var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=90513;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("90513","0","תיארוך פגישת ריב"ז ואספסיאנוס","13/06/21 10:34","ג תמוז","תשפ"א","10:34","אביגדור","שלום...
מתכוננים לי"ז בתמוז...
יש לי הערה שאשמח אם תוכלו לסייע לי בה.
מתי היתה אותה פגישה מפורסמת של ריב"ז ואספסינוס?
מתוך הגמרא גיטין נו. סדר המאורעות הוא כזה:
נירון בא לדכא את המרד. מחליף אותו אספסינוס וצר על ירושלים 3 שנים. שריפת המחסנים. רעב נורא. יציאת ריב"ז אל אספסינוס. אספסינוס מתמנה לקיסר ושולח את טיטוס לסיים את דיכוי המרד. חורבן המקדש.

כדי לתארך מתי היתה אותה פגישה, יש לנו כאן שלושה נתונים חשובים:
1. הפגישה נעשית לאחר שריפת המחסנים.
2. בזמן הרעב הנורא.
3. תוך כדי הפגישה אספסינוס מתמנה לקיסר.

כמובן שאפשר לדון, כמו על כל אגדה, מה מהפרטים מדויק. אבל הכיוון הכללי ברור. למשל, אפשר לדון אולי לא ממש בזמן הפגישה אספסינוס התמנה לקיסר (אכן באדר"נ נוסחא א זה לא קרה ממש בזמן הפגישה), ואולי הקטע עם הרגל שהתרחבה הוא בגדר אגדה שאינה כפשוטה. עכ"פ ברור שהפגישה נעשתה בזמן שאספסינוס היה עסוק בדיכוי המרד, ולא כשהוא כבר היה קיסר ברומא.

ועכשיו לבעיה:
1. שריפת המחסנים, אירעה ככל הנראה בחורף תתל. כלומר כחצי שנה +- לפני החורבן, כאשר היו בירושלים כבר שלושה פלגים גדולים של מורדים (ניתן כמובן לערער על כך ולהקדים את תאריך השריפה).
2. הרעב הנורא המתואר, מתאים לתקופת המצור על ירושלים (לא במובן הרחב של לשון הגמרא "צר עלה שלוש שנים", אלא כפשוטו מצור על ירושלים עצמה). המצור התחיל בניסן תת"ל, ועדיין לא היה הרמטי. הוא התחזק ע"י דייק בסיוון (לפי איכה רבה ריב"ז יצא לאחר שראה שהמורדים שולקים תבן ושותים את מימיו. בוודאי שמדובר בתקופת המצור ממש).
3. אספסינוס התמנה לקיסר כבר בתמוז תתכט - כחצי שנה לפני שריפת המחסנים, וכשנה לפני המצור.

אני מניח שיהיו שיאמרו שהגמרא שנכתבה מאות שנים לאחר החורבן, לא קיבלה את הפרטים ההיסטוריים באופן מלא, אלא קטעי-מידע שונים, וחיברה אותם יחד לסיפור ארוך, תוך השלמת קטעים ע"פ ההיגיון, מה שלא תמיד מדויק.
האם יש לכם זוויות אחרות ליישב את שאלה זו?","571","","1057","True","True","False","","485","95.86.89.211","0","0","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90515","90513","דומני","13/06/21 12:03","ג תמוז","תשפ"א","12:03","אור חדש","שניתן למצוא את הפתרון בעדותו של 'סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, אספסיאנוס הי', 5.':
"עם כיבוש יודפת נפל מפקדה, יוסף בן מתתיהו, בידי אספסיאנוס: "אחד השבויים מבני האצילים, יוספוס שמו, בשעה שנאסר בשלשלאות, טען בביטחון ובתקיפות-הדעת, כי עוד מעט ואספסיאנוס יתיר את כבליו, אלא שאותה שעה כבר יהיה קיסר". נבואתו של יוסף כבשה את לבו של אספסיאנוס, והוא הותיר אותו בחיים. יוסף בן מתתיהו המשיך ללוות את אספסיאנוס במסעותיו, והפך למתעד החשוב ביותר של תקופת המרד הגדול."

נראה שבמקור הסיפור היה על יוספוס אלא שמסיבות מובנות העבירו את הנבואה לאדם ראוי יותר לכך
לשאלה למה חמל אספס' על ריב"ז וחכמיו- ניתן לומר שיד יוספוס היתה בדבר (הטיעון די פשוט- יוסף הכיר היטב את הנפשות הפועלות ויכל לשכנע את הקיסר שריב"ז יוכל להנהיג את הפרובינציה הסוררת בצורה שתניח דעת הרומים, מה שאכן קרה בפועל)","458","","1057","True","True","False","","80","77.139.145.160","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90634","90513","שתי תשובות נוספות שראיתי","16/06/21 17:55","ו תמוז","תשפ"א","17:55","אביגדור","הפנו אותי לספר בין יוספוס לחזל (נראה לענד ספר שמשתדל לנתח באובייקטיביות את המקורות השונים)
בפרקים על הנבואה לאספסיינוס ועל יציאת ריבז. הוא מעלה שתי אפשרויות:
1. להקדים את שריפת המחסנים לשנת 69, ואז מדובר לפני מינוי אספסינוס לקיסר.
2. במקור יציאת ריבז היתה בכלל בשנת 68, בזמן שהרומאים התחילו להקיף את ירושלים, רק לאחר מכן הם עשו הפסקה (חיכו בגלל ששמעו שממילא יש מלחמת אחים בירושלים, אח"כ היו עסוקים במריבות פנימיות שלהם). לכן גם הגמרא קוראת לזה (בתחילת הסוגיא) "צר עלה שלוש שנים" (בפשטות ניתן לומר שזה במובן הרחב, כי כל המרד מטרתו היא ירושלים). ולכן ריבז יצא באותו מצור-מינימלי של שנת 68, לפני שאספסינוס מונה לקיסר. וזה נכון שבאותו מצור עדיין לא היו תיאורי הרעב המזוויעים שבגמרא. מאוחר יותר מתוך חוסר הכרות עם הפרטים ההיסטוריים הסיפור אוחד לאותו מצור, כך שנראה בטעות שהוא יצא במצור של שנת 70.","571","","1054","True","True","False","","84","95.86.89.211","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90516","90515","לא צריך להגיע כ"כ רחוק...","13/06/21 12:30","ג תמוז","תשפ"א","12:30","אביגדור","המקור הוא בוודאי בכתבי יוסף בן מתיתיהו עצמו, תולדות מלחמות היהודים ברומאים, ספר ג פרק ח אות ט:
ט. וכשמוע יוסף את הדבר הזה שלח אל אספסינוס, כי יש לו דבר
סוד לספר לו לבד. ואספסינוס הוציא מעליו את כל האנשים, מלבד טיטוס
ושני אוהביו, ואז קרא אליו יוסף: ״אתה חושב, אספסינוס, כי יוסף הנלכד
בידך הוא שבוי־מלחמה לבד, אולם באמת אני ציר שלוח לדבר אליך
גדולות. הן יודע אני את חקי היהודים ולא נעלם ממני איזוהי דרך־מות
ישרה שלבד לו שר־הצבא, !על כן לא באתי אליך! לולא שלחני אלהים.
הנה אתה אומר לשלח אותי אל נירון,-למה הדבר הזה ? העוד יאריכו ימים
נירון ויורשי כסאו זולתך? אתה, אספסינוס, תהיה קיסר, הנה שליט־יחיד
אתה, ועמך טיטוס בנך. ולא רק אדון לנפשי תהיה אתה הקיסר, כי־אם גם
אדוני היבשה והים וכל זרע האדם. ואני נוטל עליך לחזק עלי את המשמר,
למען עשות בי נקמות בהגלות לך, כי דברתי תעתועים באזניך בשם אלהים״.

עכשיו השאלה למי להאמין יותר, לגמרא או ליוסף בן מתתיהו (שמטרתו בין השאר להסביר ליהודים שבין קוראיו כיצד הוא ניצל ממוות. ואיננו יכולים לדעת אם הוא לא מסתיר הסברים אחרים שיישמעו לנו פחות נעימים)... כמו"כ, למי לדעתנו היתה יותר רוח הקודש לחזות את העתידות באופן לא-טבעי","571","","1057","True","True","False","","74","95.86.89.211","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90519","90516","יש"כ","13/06/21 13:00","ג תמוז","תשפ"א","13:00","אור חדש","יוסף עצמו היה ללא ספק אדם יוצא דופן ולא מופרך לחלוטין שהיו לו גם 'השגות', הוא מספר שניבא מראש שיודפת תיפול אחרי 47 יום והדבר התאמת בחקירת אספס'..
ייתכן גם שהאמונה/דרשה בדבר חורבן הבית בידי אדיר דווקא היתה מפורסמת בישראל וממילא לא חייבים לייחס לו אישית את הרוה"ק

אומנם לשאלתך המקורית, אם ריב"ז הוא שמסר המדרש לאספס' ענית בעצמך- אספס' לא היה בארץ לקראת סוף המרד כיוון שהיה עסוק מאד במאבקו על הקיסרות ברומא וממילא כל אותו מעשה לא יכל להתרחש, עכ"פ וודאי לא כפי שמסופר בגמרא
כיוון שיוסף פרסם הדברים בחיי האנשים שלהם מסר 'נבואתו' ולא פחד מהכחשתם נראה שזה עצמו מוכיח על אמיתות סיפורו וא"כ המסקנה המתבקשת הינה שיוסף הוא הדמות שהוחלפה במדרש ע"י ריב"ז","458","","1057","True","True","False","","72","77.139.145.160","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90522","90519","אני מסכים שבעיקרון","14/06/21 10:52","ד תמוז","תשפ"א","10:52","אביגדור","המאורעות ההיסטוריים העיקריים, כפי שתיעד יוספוס, נכונים בעיקרם. בין השאר מהסברא החזקה ש"אין החי יכול להכחיש את החי", כפי שכתבת.
והן כפי שהוכח - לגבי מקרים מסוימים - מתיעודים מקבילים (במשך מאות שנים לא היה שום תיעוד נוסף לחורבן גמלא, ולא היתה שום הוכחה שהיתה עיר כזו. עד שמצאו את חורבותיה וראו שהתיאור מתאים מאוד לדבריו).
מאידך, יש פרטים שלא מפורסמים לכולי עלמא, ולכן בהחלט יתכן ששינה.
סיפור כזה, שיתכן שהיו עדים לו כמעט רק יוספוס ואספסיינוס עצמם, ושניהם היה אינטרס - אולי - להסתיר מניעים אחרים לרחמיו של אספסינוס על יוספוס, יכול בקלות להיות מומצא.
מה גם, שאספסינוס מת בשנת 79, ויוספוס חתם את ספרו באופן סופי ביוונית רק בשנת 81. הוא כותב שהוא מסר חלקים ממנו לאספסינוס קודם לכן, אך לא הכל.
וכמו שאנחנו מכירים היום, כתבים שונים יכולים לתאר את המציאות בצורה שאינה מדויקת.. ובאופן שרוב העולם יאמין לגרסה שהם מציגים.. וזה אפילו היום שיש צילומים והעברת מידע מהירה. עאכו"כ בזמנם.","571","","1056","True","True","False","","61","95.86.89.211","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90523","90522","אפשרי","14/06/21 11:19","ד תמוז","תשפ"א","11:19","אור חדש","אומנם בסיפור על ריב"ז מלבד אי היתכנותו הכרונולוגית יש גם בעיה מהותית עם הדרשה שמוסר לאספס'
'באדיר יפול' משמש רק כאמצעי לרכישת אמונו של השר הרומאי ומציין עובדה שהמקדש נופל בידי המלך הגדול
אומנם כמובן שהדרשה כפי שהיא, בפיו של ריב"ז חסרת הגיון
הרי ברור שנפילת המקדש תמיד תתרחש ע"י כובש זר חזק
וברור שהכובש לעולם ישתמש בשרי צבא שימלאו פקודותיו ולא בכוחות עצמו לבד
עד כאן דרך העולם
אומנם אם המדרש טוען שהמלך הכובש חייב להשתתף בקרב הסופי בעצמו אז הדרשה פשוט לא נכונה מציאותית כפי שהזכרת (גם על חז"ל מקובל שנפל ביד טיטוס)
ואם הדרשה מבינה שיפול ביד שר של המלך האדיר אז אין שום הגיון בלטעון שאספס' עצמו יהפוך לקיסר, שהרי מה לי שהוא יכבוש כשליח של נירון או שטיטוס יכבוש בשליחותו?!

אולם בפיו של יוספוס העניין מקבל משמעות הגיונית (גם אם לא בהכרח אמיתית)
הוא קיבל לדבריו מסר אלוקי שהקב"ה רוצה להפרע מבניו המטמאים ביתו וזה עיקר ה'נבואה' ולכן חזה בכך שאספס' יהיה קיסר שאליו הוא אמור להעביר המסר האלוקי כדי להופכו ל'שבט אפי'","458","","1056","True","True","False","","59","77.139.145.160","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90697","90522","האינטרס של יוספוס","19/06/21 22:57","ט תמוז","תשפ"א","22:57","איתיאל","בפשטות טיטוס השאיר את יוסף בחיים לא מתוך רחמים ולא מתוך אמנת זנבה, וודאי שלא מנבואה על מלכותו.

הסיבה פשוטה בהרבה:
יוסף היה מפקד הגליל. הוא ידע את כל פרטי הפרטים של סדרי כוחותיו, הביצורים בערים והתחבולות.
כיוון שכך, הוא היה נכס אדיר למודיעין הרומי. לא מן הנמנע שחלק מהערים נפלו בעקבות מידע שמסר לרומאים.

מה גם שהוא שימש לרומאים ללוחמה פסיכולוגית. מתואר בספריו כיצד עמד וקרא לנצורים בנאום ארוך להיכנע (מזכיר מאוד את נאום רבשקה המפקד האשורי בימי חזקיהו. גם עליו אמרו חז"ל שהיה ישראל מומר).

יוסף בן מתתיהו מנסה לספר סיפור אחר שיוציא אותו פחות בוגד. אם כבר, מסתבר יותר שהוא לקח את הסיפור של ריב"ז וייחס לעצמו. הרי הגיוני מאוד שהוא שהה באוהלו של טיטוס בשעה שהכניסו את רבן יוחנן לפניו וראה בעיניו את כל המעשה.","842","","1051","True","True","False","","65","","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90524","90523","אכן, אמנם נ"ל ברור","14/06/21 11:29","ד תמוז","תשפ"א","11:29","אביגדור","שדרשת ריב"ז מבוססת על רוה"ק שהיתה לו, ולא על הדרשה מהפסוק עצמו, והפסוק הוא בבחינת אסמכתא בעלמא.
נראה לי תמוה מאוד לחשוב שמפסוק זה אפשר להוכיח שאספסיינוס יהיה מלך, ולהתייחס לכך בוודאות מוחלטת (אם כך היה אפשר לדרוש עוד הרבה דרשות מהרבה פסוקים...).","571","","1056","True","True","False","","88","95.86.89.211","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90525","90524","ה' ירחם","14/06/21 11:41","ד תמוז","תשפ"א","11:41","אור חדש","הרב אביגדור, נראה ששכחת את שמך השני 'אמיתי'

כמה כשלים יש בטענתך שלעיל

כדי להציל אגדתה קשה של הגמרא עשית כאן דברים שלא ייעשו

כפי שהוסכם, לסיפור לא היה מקום בכרונולוגיה וממילא אין מה 'להציל' אותו ולתרצו.
בגמרא ריב"ז מתבסס על הפסוק ואילו אתה מעקר את כל הדרשה ותולה הכל ברוה"ק שאין לה כל זכר בדברי חז"ל
זו השיטה הכי עקומה לתרץ קושיה- 'קשה לך על מה שכתוב? אז אני אמציא שמה שכתוב זה סתם ובעצם העיקר היה חסר מהספר ועליו לא קשה'

זה שאתה חוזר על קושייתי זה וודאי לא ראיה שתרוצך נכון

זה רק מחזק ההבנה שהמדרש הזה אינו רישום היסטורי של מעשה שהיה אלא ביטוי ספרותי של חז"ל לאיך שרצו שנזכור את השתלשלות החורבן בלי קשר מוכרח לאיך היו הדברים בפועל

אומנם עדיין יש לשאול מה רצו ללמדנו בהבאת הדרשה התמוהה כפי שהיא, אך ברגע שמנתקים את הדרשה מארוע ממשי הרי שהבנתו חוזרת להיות כפי שהבנו מאז ומעולם
'הלבנון באדיר יפול' בא לבטא שהקב"ה שליט על שליטי העולם והוא שמחריב ביתו
וכדברי הנביא לגבי אשור","458","","1056","True","True","False","","76","77.139.145.160","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90526","90525","אני משתדל להיות 'אמיתי'","14/06/21 11:54","ד תמוז","תשפ"א","11:54","אביגדור","לא בטוח שתמיד אני מצליח...
בשביל זה אני שואל אתכם...

אז ככה: אכן עדיין אני מתלבט האם הסיפור הנ"ל היה כפשוטו או לא. כמו שאתה מכיר, אני לא מפחד לומר על אגדה שאינה כפשוטה, אבל אני עדיין לא שולל אותה על הסף עד שיוכח לי שהיא לא יכולה להיות כפשוטה.

לגבי השאלה ההיסטורית - בדיוק בזה פתחתי את השרשור. אולי יהיה מי שמבין בהיסטוריה יותר ממני ויישב לי אותה. למשל, האם יש היתכנות לומר שהחורבן היה בשנת 69, כמו שהיו שטענו? אני באמת לא בקיא בכלל בשיטה הזו, בשביל לבדוק אותה ולהבין מה קרה לשיטתם מתי. ואולי יש עוד יישובים שלא חשבתי עליהם.

לגבי זה שדרשה מבוססת על רוח הקודש או מסורת וכו' - אני לא חושב שזה חידוש גדול... יש הרבה דרשות שקשה לומר שהן המקור הבסיסי לדבר הנלמד מהן, לולי מסורת או סברא וכו'. במיוחד כשדנים על מציאות (האם הוא יהיה מלך או לא) ולא על דין, קשה לי לומר שע"פ דרשה מפסוקים ריב"ז הסיק מסקנה כ"כ משמעותית (לגבי דינים אפשר לומר הרבה פעמים שכך רצון התורה שלא ניתנה למלאכי השרת אלא לסברתם של בני אדם. אבל לגבי הכרעת מציאות זה הרבה יותר קשה)","571","","1056","True","True","False","","84","95.86.89.211","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90527","90526","[ללא נושא]","14/06/21 12:11","ד תמוז","תשפ"א","12:11","אור חדש","אין שום נ"מ באיזו שנה התרחש החורבן
הרי ברור שבשעת החורבן עצמו אספס' היה ברומא ולא בידו נפל המקדש אלא ביד טיטוס שלוחו
ברור ששלבי המצור וזמנו ופיקוד טיטוס עליו מבוססים מאד בכתבי יוסף שאין שום סיבה לפקפק בהם (בענייני זמנים, ולעניין מפקדים, לא יעלה על הדעת שטען שאספס' לא הנהיג את המצור המוצלח והעביר הניצחון ליד אחר זה פשוט מנוגד לכל הגיון שהו שזלזל במיטיבו ושדד ממנו הניצחון לולא שאכן טיטוס הוביל כל המצור)
לכן אם וכאשר יצא ריב"ז מהמצור וודאי לא פגש את אספס' אלא את טיטוס בנו
וממילא אין מקום כלל לדרשה כפי שהובאה בגמרא

האם היה לריב"ז רוה"ק- כן
האם זה קשור בקשר כלשהו לסיפור המובא בגמרא- לא

שערי טיטוס שניתן לראותם עוד היום פיארו את מי שבידו נפלה ירושלים
זה ללא ספק לא היה אספס'","458","","1056","True","True","False","","167","77.139.145.160","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90637","90634","איזה ערך","16/06/21 18:25","ו תמוז","תשפ"א","18:25","אור חדש","יש בהבאת עוד השערות בן זמננו לגבי ארועים שהתרחשו לפני כאלפים שנה?
את ההשערות האלה העלת גם בעצמך
מכח היותך ת"ח וותיק שלמד איך לתרץ קושיה ע"י העלאת אוקימתות ותיקוני נוסח גם אם רחוקים מהמקור

זה אמצעי 'טוב' ליישוב קושיות
אבל זה כלי פחות מוצלח לברור המציאות (הגם שכפי שלימדתנו בעצמך, קדמוננו לא ראו הבדל בין השנים)

כמות החורים וחוסר ההגיון של הדרשה גם בסיפור המשופץ, מעמידה אותו בעמדה נחותה ביחס לסיפורו הקוהרנטי של יוספוס","458","","1054","True","True","False","","75","147.236.159.194","0","90513","גיטין|נו ע"א",""),new Message("90642","90637","אסביר את עצמי","16/06/21 18:40","ו תמוז","תשפ"א","18:40","אביגדור","הערך המוסף שיש לדעתי כשאני קורא הסברים כאלה בספר של אדם שבקיא במקורות ההיסטוריים השונים, הוא שאני סומך עליו (במידה מסוימת) שלאחר שקלול המקורות שהוא מכיר, ההסברים האלה נראים לו עדיין באים בחשבון [בהנחה שהכותב אינו מאלה בעלי האג'נדות השונות שמנסים לדחוק כל דבר אפשרי למען נטיותיהם].

לעומת זאת אם אני מעלה את ההסברים האלה בעצמי, כיוון שבקיאותי במקורות ההיסטוריים השונים אינה כה רחבה, ייתכן שאני מפספס איזה מקור כבד משקל שלא מתיישב עם הסבריי.","571","","1054","True","True","False","","77","95.86.89.211","0","90513","גיטין|נו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);