ברכות דף יב

דף יב עמוד א
* אף בגבולין בקשו לקבוע קריאת עשרת הדברות בקריאת שמע, אך לא עשו זאת בגלל תרעומת המינין (שלא יאמרו לעמי הארץ: אין שאר התורה אמת).
* החזיק כוס שכר וחשב שזה יין והתחיל לברך במחשבה שזה יין אך לבסוף סיים את הברכה על השכר - הגמרא מתלבטת מה הדין (והביאה 2 נסיונות לענות על כך ודחתה אותם).
* כל שלא אמר 'אמת ויציב' בשחרית ו'אמת ואמונה' בערבית - לא יצא ידי חובתו.
* המתפלל - כשהוא כורע כורע בברוך, וכשהוא זוקף זוקף בשם.

דף יב עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה כדעת רבה שבעשרת ימי תשובה יש לומר "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט".
* כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש - נקרא חוטא (ואם ת"ח הוא - צריך שיחלה עצמו עליו).
* כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו - מוחלין לו על כל עונותיו.
* בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע (בגלל הפסוק "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו"), אך לא קבעוה משום טורח צבור.
* את פרשת ציצית קבעו בקריאת שמע כי יש בה את הדברים הבאים: מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור ע"ז.