var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=97171;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("97171","0","צורת כתיבת שירת האזינו","28/12/21 15:58","כד טבת","תשפ&quot;ב","15:58","עלי","בכתר ארם צובא היא כתובה בצורת אריח על גבי לבינה בדומה לשירת הים ואילו במסכת סופרים בשני טורים כשירת מלכי כנען ועשרת בני המן.<br />האם מישהו יודע על מאמרים מחקריים בעניין זה ויכול להפנותני או להצמיד לכאן ( עדיף )?","209","","853","True","True","False","","360","176.228.4.113","0","0","מגילה|טז ע&quot;א",""),new Message("97197","97171","אריח ולבינה, ושירת האזינו","29/12/21 08:42","כה טבת","תשפ&quot;ב","08:42","איתן","לטובת הציבור - <br />ראו קישורים לצילומים מכתר ארם צובא<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.mgketer.org/mikra/5/32/1/mg/106'>לשירת האזינו</a>, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.mgketer.org/mikra/6/11/1/mg/106'>לשירת מלכי כנען</a>, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.mgketer.org/mikra/7/4/1/mg/106'>לשירת דבורה</a>, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.mgketer.org/mikra/9/22/1/mg/106'>לשירת דוד בשמואל</a>.<br />כן צרפתי את הצילומים עצמם, למי שמעדיף.<br /><br />באופן כללי:<br />רש&quot;י כתב ש<span class='darkYellow'><b>אריח</b></span> הוא הכתב, ו<span class='darkYellow'><b>לבינה</b></span> היא החלק, וגודל החלק כפול מגודל הכתב כמו שלבינה כפולה מאריח (בבא בתרא ג' ע&quot;א, וכן בעירובין בשיעור קורת מבוי).<br />ו<span class='darkYellow'><b>אין תקומה למפלתן</b></span> - כיון שמתחת לכל כתב יש כתב, ולא חלק - שלא יהיה לו מקום להרחיב צעדיו. ע&quot;ש.<br /><br />אולם ר&quot;ת - מובא בר&quot;ן על הרי&quot;ף ובמרדכי - מסביר אחרת מהם אריח ולבינה: לדעתו לבינה היא קטע שורה ארוך, ואריח - קטע שורה קצר. ובהתאם: שירת הים ושירת דבורה כתובות קטע שורה ארוך על גבי קטע שורה קצר, ואילו עשרת בני המן ומלכי כנען - הרחב מעל רחב והצר מעל צר  (&quot;ואת&quot; מעל &quot;ואת&quot;, ובמלכי כנען &quot;אחד&quot; מעל &quot;אחד&quot;), ו<span class='darkYellow'><b>אין תקומה למפלתן</b></span> הכוונה כמו כשהחומה  ישרה משני צדדיה  ואין בה בליטות - אי אפשר להוסיף עליה ולחזקה כמו שהיו יכולים אם היו בה בליטות ושיני החומה.<br />ו<b>שירת האזינו</b>, שואל הר&quot;ן <b>(1)</b> מדוע גם היא כתובה כך - <b>תשובה:</b> מפני שגם בה יש מפלתן של רשעים, כגון <span class='lightYellow'><b>מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב</b></span>, ו <span class='lightYellow'><b>כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו </b></span>,<br /><b>(2)</b> מדוע הגמרא מחלקת בין &quot;כל השירות&quot; לבין עשרת בני המן ומלכי כנען  ולא מתייחסת להאזינו?  <b>תשובה:</b> הגמרא דנה לגבי שירות שיש בהן אריחים ולבנים, כלומר קטעי-שורות קצרות וקטעי-שורות ארוכות, אבל לא על שירת האזינו, כי בה יש רק לבנים, כלומר שכל קטעי השורות הם ארוכים ואין בהם &quot;אריחים&quot; כמו שיש בעשרת בני המן ומלכי כנען שיש בהן קטע שורה של מילה אחת.<br /><br />תשובתו זו של הר&quot;ן היא לפי מנהג האשכנזים והספרדים שציין עלי ע&quot;פ מסכת סופרים, הכותבים את שירת האזינו בשבעים שורות שוות ולכן כל קטעי השורות בה הם &quot;לבנים&quot;.<br />אבל לפי הכתר, בו בשירת האזינו 67 שורות, וכך כנראה הגירסא הנכונה ברמב&quot;ם, וכך מנהג תימן - בו יש שלוש שורות ארוכות יותר, כמו שניתן לראות בצילום,<br />ומסביר הרב קפאח בפירושו לרמב&quot;ם, בשם סבו בשם זקני תימן הקדמונים, <br />שבעשרת בני המן ומלכי כנען אין להם תקומה, כלומר משילו אין להם במה להיאחז ולעצור, אבל בשירת האזינו הקב&quot;ה שתל &quot;בליטות&quot; ו&quot;קרשי הצלה&quot; כדי שיוכלו להיאחז בהם לבל ייפלו מטה מטה.","123","jpg","852","True","True","False","","98","213.151.50.25","0","97171","מגילה|טז ע&quot;א","0-jpg,1-jpeg,2-jpeg,3-jpeg"),new Message("97199","97197","השלמה להודעה הקודמת","29/12/21 08:43","כה טבת","תשפ&quot;ב","08:43","איתן","מצ&quot;ב צילום דברי הרב קפאח","123","png","852","True","True","False","","46","213.151.50.25","0","97171","מגילה|טז ע&quot;א","0-png"),new Message("97203","97199","רציתי לדעת","29/12/21 08:55","כה טבת","תשפ&quot;ב","08:55","עלי","א. הדברים מוכיחים שמה שכתבתי באשכול אחר ( בעניין לא תהיה להן תקומה )  - <br />( לכתיבה של שני טורים ) שהסיבה אינה כדי שהטורים לא תהיה להם תקומה אלא כדי שלנופלים לא תהיה תקומה, הוא דווקא הנכון ולא כבשטיינזלץ אך בקשתי מקור יותר מפורט, היכן בדיוק כתב זאת הרב קאפח ז&quot;ל ועל מה הסתמך בדיוק. <br />ב. בקשתי לדעת אם יש מאמרי מחקר מדעיים בנושא זה, כי אינני זוכר מדוע להלכה איננו נוקטים בד&quot;כ ( ברוב הספרים אם לא כולם ) כרמב&quot;ם כבכתר ארם צובא אלא כמובא במסכת סופרים.","209","","852","True","True","False","","52","176.228.4.113","0","97171","מגילה|טז ע&quot;א",""),new Message("97209","97203","שני פירושים ב&quot;אין תקומה למפלתן&quot;","29/12/21 12:12","כה טבת","תשפ&quot;ב","12:12","איתן","עלי קרא שוב:<br />לפי ר&quot;ת &quot;אין להם תקומה&quot; פירושו שלחומה כזו אין תקומה כי אי אפשר לחזק אותה,<br />לפי זקני תימן הקדמונים &quot;אין להם תקומה&quot; הכוונה באמת לנופלים.<br /><br />בהודעתי השנייה הבאתי צילום דברי הרב קפאח. מפירושו להלכות ספר תורה פרק ח'.<br /><br />האשכנזים והספרדים הלכו כמסכת סופרים. ואף &quot;הגיהו&quot; את ספרי הרמב&quot;ם והיכן שהרמב&quot;ם כתב שאת שירת האזינו כותבים בשבע ושישים שיטות &quot;תקנו&quot;  לשבעים שיטות. התימנים נקטו כהרמב&quot;ם.  <br />כמובן כתבו על הנושא. גם רבנים, לא רק דוקטורים. למה אתה חושב שהדוקטורים עדיפים. אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך.<br />לבקשתך <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.biu.ac.il/sites/default/files/inline-files/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95%20PDF.pdf'>מאמר של ד&quot;ר יונה בר מעוז</a> מהדף השבועי של בר אילן, (היא מפנה בהערות <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www2.biu.ac.il/JH/Parasha/haazinu/haazinu3.html'>למאמר של ד&quot;ר יוסף פרץ</a>), תתחיל משם ותמצא מראי מקומות למכביר.","123","","852","True","True","False","","77","213.151.50.25","0","97171","מגילה|טז ע&quot;א",""),new Message("97213","97209","תודה","29/12/21 13:08","כה טבת","תשפ&quot;ב","13:08","עלי","","209","","852","False","True","False","","47","176.228.4.113","0","97171","מגילה|טז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);