var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9646;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9646","0","שאור בודה להן מתוכו","05/05/11 10:36","א אייר","תשע&quot;א","10:36","מתפעל","&quot;שאור בודה להן מתוכו&quot;. <br />רש&quot;י: &quot;מתוך עשרון דתודה ושתי הלחם היה מוציא שאור שהוא לש מן הסלת מעט לאחר שנמדד וטומנו בסלת ומתחמץ מאיליו וממנו מחמץ את השאר&quot;: <br /><br />לא כל כך הבנתי את המציאות הזו. אם אני מבין נכון, בצק שיושב זמן מסויים מתחיל להחמיץ. ככל שממתינים יותר, זה יותר מחמיץ. <br />אם לוקחים חתיכה מהבצק של העישרון ומחכים שיחמיץ, הרי כל יתר העיסה גם ממתינה בדיוק אותו זמן. אז מה המעליותא של השאור הזה שלקחו מתוכו?<br /><br />ומה זה הלשון בודה מתוכו? האם מישהו עומד על כך?","148","","4746","True","True","False","","1145","94.188.248.70","0","0","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9650","9646","ראה ברש&quot;י","05/05/11 15:48","א אייר","תשע&quot;א","15:48","דוד כוכב","רש&quot;י כתב &quot;וטומנו בסלת&quot;, כלומר ששטח המגע הרב עם הסולת מחיש את החימוץ.<br />לחתיכה קטנה יש שטח פָּנִים גדול הרבה יותר מלחתיכה גדולה, כי שטח הפנים גדל עם הרדיוס בריבוע, בעוד שהנפח גדל בחזקה השלישית. לכן לא קיימות חיות גדולות מדאי כי קשה להן לאבד חום.<br /><br />באשר ללשון בודה, ראה במדור לשון בשטיינזלץ, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kipa.co.il/daf_yomi/dafyomi_files/29231.pdf'>כאן</a>.","125","jpg","4746","True","True","False","","139","212.76.104.5","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("9657","9646","לא אפית לחם לבד, נכון?","05/05/11 16:28","א אייר","תשע&quot;א","16:28","Almuaddib","באפיית לחם, או שמשתמשים בשמרים - כמו ברוב המאפיות היום, או שמשתמשים בשאור מוכן מראש, או שצריך להמתין שהבצק יתפח לבד.<br /><br />הגורם לתפיחה הם שמרים - מיקרואורגניזמים המצויים גם באויר.<br /><br />כשמוסיפים את הגורם המתסיס מבחוץ, בין אם ע&quot;י תוספת שמרים ובין אם ע&quot;י הוספת שאור, מקבלים זרז רציני לתפיחה.<br /><br /><br />כשלא מוסיפים זרז מבחוץ, התפיחה תארך זמן רב יותר. מאחר וגודל שטח המגע עם האויר הוא שיקבע את המגע עם השמרים, הרי שהעיסה הנמצאת בתוך הכלי, מקבלת מעט יחסית - רק שטח הפנים של הצד העליון. מה שמוציאים החוצה, יש לו יותר שטח מגע עם האויר, ולכן ההחמצה שלו תהיה מהירה יותר מאשר של מה שמצוי בתוך כלי השרת.","107","","4746","True","True","False","","163","212.25.82.194","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9651","9650","ביעור חמץ","05/05/11 15:59","א אייר","תשע&quot;א","15:59","הודו_כי_טוב","חמץ שבא מהלב<br />לפי ההלכה בביעור חמץ מספיק שהאדם יבער את החמץ שבביתו בליבו<br />ויחליט שזה הפקר , רק מחשש שהביטול לא יהיה אמיתי יש למכור .<br /><br />היתכן שכאן זה הפוך שהחמץ נוצר מבפנים ? מהלב ?<br />כמו שיש גם מחשבות פיגול בקורבנות","207","","4746","True","True","False","","208","217.132.185.161","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9655","9651","בודאי","05/05/11 16:17","א אייר","תשע&quot;א","16:17","דוד כוכב","הכל בא מבפנים<br />תחשוב טוב - יהיה טוב<br />הודו לה' כי טוב<br />תאמין שאתה יכול - תצליח!","125","","4746","True","True","False","","118","212.76.104.5","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9792","9657","למה לא מוזכר בתורה לשים מים?","11/05/11 09:07","ז אייר","תשע&quot;א","09:07","מתפעל","אולי בכל המנחות שבאות מצה בכלל לא היו שמים מים?","148","","4740","True","True","False","","172","94.188.248.70","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9794","9792","מעניין לראות ברמב&quot;ם","11/05/11 10:33","ז אייר","תשע&quot;א","10:33","מתפעל","שבמנחת סולת לא מוזכרת לישה בפושרין כלל ואילו במנחת מאפה תנור כן מזכיר לישה בפושרין.","148","","4740","True","True","False","","149","94.188.248.70","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9796","9792","משנה מפורשת היא","11/05/11 11:07","ז אייר","תשע&quot;א","11:07","Almuaddib","משנה, פרק חמישי, משנה ב'<br /><br /><b>כל המנחות נילושות בפושרין</b>, ומשמרן שלא יחמיצו.  ואם החמיצו שייריה--עובר בלא תעשה, שנאמר &quot;כל המנחה, אשר תקריבו לה'--לא תיעשה, חמץ&quot; (ויקרא ב,יא).  וחייבין על לישתה, ועל עריכתה, ועל אפייתה.<br /><br /><br />הנה כי כן, כל אותן מנחות אודותן דיברנו במשנה הקודמת, שבאות מצה - נילושות במים פושרים.","107","","4740","True","True","False","","182","81.218.141.168","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב",""),new Message("9801","9796","יישר כח, שכחתי לגמרי את המשנה","11/05/11 11:48","ז אייר","תשע&quot;א","11:48","מתפעל","אבל באמת מעניין, הגמרא שם בסוף נ&quot;ה ע&quot;א, מדלגת על הדין הזה ולא מבארת אותו.<br />עוברת מיד לדין שעובר בלא תעשה על החימוץ.<br />מה המקור שצריך בכלל מים ודוקא בפושרין?<br /><br />יש גמרא לעיל, נ&quot;ג ע&quot;א <br />&quot;בעא מינה ר' פרידא מר' אמי מנין לכל המנחות שנילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו נלמדנה מפסח דכתיב (שמות יב) ושמרתם את המצות אמר ליה בגופה כתיב (ויקרא ב) מצה תהיה החייה&quot;.<br />וברש&quot;י:<br />&quot;מנין לכל המנחות שנילושות בפושרין וישמרם שלא יחמיצו. דקתני מתניתין (לקמן דף נה.) כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו שנילושות כלומר דהואיל ונילושות בפושרין מצוה לשמרם שלא יחמיצו ושימור היינו שיעסוק בבצק כל שעה כדאמרינן בפסחים (דף מח:): החייה. כלומר הכשירנה ושמרה: <br /><br />לכאורה, נראה שעיקר הלימוד הוא שאסור להחמיץ. שצריך לשמור היטב שלא יחמיץ. לא על עצם הדין שנילוש בפושרין. אמנם יתכן והפשט הוא שאם לא שמים מים כלל, למה צריך שימור, הרי מי פירות אינם מחמיצים וכאן נותן רק שמן וממילא למה מצוה התורה לשמור? בהכרח ששמים מים. <br />דוקא בפסח משתמשים במים שלנו, חושבני שהם קרירים ולא פושרים, הלא כן?<br />מאיפה נלקח הדין ללוש דוקא בפושרים?<br />וגם, כמה מים היו שמים? וגם, האם המים היו צריכים להיות משל הקדש? האם הוקדשו בכלי לפני ששפכו אותם לביסא?<br />ובנוסף, מעניין שהרמב&quot;ם השמיט את דין המים הפושרים במנחת הסולת. <br />מעשה הקרבנות פרק י&quot;ג הלכה ה<br />&quot;מנחת הסולת כיצד הייתה נעשית:  מביא עישרון סולת או כמה עשרונות, כפי נדרו, ושמן הראוי לה; ומודד בעישרון של מקדש, ונותן שמן בכלי, ואחר כך נותן עליו את הסולת, ואחר כך נותן שמן אחר על הסולת, ובולל הסולת בו; ואחר כך נותנה בכלי שרת, וצק לתוכה שמן.  ושמן שנתן תחילה, עם שמן הבלילה, עם השמן שיצק--הכול לוג לעישרון.  ונותן עליה לבונתה&quot;.<br />לא מוזכרים הפושרין כלל.<br /><br />בהמשך בהלכה הבאה:<br />&quot;[ו] מנחת המחבת והמרחשת כיצד:  נותן השמן בכלי, ונותן עליו הסולת, ונותן על הסולת שמן אחר, ובולל הסולת; <b>ואחר כך לשה בפושרין</b>, ואופה אותה במחבת או במרחשת כמו שנדר; ופותת אותה פיתים, ונותנה בכלי שרת, ויוצק עליה שאר השמן, ונותן לבונתה&quot;.","148","","4740","True","True","False","","169","94.188.248.70","0","9646","מנחות|נב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);