var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=89592;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("89592","0","איך תיתכן סתירה כ&quot;כ גלויה","01/05/21 21:41","יט אייר","תשפ&quot;א","21:41","עלי","בין שתי המסורות, כשלפי האחת יצא בשלום ולפי השניה היו צריכים להוציא אותו כשהוא בקושי חי ? :<br />מַעֲשֶׂה בְּצַדּוּקִי אֶחָד שֶׁהִתְקִין מִבַּחוּץ וְהִכְנִיס בִּיצִיאָתוֹ הָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה פָּגַע בּוֹ אָבִיו ...<br /><br />וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּיצִיאָתוֹ נִיגַּף דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּמִין קוֹל נִשְׁמַע בַּעֲזָרָה שֶׁבָּא מַלְאָךְ וַחֲבָטוֹ עַל פָּנָיו וְנִכְנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּמָצְאוּ כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל בֵּין כְּתֵפָיו...<br /><br />האם מדובר בשני מקרים שונים שהמסורת עליהם 'התערבבה' וכבר לא ידעו אם מדובר במקרה אחד או שנים ( וכי חסרים היו כה&quot;ג צדוקים שמנסים לאחד את המסורות ? )?","209","","1094","True","True","False","","420","77.124.191.37","0","0","יומא|כ ע&quot;א",""),new Message("89643","89592","בן יהוידע דף יט ב","03/05/21 11:38","כא אייר","תשפ&quot;א","11:38","מתי","וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בִּיצִיאָתוֹ נִגַּף. יש להקשות איך נחלקים במציאות שיש בין דברי 'תנא קמא' לדברי 'יש אומרים' הפרש גדול? ואין לפרש תרי עובדי הוו. גם יש להקשות לדברי תנא קמא למה היה מוּטָל בָּאַשְׁפָּה אם מת יקברוהו ואם עודנו חי יהיה מונח בביתו?<br />ונראה לי בס&quot;ד דאותם יש אומרים מודים בכל הדברים שאמר תנא קמא ורק באו להוסיף מה שהיה מקובל אצלם תוספת דברים במעשה זו, והוא כך היה מעשה לדברי היש אומרים דאותו צדוקי שתיקן מבחוץ לא המיתו המלאך במקום הקודש אלא מת אחר שיצא מיתה משונה וביציאתו מבית קודש קדשים להיכל בא מלאך ונגפו, וסתם נגיפה היא מכה ממכות הַדֶּבֶר, והוא נגפו במכת הדבר והיא יש לה סימנים ידועים, ובעת שנגפו במכה זו חבטו על פניו וזה נתעלף מכח החבטה, והכהנים באו מקול החבטה וראו אותו ניגף במכה בין כתפיו ששם הם קצוות הידים שעשה בהם שינוי בקטורת, אך הוא לא מת אלא רק נתעלף לפי שעה וקם על רגליו והלך לביתו כי מכת הדבר בתחילתה לא תחליש הגוף לגמרי, וביציאתו מן המקדש היה שמח שמחה גדולה, ואביו הבין שזה שינה העבודה כפי דתם ואמר לו אַף עַל פִּי שֶׁצְּדוֹקִין אָנוּ, מִתְיָרְאִין אָנוּ מִן הַפְּרוּשִׁים, והוא השיב כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה: 'כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת', אָמַרְתִּי: אֵימָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ, עַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי, לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ?! וכמו שאמר תנא קמא בברייתא, וזה כשהלך לביתו הוכבד עליו חולי המכה ונפל למשכב ואביו ובני ביתו כשראו מכתו היא ממכות הדבר שיש לה סימנים ידועים וזהו חולי המדבק כמו שאמרו בדבר (דברים כח, כא) 'יַדְבֵּק בְּךָ אֶת הַדָּבֶר' לכן לא הניחו אותו בבית בתוך העיר אלא הניחו אותו חוץ לעיר במקום שמשלחים המצורעים ומוכי שחין וזה המקום קרוי אַשְׁפָּה, כי עשו יאוש ממנו כשראו שהכביד עליו החולי מאד ולכך הניחו אותו שם במקום שיושבים שם מצורעין וכיוצא שיש בהם חולי המדבק וזה המקום קרוי אַשְׁפָּה ועל זה היה בירושלים שער אחד בחומה הנקרא 'שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת' שדרך שם יוצאין למקום האשפות והוא מקום פנוי ממהלך בני אדם כדי שלא יזוקו בו, ואחר שהוטל שם אז מת בחליו ותכף ומיד היו תּוֹלָעִים יוֹצְאִים מֵחָטְמוֹ, אף על פי שלא שהה שם עת הרבה כי תולעים אלו לא נעשו לו בטבע אלא בשביל עון שחטא בו על פי הטעמים הנזכר לעיל. ובזה מובן שלא יש סתירה בין יש אומרים ובין תנא קמא וכולהו אתנהו.","860","","1092","True","True","False","","81","91.195.162.139","0","89592","יומא|כ ע&quot;א",""),new Message("89734","89643","מחלוקת בתלמוד ירושלמי ובתוספתא","04/05/21 19:32","כב אייר","תשפ&quot;א","19:32","עלי","כי היו שלשה סיפורים עם כהנים צדוקים. אחד שניסך על רגליו בסוכות, אחד שניסה לעשות פרה אדומה כשיטת הצדוקים כשהוא טהור לשיטתם והשלישי היה זה שהעלה את ענן הקטורת בחוץ. ונחלקו כבר בירושלמי אם כולם היו בכהן אחד או שניים או שלשה עיי&quot;ש במפרשים. אכמ&quot;ל.","209","","1091","True","True","False","","71","77.127.5.45","0","89592","יומא|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);