var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92073;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92073","0","תשבו כעין תדורו","02/08/21 23:40","כד אב","תשפ"א","23:40","מתי","ערב טוב לתלמידי חכמים
מתי תשבו כעין תדורו זה תנאי בקיום מצות ישיבה בסוכה ומתי זה פטור מקיום המצוה.
בדף כז א' בטעמו של רבי אליעזר לארבע עשרה סעודות בסוכה, בגלל תשבו כעין תדורו. זה מעכב בקיום המצוה.
בשומרי גינות ופרדסים בטעם של תשבו כעין תדורו, פירש רש"י: כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח. כאן לכאו' זה לא תנאי בקיום המצוה, אלא רק פטור.
מה הכלל בזה?","860","","1004","True","True","False","","372","95.86.72.160","0","0","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92086","92073","האם בדירתך יש","03/08/21 07:46","כה אב","תשפ"א","07:46","אור חדש","רק כללי עשה ואין כללי 'אל תעשה'?
צריך לשמור על סדר ונקיון?
אסור לשחק בכדור?","458","","1003","True","True","False","","60","192.116.177.147","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92132","92073","לא הבנתי","04/08/21 03:25","כו אב","תשפ"א","03:25","יחיה","מדוע בלשון רש"י: כדרך שהוא דר כל השנה בביתו, הזקיקתו תורה להניח דירתו, ולדור כאן בסוכה עם מיטתו, וכלי תשמישו, ומצעותיו, וזה אינו יכול להביאן שם, מפני הטורח.
"כאן לכאו' זה לא תנאי בקיום המצוה, אלא רק פטור".

אדרבה: הזקיקתו תורה... חומרה היא ממש, אלא שמהחומרה הזו יוצאת קולא, בעת שאינו יכול לקיים חומר זה.
הקולא בזה, לא מהפסוק נלמדת, אלא להיפך, כי מאחר שלא יכול לקיים דין החמור שבפסוק (אשר קבעו רבותינו ז"ל, שהתורה לא אליו התכוונה), נמצא ממילא שפטור, ואינו מחויב כלל במצווה הזאת.","1493","","1002","True","True","False","","47","141.226.13.82","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92247","92073","סוכה נגד ארץ ישראל","05/08/21 19:35","כז אב","תשפ"א","19:35","אמלתראות","ולכן כל דיני סוכה מרומז על בית בארה"ק, וכל המסכת היא כיסוא ומסכה על ארץ ישראל שהוו כיסוי לכבודו יתברך, וכיבושה היא גם בכיסוי כיוסף שגימ' ציון","267","","1001","True","True","False","","47","172.58.230.175","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("93806","92073","מצוות סוכה – קריאה ליישוב הארץ","23/09/21 07:56","יז תשרי","תשפ"ב","07:56","אמלתראות","האם בין עליית יהושע לבין עליית עזרא לא בנו סוכות, והרי מצוות סוכה היא מצווה מדאורייתא?
הרב אברהם בלס
י"ז בתשרי תשפ"ב 00:1323.09.21

חג סוכותהרב אברהם בלס
זמן קריאה
3 דקות


פסוק תמוה בספר נחמיה (נחמיה ח, יז) מלמד אותנו שבעליית עזרא ונחמיה חזרו לבנות סוכות כמו שלא בנו מימי יהושע בן נון. והשאלה זועקת לשמים. האם בין עליית יהושע לבין עליית עזרא לא בנו סוכות, והרי מצוות סוכה היא מצווה מדאורייתא.

ניתנו תשובות רבות בדבר, אולם התשובה המשכנעת ביותר היא שאמנם באופן פרטי ברור הדבר שאנשים בנו סוכות, אולם בעליית יהושע ובעליית עזרא בנו סוכות ציבוריות גדולות ועשו עסק שלם סביב מצוות הסוכה.

הרעיון המרכזי של הסוכה היא לצאת מדירת קבע ולגור בדירת ארעי. אם מנסים לתרגם את הדברים במציאות של עליות מסיביות – עליית יהושע ועליית עזרא, הרי שישנה כאן קריאה לעם ישראל שלא להתרכז רק במקומות החשובים ביותר, אלא להתיישב בכל הארץ. אחת המשימות המרכזיות העומדות בפני כל עם שבא לבנות מדינה הוא ליישב את הארץ על כל מרחביה. מצוות סוכה היא למעשה קריאה ליישוב כל מרחבי הארץ.

הגאון מוילנא לימד אותנו שכמו שבצוות סוכה יש לנו דין של תעשה ולא מן העשוי, כלומר אין לשים סכך קודם שבונים את הדפנות כך גם במצוות יישוב הארץ יש לעלות ארצה ולא לחכות למשיח.

עוד באותו נושא:
מגמתם המרכזית של עשרת ימי תשובה
למשמעותו העמוקה של יום הדין
לא ניכר שוע בפני דל
יחסי תורה ומדינה

המסקנה העולה מדברי הגר"א היא שהדפנות מסמלות את הצד האנושי. ואילו הסכך מסמל את ההשגחה האלוקית. המעשה האנושי הוא תנאי אותו דורש הקב"ה קודם שהוא משרה את שכינתו. ואם אנו עוסקים בעלייה ובהתיישבות הרי הקב"ה מחזק את ידינו לפעול ולעשות, כי יש בידנו את הכוחות לפעול ולעשות. עם ישראל נתבע לעלות לארץ ישראל לבנות אותה וליישבה.

היום שהחברה פחות או יותר בורגנית קשה לתפוש את הדברים, אולם בעצם מצוות סוכה, כמו שאמרנו, פונה בעיקר אל הכוחות האידיאליסטים באומה, מתוך אמונה בכוחם, ומחזקת את ידם לפעול בתנאים קשים למען יישוב הארץ.

יש לזכור שגם מזג האוויר בתקופת סוכות הוא סתווי והרבה פעמים יורד גשם. התורה מדריכה אותנו שלא להיכנע לאיתני הטבע להמשיך לבנות את הארץ.

ישנם כמה דינים מעניינים בקשר לחג הסוכות שמסבירים טוב יותר את היסוד שציינו שמצוות סוכה קוראת לנו ליישב את הארץ גם בתנאים קשים. דינים אלו מציינים פטורים שונים ממצוות סוכה.

מובא בגמרא (תלמוד בבלי סוכה כו, א): שהולכי דרכים פטורין מן הסוכה.

רש"י במקום מסביר שמדובר בהולכים לסחורה. כמו כן מובא בגמרא שם שגם אלו שעוסקים במצוות פטורים ממצוות הסוכה (וראה שו"ע או"ח סימן תרמ סעיפים ז, ח).

כמו בסוכה כך בארץ ישראל. אדם שכל כולו סחורה וצבירת ממון, וכן אדם העוסק כל כולו במצוות, אנשים כאלו אינם שייכים לגמרי למצוות יישוב ארץ ישראל. למצוות יישוב ארץ ישראל נדרשים אנשים שאינם מפונקים, אנשים שיכולים להסתפק במועט ולשמוח בו. אנשים שאינם קשורים בכל מאודם לכספם ורכושם, אנשים שזמנם ומרצם פנוי למשימה גדולה וקשה זו של יישוב ארץ ישראל הנקנית בייסורים.

דין מעניין בדיני סוכה אותו אנו פוגשים הוא פטור מצטער ממצוות סוכה (שו"ע או"ח סימן תרמ סעיף ד). כיצד דין מצטער משתלב עם המהלך אותו הצענו.

כדי להסביר יותר את הדברים נציג את נושא הלוחם הקרבי. אנו מוצאים אצל דוד המלך לאחר שנקם בעמלקים שהרסו את צקלג ושבו את הנשים והילדים של אנשי דוד (שמואל א, פרק ל). חלק מהלוחמים טענו שרק הקרביים, כלומר אלו שנלחמו בפועל צריכים לקבל משלל עמלק , ואילו אלו שנשארו בעורף לא צריכים לקחת מהשלל. דוד המלך (פסוק כד) מתנגד לדברים לגמרי וקובע חוק שכל הצבא, גם הקרביים וגם חיילי העורף חולקים בשווה. לכאורה הדין הזה לא ברור מדוע הקרביים שמסכנים את עצמם לא זכאים לפחות לחלק גדול יותר בשלל.


דוד מלמד אותנו שכל הקרביים שהוא רוצה חייבים להיות אידיאליסטים. אתה החייל הקרבי תעשה את החשבון שלך. דע לך שמבחינה כלכלית אין שום יתרון לחייל הקרבי על חייל השירותים, אז אולי לא כדאי לך להיות חייל קרבי. רק אלו שבאמת מבינים את האידיאל הגדול של למסור את הנפש למען עם ישראל אומר דוד המלך רק אותם אני רוצה כחיילים קרביים.

אותו רעיון אנו מוצאים גם במצוות סוכה. אנחנו דוחפים את החלוצים לבנות את הארץ, אולם אומרים להם בצורה ברורה. כל זאת אם אתם מרגישים חלוצים ולא מסכנים. אם אתם בונים את הארץ בגלל לחץ חברתי, ","267","","952","True","True","False","","42","172.58.225.255","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92236","92132","אתה רוצה לומר","05/08/21 15:42","כז אב","תשפ"א","15:42","מתי","שאם בנה לעצמו איזו שהיא סטוכה במקום בו הוא שומר, לא קיים מצוה?","860","","1001","True","True","False","","74","91.195.162.139","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92238","92236","נכון","05/08/21 16:24","כז אב","תשפ"א","16:24","יחיה","המצווה היא לא "העיקר שתמצא איזו סוכה", אלא יש צורה בה הגדירה התורה, היאך לקיים מצווה הזו, והיא: תֵּשבו - כעין תדורו.
המקיים תֵּשבו, והיא לא בצורת "כעין תדורו" - לא קיים כלום!","1493","","1001","True","True","False","","43","141.226.162.129","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92239","92238","לא נכון להלכה","05/08/21 16:30","כז אב","תשפ"א","16:30","אור חדש","קיל שיוצא גם בסוכה מצומצמת בגובה יט שרק חלקו יכול לישון בה
ברור שזה לא כעין תדורו","458","","1001","True","True","False","","64","147.161.9.243","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92242","92238","אילו","05/08/21 17:15","כז אב","תשפ"א","17:15","יחיה","דרשת "כעין תדורו" אינה מעכבת אפילו בדיעבד, מדוע לפטור שומרי גינות ופרדסים מסוכה?!
הדברים אמורים לפי אביי כאן, עפ"י הפשטות שעולה מהסוגיה עם פירוש רש"י. אין הכוונה לקבוע הלכה למעשה. ודאי יש שיטות שונות ואחרות כאן!","1493","","1001","True","True","False","","44","141.226.162.129","0","92073","סוכה|כז ע"א",""),new Message("92252","92247","ראה המצורף","05/08/21 20:20","כז אב","תשפ"א","20:20","יחיה","מהגר"א ז"ל","1493","pdf","1001","True","True","False","","46","141.226.162.129","0","92073","סוכה|כז ע"א","0-pdf"),new Message("93549","92252","ההשוואה בין מצות הישיבה בסוכה","01/09/21 22:11","כד אלול","תשפ"א","22:11","אמלתראות","גליון נפלא המעיין בקובץ המצורף

ההשוואה בין מצות הישיבה בסוכה
לבין מצות ישיבת ארץ ישראל
א. מקורות ההשוואה
ב. הקשר הפנימי-מהותי בין שתי המצוות
ג. מעלת מצות ישיבת ארץ ישראל על פני מצות הישיבה בסוכה
ד. מדוע לא השווה הגר"א בין ישיבת ארץ ישראל לבין טבילה במקווה?","267","","974","True","True","False","","80","172.58.224.60","0","92073","סוכה|כז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);