var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=97702;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","67"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("97702","0","לדינים אסור לאכול כל היום-במכ' יוסף אכלו","26/01/22 10:26","כד שבט","תשפ&quot;ב","10:26","יחזקאל מנדלסון","תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יד עמוד ב <br /> דאי לא תימא הכי - דיני נפשות דקתני, הכי נמי דקטלין ליה? והא קא מימנעי משמחת יום טוב. דתניא, רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין (שראו באחד) שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום - תלמוד לומר לא תאכלו על הדם. אלא - לעיוני בדיניה, הכא נמי - לעיוני בדיניה. - אמר ליה: אם כן נמצאת מענה את דינו! - אתו מצפרא ומעייני בדיניה, ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא, והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה, וקטלו ליה. <br /><br />וייתכן שמה שראובן אמר במכירת יוסף - לשים את יוסף בבור, שהתורה אומרת למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, משמע שזה היה תכנית אישית של ראובן (להשיבו אל אביו) ולהם הוא אמר שידונו אותו לקראת שקיעת החמה,( ובבכדי שיוכלו לאכול כל היום) ובכדי שהוא לא יברח ישימו אותו למשמרת בתוך הבור, דייקא נמי שהם התיישבו לאכל לחם,","49165","","830","True","True","False","","203","46.116.14.242","0","0","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97709","97702","איך זה מסתדר בפסוק ?","27/01/22 10:48","כה שבט","תשפ&quot;ב","10:48","אבי גרינבלט","וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם <b>וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ</b> ?","539","","829","True","True","False","","35","176.228.48.92","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97714","97709","הפירוש=כעת!","27/01/22 11:19","כה שבט","תשפ&quot;ב","11:19","יחזקאל מנדלסון","אבל במחשבתו היתה לא נכנו נפש אף פעם כי הוא יחזיר אותו לאביו,<br /><br />שעל באמת תמיד היה קשה לי מה בדיוק תכנן ראובן? תמיד הסברתי לעצמי שהוא תכנן להשאיר אותו שם לעולם ושמשמים יחליטו מה דינו,<br /><br />אך כעת ההסבר יותר יפה: שהוא אמר להם שהם ישאירו את הפסק דין על עמדו ובאמת כן נכנו נפש, אבל בסוף היום, ומה שכתוב לא נכנו נפש הוא לשעות אלו בלבד, זה חידוש  שלא חייבים לקבל!","49165","","829","True","True","False","","20","46.116.14.242","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97716","97714","הפסוק מפרש את כוונתו","27/01/22 11:22","כה שבט","תשפ&quot;ב","11:22","אבי גרינבלט","&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ <b>לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו</b>&quot;.<br />לא הבנתי את הפילפול שלך כאשר הפסוק מלמדנו את כוונתו במפורש.<br />ורש&quot;י במקום משלים<br />&quot;&quot;למען הציל אותו&quot; - רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת <b>אלא להציל אותו שיבא הוא ויעלנו משם</b> אמר אני בכור וגדול שבכולן לא יתלה הסרחון אלא בי&quot;.","539","","829","True","True","False","","52","176.228.48.92","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97717","97716","ברור!!","27/01/22 11:33","כה שבט","תשפ&quot;ב","11:33","יחזקאל מנדלסון","גם לפי הפירוש שלי הוא ישיבו א אביו בעוד שעה שעתיים,<br /><br />נגיד שדנו אותו בשעה 11 בבוקר  ראובן אמר שלא כדאי כעת לבצע את פסק דין כי נצטרך לצום כל היום, הם הסכימו להשעות את הביצוע עד השקיעה נגיד בשעה 7, ובינתיים הם אכלו ואח&quot;כ מכרו את יוסף ושחטו שעיר עיזים(לא זוכר מה היה קודם), וכשראובן חזר לאחר כמה שעות על מנת להציל, הוא לא ראה את יוסף בבור,<br /><br />כל ההבדל בין הפירושים הוא: שלפי הפירוש הרגיל - ראובן סתר את הפסק דין, וזה נאמר במילים לא נכנו נפש, לפי איך שאני מנסה לומר הוא: שראובן לא סתר את הפסק דין, אלא ביקש דיחוי על שעת הביצוע, שלאחים הוא הסביר שכדאי להם להמתין כי הם יוכלו לאכול ואילו כלפי עצמו הוא ביקש הזדמנות וכו'<br /><br />והפירוש של לא נכנו נפש הכוונה שלא נכנו נפש בשעה 11 אלא בשעה 7","49165","","829","True","True","False","","24","46.116.14.242","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97718","97717","לא ברור","27/01/22 11:37","כה שבט","תשפ&quot;ב","11:37","אבי גרינבלט","כתבת &quot;שלא כדאי כעת <b>לבצע</b> את פסק דין ...להשעות את <b>הביצוע</b>&quot; , לפי שיטתך קבעו שדינו מוסר ואח&quot;כ ישבו לאכול ?","539","","829","True","True","False","","48","176.228.48.92","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97721","97718","נתחיל מהתחלה","27/01/22 12:15","כה שבט","תשפ&quot;ב","12:15","יחזקאל מנדלסון","תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יד עמוד ב <br /><br />מנודה, מהו שינהוג נידויו ברגל? וכו', <br /><br /> אמר ליה אביי: ודלמא לעיוני בדיניה, דאי לא תימא הכי - דיני נפשות דקתני, הכי נמי דקטלין ליה? והא קא מימנעי משמחת יום טוב. <br /><br />דתניא,  רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום - תלמוד לומר לא תאכלו על הדם. אלא - לעיוני בדיניה, הכא נמי - לעיוני בדיניה. - אמר ליה: אם כן נמצאת מענה את דינו! -<br /><br />תשובת הגמרא: - אתו מצפרא ומעייני בדיניה, ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא, והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה, וקטלו ליה.<br /><br /><br />רואים כאן בגמרא שיש בעיה לדון דיני נפשות ברגל כי זה מונע שמחת יום טוב לדיינים שלא יוכלו לאכול כל היום לפי רבי עקיבא, <br /> מכך מסיקא הגמרא שאין לדון ברגל,<br />הגמרא דוחה שאפשר כן לדון ברגל:  כי יבצעו את הפסק דין רק לפני השקיעה, כאשר את הגמר דין יבצעו בבקר, וממילא אפשר לאכול כל היום ואין בעיה של שמחת יום טוב שנמנע, וממילא אין ראיה שאי אפשר לדון ברגל,<br /><br />וכאן אני אומר שאפשר לומר שאת אותו דיון לגבי אכילה היתה בדיון בין ראובן לאחים","49165","","829","True","True","False","","22","46.116.14.242","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97723","97721","בדיוק","27/01/22 12:22","כה שבט","תשפ&quot;ב","12:22","אבי גרינבלט","&quot;כאשר את הגמר דין יבצעו בבקר&quot; - זה לא מה שהגמרא אומרת.<br />הדיון לא מגיע לכדי גמר וממילא ראובן לא יכול היה לדעת כיצד יגמר הדין .","539","","829","True","True","False","","36","176.228.48.92","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב",""),new Message("97728","97723","כבר היה הפסק דין בבוקר","27/01/22 21:12","כה שבט","תשפ&quot;ב","21:12","יחזקאל מנדלסון","הגמרא אומרת שאי אפשר לדון ברגל משום שבזמן שמבצעים את פסק הדין (להרוג נפש) אסור באותו יום לאכול, וממילא אם יפסקו בבקר הרי שאי אפשר לאכול כי הרגו את הנפש מיד, וממילא יוצא כך: שמקודם הפסק דין, אי אפשר לאכול כי אסור לאכול עד שפוסקים, אחרי זה אסור לאכול, כי ביום שהרגו את הנפש אין לאכול, (אליבא דרבי עקיבא)  הגמרא מוצאת פיתרון (וממילא הראיה נידחית) שיש אפשרות שכן לדון ברגל ושזה לא יפגע בשמחת יום טוב, שהדיינים יפסקו את הדין בבוקר ואז אפשר לאכול, ואת ביצוע הדין יעשו קרוב לשקיעה, ואז לא יפגע שמחת יום טוב של הדיינים, ולפי זה אין ראיה מדברי רבי עקיבא שאסור לדון ברגל, כי זה לא פוגע בשמחת יום טוב של הדיינים,<br /><br />ועל פי זה אמרתי תוך כדי לימוד, שהוא הדין אצל ראובן שיתכן לומר שהאחים דנו ופסקו את הדין בבוקר, ואחר כך הם התישבו לאכל לחם, ולפני השקיעה הם תיכננו לבצע את פסק הדין, וזה היה על פי עצת ראובן,  אבל באמת ראובן תיכנן להשיבו אל אביו קודם השקיעה, דהיינו קודם הביצוע של הפסק דין,","49165","","829","True","True","False","","16","46.116.14.242","0","97702","מועד קטן|יד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);