var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=91712;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("91712","0","מ- ?","20/07/21 11:03","יא אב","תשפ"א","11:03","עלי","רַב אָשֵׁי אָמַר מִגׇּרְנְךָ וְלֹא גּוֹרֶן עַצְמוֹ מִיִּקְבֶךָ וְלֹא יֶקֶב עַצְמוֹ.
כלומר, אם אני מבין נכון את דברי רב אשי, אם הגורן עצמו הוא גרגירי החיטה והשעורה ואילו הקש הוא הפסולת עם הקליפות, ואם היקב עצמו הם הענבים והפסולת הם הגבעולים והעלים הקליפות והחרצנים, ניתן להשתמש לסכך ( רק )בפסולת הגורן והיקב.
אבל בלשוננו כשמשתמשים במ' אין הכוונה בהכרח לומר חלק מ ( מתוך דבר מסויים ), אלא הכוונה לקחת דוגמא מ כלומר כאילו ציווה, קח חלק ממה שיש לך בגורן וממה שיש לך ביקב, כלומר חלק מהשבלים ( כולל עם הגרגרים ) וחלק מהאשכולות ( כולל הענבים ).
למשל בבראשית כתוב 'ויבא קין מפרי האדמה והבל הביא גם הוא מבכרת צאנו ומחלביהן' ודרשו חז"ל ( בראשית רבה ) שקין הביא מפסולת פרי האדמה, כלומר בדיוק כדרשת רב אשי. אולם לגבי הבל הם כמובן לא דרשו כך לגבי מבכרת כי לא הביא מהבכורות הפסולים או חלק מגוף הצאן שהרי כבר פירש הכתוב - ומחלביהן. אלא ודאי הכוונה שלקח דוגמא מהבכורות, כלומר אם היו לו עשרה בכורות לקח אחד או שניים יפים ואותם הקריב.
אולם אם שתי האפשרויות נכונות - וזו שאלתי - מה הכריח את חז"ל בדרשה לגבי קין וגם את רב אשי לקבוע שרק בפסולת מדובר ולא בדוגמא ?","209","","1014","True","True","False","","420","84.110.114.29","0","0","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91717","91712","[ללא נושא]","20/07/21 11:27","יא אב","תשפ"א","11:27","יום יום ידרשון","נראה לי שאין הו"א לקחת את כל הגורן והיקב ולסכך בהם (צריך להשאיר משהו לאכול...)
ממילא האות 'מ' לא באה למעט מכל, אלא למעט את הפרי עצמו","919","","1014","True","True","False","","74","95.86.103.203","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91723","91712","[ללא נושא]","20/07/21 12:25","יא אב","תשפ"א","12:25","יחיה","מדוע אינכם מסתכלים רש"י?! שכתב: רב אשי אמר - שפיר משמע פסולת מקרא, דכתיב באספך מגורנך, משמע שאתה אוספו ונוטלו מן הגורן, וגורן הוא האוכל, ומה שאתה אוסף ובורר מתוכו, הוא הפסולת.
לא מהמ"ם, אלא מ"באספך"!","1493","","1014","True","True","False","","85","5.102.239.44","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91726","91723","לכאורה","20/07/21 13:06","יא אב","תשפ"א","13:06","עלי","אתה צודק אבל לענ"ד הפשט הוא ש'באספך' אינו מתייחס דווקא לפסולת ולכן נקרא חג האסיף כי אז אוספים בכלל הן מהשדות והן מהגרנות והיקבים וכאילו כתוב באספך ( מהשדות ) ומגרנך ומיקבך, ולא היה הכתוב קורא את שם החג על שם איסוף פסולת בלבד. כך שלמרות פירש"י נלענ"ד שפשט לימודו של רב אשי הוא בכ"ז מ'מגרנך ומיקבך' וכמו שהבאתי מבראשית רבה. ויש לבדוק כיצד למדים במדרשי ההלכה.
כמו כן לא טענתי שצריך לקחת את כל הגורן והיקב אלא תמהתי מדוע בחר רב אשי באפשרות האחת א. משתים שהן :
א. מ במשמעות מתוך הדבר ב. מ במשמעות דוגמא.","209","","1014","True","True","False","","67","176.228.6.252","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91727","91726","אם התכוונת בסוף דבריך להגיב לדברי","20/07/21 13:14","יא אב","תשפ"א","13:14","יום יום ידרשון","כנראה לא הובנתי נכון.
התכוונתי לומר שאפשרות ב' אינה מסתברת כאן, כיוון שברור שלא יקח את הכל, ממילא לא צריך למעט שיקח רק דוגמא, ונשאר רק ללמוד כאפשרות א' שהלימוד בא למעט את הפרי.

ולגבי ריש דבריך, ברור שאתה צודק, אין כוונת רש"י לשנות את משמעות הגמרא שהזכרה את ה'מ' ולא את 'באספך', אלא כוונת רש"י רק להסביר איך דרשת הגמ' נקראת בתוך הפסוק (והדגש ברש"י צריך להיות על המילה 'מן').","919","","1014","True","True","False","","68","95.86.103.203","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91732","91726","[ללא נושא]","20/07/21 14:51","יא אב","תשפ"א","14:51","יחיה","איני מבין את השיטה. חולקים נגד רש"י, מילא, אבל אח"כ קשה לך פירושך?!","1493","","1014","True","True","False","","55","5.102.239.44","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91733","91727","[ללא נושא]","20/07/21 15:00","יא אב","תשפ"א","15:00","יחיה","אף עלי מודה הוא בכוונת רש"י, שהיא מהכתוב "באספך", רק שהוא מציע פירוש שונה.
ודאי שכך כוונת רש"י, כנ"ל, שבדיבורו הקצר כאן, הוא חוזר ג' פעמים! על "באספך", "אוספו ונוטלו", "אוסף וברור".
מן הגורן היא מילת הקשר בעלמא, ללא שום דגש ברש"י כלל.","1493","","1014","True","True","False","","59","5.102.239.44","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91755","91733","אבל איך אתה מסתדר עם הגמרא שלא כתבה כך?","21/07/21 06:16","יב אב","תשפ"א","06:16","יום יום ידרשון","חוץ מזה, רש"י חוזר על ה'מ' בדיוק כמו שחוזר על האסיפה:
"שפיר משמע פסולת מקרא, דכתיב באספך מגורנך, משמע שאתה אוספו ונוטלו מן הגורן, וגורן הוא האוכל, ומה שאתה אוסף ובורר מתוכו, הוא הפסולת"","919","","1013","True","True","False","","61","95.86.103.203","0","91712","סוכה|יב ע"א",""),new Message("91772","91755","רב אשי,","21/07/21 12:41","יב אב","תשפ"א","12:41","יחיה","הרי מתרץ דברי רבי יוחנן לפניו: כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אמר קרא באספך מגרנך ומיקבך - בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר... כפירוש רש"י: רב אשי אמר - שפיר משמע פסולת מקרא, דכתיב באספך מגרנך...
ר"א א"צ להעתיק שוב כל לשון המקרא, רק כיצד הדרש מתיישב בהמשך לשון הכתוב: מגרנך, מיקבך.
ייתכן גם שרש"י גרס מפורש "באספך" כאן, עיין לדוגמא בפי' רבי אברהם מן ההר, ובפסקי הרי"ד.

רש"י גם שב על אות פ' 6 פעמים פה, וכי מכאן נסיק שלומד מפ' באספך?!
דברים שרש"י היה חייב שיאמר, מצד רצף פירושו ומהלך לשונו, ודאי אינם מלמדים דבר , אך דגש "באספך", "אוספו", "אוסף" 3 פעמים, מיותר, כפול ומשולש, אם לא שכאן עיקר כוונתו!

אגב, בדקתי כעת, ואכן נראה המשמעות ממפרשים ראשונים אחרים, שרב אשי מהמ"ם לָמַד, כעלי וכמוך בדיוק. אך רש"י אינו לומד כן, כנ"ל.","1493","","1013","True","True","False","","64","5.102.239.44","0","91712","סוכה|יב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);