var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=91816;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("91816","0","שאלה","23/07/21 11:29","יד אב","תשפ"א","11:29","עלי","מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּצִיפּוֹרִי עַל פִּי מִי נַעֲשָׂה לֹא עַל פִּי רַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא עַל פִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי
וּמַאי מַעֲשֶׂה ? דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר : פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. לְמָחָר פֵּירְסוּ סְדִינִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים וְהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בּוֹ.

רב דימי מסר שפֵּירְסוּ סְדִינִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים.
אבל מיד המשך הגמרא :
פֵּירְסוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ ? מֵהֵיכָן הֱבִיאוּם בְּשַׁבָּת ? אֶלָּא מָצְאוּ סְדִינִין פְּרוּסִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים וְהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בּוֹ.

נראה לכאורה שהמשך הגמרא אינו משמו של רב דימי אלא שבבית המדרש דנו במסירתו של רב דימי, ו'הסבירו' את דבריו בשונה מאד ממה שמסר בפיו. היה ברור לאמוראים, שבציפורי נהגו כהלכה, ואם דברי רב דימי אינם מתישבים עם ההלכה משמע שלא דייק בדבריו. מעתה 'הרשו' לעצמם באי בית המדרש לומר שרב דימי התכוון לומר דברים אחרים ממה שאמר בפועל, אך משמע שלא שאלו אותו בעת מסירת הדברים האם לכך כוונתו אלא רק בנפרד ולאחר זמן.
ברם גם אם כהסבר ההסבר הגיוני, מניין ידעו האמוראים שכך היה ? וכי את המציאות מיישבים מסברא ? מדוע לא שלחו מהתם לא"י לברר מה היה באמת ?
חוץ מזה מהירושלמי נראה שנמסרה מסורת מעט שונה ( ראה הקטע בסוגריים ) :
אמר ר' יוחנן לא א"ר יוסה אלא לעניין סוכה אבל לעניין שבת אף ר' יוסי מודה. מילתיה דר' חנינא אמר אף לעניין שבת. [ דאמר רבי חנינא שלטון בא לציפורין ותלו בו קיטיות והתיר ר' ישמעאל בי ר' יוחי ( האם צ"ל יוסי ? ) לטלטל תחתיהן בשיטת אביו. ] ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל בר רב יצחק אתייא דר' יוסי בן חנינה כר"ח ותריהון פליגון על שיטתיה דר"י. דא"ר יוחנן רבי יונה ור' יוסה ור' חנניה בן עקביא שלשתן אמרו דבר אחד.
האפשר לקבל הסבר מעט יותר מפורט בעניין ?","209","","1010","True","True","False","","437","84.110.114.25","0","0","סוכה|טז ע"א",""),new Message("91820","91816","פירסו סלקא דעתך","23/07/21 17:45","יד אב","תשפ"א","17:45","יחיה","פירסו סלקא דעתך...? אלא: מצאו סדינין פרוסים על גבי העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו. רש"י: מהיכן הביאום, והלא היה אסור להכניס ולהוציא.
אכן, סגנון הזה נמצא בגמרא רבות. אך לכאורה, הכוונה היא לא לקבוע עובדה היסטורית, אם "פירסו סדינין" או "מצאו סדינין פרוסין", רק כוונתם להתאים מעשה ההוא להלכה.
הרי כאן, נושא עניין הסוגיה הוא לא טלטול בעלמא, אלא של "מחיצה תלויה", ולגביה הלא אין נ"מ אם פירסו או מצאו פרוסים! מ"מ משם מוכח היתר של מחיצה התלויה.
המשך "פירסו סלקא דעתך", אך קושיה צדדית מהווה, היאך פירסו, מהיכן הביאום, וע"ז ענו, ודאי אין היתר שם להכניס ולהוציא, אשר מצידנו נוכל לומר ש"מצאו פרוסין", מפני שעכ"פ ברור, שלמעשה הדבר אסור.
מה הייתה המציאות שם בדיוק, אינו רלוונטי, גם אינו נוגע לנידון העיקרי כאן, היא שאלת "מחיצה תלויה", וכנ"ל.

בירושלמי שלנו: והתיר ר' ישמעאל בי ר' יוחי, טעות דפוס וילנה היא. בדפוס וינציה הוא: יוסי, כך גם בדפוס וילנה - עירובין.","1493","","1010","True","True","False","","84","5.102.239.44","0","91816","סוכה|טז ע"א",""),new Message("91829","91820","נראה מהירושלמי","25/07/21 10:52","טז אב","תשפ"א","10:52","עלי","שכאמור רב דימי לא דייק במסירת הדברים. מי שפרס היה ה'שלטון' והתנא רק התיר להשתמש במה שפירסו הגויים והיהודים מצאו את הסדינים פרוסים. פשוט לא מסופר בגמרא בבבלי כיצד ביררו את פרטי המעשה.","209","","1008","True","True","False","","55","84.110.114.29","0","91816","סוכה|טז ע"א",""),new Message("91830","91829","לשון הירושלמי שלפנינו בסוכה:","25/07/21 14:15","טז אב","תשפ"א","14:15","יחיה","דאמר רבי חנינא שלטון בא לציפורין ותלו בו קיטיות והתיר ר' ישמעאל בי ר' יוחי לטלטל תחתיהן בשיטת אביו.
בירושלמי מס' עירובין הנוסח הוא: שלטון בא לציפורי ותלו לו קטיות...
מ"מ, פשוטו הוא שתלו הקיטיות לצורך כבוד השלטון.
לא ברור מי תלה, האם יהודים או הגויים.
גם לא מפורש מתי השלטון הגיע, בעיקר תליית קיטיות מתי הייתה, האם בשבת או מערב שבת.
ממילא, לעולם יש לומר שרב דימי אכן הכיר מסורת מעשה הזה המופיע בירושלמי ממש, אלא שלהבנתו ולפרשנותו, היהודים תלו הקיטיות ובשבת, ולמסקנה הבבלית - מערב שבת, ושמא עוד ע"י גויים.

אגב, עשרות ומאות מאמרי ירושלמי שבכל מקום בתלמוד, מופיעים בנוסח אחר בבבלי, הן הלכה הן האגדה, ואינם מלמדים בהכרח על איזה חוסר דיוק דווקא, אלא על מסורת שונה!
נוכל להגדיר, כאילו בעלי הבבלי השתמשו בירושלמי שלהם, שלעיתים אינו זהה, ולא מתאים תמיד לירושלמי שלנו, ואין לנו הכלים להוכיח איזה נוסח עדיף.","1493","","1008","True","True","False","","68","5.102.239.44","0","91816","סוכה|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);