var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=95894;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("95894","0","פורים בלוד - מתי?","16/12/21 15:17","יב טבת","תשפ"ב","15:17","לינקוש","קיבלתי במייל:

היום ילמדו בדף היומי שלוד הינה עיר מוקפת חומה.
ידוע הפולמוס על זיהוי העיר לוד, וזו ידיעה פיקנטית.

כרגע אני שולח את החומר הכי תמציתי והכי מועיל למג''ש.
1. מכתב הגרש''צ רוזנבלט מרא דאתרא דבני ברק וגני איילון והגר''י לנדו אשתקד, הוא מגדיר הכי מדוייק את המסקנות של היחס למקום.
2. שיעור מהגר''י לנדו על גדרי מוקף ופרוז והמסתעף לדין אחיסמך. זה בעצם חלק מהדיון על בני ברק שהיא סמוך ליפו שהיא ספק מוקפת חומה.
3. קונטרס נוסף ממנו. שניהם נכתבו על ידו.

הרב לנדו אישר למסור את החומר לפרסום בבמות שונות.

אשמח למשוב

ברכה והצלחה","58","docx","869","True","True","False","","481","213.151.62.117","0","0","מגילה|ד ע"א","0-docx,1-pdf,2-pdf,3-jpg"),new Message("95901","95894","יש להעיר","16/12/21 17:37","יב טבת","תשפ"ב","17:37","יחיה","שלפי עניות דעתי, אין נכון להחמיר מעיקר הדין, על מאות ואולי אלפים (בהמשך) גברים, נשים וילדים (ביניהם חולים וזקנים, מעוברות ויולדות ומניקות, אנשים בכל מיני מצבים), לחייב כולם בקריאת מגילה ארבע פעמים, לילה ויום.

יש להגדיר קודם, להחליט בבירור גמור, איזה יום חייבים: י"ד או ט"ו, ורק אח"כ להוסיף, כי מי שבידו, ראוי שיחמיר יומיים.

למעשה, הראשון שנשאל בדורות אלה על מעמדה של לוד, היינו הגאון רבי שמואל סלנט, רבה הגדול של ירושלים, מלפני כמאה ועשרים שנה, ועפ"י ידיעות מעודכנות שבדורו, ראה המצורף פה, הורה לקרוא בי"ד דווקא.
רבי שמואל סלנט יכול היה להחמיר ג"כ, לחייב כולם לקרוא יומיים מספק, אלא לענ"ד כנ"ל, נמנע בעיקרון להחמיר, כשמדובר בציבור שלם.

יש שני טעמים, מדוע חוששים להחליט ט"ו:
1. מפני שגם אחרי כל המחקרים, לא בטוח הדבר במאת אחוזים בהחלט.
2. יש רתיעה נכונה ומוצדקת, מלקבוע דין עפ"י מחקרים, ללא מסורת דור אחר דור.

שיקול נוסף חשוב, שרבים מן הפוסקים סבורים, אשר מוקפים יוצאים אף בי"ד דיעבד, עפ"י ירושלמי מפורש, בעוד הפרזים בט"ו, ודאי אינם יוצאים.","1493","pdf","869","True","True","False","","102","217.132.184.219","0","95894","מגילה|ד ע"א","0-pdf"),new Message("95905","95901","דעת הרב של לוד; ועוד","16/12/21 22:50","יב טבת","תשפ"ב","22:50","איתן","הרב נתן אורטנר זצ"ל שהיה רב העיר לוד שנים רבות, משנת התש"ן בערך, אולי עוד קודם, עד לפרישתו לגמלאות (נפטר לפני כשנתים) - בבואו ללוד רצה להנהיג בלוד ט"ו בלבד. לפי מה ששמעתי ממנו הוא הלך לרב עובדיה - אמר לו "בודאי". אבל כשהלך לרב אלישיב - אמר לו "אתה צודק אבל היות וכבר נהגו בי"ד אז שיקראו יומים", מה שגרם שהשתקע הדבר, כי כמו שאמר יחיה זה עומס רב על הציבור. ובפועל ממשיכים לעשות י"ד בלבד.
הרב אורטנר סיפר גם על הרב אבוחצירה (בבא חקי) שהיה רב רמלה לוד והתגורר בשיכון חב"ד, שאם אינני טועה רצה לנהוג בט"ו בלבד, למרות ששיכון חב"ד הוא מרוחק מלוד העתיקה. .
לאחרונה ראיתי שהרב אורטנר מרחיב על כל זה בספרו "להורות נתן". אבל אין הספר תחת ידי.

מעבר לזה אינני יודע מה היתה עמדת רבני לוד לדורותיהם.


לגבי מה שיחיה אמר שגם אחרי כל המחקרים אי אפשר להיות בטוח אם אין מסורת - בדר"כ זה נכון, אבל לא במקרה הזה. כי המשנה כבר אמרה שלוד היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אי לכך אנחנו לא צריכים להוכיח שלוד שלנו היא לוד של יהושע, אנחנו רק צריכים להוכיח שלוד שלנו היא לוד של ימי המשנה. וזה ניתן להוכחה בקלות היות ולוד היתה מיושבת בכל התקופות, ברציפות, ויש עדויות רבות של נוסעים ושל אחרים. נכון שלא כל הזמן היתה מיושבת ביהודים אבל זה לא פוגע במסורת על מקומה. (מפי פרופ' יואל אליצור).","123","","869","True","True","False","","87","212.76.112.167","0","95894","מגילה|ד ע"א",""),new Message("95911","95905","תודה","17/12/21 01:40","יג טבת","תשפ"ב","01:40","יחיה","נדמה לי כי המצב בימינו הוא, שמלבד העיר ירושלים, אין עיר בעולם אשר קורא בט"ו בברכה.
נכון ההיפך. גם בערים מסופקות, דוגמת טבריה וחברון, קובעים י"ד עיקר בברכה, ומשתה ושמחה.

לקבוע עיקר יום פורים בלוד ט"ו ודאי, משמע אפוא, לשנות את לוד דווקא, מכל ערי העולם אשר מחוץ לירושלים.
מדובר א"כ בצעד קיצוני. קשה להאמין על קביעה הזאת שהיא תתקבל.","1493","","868","True","True","False","","69","217.132.184.219","0","95894","מגילה|ד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);