכנו מראש כל הסיבות שיסבבו ההבנות וההרגשות לבא לידי החלטות בכל דור ודור כראוי וכנכון.
ע"כ אי־אפשר לאמיתתה של תורה להתגלות כ"א בהיות עם ד' כולו בארצו, מבונה בכל תיקוניו הרוחניים והחומריים גם יחד, שאז תשוב תורה שבע"פ לאיתנה, לפי הכרת ב"ד הגדול, היושב במקום אשר יבחר ד', על כל דבר אשר יפלא למשפט, ואז אנו בטוחים שכל תולדה חדשה תהיה מוכתרת בכל עוז ובכל קודש, כי קודש ישראל לד'.
ואם תיפול שאלה על איזה משפט שבתורה, שלפי מושגי המוסר יהיה נראה שצריך להיות מובן באופן אחר, אז אם באמת ע"פ ב"ד הגדול יוחלט שזה המשפט לא נאמר כ"א באותם התנאים שכבר אינם, ודאי ימצא ע"ז מקור בתורה, והסכמת המאורעות עם כח ב"ד ודרישת המקרא יחד אינם דברים שמזדמנים במקרה, כ"א הם אותיות מחכימות מאורה של תורה ואמיתת תורה שבע"פ, שאנו חייבים לשמע לשופט אשר יהיה בימים ההם, ואין כאן 'התפתחות' של גריעותא".","571","","747","True","True","False","","94","164.138.115.126","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89609","89606","זה ההסבר באקדמיה - סותרת את תורה משה","02/05/21 11:06","כ אייר","תשפ"א","11:06","אליצפן","כבר הרמב"ם בהקדמה פרוש המשנה מגיב על הטענה הזו ואומר: "דע שכל מצוה שנתן הקב"ה למשה רבינו ניתנה לו עם פירושה, היה הקב"ה אומר לו המקרא ואח"כ אומר לו פירושו וביאורו וכל מה שכלל אותו המקרא המחוכם,
ויותר מזה, התורה שבע"פ, קדמה לתורה שבכתב (מה שהאקדמיה לא מוכנה לקבל), שהרי הנוסח של התורה שבכתב הוא מסוף ימיו של משה, ו-40 שנה קדמה לה התורה שבע"פ. ראה בהרחבה ספרו של הרב אליהו בן אמוזג "מסורת".ׂ בעקבות המגמות של חילון והתפתחות הארכיאולוגיה של התקפות בלתי מרוסנות' נגד האמונה בתורה שבעל פה, ונגד אמינותם של חז”ל. הרב בן אמוזג מוכיח שאין כל בסיס לטענותיהם.","502","","1098","True","True","False","","186","84.229.47.149","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89779","89606","אנסה להסביר ביתר פרוט, סעיף אחר סעיף","06/05/21 14:30","כד אייר","תשפ"א","14:30","אליצפן","1. תפיסת הקראים היא הפוכה ב-180 מעלות, ממה שכתבת. אצל הקראים כל אחד רשאי להבין בתורה שבכתב מה שבראש שלו, אין שום מסורת שמחייבת להבין כך או אחרת (ראה בהרחבה ספר הכוזרי מאמר ג' כד והילך).
2. לעומת הקראות, התפיסה של "הרבניים", שיש מסורת ועוד יותר המסורת קדמה לתורה שבכתב. משה לא קיבל תורה שבכתב אלא תורה שבע"פ, והיא זו שמחייבת את התורה שבכתב. רק בסוף ימיו (בשנה ה-40 במדבר), הועלה על הכתב חלק מזערי מאותה תורה רחבה שהייתה עד אותה עת רק בע"פ.
3. התורה שבכתב מבוססת על מסורת (תורה שבע"פ), שקדמה לה. יש עשרות דוגמאות בתורה שבכתב, המלמדות זאת אסתפק באחת פשוטה: (במדבר פרק לא כא-כד) "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם: וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה:" מבראשית ועד אותו פסוק לא מצאנו זכר לציווי הזה, ואלעזר יודע עליו (ורש"י מעיר שמשה שכח).
4. לכן הטענה שהתושב"ע היא השליטה של חכמים בתורה שבכתב איננה נכונה. זו בדיוק הטענה של האקדמיה, ("חכמת ישראל" = "מדעי" היהדות), שחדרה גם לעולם התורה, אצל הדתיים הפסאודו אקדמיים, אבל זו לא דעת חכמי ישראל בכל מהלך הדורות.
5. התורה שבע"פ, היא תורת חיים תמיד, היא זו שניתנה בסיני. מתלווים אליה תקנות וגזרות שהם בסמכותם של חכמי ישראל במהלך הדורות (והרמב"ם בהקדמה לפרוש המשנה, דן באותם 5 קטגוריות של הלכות שאנו פוגשים במשנה, כאשר 3 הראשונות הן תורה שבע"פ המסורה לנו "במסורת" מפי משה מסיני. לבין תקנות שתקנו חכמי ישראל כצורך השעה, יש להם גדרים מתי הם מתקימים ומתי מתבטלים, אבל מדובר על תקנות וגזרות ולא על המסורת מפי משה מסיני.
6. "דורשי הרפורמה", מערבבים בין תקנות וגזרות, לבין מסורת (תושב"ע), הם מבולבלים כהוגן מ"המחקרים" של "חכמת ישראל"/"מדעי" היהדות. וזה לצערנו הרב חודר גם לעולם הישיבות, הן הדתיות, הן החרד"לית, וגם ה"קדושות".
7. נגד כל זה יצא כבר לפני יותר מ-150 שנה הרב אליהו בן אמוזג, שלמצער, הוא עד היום מוחרם ע"י האקדמיה (כי כתביו מפילים כמגדל קלפים את כל "חכמת ישראל" של האקדמיה), והוא אף ממודר ובלתי ידוע בעולם הישיבות. ספרו "אם למקרא/אם למסורת" סוקר בהרחבה נושא זה","502","","1094","True","True","False","","205","84.229.47.149","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89608","89607","כלומר בית המקדש ביוה"כ מייצר גרושות?","02/05/21 10:57","כ אייר","תשפ"א","10:57","אליצפן","","502","","1098","False","True","False","","107","84.229.47.149","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89611","89608","אתה שואל את ר"י?","02/05/21 11:25","כ אייר","תשפ"א","11:25","אור חדש","תשובתו- "כן וזה שווה את הבטחון שעבודת הכ"ג תתקיים ותכפר על כל ישראל"","458","","1098","True","True","False","","70","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89613","89609","כנראה לא הבנת מה שכתבתי","02/05/21 11:36","כ אייר","תשפ"א","11:36","אור חדש","נסה לשים לרגע בצד מה שלמדת באקדמיה ומהרב אמוזג ולקרוא מה שכתבתי בעיון בלתי תלוי בהם
אני מודה שקיצרתי ולא הבהרתי מספיק ההבדל בין שתי הגישות אבל קריאה בלתי משוחדת וללא הטיות תוכל להספיק להערכתי
נסה בבקשה לרשום בנקודות עם איזה טיעון או משפט במה שכתבתי יש לך אי הסכמה או קושיה ונוכל לברר הנושא ביתר ברור
אם תסתפק בהשלכת דעותיהם של אחרים על דבריי זה יהיה די חסר תועלת","458","","1098","True","True","False","","89","109.186.201.222","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89781","89779","לגבי סעיף 4","06/05/21 15:06","כד אייר","תשפ"א","15:06","אביגדור","אינני יודע מה אומרים באקדמיה וכו', ואני לא יודע בדיוק למה הכוונה "שליטה של חכמים בתורה שבכתב".
אבל אם מדובר על דרשות חזל מסברתם מפסוקים דאורייתא, שהיוצא מהם אלו דינים דאורייתא - הרי שראינו לכאורה דוגמא לזה שלשום:
תלמוד בבלי מסכת יומא דף כג עמוד ב
על בשרו מה תלמוד לומר ילבש - להביא מצנפת ואבנט להרמה, דברי רבי יהודה. רבי דוסא אומר: לרבות בגדי כהן גדול ביום הכפורים, שכשירין לכהן הדיוט. אמר רבי: שתי תשובות בדבר; חדא: דאבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט, ועוד: בגדים שנשתמשת בהן קדושה חמורה תשתמש בהן קדושה קלה? אלא, מה תלמוד לומר ילבש וכו'
מדובר כאן על דרשה דאורייתא (בפשטות) מפסוקים, והטענה של רבי נגד רבי דוסא היא מסברות. אילו הדרשות היו מסיני, יותר קשה להבין את המהלך של קושיא מסברא ולכן "אלא מה ת"ל ילבש וכו'".","571","","1094","True","True","False","","98","95.86.89.211","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89782","89779","אנסה לבאר לך הדברים","06/05/21 15:09","כד אייר","תשפ"א","15:09","אור חדש","ככל האפשר
רק בקשה קטנה
אם כל דבר שאינו מה שהורגלת בו ישר הופך אצלך ל'בלבולים כהוגן מ"המחקרים" של "חכמת ישראל"/"מדעי" היהדות" ואין לך שום כוונה להבין מה שאני מסביר לך בלי להלביש על זה דברים שלמדת מאחרים אז אנא ממך חסוך את זמני והודע על כך מראש, והשאר אם אי ההבנה העיקבית שלך בכל סוגיות הש"ס
אם אתה מוכן לברר העניינים ב'ראש פתוח' משטויות של האקדמיה ומטעויות שהבנת בדברי הרב אמוזג אשמח להמשיך ללבן איתך הסוגיה","458","","1094","True","True","False","","87","89.139.97.104","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89783","89781","הטעות היסודית שלו","06/05/21 15:12","כד אייר","תשפ"א","15:12","אור חדש","בהבנת התושב"ע יוצרת אצלו בהכרח סתירות פנימיות בכל צעד ושעל בתורה
מדי פעם מתעורר אצלו השכל הישר ואז הוא שואל כאן על הסתירה בין אמונתו לבין הש"ס
ואז השכל נרדם שוב עד הפעם הבאה","458","","1094","True","True","False","","71","89.139.97.104","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89792","89781","פה אתה פותח נושא חדש","06/05/21 17:28","כד אייר","תשפ"א","17:28","אליצפן","האם ההלכה נלמדת מהפסוקים או שמדרש הפסוקים מגבה הלכה הידועה מהתושב"ע.
ראה דברי הרמב"ם בשורש השני לספר המצוות (שלא מדרש הפסוקים קובע אם זה דאורייתא או לא) אלא קביעה מפורשת של חז"ל. והמדרש הוא אסמכתא בעלמא.","502","","1094","True","True","False","","127","84.229.47.149","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89827","89826","המשך נוסף קצר","09/05/21 01:57","כז אייר","תשפ"א","01:57","ממרדכי","אני חושב שבוודאי שתפיסת התורה הייתה התפיסה המתקדמת ביותר של היחס לנשים, וכל תנא או אמורא הצליח להתקרב ככל יכולתו לעמדה זו.
ו. עוד נקודה שאני כנראה אחלוק על כל מי שלפניי: נניח שלכהן הגדול לא הייתה האישה - האם יש בכך ביטול הכפרה של ישראל?? מי קבע את זה? האם כל הלכה שלא תתקיים במקדש תגרום בהכרח לביטול הכפרה (נגיד, לדוגמא, איש עתי - המזומן לכך. אם לא זימנו מישהו מאתמול - לא תהיה כפרה ע"י שעיר לעזאזל?) ברור שיש בכך ערך לכפרה ודין דאורייתא, אך הכפרה תחול גם בלעדיו. והמוציא מחברו עליו הראיה! איפה ראיתם שזה מעכב כפרה?
אשמח לתגובות, יום טוב!","1249","","1091","True","True","False","","65","46.31.101.65","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89829","89826","[ללא נושא]","09/05/21 10:01","כז אייר","תשפ"א","10:01","אור חדש","א: תודה רבה על הבאת הירושלמי, מסכים כעקרון שסוגיות מסוימות בבבלי נאמרו על דרך הפלפול ובלא התייחסות לכלל האספקטים של השאלה
ב: ממילא אין בכך תשובה לאליצפן
שיטתו הינה שכל דין שנאמר ע"י תנא או אמורא חייב להיות אמיתי לחלוטין מכל צד ואסור לו שיסתור שום דבר בשום מצב ובשום זמן
ממילא לשיטתו אין נ"מ אם ר"י הוא שסבר שמקדש ומגרש או שמא אחד מאמוראי בבל סבר כך שאלתו נשארת במקומה
ד: מאיפה המצאת שיש איסור במקרה דידן לא הבנתי, אם נישאת מראש בתנאי לא שייך כל מה שהבאת שם
ד* ממילא לא שייך לדון על האם יתקנו תקנה כזו, אם רוצה ומוכנה לקבל ההשלכות למה תאסור עליה? בגלל הפס' במלאכי?!?
ה: אתה סותר עצמך, כתבת שלדעתך ר"י לא היה מקבל הבבלי ומצד שני שהיה פוסק אותו הדבר
או שכוונתך שכבר בימיו לא היה מקבל הבבלי? והבבלי למה קיבל ההצעה?
ה*: המחשבה שבזמן בית ראשון או שני או אף בימי התנאים הדעות הכלליות היות בתכלית השלמות הינה מחשבת שקר ורשע ויש בה סכנה חמורה של עצירת עילויו של העולם שבכל דור מוסריותה של האנושות בכלל וישראל בפרט מתעלים הם (עם נפילות מדי פעם)
ברור שבכל דור התורה אמורה לקדם את המוסר הכללי למקום נעלה יותר וברור שהעילוי צריך להיות לפי מדרגת הדור
לכן בזמן מ"ת ובית ראשון העיקר היה מול ע"ז ג"ע ש"ד ושעבוד של בני אדם, מה שבימנו הפך לדבר פשוט אף אצל המוני הגויים (כלומר כיום אלו דרישות בסיסיות מסתם גוי בעלמא ובטח אצל ישראל יש דרישות נעלות יותר כיום)
ובבית שני ש"ד התעלתה למצב של שנאת חינם (וכיום ב"ה כבר לא מגיעים כמעט לשנאת מוות בתוכנו וכשיש עדיין גילויים שלה מיד זה מעורר תגובת גינוי כללית)
וסימן לדבר:
אין אפשרות כיום לחנך את ילדנו ע"י סיפורי ספר בראשית שמוסרם ככלל ירוד וגס מאד (אל תרצח את אחיך, אל תתנהג כסדום, אל תמכור אחיך לעבד, אל תשכב עם אשת אביך) ההורים מספרים לילדיהם את 'כה עשו חכמינו' במקום
ולמעשה גם הרבה מהסיפורים ששם כבר לא יכולים להעלות רגשי מוסר נעלים ויש צורך בסיפורים חדשים ונעלים יותר לשם כך","458","","1091","True","True","False","","81","77.139.145.160","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89874","89826","מדברי רש"י בתחילת הסוגיא","10/05/21 07:20","כח אייר","תשפ"א","07:20","אלף בית רשי","על מנת שתמותי. ביוה''כ ואם מתה בו ביום נמצא גט למפרע ואין כאן אלא בית אחד ואם לא מתה היא ומתה חבירתה נשארה לו זאת שאין הגט גט וכל סוגיא זאת אין תירוצין שבה יכולין לעמוד כי יש להן תשובות רבות ואינו אלא כי מלמדין אותנו ואם תאמר כן יש להשיב כן ואינו משיב כל תשובות שיש להשיב כי באחת הוא מסלקו לתרץ בענין אחר עד שהעמידה על מכונה:
רעיון זה של רש"י כמדומני שלא נמצא בדומה לו בכל הש"ס
ואולי אכן סוגיא זו לפילפולא וואולי להלכה סברינן כירושלמי","278","","1090","True","True","False","","99","96.20.220.141","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89831","89829","תגובות","09/05/21 11:52","כז אייר","תשפ"א","11:52","ממרדכי","ב. כנראה לא הבנת אותי היטב. כוונתי שגם אמוראי בבל וגם ר' יהודה לא התכוונו לכך מעולם. הם רק דיברו על דרך הפלפול, שיש אפשרות טכנית לגט כזה, אך בוודאי שלא היו מורים לאיש לעשות כן.
ד* לדעת ב"ש למשל, ניתן לגרש אישה רק אם מצא בה ערוות דבר. אם לא מצא בה ערוות דבר - אין אפשרות לגרש, שהרי אין שום מקור בתורה שמאפשר גירושין חוץ מדברים כד, ששם כתוב שההיתר הוא במקרה של ערוות דבר.
ברובד הפשוט בסוגיה בגיטין שם זה בכלל לא תלוי בדעתה - זהו דין התורה.
הוספתי שהמפרשים שניתן לגרש על דעתה (בפסקה לקמן), יצטרכו לסבור שזה סוג של טעמא דקרא - הסיבה שאסור לגרש הוא חיוב כריתת הברית כלפי האישה (כמבואר במלאכי), וממילא אם מסכימה אין בכך הפרת ברית.
אבל מפשט הסוגיה בגיטין זה בכלל לא מוזכר, והתורה לא נתנה אפשרות לגרש לולי מצא ערוות דבר (כנ"ל לב"ה ולר"ע לשיטתם).
ד. כמו שכתבתי בסעיף הקודם, אין שום מקור שניתן להתנות בתחילה שנושא אותה על דעת לגרשה. המקור התלמודי היחיד הוא בסוגייה ביומא יח: לראשונים שמבארים מאן הויא ליומא - שהיה נושא ומגרש, אך יש ראשונים שלא מבארים כך, וממילא לשיטתם אין מקור שניתן להודיעה שהוא נושא לימים, והדבר אסור בתכלית האיסור.
[הטור (אבן העזר ב) כותב דין זה שיכול לגרשה באופן זה בשם הרמב"ם. עיין שם בדרישה שעולה משם כדברינו, שזה רק דברי הרמב"ם, אך לא מוכרח בסוגיה ואין מקור אחר.]
ה. התייחסתי ב-ב.
ה* מסכים לחלוטין לגבי הדור, ולא חלקתי על כך. אמרתי שאני חולק לגבי תלמידי החכמים: תלמידי החכמים שלמדו בתורה את מצוות שארה כסותה ועונתה בצורה עיונית, הבינו באופן נעלה משמעותית מדורם לעניין היחס הנכון לנשים.
אמרתי שאם נטען אחרת, שבדורותיהם היו להם יסודות שאינם רלוונטיים שהשפיעו עליהם והם פסקו כמותם הלכה, נצטרך לשנות הלכות רבות שמא בטעויות יסודם.
ה** דווקא עם הסימן איני מסכים, אבל זה לא המקום לדיון בו.. בשתי מילים: אבות האומה הם שיא המוסר. יש לך קושיות - יש יישובים, אבל לחשוב שהאבות והשבטים לא היו מוסריים ביחס לדורנו - איני חושב שזו רוח התורה. תציג לי פוסק אחד שסובר כמוך בעניין זה.","1249","","1091","True","True","False","","54","147.161.14.223","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89834","89831","[ללא נושא]","09/05/21 13:03","כז אייר","תשפ"א","13:03","אור חדש","ב: לימדתי עליך זכות..
אתה באמת סבור שלפי הבבלי ר"י מעולם לא סבר שמתקינים לו אשה אחרת?!? (הרי הצעת הבבלי לדבריך לא היתה רצינית מעולם ואילו הצעת הירושלמי לא הביאו)
ובכלל, לא ענית לאליצפן, לשטתו אין דבר כזה דין שנא' בדרך פלפול בלי להיות אמיתי מכל צד, אז הצטרפת לכל מי שלא מסכים איתו, לא עזרת לו
ד: חז"ל תיקנו כתובה לאשה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה (כרצונו וזה המחסום היחיד בפניו מלגרש)
ממילא פשוט שכל דיוני התנאים בעניין ערווה זה מצד החיוב לגרש אף אם ברצונו לא מקפיד בכך או מצד עצה טובה
מכיוון שנישואין דאו' זה סוג של קניין ע"י הבעל פשוט שכבכל דיני הקניינים שיכול ברצונו לבטל בעלותו על קניינו על אשתו
רק כיוון שביצירת הקניין נוצר גם איסור עריות לעולם חייב להתיר גם האיסור ולזה יש דיני גט להתיר האשה, אך סתם לזרוק אותה מביתו אין כח דאו' בעולם שיכל למנוע ממנו זאת (כמובן שזו תפיסה מאד ירודה וב"ה כבר חז"ל תיקנו תקנות רבות לטובת האשה לתקן קצת מעמדה והראשונים תיקנו יותר והאחרונים עוד יותר...)
לא דיברתי על אנשים פרטיים ובאמת מקובל לומר שהגדולים קטנים אך הקטנים גדלים עם הזמן
אולם דיני התורה וודאי מתייחסים לכלל ובאים להעלות אותו
וכמו שמצאנו שלא נשאו האבות וההתנאים ב' נשים אם לא באונס גדול אע"פ שהיה הדבר מותר לחלוטין עד לא מזמן לפי החוק התורני, לא נוכל להוכיח מהנהגתם על דיני התורה
אלא הם נהגו כראוי לעצמם אך ההלכה בזמנם התירה לכלל דברים שכמובן אין הדעת סובלתם עוד","458","","1091","True","True","False","","73","77.139.145.160","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89846","89834","תשובות","09/05/21 15:25","כז אייר","תשפ"א","15:25","ממרדכי","ב. כן, כך אני סבור.
[אני חושב שהראיה מהרמב"ם שלכהן גדול אסור לשאת שתי נשים, פשוט סותרת את הסוגיה הזו מתחילתה, (כי לכהן גדול ממילא אסור לשאת שתי נשים), ונכון לבאר ברמב"ם שהוא חשב שהסוגיה על דרך פלפול. אם יש לך הסבר טוב אחר ברמב"ם - אשמח לשמוע. אני גם לא רואה בעיה לטעון שזה דרך פלפול בכדי ליישב את סתירת הבבלי והירושלמי - אני חושב שזה היישוב הפשוט והנכון ביותר (טענתי כך גם טרם שראיתי את הרמב"ם)].
הבאתי מקורות נוספים של דרך פלפול, שבהם לא מתייחסים לכלל הצדדים של השאלה, וכך הראשונים סברו במקומות אלו. ולענ"ד ה"ה להכא.
ד.
הדברים שלך לא מסתדרים עם הגמרא בגיטין ׁ(צ.) להלן:
מתני'. בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר; ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר; ר' עקיבא אומר: אפי' מצא אחרת נאה הימנה, שנאמ': והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
גמ'. תניא, אמרו בית הלל לבית שמאי: והלא כבר נאמר דבר! אמרו להם ב"ש: והלא כבר נאמר ערות! אמרו להם ב"ה: אם נאמר ערות ולא נאמר דבר, הייתי אומר משום ערוה תצא משום דבר לא תצא, לכך נאמר דבר; ואילו נאמר דבר ולא נאמר ערות, הייתי אומר משום דבר תנשא לאחר ומשום ערוה לא תנשא לאחר, לכך נאמר ערות. וב"ש האי דבר מאי עבדי ליה? נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר, על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר, מה להלן בשני עדים, אף כאן בשני עדים. וב"ה? מי כתיב ערוה בדבר? וב"ש? מי כתיב או ערוה או דבר? וב"ה? להכי כתיב ערות דבר, דמשמע הכי ומשמע הכי.
ר"ע אומר: אפי' מצא אחרת. במאי קא מיפלגי? בדר"ל, דאמר ריש לקיש: כי משמש בד' לשונות: אי, דלמא, אלא, דהא; ב"ש סברי: [והיה אם לא תמצא חן בעיניו] כי מצא בה ערות דבר - דהא מצא בה ערות דבר, ור"ע סבר: כי מצא בה ערות דבר - אי נמי מצא בה ערות דבר.
אמר ליה רב פפא לרבא: לא מצא בה לא ערוה ולא דבר, מהו? א"ל, מדגלי רחמנא גבי אונס: לא יוכל לשלחה כל ימיו - כל ימיו בעמוד והחזיר קאי, התם הוא דגלי רחמנא, אבל הכא מאי דעבד עבד.
בהתחלה ישנן דרשות מהפסוקים על מה הם דיברו שאיש מגרש את אשתו. רב פפא לוקח זאת צעד קדימה, ושואל האם מי שגירש באיסור צריך לכפות ולהחזירו, ורבא משיב לו שמהכתוב יוצא שאין להחזירו. אם מדובר בעצה טובה, בוודאי שמותר לו לגרש, ואיך ייתכן שכופים אותו להחזיר? גם איך ניתן להוכיח משהו מהפסוק, כשכלל אין איסור מהתורה לגרש?
האם לדעתך יש עצה טובה של ב"ה לגרש אם מצא בה דבר מגונה? או לר"ע אם מצא אחרת נאה הימנה? ודאי שלא. אז מה מיוחד במקרים האלו, שאליהם התורה התייחסה?
ביחס לראיותיך:
בעניין הכתובה לב"ה ולר"ע לא קשה מידי (כי כוונת חז"ל שאפילו במקרה של מצא דבר מגונה או נאה הימנה - יש כתובה שתפריע לו לגרשה). ביחס לב"ש שאלה מצוינת. אולי ניתן לומר שלב"ש כתובה דאורייתא ולא דרבנן (אחר כך ראיתי שאת שאלתך שאל החידושי הרי"ם אבהע"ז קיט ז, ותירצו כן החת"ס גיטין צ. הזרע אברהם סא).
בעניין הממוני - לא מבין על מה התקשית. התורה מתערבת לאדם גם בממונו, וקובעת לו שמותר או אסור לו לעשות דברים. באונס למשל, התורה מונעת ממנו לגרשה כל ימיו, אע"פ שהיא קניינו. איך זה קורה, והא "אין כוח דאו' בעולם שיכול למנוע זאת".
מה הבעיה לטעון כך גם על אשה רגילה (שאסור אם לא מצא ערוות דבר)?
אחרי זה ראיתי התייחסות באריכות של החת"ס שם והתפארת יעקב (לא הספקתי לקרוא את כל דבריהם).
ה. התקרבו דברינו, אבל עדיין לא זכיתי להבין; האם חז"ל יתקנו לאישה דבר שהם יודעים שהוא לא ראוי ולא רצוי? לא מדובר פה על היתר לבצע דברים, אלא על חיוב חזל"י לעשות מעשה שהוא שגוי ולא רצוי. למה לבצע זאת אם הם חושבים שדבר זה עקום?","1249","","1091","True","True","False","","53","212.76.110.41","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89850","89846","[ללא נושא]","09/05/21 17:14","כז אייר","תשפ"א","17:14","אור חדש","הבנתך שלפי הבבלי ר"י לא הציע את שחייב בפשט המשנה תמוהה ביותר, למעשה מעודי לא נתקלתי בפרשנות מרחיקת לכת כ"כ בביטול דברי חז"ל (בתוך ביה"מ האורטודוקסי...)
הרמב"ם פסק כהלכה הפשוטה שהלכה כחכמים
הדיון של אליצפן היה בדעת ר"י החולק עליהם ולכן אין שום קשר בין הרמב"ם לנדון שכאן
מדברי ב"ה ור"ע (שהלכה כמותם) פשוט שלעולם יוכל לגרש (וכי לעולם לא תקדיח תבשילו או תעשה דבר אחר שלא כרצונו?!? (וגם אם כן, על זה לבד יכול גרשה, שלא עושה לו נחת בכך שמעצבנת אותו...))
אם כן הדיון לב"ה ור"ע באמת מוזר, מה באה התורה למעט או לרבות ב'מצא בה'?
וזכור לי שראיתי בזמנו דרשות שהסבירו העניין פסיכולוגית אבל זה לא עיקרי לכאן
העיקר להלכה- יכול לגרשה בכל זמן ודעת ב"ש אינה משנה
אר"פ קשה קצת איך סבר שגם על עצה טובה מחוייב להחזיר לב"ש אך להלכה פשוט כרבא רבו
הערה- לכל אורך הדרך אתה מתעקש ללמוד משיטות שאינן להלכה כאילו הינן האמת המחייבת את כולם ומתעלם מהדעה שהינה להלכה, בזה אתה ממשיך בדרכו של אליצפן אך זה כמובן חסר כל הגיון ואינו מדרך הלימוד
בעניין הממוני- אילו היה עושה האדם איסור מיוחד כאונס היה מובן שהתורה הגבילה זכויותיו מדין קנס וחייבה אותו להחזיר גם אם יגרש אנוסתו (ואף שם הגירושין פועלים בוודאי שהרי זו זכותו הממונית) אבל כאן שלא עשה שום איסור ואין שום קנס בתורה ובחז"ל על המגרש אשתו (מלבד הכתובה שתיקנו) נתון הדבר לחלוטין בידיו ויכול לגרש ללא שום פקפוק
וממילא פשוט שאם עושה הנישואין והגירושין רק כדי לקיים דין של ר"י ולא מחמת כעסנותו או מידה רעה אחרת, לא שייך בזה עוד שום קנס או עצה שלא לעשות זאת
ה: ממילא לפי ר"י לא היה בזה שום מניעה מלתקן תקנה כזו בזמנו וכהסבר הבבלי כיצד היה הדבר אפשרי (ואני מסכים שהסבר היר'' פשוט הרבה יותר)","458","","1091","True","True","False","","93","77.139.145.160","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89857","89850","תשובות","09/05/21 21:50","כז אייר","תשפ"א","21:50","ממרדכי","א. שוב, ר"י הציע להפריש וכוונתו הייתה כמו הירושלמי - ללא נישואין. התלמוד הבבלי ענה דכניס לה דגריש לה על דרך הפלפול, ותשובות אלו אינן נכונות (כמבואר בירושלמי), ור"י התכוון להפריש בלבד. אמרתי שלא ר"י ולא אחד מאמוראי בבל הסכימו לפרשנות של התלמוד הבבלי, שנאמרה בדרך פלפול בלבד.
ב. כתבת שהרמב"ם פסק כחכמים. אבל חכמים מעולם לא נחלקו על ר' יהודה בשום מקום בשאלה אם כהן גדול יכול לישא שתי נשים או לא, ומהסוגיה כאן משמע שהם סוברים שאפשר. ואפרט:
פשוט אצטט את הרמב"ם (איסורי ביאה יז יג) ואת הראב"ד ואולי תבין אותי יותר טוב.
"ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת שנאמר אשה אחת ולא שתים."
השגת הראב"ד: לא מתחורא זאת הסברא. שלא אמרו במס' יומא אלא ביתו אמר רחמנא ולא ב' בתים!..
כלומר, קושיית הראב"ד, שמהגמרא כאן יוצא בסתמות שיכול לשאת שתי נשים, וחכמים נחלקים רק שאין לחשוש למוות נוסף, וא"כ לכו"ע יכול לשאת שתי נשים - בין לחכמים ובין לר' יהודה.
עולה בבירור שהרמב"ם לא פסק את הסוגיה הזו בכלל - לא כדעת ר' יהודה ולא כחכמים, כי לשניהם יכול לשאת שתי נשים. תנסה להסביר לי למה. [להיגיון שלי - יש הסבר ברור].
ג. האישה החדשה נשואה לכהן ימים בודדים. מתי היא הספיקה להקדיח תבשילו, או שמצא אחרת נאה הימנה? ברור שישנו איסור (אא"כ נאמר שהודיעה שמשיאה לימים מותר, וכאמור, זה לא כתוב בסוגיה בגיטין, ולא מוסכם בסוגיה ביומא יח:).
ד. מה זאת אומרת העיקר להלכה? החתם סופר לא מסכים לעמדה הזו, ואוסר לגרש אם לא מצא בה דבר מגונה בפועל או מצא אחרת נאה הימנה. הוא לא פוסק להלכה? אשמח לראות למה אתה כל כך בטוח שאין הלכה כמותו. מצטט לך את דבריו (הוא כותב באריכות רבה, מצטט רק משפט אחד מתוך כמה עמודים):
והנה מה שפירש לבוש דמתני' לאו איסורא קאמר אלא עצה טובה, סברא דחויה היא, כבר דחאה בס' גט פשוט סי' קי"ט סוף סק"ו...
ה. לא דייקת בדבריי מר"פ ורבא. הקשיתי משניהם! מרב פפא כדהסכמת, ומרבא - בגלל תשובתו. רבא לדבריך היה צריך לענות שאין כלל איסור לגרש, ועל כן בוודאי שלא כופים להחזירה. אבל רבא עונה תשובה אחרת: הוא עונה שמאונס מוכח שבכל שאר הגירושים אין לו חובה להחזירה. כמו כן זו גם אינה תשובה נכונה, כי אין בכלל איסור לגרש אישה לדבריך, כך שאין מקור להשוואה בין האונס לאישה, ולמה רבא השווה ביניהם.
ובוודאי שיש להוכיח מהשיטות שאינן להלכה - הם נדחו להלכה מסיבה מסוימת ומוגדרת, אבל אני מוכיח מהם בנקודה שלא נחלקו בה. זו בהחלט דרך הלימוד.
ו. מתורף דבריך כתבת שהגירושין פועלים אך אני לא טענתי שהגירושין לא יפעלו. טענתי שישנו איסור לגרש ללא סיבה, ואכן יש איסור כזה. על שאר דבריך השבתי ב- ג,ד.
ז. הערה אחרונה שלא קשורה לסוגיה - כתבת שהקדחת תבשיל פעם אחת מספיקה להוות עילה לגירושין. ברור לכל שהקדחה חד-פעמית של תבשיל לא מועילה לדעת ב"ה לגירושין. רק אם מצא בה דבר מגונה. האם הקדחת תבשיל חד-פעמית נקראת דבר מגונה? ברור שלא. הכוונה של התורה לדבר מגונה כללי (מאחרת תמיד, או הקדחה משמעותית כגון בסעודת חתונה). אתה פשוט משתמש בביטוי של התלמוד ולוקח אותו כפשוטו ללא שום הבנה שמדובר בדוגמא ומשל. בוודאי שעל הקדחת תבשיל אחת אסור לו לגרש לדעת בית הלל. בכך אני בהחלט חלוק על דבריך. אביא למשל את דברי הב"ח (אבן העזר, קיט, ב) בהקשר הזה:
"אבל אם אינה שנואה בעיניו אלא שמצא אחרת נאה הימנה אף על פי שפשעה כנגדו אינו יכול לגרשה דהכי דייק קרא כי שנא שלח דדוקא כשהיא שנואה בעיניו ישלחנה ואיצטריך דבר ואיצטריך כי שנא איצטריך דבר לומר שאפילו שנואה בעיניו לא ישלחנה אלא אם כן פשעה כנגדו בדבר מה ואיצטריך כי שנא לומר שאפילו פשעה כנגדו לא ישלחנה אלא אם כן היא שנואה בעיניו גם כן מחמת זה כן נראה לי דעת רבינו וכן נראה מדברי הרמב"ם.."
בברכת התורה","1249","","1091","True","True","False","","41","213.137.73.61","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89859","89857","[ללא נושא]","09/05/21 22:51","כז אייר","תשפ"א","22:51","אור חדש","הבנתי כעת טענתך ביחס לר"י, מקבל שאפשרי
ברמב"ם פשוט שלמד סוגייתנו להלכה וממילא הסיק ממנה שאסור הכ"ג בב' נשים (ולכן נצרך לדעת הבבלי לר"י כל הסיבוך אך לא נפסק להלכה כי לא פוסקים כר"י אלא כחכמים, ולשיטתם מוסכם שאסור ב' נשים (לרמב"ם לעולם ולר"א רק ביו"כ בזה נחלק עליו) אך לא נצרכנו לתקן שמא תמות)
יש שתי כתות בסוגייתנו
יש שהבינו בפשטות שמדובר בעצה טובה
יש (בראשונים) שלמדו כמוך
לי אישית פשוט כצד א'
למה, וכיצד אפרש הפס' ודעות חז"ל?
לחז"ל היה פשוט שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה, פשוט לי שהדבר היה פשוט גם למוסר התורה שבכתב
א"כ למה אמר הפס' שבהמצא בה ערוות דבר מגרש?
רמזתי שבפשטות כמו בדיני סוטה, התורה מנחה לגרש כזו שנמצא בה דבר ערווה, ואף אם הוא לא מקפיד כ"כ (מוצץ הזבוב)
ולר"ע גם בכשרה אשתו, חוששים שאם אינה נאה בעיניו יגיע לחטא בלא מותרת לו וג"כ מנחים לגרש, וכ"ז אע"פ שברצונו לא היה מגרש כמבואר.
במידה ורוצה לגרש מדעתו פשוט לי שזה ככל הקניינים שזו זכותו הגמורה להפקיר בעלותו ולהפסיד קניינו ורק חז"ל הם שגדרו זאת קצת ע"י כתובה (או תוספתה) והראשונים יותר ע"י חרם
אך בלא תקנות אלו פשוט שיכל לגרש, ובטח שלעולם יכל לטעון שמאוסה בעיניו מאד וממילא יותר הגירוש גם לשיטת האוסרים דאו', ועליהם קשה, וכי בשופטני עסקינן שמפסיד סעודתו בסתם? ואם ממש רוצה להפסיד היא גופא ראיה שמצא בה ע"ד ואין מקום כלל לאיסורם
ואומנם רגילים האחרונים להצטנע ולא 'להכניס ראשם בין ההרים' ולא להכריע נגד דבריהם, ויש אף שהיה פשוט להם כפי שהבאת, שמדבריהם מוכח שיש איסור
אך אני איני 'אחרון' ולא זכיתי לענוותם וממילא מעולם לא קיבלתי דברים שנראים לי שאינם נכונים רק מפני שאמרם גדול אלא רק האמת תורה דרכה","458","","1091","True","True","False","","68","77.139.145.160","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89867","89859","[ללא נושא]","10/05/21 00:17","כח אייר","תשפ"א","00:17","ממרדכי","א. שמח שזכינו לקנות כמה מקנייני תורה: עריכת שפתים, שמיעת האוזן ודקדוק חברים.
ב. כתבת שהרמב"ם מסכים עם הסוגיה בבבלי. אך לסוגיה בבבלי יש שלב שהוא נשוי לשתי נשים [בזמן שהוא נושא את האישה השניה, וטרם שמגרשה], ולפי הרמב"ם תמיד אסור לכוהן הגדול שתי נשים. אז איך הרמב"ם מסתדר עם הסוגיה הזו? [לדעתי הוא אכן לא מסתדר, מה שמעיד שהבין שסוגיה זו על דרך פלפול, ומקורו כנראה מיבמות נט]..
ג. מכיר את המחלוקת. לי אישית כמעט ברור כצד ב', בעיקר בסברא, אך גם הבאתי כמה מהראיות לעיל. מה שהפריע לי זה המילים שכתבת 'שהעיקר להלכה וכו', ששללת את הדרך השניה והבנתי מדבריך כאילו היא אינה קיימת לדעתך. אם אתה מכיר בה וחולק עליה זה עניין קצת אחר, אף שעדיין לא חושב שהניסוח נכון.
מסכים עם הפסקה האחרונה, אך בתנאי שהטענות מגובות בראיות או בסברות-חד-משמעיות. הבאתי מספר ראיות מהסוגיות השונות לצד זה, אך איני מספיק בקיא בראיות לצד השני. לעניין הסברא שהבאת - בעיניי דחוקה, כמובן שזה רק לענ"ד.
בהצלחה רבה. היה דיון פורה ומעניין","1249","","1090","True","True","False","","61","213.137.73.61","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("89876","89867","השאלה קשה","10/05/21 08:41","כח אייר","תשפ"א","08:41","אור חדש","על הבבלי כמובן
וחייבים לומר שנישואין של פחות מיום לא נחשבים לעניין האיסור (או כל תרוץ אחר שתאמר בבבלי ממילא תאמר גם ברמב"ם)
מכיוון שהנדון כאן היה 'כיצד ייתכן להתיר גרושין ואף לחייב זאת'
הרי שגם האוסרים יודו שהדבר אפשרי, הרי לשיטתם 'הקדחת תבשיל' די בה להתיר וממילא ק"ו כאשר חכמים אומרים לו לגרש שיכול ואף מצווה בכך כמעשים הרבים של גט מעושה הכשר
וממילא שוב לא מתחילה השאלה, בוודאי לסוברים שאין איסור אך גם לא לסוברים שהאיסור קיים (כשמגרש סתם ללא סיבה)
יישר כח
נהנתי גם
מזמן לא עסקתי בסדר נשים והחזרתו לי","458","","1090","True","True","False","","73","77.139.145.160","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98506","98504","ר"י לא למד כראב"י","14/04/22 14:15","יג ניסן","תשפ"ב","14:15","אבי גרינבלט","","539","","751","False","True","False","","45","176.228.137.129","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98518","98504","מפורש בד’ הראשונים","15/04/22 12:44","יד ניסן","תשפ"ב","12:44","מנחת טנא","שבאם הוא מודיע לה אין שום בעיה ואין מקום לקושיה","49159","","750","True","True","False","","41","","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98509","98505","אין שום קשר לדברי ראב"י","14/04/22 15:10","יג ניסן","תשפ"ב","15:10","אבי גרינבלט","","539","","751","False","True","False","","84","2.53.4.0","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98507","98506","לא מצאנו בשום מקום שהוא חולק עליו","14/04/22 14:33","יג ניסן","תשפ"ב","14:33","אליצפן","יש לך מקור שר"י סובר אחרת?
האם רק כדי לתרץ ממציאים מחלוקת?","502","","751","True","True","False","","80","84.229.46.68","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98508","98507",">>>","14/04/22 14:49","יג ניסן","תשפ"ב","14:49","אבי גרינבלט","טענת שהוא חולק על המקרא.
יש לך מקור מפורש לדבריך ?","539","","751","True","True","False","","54","2.53.4.0","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98510","98508","ראב"י מביא פסוק ולא מצאנו שר"י חולק עליו","14/04/22 16:22","יג ניסן","תשפ"ב","16:22","אליצפן","","502","","751","False","True","False","","85","84.229.46.68","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98512","98510","גם לא שהוא הסכים איתו","14/04/22 17:22","יג ניסן","תשפ"ב","17:22","אבי גרינבלט","כמו מימרות של תנאים ואמוראים ואין שום הכרח שכולם מסכימים ובכל הדורות לכל הדברים.
האם יש לך מקור מפורש לדבריך או שזו סברתך ?","539","","751","True","True","False","","77","176.228.137.129","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98513","98512","התלמוד מציין רק מי שחולק.","14/04/22 17:35","יג ניסן","תשפ"ב","17:35","אליצפן","ואם לא ציין אזי אין לומר שר"י חולק. לא מרבים מחלוקות בישראל","502","","751","True","True","False","","99","84.229.46.68","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98519","98518","האם הם מביאים מקור?","15/04/22 13:03","יד ניסן","תשפ"ב","13:03","אליצפן","","502","","750","False","True","False","","101","84.229.46.68","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98520","98519","הם המקור!!!","15/04/22 14:06","יד ניסן","תשפ"ב","14:06","מנחת טנא","לי זה מספיק","49159","","750","True","True","False","","41","","0","89552","יומא|יד ע"א",""),new Message("98525","98524","ייש"כ","18/04/22 09:26","יז ניסן","תשפ"ב","09:26","אור חדש","על הבאת הדברים ממקורם
אומנם לא יודע עד כמה ברור האמת יתקיים כאן ע״י הבאת דברי האמת מפי הרב זצל
חוששני ששונאי האמת ישנאו אותה עוד יותר כשיגלו שנאמרה כבר ע״י הרואה
אבל מי יודע
אולי זכותו תעמוד להם שיקבלו האמת ממי שאמרה ויכנעו בפניה ויחזרו בהם מדברי הסילופים המכחישים כל לב ומח בחוגיהם
מועדים לשמחה","458","","747","True","True","False","","77","77.139.145.160","0","89552","יומא|יד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);